דרשת משיח בפרשה: מאבק מעמדות בישראל

להורדת הדרשה לפרשת אמור בעברית

להורדת הדרשה לפרשת אמור באנגלית

להורדת הדרשה לפרשת קדושים באנגלית

להורדת הדרשה לפרשת אמור בצרפתית

***

מאבק מעמדות בישראל

מבוסס על שער הפסוקים ליחזקאל והערת כ"ק אד"ש מה"מ בשיעורים בספר התניא פרק נ'

אימרה עממית אומרת: מי שיש לו פרוטקציה, לא צריך קשרים..פרשת השבוע, פרשת אמור, עוסקת בשני נושאים כלליים- מצוות הכהונה והלויה, ופרשת המועדות הכוללת את כל חגי ישראל. אחד מהנושאים הכי מעניינים הקשורים בעידן המשיח הוא שינוי או חילוף המעמדות בעם ישראל. אנחנו רגילים שבמצב הנתון כיום, ישנם שלושה מעמדות בעם ישראל. המעמד העליון- הכהנים שעליהם נאמר בתחילת פרשתינו:"וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב" (ויקרא כא,ח), מעמד הביניים- הלויים, ואילו, כל השאר-ה"עמך ישראל"- ישראליים פשוטים.

הכהנים זכאים לפריווילגיות וזכויות מסוימות המנועות משאר העם. לדוגמא, התלמוד (גיטין נט)  אומר שמהמילה "וקדשתו" אנו למדים שצריך להקדים כהן "לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון". הכהנים גם זכאים לקבלת מתנות מסוימות מזרע ופרי הארץ, וגיזת הכבשים ואפילו משחיטה פשוטה של בהמות. אבל מה יקרה עם מעמד הכהונה בזמן הגאולה? האם הדברים ישתנו, ואם כן, איך?!

מבט בוחן לכיון הפטרת השבוע מגלה לנו חלק מן הסוד. בתחילת ההפטרה מתנבא הנביא יחזקאל (מד, טו ואילך) על עבודת הכהנים בבית המקדש לעתיד לבא. הוא מציין ש:"הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי". זה קרה בסיום סיור מיוחד שערך אחד ממלאכי השרת ליחזקאל הנביא בבית המקדש השלישי, בית המקדש דלעתיד. לאחר שהוא הראה לו את כל תבנית ותכנית הבית, על כל חלקיו ופרטיו, הוא גם אמר לנביא שצאצאיו של צדוק הכהן, שהיה כהן גדול בזמן בית ראשון, אלו ששמרו את משמרת המקדש גם בזמן הגלות כשכל בני ישראל עזבו את הקב"ה, הם אלו שיזכו לעבוד ולשמש בבית המקדש השלישי. אבל הביטוי וצמד המילים:"הכהנים הלויים" נשמע קצת מוזר, לא?! אחרי הכל, אם לוים לא כהנים, ואם כהנים אז לא לוים.. ההסבר הפשוט הוא, וכך אכן רש"י מפרש, שהכהנים הם הרי משבט לוי, אבל לתורת החסידות לאור קבלת ההאריז"ל  יש פירוש אחר, עמוק יותר, חדשני יותר ומפתיע הרבה יותר…

ההאריז"ל (שער הפסוקים ליחזקאל) מזכיר לנו שבתחילת ההיסטוריה היהודית, המעמד העליון בעם ישראל היה נתון לבכורות, הם היו אלו שהיו אמורים לעבוד במשכן ובבית המקדש, הם היו אלו שהיו אמורים להקריב קורבנות ולהקטיר מנחות. והם באמת עשו את זה (אמנם, רק פעם אחת בהיסטוריה..) במעמד הר סיני, בתחילת היותנו לעם, כפי שהתורה אומרת שם(שמות כד,ה):"וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי (בכורות-רש"י) בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים". אבל אז הם חטאו בעגל הזהב וכתוצאה מזה נלקחה הכהונה מהבכורות וניתנה לבני אהרון. וככה גם לעתיד לבא, מחדש האריז"ל, כי בימות המשיח תהיה שוב החלפת תפקידים – הלויים של עכשיו ייהפכו להיות כהנים, והכהנים של זמננו יהפכו להיות לויים!

על פי זה מסביר האריז"ל את הפסוק ”והכהנים הלוים בני צדוק": הכהנים – המשמשים בבית המקדש, הלוים-אלו יהיו מי שהיום נקראים לויים, בני צדוק – חוזר ומדגיש כי הלויים יעבדו בבית המקדש כמו בני צדוק כיום.

למה זה יקרה?! איך זה יקרה?!  ומדוע הנביא יחזקאל הוא זה שמספר לנו את זה?!

ההאריז"ל לא משאיר אותנו במתח, והוא מאריך להסביר כיצד תולדות האנושות כולה תלויה במאבק המעמדות הקיומי. ראשית כל הוא מסביר, ששורש נשמתו של יחזקאל הנביא הוא מ'קין' (בנו של אדם הראשון, אחיו של הבל) לכן הנביא יחזקאל מנבא פעם אחר פעם בצמד מילים הכה ידועות "ואתה בן אדם" כי הוא, באמת, בנו של אדם, אדם הראשון!

קין הוא הבן הבכור של אדם הראשון ולבכורות יש ביהדות פרוטקציה גדולה… לכן היה הוא אמור לקבל את הכהונה. אך כיון שהוא חטא עברה זכות הבכורה לאחיו הבל – ואכן, אהרון הכהן, שהוא משורש נשמתו של הבל, זכה הוא לכהונה.

כל אדם ונשמתו, כל נשמה ושורשה, כל שורש ומקומו בעולמות העליונים הרוחניים.

אע"פ שקין והבל היו אחים, ואף תאומים, אבל הם בכלל לא היו זהים…

נשמתו של קין נמשכה מהגבורה ואילו אחיו הבל נמשך מהחסד. כך גם בקשר למשפחות הכהונה והלויה. הכהנים נמשכים מהחסד בעוד שהלוים מהגבורה. מערכת הדו קיום בין מידת החסד ומידת הגבורה היא דבר שלתורת החסידות יש הרבה מה לומר בנושא. אבל באופן עקרוני, בחסידות מוסבר שבשורש המידות, תנועת מידת הגבורה היא גבוהה יותר. דבר זה מרומז במילה ’גבורה', מלשון תגבורת, התגברות. ומצד' מעלתה הנפלאה, מידת הגבורה לא מסוגלת להתגלות ולהגיע לכל אחד אלא רק למי שבאמת שראוי לכך. דוגמא פשוטה לדבר: כשאדם נותן שקל לצדקה הוא לא עושה חשבון, או "בודק בציציות" של המקבל כיון שאחרי הכל זה רק שקל…. אך כאשר הוא מחלק שטרות של $100 ,הוא חושב פעמיים (או יותר…) האם האדם העומד מולו באמת נזקק או סתם רמאי ונוכל.

עד כאן הכל טוב ויפה, וכך היו הדברים בתחילת הבריאה. אבל אז, כשהמידות העליונות השתלשלו וירדו למטה, התערבו הקליפות וכוחות הטומאה ולקחו את מידת הגבורה אליהם וכעת היא מצמצת ולא משפיעה מסיבות של אנוכיות ואגואיזם ("לי מגיע ולשני לא..") ולכן עכשיו, החל מחטא קין והבל אנו מעדיפים את מידת החסד, ואנו מנסים להגביר אותה ולשפר את מעמדה על פני מידת הגבורה הנוקשה.

עד לעידן הגאולה, אז בימות המשיח תתנקה ה'גבורה' מהקליפות שתפסו אותה, היא תתנער מהטומאה-האנוכיות והאגוצנטריות- והיא תשוב בחזרה למקומה ומעמדה האמיתי, קדושה צרופה ועליונה, והיא תעלה מעלה מעלה מעבר למידת החסד.

על פי ביאור נפלא זה בשורש נשמותיהם של יחזקאל, קין, הבל, הכהנים והלוים, יובן היטב מדוע לעתיד לבוא יתחלפו התפקידים ומובן מדוע דווקא יחזקאל הוא המדבר על כך:

כיום, למידת החסד יש עליונות, ולכן הכהנים ששורשם מהחסד נחשבים למעמד הנכבד בעם ישראל, לעומת הלוים ששורשם מהגבורה. אמנם, לעתיד לבא, שתתגלה מעלת מידת הגבורה, אז יקבלו הלוים את מה שמגיע להם באמת, את המעמד העליון, והם יהיו אלו שיעבדו בבית המקדש השלישי. ודווקא יחזקאל הנביא, גלגול נשמתו של קין הבכור, הוא זה שמגלה לנו את כל זה, כי הוא, כמו שבט לוי, מייצג את מידת הגבורה.

הכל היה טוב ויפה עד שהאדמו"ר הזקן הוסיף מילה וחצי בספר התניא. בתניא (פרק נ) מציין האדמו"ר הזקן לדברי ההאריז"ל הנ"ל במשפט הבא:"”שהלווים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד". הרבי מלך המשיח, בהערה גאונית ונפלאה, מדייק בדברי האדמו"ר הזקן שנשמות הלווים שהיו כאן בעולם קודם הגאולה יוולדו לעתיד לבוא כחלק ממשפחות כהנים ואילו נשמות הכהנים יוולדו בגופות של לוים. מדוע? מכיון שע"פ ההלכה "התורה לא תהיה מוחלפת" ואי אפשר לעשות שינויים או רפורמות בתורה, לכן לא ניתן לעלות על הדעת שלכהן (שע"פ שורת הדין הפשוטה אסור לו לשמש כלוי) יתהפך בין לילה ללוי, וכמו כן לחילופין לא יכול להיות שלוי "ישנה את עורו" ויהיה כהן. לכן, אנו מוכרחים להסביר את דברי ההאריז"ל לא כפשוטם, ולומר שכוונתו הייתה רק שנשמתם של הכהנים העכשווים תוולד לעתיד לבא בגופות של לויים, וכן להיפך, נשמתם של הלווים תוולד בגופות של כהנים-לא חילופי מעמדות כי אם חילופי נשמות!

ומה אם הבכורות המסכנים?! האם הם ישובו אי פעם למעמדם הקדום משחר האנושות?! האם קין הבכור ישוב אי פעם למעמדו הנכסף?!

האור החיים הקדוש (בראשית מט,כח) מצטט את דברי הספרי שלפיו "עתידה עבודה שתחזור לבכורות . . והגם שניתנה העבודה ללוים, שקולים הם ויבואו שניהם לעבוד עבודת הקודש".

בזמן הגאולה גם הבכורות יצרפו לכהנים (שהם בעלי נשמות של לוים) וכולם יחד יעבדו את ה' שכם אחד, והעיקר שזה יהיה נאו ממש!

ונסיים בסיפור על נשמות וגלגולים אותו סיפר הרבי מלך המשיח בהתוועדות ש"פ משפטים תשי"ט:

פעם ביקש המגיד ממֶזְרִיטְשׁ מרבו, הבעל שם טוב, שיבאר לו את דברי הזוהר הקדוש על הפסוק "ואלה המשפטים" (שמות כא, א) – "דא רזא דגלגוליא" (זוהר משפטים צד, א), כלומר: סוד גלגולי הנשמות.

לאחר זמן, הורה לו הבעש"ט לנסוע ליער אחד, שבו יראה עץ אחד ומעיין תחתיו, לשהות ביער עד השעה שש ואז לשוב לביתו. נסע המגיד לאותו מקום והתבונן במאורעות המתרחשים בו.

וכך אירע: איש אחד בא כשהוא רכוב על סוס אביר, וכיוון שהיה עייף ויגע ירד מסוסו, אכל ושתה ואז נסע לדרכו, כשהוא מותיר אחריו ארנק ובו סכום כסף. אחר כך הגיע לשם עוד איש אחד שהיה זקוק למנוחה, מצא את הארנק, לקח אותו והלך לדרכו. אחר כך נגיע למקום אדם שלישי, אף הוא עייף ויגע. איש זה – שהיה קשה יום, עני ומדוכדך – אכל פת לחם שהביא עמו ושתה מים מן המעיין שתחת העץ, ואחר כך שכב ונרדם. אז שב לשם האיש הראשון, העיר את העני משנתו ודרש לדעת: "היכן הארנק עם הכסף ששכחתי פה?" העני לא ידע מה להשיב, הכה אותו האיש המאבד מכות נמרצות על לא עוול בכפו (לכאורה…).

המגיד ראה את הכל, וכשהגיעה השעה שש נסע לביתו וסיפר לרבו את אשר ראה. אמר לו רבו: "שלושת האנשים שראית כבר היו בעולם הזה בגלגול קודם: האיש הראשון שראית היה חייב לשני סכום כסף ולא שילם את חובו. זהו הסכום המדויק שהיה בארנק שהשאיר תחת העץ. בחייהם הקודמים באו שניהם אל הדיין, כדי שיפסוק את דינם, והדיין פטר את הנתבע מחובו בלי שחקר ובדק כראוי. דיין זה הוא האיש השלישי.

כעת מבין אתה, כי עתה שילם הראשון לשני את חובו, ואילו הדיין – האיש השלישי – קיבל גם הוא את העונש הראוי לו."

"ועכשיו," סיים הבעש"ט, "יודע אתה למה התכוון ספר הזוהר כשפירש את המילים "ואלה המשפטים" כסוד גלגולי הנשמות.

שבת שלום!

***

מעוניין לקבל כל שבוע את הדרשה לתיבת המייל שלך?

לחץ כאן להרשמה