"מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה" • המענה המיוחד ביום ד' אייר

הרב מני ששון, מגזין ׳בית משיח׳

כת הפרושים בחב"ד

בימים אלו, כולנו עדיין ללא ספק תחת הרדאר של כ"ח ניסן. קשה להתנתק מהלהט והבעירה שהציפו את כולנו בשבוע האחרון, כאשר כל אחד הפנים שעומדים כבר 33 שנים לאחר זעקת הרבי מלך המשיח, ועדיין ישנה 'שיחה ממתינה' לפעולה המקסימלית של כל אחד מאיתנו להביא משיח נאו.

דווקא כעת, כאשר כולנו עדיין נעים על מסלול ההחלטות הטובות כתוצאה משיחת כ"ח ניסן, זה הטיימינג המתאים ביותר להציב בפנינו מענה מיוחד של הרבי מלך המשיח, המשמש כתמרור אזהרה חיוני במסלול האוטוסטרדה להבאת הגאולה.

טבעי לחלוטין – כתוצאה משיחה מרעישה זו – לכוונן את ההחלטות למקום גבוה על-טבעי המשדד מערכות שאננות ואנושיות, אך הרבי הבהיר מיד כי לא זו הדרך אשר בה ישכון אור ה', היות והגאולה מגיעה דווקא אל העולם הגשמי והבאתה הינה דווקא על ידו ולא באמצעות דריסתו (כמבואר בשיחת ש"פ אחרי-קדושים תנש"א).

במענה שלפנינו, הדברים מגיעים בחידוד רב שאינו משתמע לשתי פנים, כאשר העיתונאי מר שמואל שמואלי מציע לרבי ימים ספורים אחרי אמירת השיחה (ג' אייר תנש"א) הצעה לא-שגרתית במטרה להביא את הגאולה, אותה שולל הרבי מטעם זה. וזה לשונו במכתבו לרבי:

"זה עתה קראתי את שיחת כ"ח ניסן התשנ"א. הדברים שנאמרו נגעו לליבי. עלה בדעתי לפעול כדלקמן: לשכנע עוד תשעה חסידים יראי שמים (או שרוצים להיות כאלה…) לעזוב את כל עניני העולם הזה למשך תקופה, פרישות מנשותיהם, וכינוס העשרה מישראל לחבורה אחת בבנין אחד, בריבוי תעניות ככל האפשרי, ועל כל פנים בצמצום הכי אפשרי של גשמיות.

החבורה הקדושה תעסוק אך ורק בענין לפעול אצל הקב"ה להבאה בפועל של הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. ימונה שמש שידאג לכל ההתחייבויות הגשמיות של העשרה מישראל כדי שיוכלו (בהסכמת נשותיהם) לפרוש לחלוטין למען משימה זו, ומבלי לעזוב את הבנין, לכל התקופה.

החבורה תעסוק בתפילות ותחנונים, לימוד עניני משיח, כולל השיחה מכ"ח ניסן וקבלת החלטות וטיכוסי עצות לשאר הציבור. במקביל נשאף להזדככות אישית של כל החבורה בדיבוק חברים ובפארבריינגענים כמסורת חבורת רבי שמעון בן יוחאי, הבעש"ט וכו'.

אם לא יימצא מקום מיידי ליד 770, אוכל לתרום את ביתי בן שלוש הקומות בפלטבוש לצורך הענין. (בני הגדולים לומדים כרגע בישראל – והקטנים עם רעייתי, תחיה, בלוס אנג'לס).

על מנת לזרז ולמהר אבקש לתת לחבורה שליחות מצוה לצדקה, וכן כלי קודש כגון גארטעל וכו', על מנת להבטיח שכל הענינים שהם באופן אורות דתוהו ימשכו באמצעות כלים דתיקון, והממוצע דכלי קודש יפעל שכח החבורה יהווה המשך לכל אשר פעל לגאולה אמיתית ושלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב".

על מכתב מיוחד זה ענה הרבי מלך המשיח יום למחרת (ד' אייר תנש"א) בשלוש התייחסויות:

א. בנוגע לצומות ותעניות: "הרי זה לא סדר פעולת החסידים".

ב. בנוגע לכך שהאורות דתוהו ימשכו בכלים דתיקון, הגיב הרבי בצד המכתב:  "כוונתו רצויה וכו' אזכיר על הציון".

ג. ובנוגע לכללות המכתב ענה הרבי: "כמפורש בכמה מקומות – פעולות על דבר הנזכר לעיל, עיקר פעולות מטרה הנזכרת לעיל – צריכות להיות בתוך הציבור וכלל ישראל (ואל תפרוש מן הציבור ודוקא בשמחה וטוב לבב)".

אין לאן לברוח 

כולנו קוראים את המילים הברורות הללו, ומבינים שמדובר כאן בסימן דרך עיקרי אותו מציב הרבי מלך המשיח עבורנו, על מנת שלא נסטה ימין ושמאל מדרך המלך להבאת הגאולה:

את הגאולה לא מביאים באמצעות בריחה מהעולם, או פרישה מחיי המשפחה. לא באמצעות תעניות, ולא על ידי סלידה מהחברה, כי "עיקר פעולות מטרה הנזכרת לעיל" [המטרה – הגאולה האמיתית והשלימה] "צריכות להיות בתוך הציבור וכלל ישראל" [כתוכנה ומהותה של הגאולה – דווקא בעולם הזה].

אך מצד שני "לא תוכל להתעלם" מחלקו הנוסף של מענה הרבי על המכתב – "כוונתו רצויה": אכן, בעצם הנכונות להתמסר עד טיפת דמו האחרונה, לוותר על חיי משפחתו, ולתרום את ביתו למען הבאת הגאולה, טמונה כוונה אמיתית ורצויה מבחינת הרבי, אך כהמשך לשון זו בספר 'הכוזרי' (שאותה לא מצטט רבינו במענה): "כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים", כיון שהמעשים צריכים להיות מעוגנים בחיי העולם הגשמי ממנו צומחת ומגיעה הגאולה.

אז אם הסטנו את מבטנו ימינה ושמאלה לאחר שיחת כ"ח ניסן, וחיפשנו "מי יעלה לנו השמימה", היכן הוא אותו אחד שיפעל מחוץ לשבלונה הגשמית היומיומית, היכן הוא אותו אחד שבנו, בנפשנו, שיפרוץ את מגבלות הגשם והחומר ויפרוש לעולם המיסטיקה הגאולתית, אז הרבי הניח פה עבורנו את התשובה: "לא בשמים היא . . ולא מעבר לים היא . . כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".

תצלם המכתב והמענה: