בעיר שבה אזעקות מחליפות לא פעם את המוזיקה, חוותה חרקוב משהו אחר בל״ג בעומר הזה.
מה שבמקום אחר היה נראה כחגיגה רגילה, הרגיש כאן לגמרי לא שגרתי. תהלוכה שמחה עברה ברחובות, ילדים מנופפים, משפחות צועדות יחד, וגאווה יהודית נוכחת וברורה.
השמחה הייתה אמיתית. מוזיקה התנגנה, הילדים רצו בין המתנפחים, ירו חצים למטרה, ואנשים התכנסו סביב המדורה ו'על האש'. לכמה שעות, הכובד נעלם, ובמקומו הורגש חיבור פשוט ושמחה כנה.
השליח הרב משה מוסקוביץ דיבר על הניסים הגלויים של זמננו ונשא תפילה לשלום. הוא הביא את המסר של הרבי מה"מ, לעמוד בגאווה, להשקיע בדור הצעיר, ולהאמין בכוחו של החינוך היהודי, הכול מוביל אותנו לקראת ביאת המשיח.
ל״ג בעומר בחרקוב לא היה עוד אירוע. זו הייתה תזכורת שגם כאן, גם עכשיו – החיים, האמונה והשמחה ממשיכים, חזקים, גלויים ויציבים.


















