ונאמן את"ה להחיות

שניאור חביב, מגזין 'בית משיח'

כמה דקות אחרי שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזו, צלצל אלי בני הבכור מהישיבה. תלמיד שיעור א' בישיבה גדולה. ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אותו על המקום של את"ה 770 בחיים של תמים חב"די. "אתה מכין כתבה?" הוא קלט מיד הסיטואציה והתחיל לספר עד שקשה היה לעצור אותו.

"אי אפשר לדמיין את עולם הישיבות החב"די בלי את"ה", הוא אמר וסיפר על ה'ישיבת קיץ', ה'שבתות משיח', והמבצעים המושקעים והמרהיבים, "כל דבר שהם עושים, זה תמיד הכי מושקע, מקורי ויצירתי שיכול להיות. במבצע האחרון, כל בחור קיבל פולדר מהודר עם תוכנית המבצע, פנקס מהודר עם דפים נתלשים. כל דבר שהם מוציאים מושקע ומתוכנן עד לפרטי פרטים. זה מה שבפועל עושה את האווירה בישיבה וגורם לכך שאין בחור שלא מצטרף לתוכניות ולמבצעים שלהם, למרות שהם לא קלים ודורשים המון מאמץ. גם אם לא תמיד מצליחים לעמוד ביעדים, כולם מתחילים".

זה בגלל הפרסים? אני שואל, "הכל", הוא מסביר לי. "זה גם הקמפיינים והחומרים, גם בגלל הנציגים בישיבות, וכמובן בגלל הפרסים שאין בשום מקום אחר. בשבת משיח האחרונה, הביאו משאית מלאה ספרים, כל הבמה הייתה קרטונים של ליקוטי שיחות.

"אבל כמובן שגולת הכותרת זה הטיסות לתשרי. אין לי ספק שתשרי בליובאוויטש ובכל העולם היה נראה אחרת בלי את"ה העולמי. תכל'ס, אני ורוב רובם של החברים שלי שבישיבה טסנו לתשרי בשנים האחרונות רק בזכות המבצעים של את"ה העולמי, אני בטוח שבלי זה, היו הרבה פחות בחורים בתשרי ב–770, וגם מי שהיה טס היה חייב לצאת לעבוד כדי לכסות את הכרטיס" הוא אומר לי בעוד אני מהרהר בתקופה שלי בישיבה, שבה בחורים עמדו בתור להתקבל לעבודה ביקב של 'כרמל מזרחי' בבין הזמנים כדי לממן את הטיסה לרבי.

לפני את"ה, ואחרי…

אכן, קשה לדמיין את חב"ד היום בלי את"ה של 770. למרות שיתכן שלרבים מהקוראים השם הזה לא יאמר כלום, אין כמעט בחור חב"די בשנות העשרה, שהארגון הזה אינו חלק מהותי משנותיו הכל–כך קריטיות, או לפחות משפיע עליהן באיזושהי צורה. לא תהיה זו גוזמה לומר שמדובר במנוע השקט של חב"ד ואולי אפילו של העולם היהודי, שכן כידוע התמימים היו מאז ומעולם נר להאיר, דוגמה ומופת לקהילת חב"ד, וקהילת חב"ד היא הרי המנוע של העולם היהודי.

ארגון את"ה העולמי, או בשמו הרשמי – 'איגוד תלמידי הישיבות המרכזי – 770' הוקם אי שם בתפר שבין שלהי שנות הנוני"ם לראשית ה'סמ"כים', כממשיכו של "וועד חיילי בית דוד". כבוגר קבוצה תשנ"ח, שבמידה מסוימת הייתה בין אלו שהובילו לאחר מכן להקמת הגוף הרשמי שנקרא את"ה העולמי, תמיד הייתה לי תחושה שניתן לחלק את ליובאוויטש לתקופה שלפני את"ה, ולזו שאחרי.

מסתבר שלא טעיתי. לקראת הכתבה, שוחחתי עם חברים, מהם רבנים ושלוחים ועם ראשי עולם הישיבות החב"די כדי לשמוע מהם על פעילות את"ה מהזווית שלהם שרק חיזקה את התחושה שבשקט בשקט, התחוללה כאן בעשרים השנים האחרונות מהפכה בקנה מידה שקשה עדיין לשער.

דור של אברכים בקיאים בשיחות משיח וגאולה

"בפרספקטיבה של השנים מג' תמוז עד היום, מה שהציל את חב"ד, וממילא את כל העולם כולו זה הבחורים". אומר לי הרב יצחק אקסלרוד ראש ישיבת תות"ל שהייתה עד לא מכבר בפתח–תקוה וכיום בקרית אור שמחה בכפר חב"ד. למעלה משני עשורים שהרב אקסלרוד מחנך ומלווה דורות של בחורים, במגוון תפקידי חינוך והוראה בישיבות חב"ד מכל הסגנונות בחב"ד. החל מתות"ל לוד ובני ברק, דרך אור יהודה וכלה ברמת אביב וישיבת חב"ד בפתח תקוה אותה הקים בשנים האחרונות.

"כל העולם כולו מסתכל על חב"ד", הוא מסביר לי את הרציונל, "וחב"ד מסתכלים על הבחורים. מאז ומתמיד התמימים היו מצפן חסידי שמורה את הכיוון לקהילה. אצל הבחורים בוערת אש. הם אלו שמובילים את העניינים של חסידישקייט, של התקשרות לרבי.

ומי שנותן לבחורים את הכלים והאפשרויות, והביא את הבחורים למקום כזה של התקשרות, שענייני גאולה ומשיח ובפרט כפי שהם בתורת הרבי, יהיה עניין מרכזי בחיים של בחור, וממילא העניין המרכזי של ליובאוויטש – זה את"ה העולמי.

"בכל הישיבות שהייתי בהן, את"ה העולמי היה זה שהכניס רוח חיים בכל העניינים של הרבי. הם פעלו את זה בחריש עמוק בתוך ליובאוויטש כל השנים.

"כי אי אפשר לצעוק משיח ולצפות שבחורים יחיו משיח כפי שהרבי רוצה, כשאין תוכן. חב"ד זה מוחין, זה הבנה והשגה. והבנה והשגה בענייני משיח זה רק בשיחות ובמאמרים של הרבי. ומי שהוביל את הבחורים לכך שבחורים בקיאים בקיאות מופלאה בשיחות של נ"א נ"ב, ובכל השיחות על משיח ובקיאות בכלל בכל מה שקשור לבשורת הגאולה, זה את"ה. בלי הפעילות של את"ה, לימוד ענייני גאולה ומשיח היה תלוי בהחלטה האישית של כל אחד, וכמו כל אש שלא מלבים אותה, זה היה יכול חלילה ללכת ולדעוך.

"העובדה היא שכיום, אחרי למעלה מעשרים מחזורים של תלמידים שהשתתפו בפעילות את"ה, גדל כאן דור שלם של אברכים ובחורים חסידיים שפשוט מונחים בבקיאות נפלאה בכל השיחות והמאמרים של הרבי בענייני גאולה. את"ה גרמו לדור שלם להיות חדור בעניינים של בשורת הגאולה, חדור באמונה ולהיות מונחים בחיות בעניינים של הרבי וזה ללא ספק מה שיביא את הגאולה, משום שהרי כך הבטיח לנו הרבי בשיחה המפורסמת של תזריע מצורע נ"א על הדרך הישרה להביא את משיח צדקינו בפועל ממש". אומר הרב אקסלרוד.

המהפכה שאת"ה חוללה בעולם הישיבות

את הרב ישראל נחמן לרנר ראש הישיבה הגדולה תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש, פגשנו במשרדו שבישיבה. הרב לרנר הוא ראש הישיבה אולי הצעיר בארץ ישראל, אברך חריף גאון ונמרץ, שהקים את הישיבה בבית שמש לאחר שנים ששימש כר"מ הישיבה הקטנה בצפת.

"אפשר לומר שאת"ה העולמי הביא את לימוד ענייני גאולה ומשיח למקום אחר לגמרי". מנתח הרב לרנר שמכיר את פעילות את"ה מכל פניה וצדדיה. כבחור ישיבה שהשתתף בפעילות ובתוכניות השונות, לאחר מכן כבחור ב–770 שהיה שותף לעשיה, ומאוחר יותר כר"מ בישיבה קטנה וכראש ישיבה גדולה. "אני זוכר את המבצע הראשון, כשהכריזו שאפשר לטוס לרבי בלי הגרלה למי שנבחן על כמות מכובדת למדי של שיחות בענייני גאולה ומשיח. אני חושב שהפעולה והבשורה הגדולה של המבצע הזה, לא היה המבצע עצמו, לא הפרסים שהיו חידוש ענק ומסעיר, ואפילו לא הידע שהבחורים רכשו בלימוד העמוק והתובעני למבחנים. הנקודה של כל המבצע, הייתה האמירה שלימוד ענייני גאולה ומשיח יכולה להיות ברמה שלא הכרנו.

"השיחות הללו הרי אינן חלק מתוכניות הלימוד בישיבה. כך שעד אותו יום, אלו שלמדו את השיחות, עברו עליהם בערב אחרי הסדרים, בליל שבת לפני קבלת שבת, או בהפסקה כשהיה זמן. אבל פתאום השאלות של המבחנים הביאו רמה אחרת של לימוד, אני זוכר שאחרי המבחנים הבחורים ישבו לנתח את השאלות כדי להבין ולמצוא את התשובות בתורת הרבי. הם ישבו והפכו ודקדקו בשיחה בכל תג ופרט עד שמצאו את התשובות.

"וזו בעיני המהפכה שאת"ה חוללה בעולם הישיבות. ההבנה אצל התמימים שלימוד ענייני גאולה ומשיח זה לא עניין ל'סדר שלישי', אלא זה עניין אמיתי, רציני, גבוה, שדורש עבודה ויגיעה וממילא הסיפוק לא פחות מהתעמקות בסוגיה קשה בש"ס".

"הידע העצום שרכשתי אז – מלווה אותי גם היום"

מי שסיפר לנו על חוויה דומה מנקודת מבטו של תלמיד שהשתתף בפעילות הזה, הוא ר' מנחם שרון, אברך חסידי המוכר לכולנו ממקצועו כשחקן בסרטי ילדים והנחיית תכנית ה'ראלי' של צבאות השם. "אני זוכר שהגעתי לישיבה גדולה, היה לי חלום לטוס לרבי לפסח. זה היה מבחינתי חלום רחוק שלא היה לו אפילו היתכנות.

פתאום לקראת שנת המאה לרבי הכריזו באת"ה על מבצע לימוד שיחות בענייני גאולה ומשיח שהפרס הוא כרטיס לרבי לי"א ניסן שנת המאה. אני זוכר שהסתערתי על המבצע וישבתי ימים ולילות ממש, בכל רגע פנוי ללימוד השיחות. פתאום קלטתי שיש בשיחות עומקים שלא הכרתי עד אז, כל צורת הלימוד שלי בשיחות של הרבי השתנתה. התחלתי להתעמק בפרטים, וזה מלווה אותי עד היום.

"ברוך ה' זכיתי שנתיים רצופות לטוס לרבי לי"א ניסן וחג הפסח. הגשמתי את החלום שלי ועל הדרך זכיתי בידע עצום בענייני גאולה ומשיח. הלימוד הזה מילא אותי באותה תקופה בחיות שלא תיאמן. זה היה כמו מכונת מוטיבציה שכל הזמן הפיחה בי רוח, רוממה אותי ודחפה אותי עוד ללמוד ולהשקיע ולא רק במבצעים אלא בכל התחומים.

"הידע העצום שרכשתי אז מלווה אותי גם היום. קורה שאני מוצא את עצמי עם שחקנים שונים בנסיעות ארוכות להופעות ברחבי הארץ, ותמיד מתפתחת איזושהי שיחה על משיח. וכשאני פותח להם חלון קטן לנושא המשיח והגאולה, הם תמיד נפעמים מהגילויים. וכל זה מהמטען והידע שמלווים אותי עד היום".

'ישיבת קיץ', היא הצלה של ממש

אחד המפעלים החשובים והבולטים של את"ה, הוא ה'ישיבת קיץ'. כל מי שהוא הורה לילד בישיבה קטנה, מכיר את התחושות המעורבות הללו כשמגיע 'בין הזמנים'. בדיוק בשביל זה קמה ישיבת בין הזמנים, מסגרת ישיבתית באווירה של מחנה קיץ, או יותר נכון מחנה קיץ באווירה ישיבתית שנותן מענה למאות בחורים בימי בין הזמנים.

"ישיבת הקיץ זה דבר נפלא ביותר". אומר הרב חיים אהרון ראש ישיבת תות"ל ברחובות מראשי הישיבות הוותיקים והמנוסים בארץ ישראל, שחינך דורות של תמימים. "במקום שבחורים יגיעו הביתה, ויהיו שלשה שבועות בבית בחוסר מעש שמביא לצערנו את הבחורים למקומות פיזיים או נפשיים לא אידיאליים, הם מגיעים לישיבת קיץ של את"ה.

בישיבת קיץ הם מתמלאים תוכן חסידי גדוש, איכותי, חוויתי וממלא והם חוזרים הביתה ולישיבה הרבה יותר חסידיים, הרבה יותר רציניים ומתחילים את השנה בצורה שונה לגמרי.

לי ולכל הצוות החינוכי בישיבה וכמובן להורים, יש הכרת הטוב לאת"ה על הארגון והביצוע של ישיבת קיץ מידי שנה. אבל האמת, שאין מילים שיכולות לתאר את הפעילות הענפה והאדירה במשך כל השנים, ההשקעה, היצירתיות והמגוון של החומר, שכל הזמן מפתיעים מחדש, הפרסים ובעיקר ההיכרות של הבחורים עם כל מבצע חדש, כל ההתרעננות החסידית הזו מוסיפה להם הרבה מאוד בחסידישקייט, ביראת שמיים ובהתקשרות לרבי.

גם הרב משה אורנשטיין ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בנתניה, מדגיש את מעלתה של ה'ישיבת קיץ'. "מבחינתנו כהנהלת הישיבה, ישיבת קיץ, היא הצלה של ממש, בעיקר עבורנו. ברוך ה', אם נקח את התלמידים המבוגרים יותר, תלמידי הישיבה הגדולה, יש להם לרוב איזושהי תעסוקה לבין הזמנים. אם זה הדרכה בקעמפים, או עניינים קדושים ושליחותיים כאלה ואחרים, הרי שתמימים בישיבה קטנה, מגיעים הביתה, והמעבר מבחור שעסוק כל היום בלימוד התורה לבחור שפתאום יש לו חללי זמן אדירים פנויים, יוצר ואקום ששואב אליו אלמנטים שליליים שמרחפים תמיד באוויר ומחפשים בקעה להיאחז בה.

"לעומת זאת, בישיבת קיץ נותנים להם מלא חפניים של חסידישקייט ויראת שמים. הם חוזרים באלול וניכר שהם היו בידיים טובות. הם לא באים אחרי הפסקה ארוכה מאוד, ה' ישמור. וברוך ה' שאת"ה היו צינור מבורך להוריד את השפע הזה.

"זכרונות שמחיים אותי עד היום"

ובחזרה למהפכה של את"ה: באופן טבעי, בחור ששקוע כל כולו בהתלהבות וחיות בנושא מסויים, זה נשאר אצלו ומתעורר מחדש בניצוץ הראשון שנדלק. "אני זוכר כמו היום את השיחות שלמדנו במסגרת מבצעי הלימוד של את"ה", אומר הרב חיים ברוד שליח הרבי בפלאיה דל כרמן במקסיקו. "יש שיחות שאני יודע ישר והפוך למרות שעברו שבע עשרה שמונה עשרה שנה מאז, אני יכול לענות לך על השאלות ששאלו במבחן. הכל חי אצלי. כל התקופה הזו השפיעה המון, עלי לפחות, לעצב את האישיות, להסתכל על הדברים איך שהרבי מסתכל עליהם, אלו דברים שלא תמיד אתה מקבל מההנהלה של הישיבה, מהבית או מהסביבה בקהילה ואלו דברים שנותנים השקפה בהירה לכל החיים ובפרט בשליחות.

אני לא יכול לשכוח את המבצע של המאה שנה, את הקבוצה שטסה מצפת, אני אז לא זכיתי בכרטיס אלא רק בסט ליקוטי שיחות, אבל לא אשכח איך שליווינו את הקבוצה שטסה, ואת הקבלת פנים כשהם חזרו. הרב לוי יצחק גינזבורג הגיע לשבת בצפת במיוחד להתוועד איתם, זו הייתה שבת שאני חושב שלא הייתה עוד שבת כזו בצפת. אלו זכרונות שמחיים אותי עד היום.

"ההכרות הראשונה שלי עם את"ה הייתה דווקא במבצע שלא יכולתי להשתתף בו", אומר הרב יהודה גינזבורג שליח הרבי בשכונת הכרמל הצרפתי בחיפה. "הייתי בכיתה ח' ואמרו שיש מבצע בישיבות קטנות שמבטיח כרטיס טיסה לרבי ללא הגרלה למי שעומד ביעדי לימוד. ניסיתי להיכנס אבל לא הצלחתי כי הייתי עוד צעיר, הבטחתי לעצמי שאם יהיה מבצע כזה שנה הבאה אזכה בכרטיס. ואכן זה מה שהיה ובשנה הבאה נרתמתי כל כולי למבצע וברוך ה' זכיתי לטוס באותה שנה". מספר הרב גינזבורג.

גם את הרב גינזבורג מלווים השיחות שלמד במבצעי את"ה עד היום. "למדתי קודם כל לדקדק בשיחות", אומר לנו הרב גינזבורג "זה משהו שלמדתי באת"ה ומלווה אותי עד היום. בעיסוק הזה גם הביא אותי מאוחר יותר להוציא לאור עם אחי שיחי' שיחות נוספות בענייני גאולה ומשיח. את העניין הזה של ללמוד את השיחות של הרבי ישר והפוך זה משהו שמלווה ומחייה אותי עד היום".

הרב לרנר, איך אתה מסכם את המקום של את"ה בחיים של הבחורים בפרט ואנ"ש בכלל?

"את"ה העולמי רכש ובצדק את הכרת הטוב מצד התמימים, ההנהלות, השלוחים וההורים כמי שמוביל בחיות, בגאווה, ובשמחה את החיות בענייני גאולה ומשיח. כל אחד שנמצא בישיבות יודע שחיות וענייני משיח זה דבר אחד.

הדור שלנו זקוק לחיות, זה מה שהדור שלנו רוצה. ללמוד בחיות, גמרא בחיות, תפילה בחיות, חסידות, מבצעים, הכל בחיות.

ואין דבר שמכניס חיות יותר מענייני משיח החדורים בהתקשרות עם הרבי. אין לזה תחליף. ואת"ה שלוקח על עצמו את העול, האחריות, המחשבה והיצירתיות להכניס לבחורים את הקשר עם הרבי והקשר עם ענייני גאולה, הוא עושה לכולם את העבודה, הוא פשוט סולל את הדרך שהתמימים יהיו חיים.

וזה מה שאנחנו צריכים. אנחנו הורים לילדים קטנים, אחים, קרובי משפחה לבחורים בישיבות אם אנחנו רוצים שהתמימים יהיו שייכים, מחוברים ויאהבו את מה שהם עושים זה רק בחיות וחיות זה עניני משיח, ועניני משיח זה את"ה.

את"ה במספרים

• 3,600 בחורים בנו את דמותם החסידית במהלך שנות קיום הישיבת קיץ שבת שכולה משיח.

• עשרות אלפי בחורים בערו באש ההתקשרות בשבת שכולה משיח השנתית באה"ק, אירופה וארה"ב ישיבות בין הזמנים.

• 50 סניפי תומכי תמימים נפתחים בישיבות בין הזמנים נפתחים מידי שנה ספרים בענייני גאולה ומשיח.

• למעלה ממאתיים אלף ספרים עיוניים בענייני גאולה ומשיח חולקו לתמימים במבצעים השונים במהלך שנות הפעילות מבצעי לימוד בענייני גאולה ומשיח.

• כ-2,000,000 שיחות עיוניות בענייני גאולה ומשיח נלמדו ע"י התמימים במבצעי הלימוד במהלך השנים.