פיקחות של רב • חיי השליחות של הרב איידלמן ע"ה

הרב מנחם מענדל ערד – לשעבר שליח במרקש, מרוקו

זכיתי להכיר מקרוב את הרב איידלמן (קשה להוסיף את המילים זצ"ל), בתקופת שליחותנו במרקש, מרוקו. ועוד חזון למועד לספר על אישיותו הנדירה של הרב איידלמן, שחי בשליחות הרבי ופעל במרוקו גדולות ונצורות יחד עם תבלט"א רעייתו הרבנית גיטל, במסירות נפש כפשוטה, למעלה משישים ואחת שנה.

זכיתי ללמוד ממנו הרבה. אך על עצמו – הוא כמעט ולא סיפר. על האישיות שלו – למדתי מצפייה בו, מהקשבה לו, כשהוא משוחח עם כל אדם ועל כל אדם – בגובה העיניים, בכבוד ובהערכה.

פעם אחת נדירה, כשהצגתי בפניו דילמה מחיי השליחות שלנו, במרקש – הוא בחר לענות לי בסיפור. אישי.

כך זכיתי לשמוע מהרב איידלמן את הסיפור הבא שחשף בפני טפח מגדלותו ופיקחותו.

מלבד תפקידיו במסגרת השליחות והעובדה שהוא דאג במסגרת ה'כולל' ללמד ולהסמיך את השוחטים, הרבנים והדיינים, היה הרב איידלמן אחראי גם על המקוואות וכשרות המאכלים במרוקו בכלל ובקזבלקה בפרט.

רבה הראשי של מרוקו, הרב מונוסנגו זצ"ל שעמד בראש המערכת, הפציר ברב איידלמן להצטרף למערכת שמירת ציביונה היהודי של מרוקו, ולמרות שידע כי מלאכה לא קלה לפניו, נעתר הרב איידלמן.

אחד מחוקי הכשרות שהחליטה מערכת הכשרות בקזבלקה, הייתה, לאסור הגעלת כלים מאולמות לא-כשרים. בשום פנים ואופן.

וכל כך על שום מה? על שום שהמון העם סבור היה שההגעלה מכשירה את הכלים, ופרטי הדינים החשובים ביותר, כמו לדוגמא לדאוג שהכלים לא יהיו בני יומם (כלומר, חלפו עשרים וארבע שעות, או לכל הפחות לילה, מאז הפעם האחרונה בה השתמשו בכלים, אז הופך הטעם הבלוע ל'פגום', וממילא, גם אם יעבור איזה שהוא טעם קלוש הבלוע בכלים, במאכל הכשר, הרי זה 'נותן טעם לפגם'). ולפועל, קרו מקרים, בהם הביאו פועלים את הכלים להגעלה, ישירות מתום סעודת הפיגולים – כאשר טריפות ונבילות של ממש, נמצאות 'בעין' – על הכלים!

לכן כאמור, החליטה ועדת הכשרות, להטיל ווטו על הגעלת הכלים, בכדי להסיר מכשול.

מסתבר שבשל חוסר באולמות בבעלות יהודים שיהיו גם מפוארים דיים לצורך עריכת חתונות ראווה של עשירי ופטרוני יהדות מרוקו, שוכר כל דכפין אולם יוקרה או לחילופין אחוזת פאר מאין הון מרוקני. ובנוגע לאוכל, תלוי מהו מעמדם של עורכי החתונה.

אם מדובר במשפחה אמידה ומטה, הם ישכרו את שירותיו של קייטרינג יהודי שעומד תחת השגחת הרבנות הראשית של קזבלנקה, אולם כשמדובר על עשירים פלוס, השמים של הפאר וההדר, אינם הגבול.

כשמדובר במשפחה שכזו, לא מוכנים בעלי השמחה 'להתפשר' על פחות מסכו"ם מכסף!

הכפילו סט שלם של סכו"ם מכסף, הכולל ערכה למנה ראשונה, אחרת למנה הבשרית, סט ל'בופה' ומשנהו לקינוח – כפול אלפיים מוזמנים, ותגיעו לסכום עתק. אולי בשווי של עוד חתונה – במושגים עממים.

בל נשכח, שעשיר אין זו מילה נרדפת לבזבזן ואף לא אחד מחפש להוציא הוצאת ענק, כאשר הוא יכול לחסוך אותה באופן כשר.

כך או כך, מיודענו העשיר ביקש פגישה עם הרב איידלמן, במטרה לקבל ממנו הסכמה חד פעמית, שהסכו"ם לחתונה יעבור הגעלה לחומרא, למהדרין מן המהדרין, בפיקוחו והשגחתו הצמודה שלהרב איידלמן והנאמנים עליו.

הרב איידלמן פתח לכבודו שולחן כמנהג המקום, עם בקבוק משקה מכובד כמובן והאזין לדבריו בקשב רב, אך הבהיר שלמסקנת הדיון, הרי שלמרות ההערכה והאמפתיה, חוק זה חוק, ואי אפשר לשנות את חוקי הכשרות בשל שום סיבה שהיא, היות ופרצה כזאת, תביא שוב פרצות נוראיות של 'גזירה שווה' מוטעית, על ידי ההמון.

כששמע זאת הגביר, רתח מזעם, "אני מגיע במיוחד אליכם, מוכן לעשות כל מה שתאמרו וכל שתבקשו, ובלבד שסעודת החתונה תהיה גם מפוארת וגם מהודרת, והנה, אתם לא מוכנים לבא לקראתי ולסייע לי כשאני זקוק לכם. אם כך", חתם בזעם, "חב"ד לא תראה ממני יותר, אף אגורה שחוקה!"

הרב איידלמן לא התבלבל, וענה לגביר מינה וביה, "באם זהו סגנון דיבורך, הרי שברגע זה נסתיימה פגישתנו!".

לקח קצת זמן וחמת העשיר שככה מעט.

"כבוד הרב, מה בכל אופן ניתן לעשות?", שאל בנועם.

"הקשב", אמר לו הרב איילדמן, "אתה הרי יהודי מאמין. דע לך שבספרים הקדושים מובא שאל החתונה מגיעים ההורים והסבים מעולם האמת, בכדי לשמח את החתן והכלה ביום חתונתם. וכאשר מדובר בצאצאים של צדיקים, הרי שגם עשר דורות אחורה, מגיעים הצדיקים לחתונה.

"אתם הרי צאצאים של משפחת אבוחצירא, ממילא, בחתונה שלכם יגיעו רבי יעקב אבוחצירא, הבבא סאלי הקדוש, הבבא חאקי עליהם השלום וכל צדיקי משפחת אבוצחירא, בכדי לשמח אתכם ביום שמחתם.

"והנה", ממשיך הרב איידלמן, "יגיעו צדיקי משפחת אבוחצירא לדורותיהם לחתונה, לשמח חתן וכלה ולברכם בשפע ברכה והצלחה.

"אך כאשר יביטו בסכינים ובמזלגות, ויראו את הטריפות הבלועות בהן – הן תיכף ומיד יעזבו את החתונה!"

הגביר שרוחש אכן כבוד רב לצור מחצבתו, התחלחל לשמע התיאור, ותיכף ומיד נעמד על רגליו בהתרגשות, "כבוד הרב, אני מבטיח לקנות סט חדש ושלם של סכו"ם, להביא אותו לכאן לטבילת כלים, ולאחר החתונה ישמש הסט כגמ"ח לחתונות של יהודים, שלא יצטרכו להגיע לידי ניסיון ולא לידי ביזיון…

"ו.. אינשאללה שגם הרבי מליובאוויטש יגיע לחתונה", סיים הגביר בתחינה.

יהא הסיפור לע"נ הרב איידלמן. שיהא מליץ יושר על המשפחה הנכבדה ועל צאן מרעיתו בכל מקום שהם.