תיק החקירה של החסיד שהוצא להורג • זיכרון להולכים

שניאור זלמן ברגר, בית משיח

"יודע דבר"

תפילת ערבית במוצאי יום טוב שני של פסח תרצ”ו הסתיימה, ומבית הכנסת הגדול בלנינגרד יצאו מספר יהודים בדרכם הביתה, לאכול סעודת יום טוב. הם פנו ימינה ושוב ימינה עד שהגיעו אל הגשר מול התיאטרון הקרוי על שם ראש העיר סרגיי קירוב שנרצח שנתיים קודם.

נושא השיחה מעניין בהחלט: הם מדברים על מקרה מיוחד בו סטאלין סירב לסגור בית כנסת מסויים בביילורוסיה. החסיד ר’ שמואל נימוטין משבח את הצעד הזה, אך יחד עם זאת הוא מביע משאלת–לב, שכמו שראש עיריית לנינגרד, קירוב, הועבר מתפקידו, כך יקרה גם לסטאלין. החסיד שעמו, ר’ יעקב יוסף רסקין, הנהן בראשו כמסכים.

לאחר זמן קצר, הגיעו שני החסידים לנקודת המוצא, וכל אחד מהם פנה לביתו הסמוך.

השיחה הסתמית הזאת, דומה, הייתה נשכחת מהם לחלוטין, אך הללו לא ידעו כי אחד ממתפללי בית הכנסת שהתלווה אליהם בדרך, אינו אלא סוכן המשטרה החשאית, והוא הזדרז לדווח לממונים עליו. כמו ברוסיה, התלונה תויקה מיד בארכיון המשטרה החשאית.

בחודש אלול תרצ”ז נקשו אנשי המשטרה החשאית על בית משפחת נימויטין שברחוב גרז’דנסקיה 28, ולאחר חיפוש מדוקדק, לקחו עמם את ראש המשפחה ר’ שמואל נימויטין. הוא נלקח לבית הסוהר ‘קריסטי’ בו הוחזקו באותה עת קבוצות של אסירים “פוליטיים” (יצויין כי בית הסוהר ‘קריסטי’ נסגר אך לפני מספר חודשים. בד’ טבת תשע”ח, תיעדו שלטונות הכלא את הוצאת האסיר האחרון מבית הסוהר).

בימים הבאים נחקר ר’ שמואל שוב ושוב, כאשר החוקרים שלפו בין השאר את הדיווח של ה’מוסר’, אשר כונה בתיק בכינוי “יודע דבר”. מלבד זאת, הציגו בפניו אינפורמציה רבה עליו ועל אביו, על חסידים ועל יהודים אחרים עמם היה בקשר. הם הבהירו כי עליו להודות בסעיפי אישום שונים, אך ר’ שמואל בחכמה רבה הזכיר שמות של חסידים שכבר עלו לארץ הקודש, הרחוקים מזרועה הארוכה של המשטרה החשאית.

במקביל, ידידו ר’ יעקב יוסף רסקין נקרא אף הוא לחקירה בה נדרש להלשין על ידידו ר’ שמואל, אך ר’ יעקב יוסף הבהיר כי אין לו מידע רלוונטי, והוא שוחרר.

כך או כך, החוקרים ניסו להפיל עליו סעיפי אשמה מכל הסוגים במטרה לתפור לו תיק כבד עם עונש חמור.

שלושה שבועות הוחזק ר’ שמואל במאסר ללא אפשרות ליצור קשר עם איש מידידיו או עם בני משפחתו. איש לא יודע את אשר ארע עמו באותם ימים – ורק תיק החקירה שלו שנמצא במרתפי הפ.ס.ב. (ק.ג.ב. לשעבר) חושף לראשונה נתונים חדשים מתוך החקירות הקשות שעבר ואלו מתפרסמים כאן לראשונה.

בתום שלושה שבועות מיום מאסרו, הוצא להורג. השם יקום דמו.

מארח בביתו את רבותינו נשיאנו

ר’ שמואל נימויטין נולד בשנת תרמ”ג לאביו הרב יהושע נימויטין, מחשובי רבני חב”ד ונקרא על שמו של אדמו”ר מהר”ש שהסתלק באותה שנה.

בבחרותו למד ב’תומכי תמימים’ ליובאוויטש. בהיותו אברך צעיר, התיישב בפטרבורג על פי הוראתו של אדמו”ר הרש”ב. הוא פתח את ביתו בפני כל עובר ושב, ודאג לתת ארוחות למהדרין ליהודים וחסידים שנקלעו ללנינגרד ולא היה להם היכן לאכול. בין האורחים היו גם אדמו”ר הרש”ב ואדמו”ר הריי”צ, וכן רבי לוי יצחק שניאורסאהן, והרב ברוך שניאור שניאורסאהן. אלה ועוד התארחו וסעדו בבית משפחת נימויטין. בשנים שבהן גר אדמו”ר הריי”צ בלנינגרד, מבית נימויטין שוגרו הסעודות אל בית הרבי.

באותן שנים שהה הרבי מה”מ פעמים רבות בלנינגרד, ובמשך תקופה מסוימת התגורר בבית משפחת נימויטין בחדר אחד עם הבן ר’ רפאל נימויטין ע”ה, אשר לימים סיפר על השהות שלו במחיצת הרבי:

“הרבי היה תמיד אדם מאוד מופנם, סגור מאוד בעצמו וממעט לדבר. לא ידענו עליו הרבה, אלא רק זאת שהוא כבר חתן של בתו האמצעית של כ”ק אדמו”ר הריי”צ. האצילות שלו והרצינות הגדולה שלו זה משהו שאי אפשר לתאר.

“הוא היה עסוק תמיד, אף פעם לא היתה אפילו שניה אחת שהתבטל, רוב הזמן למד או כתב. הוא היה מגיע כמעט תמיד אחרון לחדר, ועוזב אותו ראשון. הוא היה מכונס בתוך עצמו, עסוק בענייניו ולא דיבר כמעט עם איש.

“אני זוכר שלילה אחד ראיתיו לומד וכותב סטנוגרפיה (קצרנות) באנגלית. תמהתי מה לו ולקצרנות באנגלית והרבי השיב: ‘האמן לי, שבאם אין לי צורך בהם או שלא יהיה לי צורך בהם – לא הייתי לומד זאת’”.

בשנים הבאות, בעקבות מעקב הקומוניסטים אחרי הבאים לבית משפחת נימויטין, נסגרה המסעדה, ור’ שמואל, כמו חסידים רבים, החל לעבוד במלאכת האריגה בביתו. כך יכול היה להמשיך לשמור שבת ללא חשש. חרף הסכנה, המשיך בשנים הבאות לארח בביתו התוועדויות חסידיות.

החיים תחת הדיכוי הקומוניסטי היו קשים, ולאחר הסכמת אדמו”ר הריי”צ, ניסה להשיג מסמכים מתאימים כדי לעלות לארץ הקודש. בשל כך, הקומוניסטים ראו בו פעיל ציוני ואנטי–קומוניסטי, כפי שיובא להלן בתיק החקירה.

תיק החקירה

תולדות ר’ שמואל נימויטין פורסמו בבימות שונות, ונכדו הרב זלמן חאנין פרסם פרקים מיוחדים לזכרו ב’בית משיח’, כאשר מדי פעם שולבו אזכורים קצרים מתוך תיק החקירה לצד צילומים בודדים מהתיק. והנה, לאחר למעלה משמונים שנה מאז המאסר, הסכים הרב חאנין לבקשת כותב השורות לפרסם לראשונה את תיק החקירה וכתב האישום.

התיק מכיל עשרות עמודים, וכאן נביא את המסמכים העיקריים לצד הסברים קצרים בסוגריים מרובעות.

צו מעצר

מנהלת נ.ק.וו.ד. במחוז לנינגרד

מנהלת ביטחון המדינה

הוראה מס 18814 מ–7 באוגוסט 1937 [המעצר התבצע במוצאי שבת, ל’ אב תרצ”ז].

הונפקה לכבוד חבר בצוות גולד א. א. לעריכת מעצר וחיפוש אצל נמויטין סמואיל יבסייביץ’, לפי הכתובת רחוב גרז’דנסקאיה 28, דירה 22.

הערה: כל בעלי תפקיד חייבים להגיש לחבר הצוות הנ”ל סיוע מלא.

חותמת משרד לענייני הפנים [לא לגמרי ברור].

דו”ח מעצר – “גליל כתובים יהודיים”

פרוטוקול

על בסיס ההוראה של מנהלת ה–נ.ק.וו.ד. בריה”מ למחוז לנינגרד (מנהלת ביטחון המדינה) מס’ 18814 מ–7 באוגוסט 1937 נערך חיפוש ומעצר בבית 28 דירה 22 ברחוב גרז’דנסקאיה, אצל האזרח נמוייטין סמואיל […]

לפי הנתונים הוחרמו – דרכון לתקופת חמש שנים עם שני תצלומים; שלושה תצלומים; גליל של כתובים יהודיים עתיקים [אולי ספר תורה או שמא ביכל חסידות]; ספר אחד בשפה העברית; מכתבים ממוספרים מס’ 1–23.

אטום עם שלושה איטומי שעווה – ארון בגדים בצבע צהוב [אנשי המשטרה החשאית סגרו ארון בגדים עם שלוש חותמות שעווה, ובמסמך לא מפורט מדוע נקטו בצעד זה, יתכן והיו בו ספרי יהדות וכדומה].

כוונות טרוריסטיות כלפי סטלין

להלן דו”ח שנכתב לפני המעצר, והוכנס בתיק החקירה כתזכורת.

סגן מנהל המחלקה הרביעית של המנהלה לביטחון המדינה

… יולי 1937

תזכורת

נימויטין סמואיל יבסייביץ’ […] נעצר על ידי גורמי ביטחון המדינה 4 פעמים [המשפחה זוכרת מספר מעצרים במשך השנים], מועסק עצמאית בביתו.

מתגורר: רחוב גרז’דנסקאיה, בית 28, דירה 22.

הינו אנטי–סובייטי פעיל, ב–8 באפריל 1936 [טז ניסן תרצ”ו – יום טוב שני של פסח] ביטא את הכוונות הטרוריסטיות כלפי החבר סטלין [נשיא ברית המועצות], ציוני פעיל [דהיינו שביקש לעלות לארץ הקודש ונחשד בסיוע לאחרים לעלות לארץ הקודש], מנהל תעמולה אנטי–מהפכנית וציונית.

מקיים קשר עם החוגים הציוניים בחו”ל [היה בקשר עם חסידים שסייעו לו בהשגת מסמכי עליה].

חוקר במחלקה 2 סמל מימיצ’ב

מסכים – סגן מנהל מחלקה 2 באגף 4 מולטוב

הודפס ב 4 עותקים

במסמך הבא מובאים דברים מפי אדם המכונה “יודע דבר”. אין בידינו פרטים על אודות זהותו, אך נראה היה שמדובר ביהודי, חבר הקהילה, שעקב אחר החסידים והמתפללים בבית הכנסת הגדול.

בדיווח מסופר על מעקב אחר החסידים ר’ שמואל נימויטין ור’ יעקב יוסף רסקין בצאתם מבית הכנסת הגדול בעת ששבו מבית הכנסת, כפי שסיפר ר’ יעקב יוסף רסקין בזיכרונותיו:

“התגוררתי בשכנות עם הרב שמואל נימויטין הי”ד. מנהג קבוע היה לנו, כי בכל יום שבת קודש לפני התפילה למדנו דא”ח בצוותא, בביתו, ובתום הלימוד הלכנו יחד להתפלל בבית הכנסת. ר’ שמואל היה מטבעו יהודי חם, ובדרך לבית הכנסת היה חוזר על הלימוד שלמדנו זה עתה בליווי תנועות ידים חזקות, כנהוג בפלפולי דאורייתא ובפנימיות התורה. עוברי אורח היו מסתכלים בו במבטים מוזרים, כאשר הבחינו בתנועות ידיו, אשר היו משונות להם”.

והנה המסמך:

המקור – “יודע דבר”

המקבל – פייגלשטיין

19.3.36 [כ”ה אדר תרצ”ו]

ב–12.3.36 [י”ח אדר תרצ”ו] המקור יחד עם ג. נכנסו לבית הכנסת החסידי. זה היה בסביבות 10 בערב. ניגש אלינו נימויטין שמואל יבסייביץ’ ובשיחה נימויטין שאל את המקור, האם הוא עדיין בעבודתו הקודמת ומה טיבה של אותה העבודה, איך זה מסתדר עם שמירת שבת. כאשר קיבל תשובה חיובית, הוא כל כך שמח, ואמר שאת המקור אפשר להזמין אלינו, כלומר לאלה שמצפים להגירה אל הארץ שלהם.

על השאלה של המקור כלפי נימויטין על ההבדל בין הארצות ענה נימויטין: “יהודים חיים לא אצל עצמם [אלא ברוסיה]; הארץ של היהודים היא פלסטינה, ולכן עבור היהודים, רוסיה, בה שולטים הקומוניסטים, צריכה להיות הארץ זרה. צריך לקוות יותר שבחלוקת העולם, היהודים יקבל את הארץ שלהם ושם לא יהיה קומוניסטים [היינו שהבריטים יקיימו את הצהרת בלפור ויעניקו את ארץ הקודש ליהודים]”.

נימויטין אמר: אם כולם היו שונאים את הקומוניסטים ובכלל את השלטון הסובייטי כמוהו, אז השלטון הזה מזמן היה עובר מן העולם.

בסיום התצהיר, חותם הסוכן שכל דבריו הם אמת.

צריך להדיח את סטלין

דיווח של סוכן

[לאחר פסח תרצ”ו, כשנה וחצי לפני המאסר]

המקור המכונה “יודע דבר”

המקבל – פייגלשטיין

23.4.36 [א’ אייר תרצ”ו]

נימויטין סמואיל, רסקין יעקב יוסף [ר’ יעקב יוסף רסקין], ש. ועוד יהודי ששמו לא ידוע, בן כ–60 עם זקן ג’ינג’י ארוך, יחד עם המקור, ב–8.4.36 הלכו מבית הכנסת לכיוון תיאטרון האופרה והבלט על שם סרגיי קירוב. בצד השני של רחוב דקבריסטוב. בדרך, קצת לפני הגשר, נימויטין סיפר על כך שהוא מודה לסטלין שלא סגרו את בתי הכנסת ואז אמר את המשפט בזו הלשון: “אמנם היה צריך לשנע [להדיח] את סטלין כמו ששינעו את בעל הבית של לנינגרד [סרגי קירוב שנרצח]”. על זה העיר רסקין בחיוך: “אני לגמרי מסכים”.

השיחה הזו התנהלה כאשר כל החבורה הזו כבר הייתה מעל הגשר העובר מעל תעלת קריוקוב. כאשר חצינו את מסילות רכבת [חשמלית] על הכיכר ליד התיאטרון. המקור וש. קצת פיגרו אחרי כל השאר. בזמן הזה ש. אמר למקור: “אני לא מסכים עם השקפות העוינות האלה, כי יהודים חיים בחופשיות בברית המועצות ואף אחד לא מציק להם”.

חקירת עד

להלן חקירת עד שנכח במעמד הבדיחה על סטלין, החקירה בוצעה יום לאחר מסירת המידע על ידי הסוכן וכשנה וחצי לפני המאסר.

פרוטוקול

ב–1936, 24 באפריל [ב’ אייר תרצ”ו], אני, קצין מבצעי של מחלקה 6 של נ.ק.וו.ד. במחוז לנינגרד, סגן לביטחון המדינה פייגלשטיין, חקרתי בתור עד את:

שם משפחה – ש.

שם ושם האב – […]

הוזהר בדבר אחריות למתן עדות שקר לפי סעיף 95 של הקוד הפלילי – חתימת העד.

שאלה: איפה היית בערב ב–8 באפריל שנה זו?

תשובה: בערב ב–8 באפריל הייתי בבית הכנסת בשדרת לרמונטובסקי.

שאלה: תגיד, על מה שוחחתם בקבוצת האנשים כאשר הלכתם בדרך מבית הכנסת?

תשובה: יחד איתי מבית הכנסת הלכו עוד ארבעה: שניים עם זקנים ג’ינג’יים, אחד עם זקן שחור – כולם בגיל בין 40 ל–55 שנים, ועוד אחד צעיר, בן כ–32 שחור שיער, מגולח זקן. השיחה התנהלה בין בעלי הזקנים, ואילו אני ומגולח הזקן בעל שיער שחור לא השתתפנו בשיחה. אחד מבני לווייתנו שאחר קרא לו, נדמה לי, שמואל [נימויטין], סיפר על כך שבאיזה עיר בביילורוסיה רצו לקחת את בית הכנסת ולהפוך אותו למועדון. בעניין הזה משלחות של אפיקורסים ומאמינים נסעו למוסקבה, אל סטלין. החבר סטלין הקשיב לאלה ולאלה ואמר למשלחת של אפיקורסים: אם אתם צריכים מועדון אז אפשר לבנות מועדון, אנחנו לא כל כך עניים, ואת בית הכנסת נשאיר לזקנים – שיתפללו”. שמואל, שסיפר את הסיפור הזה הביע את הכרת תודתו לניהולו החכם של החבר סטלין בצורה של עקיצה אנטי–מהפכנית, בכעס ועם קללה.

נרשם מדבריי נכון, קראתי את הרשום ולאישור זה אני חותם – חתימת העד.

חקירה

פרוטוקול החקירה לתיק 97289

כאמור, לאחר מאסרו של הרב שמואל נימויטין, הוא עבר חקירות קשות, לא רק על אותה שיחה של ליל חג, אלא על אחזקת היהדות במסירות נפש. בשורות הבאות מובא תיעוד אוטנטי מתוך החקירה.

ב–1937, 9 באוגוסט [ב’ אלול תרצ”ז – יומיים לאחר המאסר], אני, עובד של הסקטור המבצעי בלנינגרד פירוז’ינסקי, חקרתי בתור נאשם את:

שם משפחה – נימויטין

שם ושם האב – סמואיל יבסייביץ’

לפני מהפכה – לא היה במאסר.

אחרי מהפכה – ב–1920 נשפט על ידי צ’קא [המשטרה החשאית הקומוניסטית בתחילת דרכה] לחמש שנות מאסר בשל ספקולציה [מסחר לא חוקי]. שוחרר הודות לחנינה.

נחקר בחשד להחזקת מטבעות זהב [בתקופה מסויימת נאסר להחזיק מטבעות כאלו].

שאלה: תפרט את המכרים שלך שאתה מקיים איתם קשר.

תשובה: המכרים שלי הינם:

אלטהויז פיניה בורוכוביץ’ [ר’ פיניע אלטהויז ב”ר בנימין], אורג טריקו, השנה הוא נסע לפלסטינה.

גורנשטיין – לא יודע את השם ושם האב. הוא גם בשנת 1937 נסע לפלסטינה. עבד כאורג טריקו [לא ברור מי האיש ומה היה הקשר עמו].

רסקין יעקב–יוסף, שם האב בן ציון, מתגורר ברחוב פלחנובה, לא זוכר את מספר הבית. עובד בצלמנייה.

נוביקוב מנדל, עכשיו נמצא בפלסטינה אצל ילדיו. הוא נסע לשם לפני שלוש–ארבע שנים. בלנינגרד הוא חי על חשבון הילדים.

שאלה: האם אתה מקיים איתם קשר?

תשובה: לפני שנתיים אני כתבתי לפלסטינה, לנוביקוב, את הבקשה להודיע לי – באיזה אופן אפשר לקבל ויזה לפלסטינה. הוא ענה לי דרך הבן שלו, נחום נוביקוב, אשר נסע לפלסטינה ב–1935 [תרצ”ה] שקשה לו להתעסק עם זה [הודאה זו נחשבה לסעיף אשמה – קשר עם גורמים ציוניים בחו”ל].

שאלה: מי עוד מקרוביך מתכונן לנסוע לפלסטינה?

תשובה: אני יודע שחושב על זה אבי אבסיי יאסלביץ’ והאם רחיל מוייס ייבנה [ההורים הרב יהושע והרבנית רחל].

שאלה: האם אתה בעצמך מתכונן לנסוע לפלסטינה ולמה?

תשובה: אני רוצה לנסוע לפלסטינה מסיבות דתיות גרידא.

שאלה: האם ביקר אצלך מישהו בעניין הנסיעה לפלסטינה?

תשובה: אף אחד לא בא אליי. לפני שנתיים אני ראיתי בבית הכנסת איש זקן שניגשתי אליו ושאלתי – מי הוא ומהיכן. הוא אמר ששם משפחתו – ברוק [והוא המשפיע המפורסם ר’ שאול ברוק, שבאותה תקופה שהה במוסקבה לצורך סידורי מסמכים לקראת נסיעה לארץ הקודש, והגיע גם ללנינגרד מסיבה שאינה ברורה], שהוא בא מברדיצ’ב [שם התגורר], שם הוא עובד בתור שומר בבית הכנסת. הוא אמר שהוא נוסע לפלסטינה [ר’ שאול עלה לארץ הקודש בתחילת תרצ”ז, כך שהדברים כבר לא היו מסוכנים עבורו].

שאלה: לו היית עובר לפלסטינה – מה היית עושה שם ובאיזה אמצעים היית מכלכל את עצמך?

תשובה: בפלסטינה אני הייתי יכול לעסוק בללמד ילדים את השפה העברית.

חקר – עובד השירות המבצעי בלנינגרד – חתימה (פירוז’סקי)

לא חשבתי נגד סטלין

פרוטוקול החקירה לתיק 97289

ב–1937, 13 באוגוסט [ו’ אלול תרצ”ז], אני, עובד של הסקטור המבצעי […] חקרתי בתור נאשם את:

שם משפחה – נימויטין

שם ושם האב – סמואיל יבסייביץ’

[כאן שוב שאלות ותשובות שהוזכרו לעיל לגבי חבריו, ויש שאלות חדשות:]

שאלה: עם מי אתה מקיים קשר בחוץ לארץ?

תשובה: לפני שנתיים כתבתי לפלסטינה, לנוביקוב, את הבקשה להודיע לי באיזה אופן אפשר לקבל ויזה לכניסה לפלסטינה.

שאלה: גורמי החקירה דורשים לתת עדות אמת – למי עוד פנית בעניין הזה?

תשובה: אני כתבתי לנוביקוב לפלסטינה וביקשתי ממנו ליצור קשר עם המכר שלי יעקב ווגנר ולבקש ממנו לטפל בסידור הויזה לכניסתי לשם.

שאלה: האם אתה מכיר את דוקטור יציק [ד”ר יצחק אידלסון מלנינגרד, רופא ציוני].

תשובה: את יציק אידלסון אני מכיר. הוא היה גר בלנינגרד. הזמן של עזיבתו לפלסטינה לא ידוע לי.

שאלה: האם ידוע לך שאידלסון היה אצל האב שלך בעניין המעבר לפלסטינה?

תשובה: לא ידוע לי.

שאלה: האם אתה מכיר את זלמן [לא ברור…], ואת שמואל–לייב דוידוביץ’ לוין? [הכוונה על הרב שמואל לייב לוין, ‘חוזר’ של אדמו”ר הרש”ב ורב קהילת חב”ד במוסקבה, נמלט ממוסקבה בעת המאסרים בתרצ”ה. הרב ששונקין בזיכרונותיו מספר שהרב לוין נענה לחזור מאמרי חסידות בבית הכנסת הגדול, כי היה משוכנע שמכיון שאינו רשום כתושב העיר, הרי השלטונות לא יודעים מי הוא, אך מתיק נימויטין מתברר אחרת].

תשובה: את האנשים האלה אני לא מכיר והם לא מכירים אותי.

שאלה: גורמי החקירה קבעו שאתה ניהלת תעמולה אנטי–סובייטית. תן עדות.

תשובה: לא ניהלתי את התעמולה האנטי–סובייטית.

שאלה: גורמי החקירה עומדים על כך שאתה תיתן בעניין זה את עדות אמת, ובפרט ביחס לעקיצה האנטי–מהפכנית בשנת 1936 [תרצ”ו] כלפי האישיות של החבר סטלין.

תשובה: לא דיברתי ולא חשבתי דבר נגד החבר סטלין. אני סיפרתי על כך שהחבר סטלין אסר על סגירת בית הכנסת.

בסיום הפרוטוקול נכתב: “נרשם מדבריי נכון, אני קראתי אותו”. חתימת הנאשם.

חוקר: עובד הסקטור המבצעי, לנינגרד – פירוז’סקי.

* * *

עימות הנאשם מול עד

פרוטוקול

עימות בין הנאשם, נימויטין סמואיל יבסייביץ’ לבין העד, ש. – 23 באוגוסט שנת 1937 [ט”ז אלול תרצ”ז].

שאלה [שואלים את העד]: האם אתה מכיר את האזרח העומד מולך?

תשובה: כן, אני מכיר אותו. בתחילת חודש אפריל בשנה שעברה, כאשר חזרתי מבית הכנסת לכיוון תחנת הרכבת החשמלית, האזרח הזה הלך בחבורת אזרחים.

שאלה: תן עדות – איזה דיבורים האנטי–מהפכניים ניהל האזרח היושב מולך בשם נימויטין סמואיל יבסייביץ’?

תשובה: האזרח היושב מולי באמת ניהל שיחה האנטי–מהפכנית המיועדת לפגוע במוניטין של ראשי המפלגה הקומוניסטית והשלטון הסובייטי, וזה התבטא בכך שנימויטין, כאשר דיבר על סגירת בית הכנסת בביילורוסיה, שלח קללה כלפי החבר סטלין ברוח השמצתי האנטי–מהפכני.

מכאן אין המשך בפרוטוקול. ייתכן והחוקרים הסתפקו בעימות חד–צדדי.

כתב אישום וגזר דין

25 באוגוסט 1937 [ח”י אלול תרצ”ז]

תיק החקירה מס’ 97289 בהאשמת האזרח נימויטין סמואיל יבסייביץ’

כתב אישום

אני, חבר בקבוצה המבצעית של הסקטור המבצעי בלנינגרד במנהלת נ.ק.וו.ד. מחוז לנינגרד, פירוז’ינסקי ו.פ. סיכמתי ב–23 באוגוסט 1937 את תיק החקירה של האזרח נימויטין סמואיל יבסייביץ’, […]

האזרח נימויטין סמואיל יבסייביץ הינו ציוני פעיל, ניהל תעמולה האנטי–מהפכנית לטובת ההגירה של היהודים מבריה”מ לפלסטינה, הרשה לעצמו עקיצה האנטי–מהפכנית כלפי החבר סטלין, גילה כוונות טרוריסטיות כלפי ראשי המפלגה [הקומוניסטית] ומקיים קשר עם חו”ל.

אני קבעתי שאת תיק החקירה בהאשמת האזרח נימויטין סמואיל יבסייביץ’ יש להפנות לשיפוט של השלישייה במנהלת נ.ק.וו.ד. במחוז לנינגרד [הכוונה ל”טרויקה” שלישית פקידים המבצעת משפט ללא שמיעת טענות וללא עו”ד].

חתימה: פירוז’ינסקי

“מסכים” – סגן מנהל של הסקטור המבצעי בלנינגרד, סרן של מנהלת ביטחון המדינה – חתימה – קרבצוב

אישור: נעצר ב–7 באוגוסט 1937 ומוחזק באו.ד.פ.ו. [כלא] מס’ 2.

גזר דין

רישום מס’ 69 לתיק החקירה מס’ 97289/37 של הצוות המבצעי של הסקטור המבצעי בלנינגרד במנהלת נ.ק.וו.ד. מחוז לנינגרד בהאשמה של –

נימויטין סמואיל יבסייביץ’, יליד 1879 בעיר פולוצק, גוברנייה [מחוז] ויטבסק, סוחר לשעבר, האב היה […] רב, אזרח בריה”מ, בלתי–מפלגתי, השכלה נמוכה, בעברו הפלילי – נשפט ב–1920 [תר”פ], בעבור מסחר בלתי חוקי ונידון ל–5 שנים ושוחרר בחנינה, נחקר פעמיים – ב–1934 ו–1935 [תרצ”ד ו–תרצ”ה], בחשד להטמנת זהב ובסחר הלא חוקי במטבעות זהב. נשוי. עד המעצר – אורג טריקו עצמאי, מתגורר בעיר לנינגרד […]

גזר דין: את נימויטין סמואיל יבסייביץ’ להוציא להורג ביריה.

גזר הדין בוצע. סודי ביותר

גזר הדין של השלישייה של מנהלת נ.ק.וו.ד. מחוז לנינגרד לפרוטוקול מס’ 20 מ–26 באוגוסט 1937 [י”ט אלול תרצ”ז], ביחס לנידון לעונש החמור ביותר, נימויטין סמואיל יבסייביץ’ בוצע ב–29 באוגוסט 1937 [כ”ב אלול תרצ”ז] ועל כך נערך הרישום הנוכחי.

מושל של מנהלת נ.ק.וו.ד. מחוז לנינגרד, סרן משנה פוליקרפוב – חתימה, חותמת

29 באוגוסט 1937 [כ”ב אלול תרצ”ז].

טיהור

לאחר המאסר וגזר הדין, גורשו בני משפחת נימויטין מלנינגרד.

כעבור עשרים שנה, בשנת תשי”ז – מספר שנים לאחר מות סטטלין, החלו השלטונות לבטל תיקי אשמה פוליטיים. בנו רפאל נימויטין ביקש חנינה מהגלות מוורשילוב, נשיא ברית המועצות ובקשתו נענתה. פרקליט העיר לנינגרד עיין בתיק, והסיק כי ההוכחות בתיק אינן מספיקות, ולכן הורה על “טיהור” ביטול האשמות נגד ר’ שמואל נימויטין הי”ד ונגד בנו ר’ רפאל נימויטין.

הבן ר’ רפאל יכול היה אפוא לשוב ללנינגרד ובשנים הבאות היה מעמודי התווך של הקהילה החב”דית. הוא שם לו למטרה לארגן בריתות מילה ובמקביל למד שחיטה. בשנים הבאות לימד יהודים צעירים את מלאכת השחיטה. שוב חזרה משפחת נימויטין לפעול למען אחזקת התורה והחסידות בעיר לנינגרד בה ידעו סבל רב.

יישר כח לנכד ר’ זלמן חאנין על תיק החקירה והסבלנות הרבה בבירור כל פרט. תודה לידידי השליח הרב שאול ברוק, מנכ”ל מוסדות חב”ד בפטרבורג, על הסיוע.