-
הרב ראובן וולף, משלוחי הרבי מלך המשיח בלוס–אנג'לס, ומנהל קהילת 'מעין ישראל' – בראיון ראשון לאחר המהפך הגדול שחולל בחייו האישיים • בשיחה מיוחדת עם 'בית משיח' הוא מספר על התפנית המפתיעה בחייו וההשפעה העצומה שניכרת בחיי היום יום • כיצד הגיבו בני קהילתו והאם אפשר להעתיק את ההצלחה וההתעוררות גם למקומות אחרים • ראיון מלא וגדוש באמת פנימית לוהטת שמתפרצת כמו לבה בוערת • לראיון המלא
חב"ד אינפו|כ״ו בסיון ה׳תש״פמאת: אברהם רייניץ, בית משיח
צילום: שניאור מישולביןבשנה האחרונה הפציע לתוך חיינו מגדלור חדש, המקרין אלומות אור רבות עוצמה, של אמונה, גאולה, ובעיקר – לימוד התורה בענייני גאולה ומשיח. הרב ראובן וולף, שעד לחורף האחרון היה מוכר בעיקר בקהילה היהודית בלוס–אנג'לס, כשליח הרבי ומנהל הארגון הגדול להפצת המעיינות 'מעין ישראל' – הפך לשם מוכר בכל רחבי תבל, בזכות נאומו המסעיר והבלתי–נשכח בכינוס השלוחים האחרון ב–770, בו סיפר על המהפך האישי שחווה לאחרונה בעקבות למידה מעמיקה של נושא הגאולה ומלך המשיח, וקרא לחבריו השלוחים להתעורר מהתרדמה, ללמוד לעומק את עניני הגאולה ופשוט לחיות גאולה בכל ענייני השליחות.
חסידי חב"ד בארץ ישראל התחזקו והתעוררו גם מהנאום המרכזי שנשא באירוע המרכזי של י"א ניסן, במהלכו סיפר לקהל האלפים על הדילמה עמה התמודד בחודשים האחרונים, ועל מסקנתו כי הכרזת 'יחי המלך' וקבלת מלכותו של משיח, שהיא שלימות קבלת מלכות שמים – היא תמצית כל היהדות וכל התורה ומצוות, ועל כל חסיד לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח בהכרזת 'יחי אדוננו'.
לקראת ג' תמוז, ישבנו לשיחה מעמיקה עם הרב וולף על התפנית המפתיעה בחייו וההשפעה העצומה שניכרת בחיי היום יום. שאלנו גם כיצד בני קהילתו קיבלו את הדברים, וכיצד אפשר להעתיק את ההצלחה וההתעוררות גם למקומות אחרים. במהלך שיחתנו הפתיע אותנו הרב וולף בפתיחותו, ולמרות אי–שליטתו המלאה בשפה העברית, מה שהקשה עליו לבטא את הדברים – הרי האמת הפנימית הלוהטת שלו מתפרצת מקרבו כמו לבה בוערת, ומשלימה את חסרון השפה.
אמונה אמיתית – לא מושפעת משינויי הזמן
בעוד ימים ספורים יחול ג' תמוז, ואם ח"ו הרבי לא יתגלה עד אז, נציין השבת 24 שנים להעלם וההסתר של ג' תמוז תשנ"ד. מאז, אנו עומדים בניסיון גדול, שהולך וגדל עם השנים, ובכל זאת רואים שחסידים ממשיכים להאמין שהרבי הוא נשיא דורנו, והוא גם משיח צדקנו, וממשיכים באמונה וציפייה להתגלותו בכל רגע. מה סוד האמונה הלוהטת הזאת, וכיצד היא לא מתקררת בחלוף השנים?
עצם העובדה שאין חלישות למרות השנים הרבות שחלפו, רק מוכיחה שמדובר באמונה אמיתית, כיוון ששורשה של אמונה אמיתית נובע ממקום כל כך גבוה בנפש, שהוא למעלה מהזמן. במקום נעלה כזה, אין לזמן שום משמעות. אין הבדל בין אם חלף יום או שנה.
כתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". וכמו שהאמונה בה' לא מוגבלת לזמן מסויים, ולמרות שעם ישראל עבר אלפי שנות גלות, כולל זמנים קשים של העלמות והסתרים, גלויות וגזירות שמד – האמונה של עם ישראל לא נחלשה. מדוע? כי הוא נובעת מאותו מקור נעלה, שלזמן אין שום השפעה או משמעות במקום הזה. הזמן פשוט לא אפקטיבי שם.
בנוסף לכך, אנחנו זכינו לקבל נתינת כח מיוחדת מהרבי לחיזוק האמונה, והצבתה במקום שאינו מושפע כלל מהזמן שחולף: במאמר האחרון שהרבי חילק בפורים קטן תשנ”ב, ד"ה ואתה תצוה, מחדש הרבי ששורש האמונה גבוה יותר מההתאמתות של ראייה, כיוון שהיא מגיעה מעצם הנשמה, שהוא דבר אחד עם האלוקות. וכיוון שהאמונה היא לא דבר נוסף על מציאותו של האדם, אלא עצם אחד – לא שייך שתהיה בזה חלישות.
לאחר שהרבי העניק לנו את המאמר, הרי מלבד העובדה שכאשר אנו לומדים את תוכן המאמר, זה מחזק אצלנו את האמונה – בעצם חלוקת המאמר העניק לנו הרבי את הכוח המיוחד הזה. עוד לפני שלומדים, ולפני שמתבוננים – הרבי בעצמו כבר פעל והמשיך את העניין הזה בעולם הגשמי. אפשר לומר שהמאמר 'ואתה תצוה' הוא סוד האמונה שלנו בשנים האחרונות.
מלבד חיזוק האמונה באופן כללי, באותו מאמר פעל הרבי להמשיך בעולם, שהתשוקה למשיח תהיה מושרשת בנו כל כך עמוק, שכל רגע שמשיח לא מגיע, אנחנו לגמרי מזועזעים. יהיו כאלה שזה יתפרץ אצלם לעיתים קרובות יותר, ויהיו שייזכרו בזה לעיתים רחוקות יותר. אבל באופן כללי, בהשוואה למה שהיה לפני עשרות שנים, אפשר לראות היום דור שלם של חסידים, שברור להם מעל לכל ספק, שאי אפשר להמשיך בעולם הגלותי כפי שהוא היום. חייבים גאולה!
הבנתי, אבל לא התחברתי.
בשנה שחלפה שמענו על המהפך האישי אצלך: אחרי שנים רבות שנושא הגאולה והאמונה ברבי כמלך המשיח היה מודחק הצידה – פתאום האמונה התפרצה בעוצמה רבה, כשהיא סוחפת עוד אלפי חסידים שצפו בנאומים המעוררים שלך. מה גרם להתעוררות הזאת, והאם מצאת את ה'מתכון' לעורר כל חסיד מתרדמת הגלות?
חשוב להדגיש: באופן כללי, האמונה הייתה אצלי כל הזמן. בתוך תוכי האמנתי תמיד שהרבי הוא מלך המשיח, ואנחנו צריכים לפעול להתגלותו. אפילו על פי שכל, היה ברור לי שלא יכול להיות אחרת.
למעשה, כל מי שיש לו את היסודות של תורת חסידות חב"ד, ובפרט היסוד של רבינו הזקן שכל כוונת הבריאה זה להביא לימות המשיח; כל מי שיודע מה הנקודה של משיח, שתפקידו להביא את ההתגלות האלוקית בעולם; כל מי שלמד את המאמר הראשון של הרבי, בו קבע את תפקיד לדורנו להמשיך את השכינה למטה בארץ – מבין בהגיון שכלי, שלא שייך שהכל הסתיים בג' תמוז. מופרך אצלו לחלוטין שפתאום יבוא משיח אחר, משום מקום…
אם הכל ברור – איפה היית כל השנים?
ג' תמוז יצר חושך בעולם. זמן של העלם והסתר. והחושך הזה נכנס גם אצלי, בנפש פנימה, חושך פנימי, שיצר חיץ בין ההבנה השכלית – להכרה והרגשה. העניין של משיח היה מוחבא עמוק בתאים האפורים של המוח, ולא יצא משם להחיות את חיי היום יום שלי.
ומה גרם למהפך?
הלימוד. ולא סתם לימוד, אלא למוד מעמיק ושיטתי. בדיוק כמו שהרבי אומר בשיחת פרשת בלק תנש"א, שכאשר לומדים ענייני גאולה ומשיח – זה מביא לחיות בענייני הגאולה.
אפשר לומר שהיה חסר לי בחינת ה'דעת' בענייני גאולה ומשיח, וכפי שרבינו הזקן מסביר שהדעת הוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק, ויתקע מחשבתו. זה מה שהיה חסר לי. להתקשר, להתחבר, עם ענייני משיח. כאשר מתקשרים לעניין – העניין מתחיל לחיות.
הלימוד הרציני החל בעקבות שני גורמים: הראשון, היה כאשר פנו אליי לדבר בכנס נשים, בעקבות שורת טרגדיות שפקדו את משפחת השלוחים. נפטרו שלוחים צעירים, והייתה התעוררות גדולה. הרגשנו שמשהו לא בסדר, וצריכים לתקן. בנאומי, אמרתי שהמצב הקשה מעמיד אותנו מול הקיר, ומחייב אותנו לעשות הכל כדי להביא את הגאולה. וכאשר מסתכלים בשיחותיו של הרבי, רואים שהדרך הישרה להבאת הגאולה, היא באמצעות לימוד ענייני גאולה ומשיח. לאחר הכינוס אמרו לי הנשים: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. העלית רעיון טוב, אז בבקשה תעזור לנו ליישם אותו. קיבלתי את הדברים, והתחלתי ללמוד וללמד ענייני גאולה ומשיח. זה היה בשלהי שנת תשע"ד.
הגורם השני, היה המאורעות שאירעו בעולם באותה שנה שהתחלתי למסור שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח. פתאום ראיתי את מאורעות העולם בפרספקטיבה שונה, מתוך הבנה שאלו תהליכים לקראת הגאולה. אם רק פוקחים את העיניים, רואים את תהליך הגאולה מתקדם בעוצמה רבה. וכאשר רואים את הדברים מול העיניים, זה משנה את החיים. זה גם גרם לי לקחת את הלימוד באופן הרבה יותר רציני.
ובלי לימוד ענייני הגאולה, אי אפשר לזהות את תהליכי הגאולה?
אכן, לפעמים התהליכים הם כל כך ברורים, שצריך להיות עיוור כדי לא לראות את הגאולה המתקרבת. גם מי שלא לומד, יראה את זה. אבל, בלי הלימוד, זה יכול להיות מעניין, אפילו מאוד מלהיב, אבל אין לזה את הכוח לשנות את החיים. רק לתורה יש את הכוח לשנות את חייו של המתבונן.
בנאום שנשאת בכינוס השלוחים, דיברת על חלקו של הספר "עניינו של משיח" בתהליך שעברת. מה 'תפס' אותך בספר?
לפני שלמדתי בספר 'עניינו של משיח', ידעתי כמובן שהרבי הוא מלך המשיח. אבל לא ייחסתי לזה חשיבות מרכזית. הרב שלום בער וולף, מחבר הספר, מראה את המרכזיות שתופס 'מלך המשיח' בשיחותיו של הרבי אודות הגאולה, עד שפתאום קלטתי שבעצם כל התהליך הזה סובב סביב הרבי, המלך.
פתאום אתה קולט, שכל היהדות, כל התורה והמצוות, סובבים סביב נקודה אחת – המשכת מלכותו של הקב"ה בעולם, כפי שמלובשת במלכותו של משיח צדקנו. 'מלך המשיח' הופך להיות הנקודה הכי עיקרית והכי חשובה ביהדות.
אני רוצה להדגיש: גם מי שעוסק בגאולה ומשיח, בלי דגש על מלך המשיח, מקיים את הוראת הרבי לחיות משיח וגאולה. זה עוד מצב טוב. שכן, למרבה הצער, יש הרבה חסידים שמרוב פחד מ'מה יאמרו' על זהות המשיח – זנחו לגמרי את ענייני גאולה ומשיח. זה אחד הדברים שמאוד כאבתי לגלות, וזה היווה עבורי זרז לקחת צד ברור, תוך פרסום רב, למרות שזה ממש נגד טבעי ורגילותי, כדי להקיץ ישנים מתרדמת הגלות.
בלי חסידות – לא מבינים את עומק התהליך
הרב וולף לא גדל במשפחה חב"דית, אלא נולד במשפחה חסידית בבורו פארק. במשך השנים הסתופף רבות בצלם של אדמו"רים שונים ("בתקופת בורו פארק בחיי, הלכתי לכל האדמו"רים בעולם רק לא לקראון הייטס"), אך לא מצא את אשר איוותה נפשו.
בהמשך למד בישיבת סלבודקה שבבני ברק, אז התוודע לראשונה לתורת חסידות חב"ד. הוא נסע לשבת לישיבה בכפר חב"ד, שם הכיר לראשונה את דמותו של המשפיע האגדי ר' מענדל פוטרפס, ונפשו נקשרה בו. באותה תקופה קבע לעצמו זמן ללימוד חסידות אינטנסיבי, עם המשפיעים ר' זלמן גופין, ר' יוסף יצחק אופן, ר' מענדל וועכטר ור' זלמן לנדא.
בשנים האחרונות הוא מרצה מבוקש בקרב חוגי היהדות התורנית בלוס אנג'לס, ועם השנים התפתחה סביבו קהילה גדולה בשם 'מעין ישראל', שרוב חבריה אינם חסידי חב"ד מוצהרים.
דיברנו על האמונה בין חסידי חב"ד. אך תפקידנו העיקרי הוא להפיץ את המסר הלאה, לכל גווני היהדות. כאחד שפועל כל השנים בקרב ציבורים אלה – מה הדרך הטובה ביותר לעורר יהודי ליטאי לאמונה במשיח, וכיצד מעוררים את חסידי פולין, לדוגמא?
כולם רואים היום שמשהו נפלא קורה בעולם בשנים האחרונות. לא צריך להיות חב"דניק, כדי להסתכל על העולם שלפני שנתיים, והעולם כפי שהוא היום – כדי להבין שמדובר בשני עולמות… בעיקר ביחס של מנהיגי העולם ליהודים, ארץ ישראל וירושלים. כולם רואים את השינוי הנפלא, ומבינים שזה מעשה ניסים. לא משהו טבעי. ואכן, מרצים רבים, גם בחוגים מחוץ לחב"ד, מדברים בהתפעלות על הניסים הגדולים, ויש אף המקשרים את האירועים הללו לתהליך הגאולה. לאידך, יש הרואים בזה ישועה קטנה בתוך הגלות, ולא עולה על דעתם בכלל שתהליכים אלו הם מפעולותיו של מלך המשיח בעצמו.
ולמה? כי כדי להבין את עומק הקשר של האירועים הללו לגאולה – חייבים ללמוד את יסודות החסידות, ובעיקר את זה שהגאולה היא נקודת הקצה של תהליך להפיכת העולם הזה התחתון, לדירה לקב"ה. ושהדרך לזה היא על ידי בירור החלקים התחתונים ביותר, שהם עצמם יסכימו לגאולה ויסייעו לה.
מי שלא מודע ליסודות הללו, ובהשקפתו העולם הוא מקום חשוך ומושחת, ואילו משיח מצטייר אצלו כמטאור שמגיע מלמעלה כדי להאיר לפתע את העולם החשוך – הוא לא רואה בתהליכים הללו עניין משיחי. אבל כאשר הוא ילמד חסידות, ויבין שיש כאן תהליך של בירור העולם, שמתחיל באברהם אבינו, ממשיך בקבלת התורה, מתעצם בגילוי תורת החסידות, ומגיע לשיאו בימים אלו – פתאום העולם כולו ייראה אחרת לגמרי.
בשלב הזה, הוא יכול להבין לבד שהרבי הוא מלך המשיח. גם אם לא נאמר לו. בשיעורים שמסרתי בשנים האחרונות, התמקדתי בלימוד השיחות של הרבי מהשנים תנש"א ותשנ"ב, וברור לי, שרבים משומעי השיעורים הבינו לבד מיהו המשיח, בלי שאמרתי זאת במפורש. כי כאשר מבינים שעניינו של משיח זה גילוי אלוקות בעולם הזה התחתון, וגילוי פנימיות התורה – הרי ברור לכולם, מי מגלה אלוקות בעולם, אם לא הרבי?!
זאת אחת הסיבות שהפצת מעיינות החסידות היא הקדמה למשיח – מעבר לכך שגילוי פנימיות התורה זהו עניינו של משיח – כי בלי היסודות של החסידות, אנשים לא מבינים מה זה משיח, וממילא אין להם את היכולת לזהות את הגאולה בתהליכים העכשוויים.
כאחד שעיקר שליחותו עם חוגים מחוץ לחב"ד, ובאמצעות שיעורי החסידות אתה מגיע לאלפים רבים, ליטאים וחסידי פולין – איך המהפך האישי שלך התקבל אצל שומעי השיעורים?
אכן, כפי שציינת, זכיתי בעשר השנים האחרונות להגיע לקשת רחבה מאוד של אנשים, בעיקר בזכות פרסום שיעורי החסידות בתקליטורים המופצים בריכוזים החרדיים, וכן באתר האינטרנט שלנו MAAYON.COM. מהתגובות שקיבלתי במהלך השנים, למדתי על הצמאון העצום שקיים בציבור, לקבל מבט פנימי ללימוד התורה וקיום המצוות. אנשים אומרים ששיעורי החסידות שינו את כל תפיסת החיים שלהם. פתאום התורה והמצוות, מוארים באור פנימי ועמוק. גם אלו שלא הפכו להיות חסידי חב"ד בחיצוניות – הרי המוח שלהם, ההסתכלות שלהם, השתנתה. הם, למעשה, חוו מהפך מחשבתי.
וכמו שהמהפך המחשבתי לא התחולל בבת–אחת, אלא התפרס על פני שנים רבות של שיעורים – גם המהפך שאני חוויתי בענייני משיח, לא אירע בשיעור אחד. כבר שלוש שנים שהם שומעים את שיחותיו של הרבי בנושא, והם עוברים יחד איתי את המהפך, באופן פנימי מאוד.
מכיוון שהם היו שותפים מלאים למהפך, מתוך הבנה פנימית של התהליכים – לכן לא היה אפילו אחד שהגיע אליי בטענות. לא קיבלתי תגובה שלילית אחת!
אפילו כאשר נאמתי ב–770 ובהתוועדות י"א ניסן בארה"ק, שם דיברתי מפורשות על כך שהרבי מלך המשיח, כולל הכרזת יחי וכו' – אומר לך את האמת, שאמנם שמתי הכל על השולחן, כדי לעורר את אנ"ש, אבל בהחלט חששתי שמא תהיה מזה 'יניקת החיצונים'. אבל לפועל, אנשים קלטו את המסר הפנימי שעומד מאחורי הדברים. ראיתי במוחש, שבעצם, רובם ככולם של אנ"ש מסכימים עם עצם העניין, ורק שלפעמים הצטבר הרבה אבק על האמונה הפנימית.
אין לי ספק שזאת ברכה מיוחדת מהרבי. ואכן, לאורך כל הדרך הזאת זכיתי להוראות וברכות מהרבי, עד שהרגשתי שהרבי ממש אוחז בידי, ומוליך אותי צעד אחר צעד, ואומר לי: כך תדבר!
עלינו לבחור, בין חיי גלות לחיי גאולה
במבט לאחור, האם המהפך בחשיבה שלך אודות הגאולה – שינה את חיי היום יום שלך? האם החיים 'לפני' ו'אחרי' שונים באופן מהותי, או שמדובר בשינוי נקודתי בלבד?
בוודאי. המהפך הזה חולל שינוי בכל תחומי החיים. קודם כל, החיים שלי הפכו להיות הרבה יותר מוארים ושמחים. כאשר מרגישים בכל יום כיצד העולם מתקדם לקראת משיח, זה גורם לשמחה גדולה, ממש מתחשק לרקוד מרוב שמחה! במיוחד בשנה האחרונה, לנוכח הניסים הגדולים – עם כל יום שעובר, נהיה יותר ברור שממש אוחזים ברגעים האחרונים שלפני ההתגלות. זה מאוד משמח ונותן טעם חדש בחיים.
גם בתחומים הרוחניים, כמו התקשרות לרבי – היה לי קושי בקיום הוראות שקשורות עם קבלת עול. לדוגמא: לימוד הרמב"ם. מטבעי, אני אוהב ללמוד חסידות, ויכול ללמוד חסידות שש שעות ברציפות; אבל כדי ללמוד שלוש פרקים ברמב"ם – נדרשתי לקבלת עול. ולא תמיד הצלחתי בזה.
כל עוד ההתקשרות שלי לרבי נבעה מהרצון שלי, שאני אהיה מקושר לרבי – הרי ככל דבר שתלוי בנו, יש בזה עליות וירידות. יש זמנים טובים יותר, וטובים פחות. אבל מאז שהפנמתי שאנו בתהליך של גאולה, והרבי הוא מלך המשיח – חדרה בי ההכרה שאני מוכרח לקיים את רצון הרבי, כי הרבי הוא המלך, ואי אפשר לשחק עם זה: חייבים לקיים את רצון הרבי!
היום, אני לא מסוגל ללכת לישון לפני שסיימתי את כל הרמב"ם. גם אם אהיה ממוטט מעייפות, כי בעוד רגע הרבי יתגלה ואיך אוכל לעמוד לפניו, מה אומר לו? שהייתי עייף ולא יכולתי לקיים את פקודתו? הוא הרי מלך על כל העולם, ואנחנו צריכים לקבל את מלכותו. לא שייך בכלל לא לקיים את הוראותיו, בין אם נרצה, ובין אם לא. אנחנו מוכרחים להתבטל אליו ולקיים את הוראותיו.
המדהים הוא, שגם בחיים הגשמיים אני רואה שינוי עצום. אך לפני שאספר על כך, ברצוני להקדים נקודה חשובה מאוד:
כפי שהבנתי משיחותיו של הרבי, העולם כעת נמצא במצב של 'בין השמשות' – בין גלות לגאולה. למעשה, זהו מצב שמעניק לכל אחד את זכות הבחירה: אפשר להמשיך לחיות בגלות, כי כל עוד לא הגענו לגאולה השלימה – יש עדיין שאריות של חושך הגלות, שאפשר להתעטף בהם ולחיות בגלות. לאידך, אפשר לחיות באור הגאולה, שמיום ליום מאיר יותר ויותר.
זו הבחירה שלנו. ממש כמו שהקב"ה אומר "הנני נותן לפניך את החיים ואת המוות, ובחרת בחיים!". וכאשר בוחרים לחיות בגאולה – גם הקב"ה מתנהג איתנו בהתאם, עם ניסים גלויים, בדומה לזמן הגאולה.
אתן לך דוגמא מתחום גיוס הכספים עבור המוסד שלי. מטבעי, אני לא אוהב לגייס כספים, ולמעשה תמיד ראיתי ניסים מהקב"ה. ממש בכל פעם שהייתי במצוקה, ראיתי במוחש את ברכותיו של הרבי.
אבל מהזמן שהתחלתי – לפי ערך – לחיות גאולה ומשיח, אני רואה ניסים גלויים, ממש כמו בגאולה. בכל חודש מגיע אלי הכסף הדרוש להפעלת המוסדות, רוב הפעמים בלי שום השתדלות מצידי, וממקומות שלא חלמתי עליהם. כאילו הרבי אומר לי: אל תדאג. תעשה את העניין שלך, ואני אחראי לכל השאר…
מאז ששמתי לב לזה, זה הוריד לי את כל הלחץ שבו הייתי שרוי בכל סוף חודש, כאשר צריכים להשיג את הכסף למשכורות ושאר התשלומים. אני חי בביטחון גמור, לא בגלל שאני בעל מדרגה, אלא פשוט בגלל שאני רואה מול העינים את הניסים הגלויים. ממש כמו שהרבי אומר שהיום אפשר לסמוך על ניסים. רק שבשביל זה צריכים באמת לחיות את הגאולה.
לדוגמא: לפני ל"ג בעומר הייתי בשבתון בטקסס, עם חברה ליטאים שהזמינו אותי לשבת שלימה על גאולה ומשיח. הייתה שבת נפלאה, ולאחר השבת התברר לי שמארגן האירוע טעה והזמין לי את הכרטיס חזור ליום שני בצהריים, במקום ליום ראשון. נתקעתי שם ליום נוסף, ומה שבעיקר הפריע לי, הייתה העובדה שזה היה לקראת סוף החודש, והייתי צריך לגייס עוד כשלושים אלף דולר. כשאני נמצא בלוס–אנג'לס, יש לי אפשרות לפנות לידידים ולסדר איכשהו את העניין, אבל הייתי תקוע בטקסס ולא יכולתי לקדם את העניין. גם כאשר הגעתי ללוס–אנג'לס ביום שני בצהריים, הייתי צריך להכין שיעור שהתקיים ביום שני בערב, וכך חלף עוד יום בלי גיוס כספים.
אחרי השיעור ביום שני בערב, קיבלתי טלפון מידיד, שלא הרגיש טוב, וביקש שאבוא אליו למחרת בבוקר עם התפילין שלו. הוא גם שאל מהן ההוצאות שיש לי לל"ג בעומר, כי ברצונו להשתתף בזה. אמרתי לו שמחר בבוקר נדבר על כך. למעשה, מהיכרותי את ההשגות הכספיות שלו, חשבתי שאולי אוכל לקבל ממנו תרומה של 500 דולר. לפועל, כאשר הגעתי אליו, הוא פנה אליי ביוזמתו ואמר כך: כעת זוהי עת רצון אצלי. אם תבקש 80 דולר, אתן לך כמובן, אבל אתה בהחלט יכול לבקש יותר. אמרתי לו: אומר לך כמה אני צריך כעת בדחיפות, ואתה תחליט לבד. לאחר חשבון קצר, אמרתי לו שבעוד שעתיים עליי להכניס לבנק לפחות 22 אלף דולר… הוא חשב לרגע, ואמר: ואם אתן לך 18 אלף, זה יעזור? אמרתי: בוודאי שכן, ועם השאר אצטרך להסתדר איכשהו. הוא חשב שוב, ולבסוף החליט: אתן לך 22 אלף דולר!
מכיוון שלא היה בביתו, ופנקס הצ'קים לא היה תחת ידו, הוא ביקש ממני לנסוע לבנק שלו, ובמקביל ביקש מהפקיד שם למסור לידי פנקס צ'קים של החשבון שלו. כאשר הגעתי אליו עם פנקס הצ'קים, הוא הרהר לרגע, ואחר אמר: למה לתת רק 22 אלף? אתן לך 25 אלף דולר. וכך עשה!
בהמשך היום, פגשתי באנשים נוספים שפנו אליי מיוזמתם וביקשו להשתתף בפעילות של ל"ג בעומר. כעבור שבוע, כשישבתי לעשות חשבון, שמתי לב לדבר נפלא: באותו יום שלישי שלפני לל"ג בעומר, קיבלתי באופן ניסי בדיוק 33 אלף דולר, כמניין ל"ג!
הרבי עצמו מנהל את תהליכי הגאולה
בשנים תנש"א–תשנ"ב, דיבר הרבי על אירועים בעולם, שהם 'מעין ודוגמא והכנה', או אפילו 'מעין והתחלה' של ימות המשיח. האם מדובר באירועים בודדים שהיו אז, או שמדובר בתהליך מתמשך, וגם היום יש אירועים עולמיים שהם חלק מתהליך הגאולה? מה אבן הבוחן לתהליכי הגאולה? ואיך אפשר לזהות אותם?
בשיחה שנשא הרבי בפרשת משפטים תשנ"ב, חידש הרבי כי הפעולה הכללית על אומות העולם, זה תפקידו של מלך המשיח בעצמו. אנחנו, החסידים, פועלים בשליחות הרבי לקרב יהודים לגאולה, וגם פועלים עם הגויים לקיום שבע מצוות בני נח. אבל בכל הקשור להנהגה כללית של מלכי אומות העולם – זה הרבי בעצמו מטפל בזה.
באמת, אחרי ג' תמוז, הייתה תקופה של שפל גדול, כאילו נסיגה ח"ו מתהליך הגאולה. בארץ ישראל התקדם תהליך אוסלו עד לאינתיפאדה האיומה, ובעולם כולו התפשטו כוחות דאעש, ועד לכהונה האיומה של אובמה, שחתם עם איראן על הסכם הגרעין שהעמיד את ארץ ישראל בסכנה מוחשית. והכי גרוע, שהעולם כולו קיבל את זה בהבנה, ועוד קנה את השקר, שהדרך היחידה להגיע לשלום היא על ידי וויתור על חלקי ארץ ישראל, כולל ירושלים והר הבית – מקום המקדש וקודש הקדשים! זו הייתה תקופה של חושך גדול.
בהשגחה פרטית בדיוק אתמול ראיתי קטע משיחת הרבי בשבת פרשת מקץ תשנ"ב, שמאיר את אותה תקופה באור חדש. וכך אומר הרבי: "ויש לומר, שההתקרבות לביאת משיח צדקנו, הוא גם הסיבה להתגברות החושך בעולם. שבגלל התגברות הקדושה, נעשה גם התגברות הלעומת–זה, שמנגד לביאת משיח צדקנו, ויש צורך ללחום עם המנגד, שזה עניין ילחם מלחמות ה' עד ש"נצח"". פתאום הבנתי, שגם תקופת החושך הייתה חלק מהתהליך של הגאולה.
בחיצוניות, זה היה נראה כתגובת נגד של כוחות הרוע והקליפות, מעין פרפור אחרון לפני הכניעה הסופית מול פעולותיו של המלך המשיח. האיחוד האירופאי, השמאל בארה"ב, האוניברסיטאות והתקשורת עשו יד–אחת נגד הגאולה. הם ביקשו להשחית את העולם בעניינים של היפך הצניעות, החרבת המוסד המשפחתי, ובעיקר – מלחמה בארץ ישראל השלימה. התקופה הזאת הגיעה לשיאה בימים האחרונים של כהונת אובמה, כאשר הוא נתן אור ירוק להחלטה באו"ם נגד ארץ ישראל, ותמך בוועידה בפריז, בעד הערבים.
בפנימיות, גם התקופה הזאת הייתה חלק מתהליך הגאולה, והרבי קידם עניינים מתחת לפני הקרקע. וכך פתאום, נגד כל התחזיות, ברגע הכי חשוך, הגיע הנס הגלוי, וטראמפ עלה לשלטון והפך את הקערה על פיה.
בהזדמנות אחרת הארכתי לפרט, איך שרוב הצעדים הגדולים של טראמפ נעשו בתאריכים חב"דיים מובהקים. וגם ועידת השלום לפירוק הנשק הגרעיני בצפון קוריאה, אירעה במוצאי כ"ח סיון, לרמז שהכל נעשה על ידי הרבי מלך המשיח.
כאשר פותחים את העיניים, רואים בכל זה תהליכים של גאולה, והמדהים הוא שכל זה מלובש בדרכי הטבע. זה ממש מדהים: מצד אחד, אף אחד לא האמין שזה יקרה. מצד שני, מה שקורה מלובש לגמרי בדרכי הטבע.
כאשר משה רבינו נולד, ידעו כולם שהחל תהליך של גאולה. אבל זה לקח שנים רבות, עד שהגיעה השנה האחרונה שבה תהליכי הגאולה נכנסו לקצב מסחרר, בכל חודש מכה נוספת, עד ליציאה הסופית. אני לא יודע באיזה שלב בדיוק אנחנו נמצאים כעת, אם זה בין מכת דם לצפרדע, או בין שחין לארבה. אבל די ברור שאנחנו נמצאים ממש בישורת האחרונה לפני הגאולה, מקביל לשנה האחרונה לפני יציאת מצרים.
לפעמים יש סינכרון מלא בין מה שכתוב בעיתונים, לבין מה שלומדים בשיחות של הרבי. זה פשוט מדהים!
בשכנותי מתגורר הרה"ח ר' נפתלי אסטולין, אחד מהשלוחים הוותיקים של הרבי בלוס–אנג'לס. מזה שנים רבות שבכל פעם שאירע מאורע מיוחד בעולם, היה אומר לי בזה הלשון: "תראה מה הרבי מלך המשיח פועל בעולם". הוא תמיד אמר שכל האירועים העולמיים הגדולים הם חלק מתהליכי הגאולה, אבל כל עוד לא השקעתי בלימוד השיחות, לא תפסתי עד כמה הדברים מדוייקים. היום, אני רואה את זה מול העיניים!
הרבי מוליך אותי יד ביד
בנאומך בכינוס השלוחים האחרון, וגם באירוע המרכזי של אנ"ש בארץ הקודש לכבוד י"א ניסן, חשפת לפני הקהל את המהפך האישי שעברת לאחרונה, תוך שאתה משתף את הציבור בלבטים שלך, עד להכרעה הברורה. מתאר לעצמי שזה לא היה פשוט להיחשף כך לפני כולם, ולכן אני רוצה לשאול: מדוע החלטת לעשות את הצעד הזה, ומה נותן לך את הכוח להתמודד עם ההשלכות שבוודאי היו לכך, בעיקר בקרב הקהילה שלך.
לאחר שלמדתי את השיחות, והבנתי עד כמה מציאותו של מלך המשיח מרכזית בתהליך הגאולה – היה לי צער עמוק, ממש העיק לי בפנימיות הנפש, איך שהנקודה הכי חשובה של הרבי, הפכה להיות מושג מפחיד. חשו אי–נוחות, או אף פחדו לומר 'משיח'.
כאשר אתה מבין שתהליך הגאולה הוא לא 'עוד עניין' של הרבי, אלא זהו ההתחלה, האמצע והסוף של כל נשיאות הרבי – ומנגד אתה רואה איך אנשים מעלימים את זה, ומנסים לעצב מחדש את דמותו של הרבי כ'גדול בישראל' שהגיע אחרי השואה והפיח רוח חיים בעם היהודי: זה פשוט מגמד את דמותו של הרבי, ומעלים את מציאותו האמיתית ועניינו העיקרי!
לי זה פשוט כאב, עד שלא יכולתי להחריש. הרגשתי הכרח לומר את האמת, ולעורר את מי שלא מכיר בכך עדיין.
האמת, שלמרות הכאב הפנימי והרצון לעורר – לא הייתי מעז לעשות את זה, לולי קיבלתי הוראות והדרכות ברורות מהרבי. בכל פעם שכתבתי לרבי באמצעות האגרות קודש, קיבלתי תשובות ברורות. הרבי בירך אותי, והורה לדבר בתוקף ולא להתפעל. לאחר הנאום ב–770, כאשר חשתי אי–נוחות מהרעש שנעשה מהנאום, קיבלתי מענה מעודד מאוד מהרבי.
כאשר התחלתי עם הנאום ב–770, חשבתי רק לעורר את השלוחים. לא חשבתי שתהיה לזה תהודה כל כך גדולה. אני רואה בזה עניין שמיימי, שבדיוק לפני שתהליכי הגאולה החלו להתקדם בקצב מהיר, הרבי החליט שהגיע הזמן לעורר את אלו מאנ"ש שנרדמו על משמרתם. אינני יודע במה זכיתי, שנבחרתי להיות השליח הטוב לעניין חשוב זה.
כפי שהזכרתי קודם, הצעדים הללו עברו די 'חלק' בקרב אנשי קהילתי; אך בתחילה די חששתי. מספיק שמישהו אחד יחליט לקדש מלחמה נגדי, והרי להרוס אפשר די בקלות… מה שנתן לי את האומץ לצאת עם העניין לציבור למרות כל החששות – הייתה ההבנה שמדובר כאן בעניין הכי עיקרי ביהדות, ואם אני יכול לתרום את חלקי בעניין כל כך חשוב ועיקרי – איזה ערך יש לקצת צער וביזיון שאני עלול לספוג?
היום, כשאני אומר בכל בוקר "אשרינו מה טוב חלקנו", אני בהחלט מתכוון גם לעובדה שזכיתי לעורר את אנ"ש בעניין הכי חשוב והכי עיקרי. אין לי זכות גדולה מזו!
יש בינינו עוד חסידים רבים שבתוך תוכם יודעים את האמת, אך מעדיפים להמשיך להדחיק את הנושא בקרן זווית, ולא לעסוק בו מחשש שהעיסוק בשיחות הרבי על הגאולה – יכריח אותם לשנות את אורח חייהם. מה המסר שלך אליהם?
פשוט מאוד: תחשבו, האם אתם רוצים להיות האדם האחרון שמתעורר לקראת הגאולה? הרי אנו מצפים להתגלותו של הרבי מלך המשיח בכל רגע, ואיזה פנים יהיה לנו כאשר הרבי יתגלה, ורק אז נזכור להתעורר סוף סוף… מה נאמר, ומה נצטדק…
וכפי שחזרתי והדגשתי לאורך כל הראיון, הדרך הטובה ביותר להתחזק בעניני גאולה ומשיח, היא פשוטה וברורה: להתחיל ללמוד את שיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, ואז מובטח לנו שהעיניים ייפקחו, ונראה את העולם צועד לקראת התגלותו השלימה של הרבי, תיכף ומיד ממש!
תגיות: בית משיח, הרב ראובן וולף, פרוייקט ג' תמוז