העיר חרקוב והקהילה היהודית שבה ידועות בכל אוקראינה וברחבי העולם בזכות החוסן והעוצמה שלהן – לא רק לשרוד ארבע שנות מלחמה וחיים בקו החזית, אלא להמשיך לצמוח ולצאת מחוזקות אף יותר.
השנה נחגג פורים בצורה ייחודית ומרגשת – “פורים בחרקוב”, שהבליט את רוח העיר עצמה. סמלים מוכרים של חרקוב קיבלו משמעות פורימית מיוחדת: תחנות המטרו הפכו ל“מטרו משלוח מנות”; סניף הדואר חילק כ־1,000 משלוחי מנות; ו“בנק פורים” הציב קופות צדקה, להדגשת מצוות מתנות לאביונים.
גם ה“פונקט נזלמנוסטי” – נקודות ה“בלתי-נשברים” הפזורות ברחבי העיר ומשמשות את התושבים בעת הפסקות חשמל וחימום – הפכו למוקדי התחזקות רוחנית. מאות גברים ונערים הניחו תפילין, ונשים ובנות קיבלו ערכות נרות שבת (נש“ק), כסמל לצורך “להטעין” לא רק את הגוף אלא גם את הנשמה ולהאיר את העולם באור של שבת ומצוות.
רבים התחפשו למתנדבים, לבנאים ולעובדי הסיוע המוכרים בעיר – אותם גיבורים יום-יומיים המנקים, מתקנים ומשקמים לאחר פגיעות טילים ורקטות. התחפושות שיקפו הוקרה והערכה למסירות ולגבורה שמאפיינות את העיר.
הרב משה מוסקוביץ' דיבר על הזכות והגאווה להיות חלק מעיר חזקה, מיוחדת ועמידה כל כך. את דבריו חתם באמירת “שמע ישראל”, בתפילה לשלום אחינו ואחיותינו בישראל ולשלום מהיר באוקראינה.
ניקיטה סטרן, נציג ראש העיר חרקוב, שיבח את פעילותה הענפה של הקהילה היהודית למען הנזקקים בעיר והדגיש את תרומתה המשמעותית בתקופה מאתגרת זו.
בקריאת המגילה הססגונית והרועשת החרישו הרעשנים את שמו של המן שוב ושוב, ולאחריה נערכה סעודת פורים שמחה ומאחדת, מלאה שירה, רעות ואמונה.
"אין ספק – זה היה פורים בלתי-נשכח, בעיר בלתי-נשברת ועם קהילה בלתי-נשברת", סיכם הרב מוסקוביץ'.



















