בקשר עם כ״ח ניסן, אנו מפרסמים מכתב מרגש שכתב הרב חיים גוטניק לרבי, כעשרה ימים אחרי השיחה הידועה. במכתבו כותב הרב גוטניק:
ב"ה
שמיני באייר הי תהא שנת נפלאות אראנו
אל כ"ק אדמו"ר שליט"א
מאז שנפגשתי עם אדמו"ר שליט"א, הראה לי יחס מיוחדת, שנתבסס במשך הזמן ע"י כמה יחידות, וזכיתי בהם לגילוי דברים מלווה עם "זאל בלייבן צווישן אונדז", ועוד כמה פעמים הסברים על ענינים שלא נאמרו בפומבי, ודברים פנימים, עם בקשה שלא לחזור את זה בשמו כי לא מתאים שהוא בעצמו יהיה בעל הדברים. ועם זה, נולד אצלי הבטה ויחס לאדמו"ר שליט"א יוצא מן הכלל עם רגשות תודה ואהבה יוצא מן הכלל על ההתקרבות והאימון שהראה לי. ולכן אע"פ שנתבטל הענין של יחידות פרטי, ניסיתי איזה פעמים להתראות עם אדמו"ר שליט"א באופן פרטי, לא עלה בידי, אבל קבלתי את עמדתו של אדמו"ר שליט"א בדחילו ורחימוא, נשתנו העתים, וזהו. ועד היום אני עוד מרגיש ומאמין כדלעיל [א איינרעדעניש – אפשר – אבער וועמין האט עס געשאט, און מיר האט עס גווארמעט].
כששמעתי השיחה של כ"ז ניסן פשוט נבהלתי, כי "שפת לא ידעתי אשמע" ועם כל מה שנאמר ואירע מאז אין מרגוע לנפשי. האם זה יכול לעלות על דעתי אפי' כרגע שדבריו הם ככתבם, האם זה עולה על השכל שאדמו"ר שליט"א נשיא ישראל, שהוא בעצמו אמר שאם הנשיא יגזור שמשיח יבוא הקב"ה יקיים ורק כיון שלא רוצה ללכת כנגד רצונו של הקב"ה הוא מוסר נפשו ולא גוזר, הוא לא יודע עוד מה לעשות כדי להביא משיח ואנחנו ההולכים "כעוור הממשש בצהריים" ובחושך כן יודעים?!!
ומהצעטליך שמגיעים אל אדמו"ר שליט"א והוא ענה – מופרך לגמרי – לא לזה כיוונתי – וכדומה, נראה ברור שיש ענינים לעשות שלא מופרך, שיש ענינים שכן כיוון, מהם?.
ואם יענה לי שכבר מילתו אמורה, שצריכים להוסיף בלימוד התורה וקיום מצות וכו', נכון ונכון, אבל מה יום מיומיים, מימות משה רבנו תובעים את זה מעם ישראל וכשמשיח יבוא בעז"ה אדמו"ר שליט"א ג"כ יתבע הוספה בענינים הנ"ל כי אין בכלל גבול בדברים אלו, אבל לא ע"ז אני צריך רבי, ע"ז יש לי שו"ע, אני צריך רבי כדי לגלות עמוקות, לדאוג ולברך על גו"ר של עם ישראל ועל הכל אני צריך רבי להוציא אותנו מחשכת הגלות, ובאמת הוסיפו, והוסיפו עם ישראל יותר ויותר בכמות ובאיכות ממה שע"פ דרך הטבע הי' ביכולתם.
ואם מדארף נאך אפ פוצען עפעס א קנעפעל, טא זאגט אונדז בגילוי וואס פאר א קנעפעף. ואדמו"ר יודע מה שעוד צריכים לעשות, כי כן כתוב באגרת כ"ב של אדמו"ר הזקן, שהשאלה "מתי תחזור מלכות בית דוד" שווה להשאלות האחרים ששואלים מאדמו"ר שליט"א והוא עונה עליהם בשפה ברורה.
ולכן חשבתי שאולי יש איזה דבר שצריכים להשמיע, או לארגן, או לעשות, ואולי לא מתאים שאדמו"ר שליט"א יביע את זה ושצריכים צינור חשאי לגלות את זה, ולכן אסע לחצר אדמו"ר שליט"א ואולי אצלי באופן "נדחק ונכנס" לשאול ולשמוע מה לעשות, ואם מי שהוא ישאל מי אני ומה אני וכו', טענה צודקת, אבל במקום פיקוח נפשות מעכט מען נישט קיין חשבונות און מעט טוט אלעס וואס מען קען צו ראטעווען. ואולי לא הייתי צריך לשאול רק לבוא. אבל אי נסיעתי ע"פ הוראתו לא מגרע כלום מתביעתי כחסיד מרבו שלא יסגור את דלתו ויורה לי [לנו] באופן ברור וגלוי מה עלינו לעשות להביא התגלות משיח צדקינו. ואני באתי במכתב זה לומר שאני מכון לעזוב את כל עסקי ועבודתי ולעמוד ולהתמסר בגופי ובנפשי למלאות הוראת כ"ק שליט"א "להביא לימות המשיח".
געוואלד מה לעשות?
ממני תלמידו חסידו ואוהבו בנפש, המצפה ומשתוקק להקריב את פסחו ביום הראשון הבעל"ט.
שניאור חיים בן חיה בתיה הכהן גוטניק
מענה הרבי (בכת"י המזכיר הרב גרונר ע"ה)
ב"ה, י' אייר תנש"א
להרה"ג וכו' ר' שניאור חיים שי' הכהן
מענת כ"ק אדמו"ר שליט"א
לשאלתו מה לעשות. אמרתי כמה פעמים – ולאחרונה בהתוועדות דש"ק מיני' אזלינן. מצו"ב
אזכיר על הציון