הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו

אבנר שאקי, הידברות

אחד מהדברים המעניינים בעולם היהודי הוא החיבורים המפתיעים והמסקרנים המתאפשרים בתוכו, בטבעיות מעוררת הערצה. אחד מהם, למשל, הוא החיבור החזק, החיובי והמפתיע שהתרחש במאה הקודמת בין חסידות חב"ד ויהדות מרוקו על ענפיה השונים. שנים ספורות לאחר שקיבל על עצמו הרבי מלובביץ' את נשיאות חסידות חב"ד, הוא הורה לאלפי חסידיו לכבוש כל נקודה יהודית בעולם, לא להפקיר אף יהודי, ולאפשר ככל הניתן לכל יהודי זקן, מבוגר או ילד, קיום חיים יהודיים על פי התורה, מתוך נחת, רווחה, שמחה וטוב לבב.

אחד היעדים המרכזיים אליהם כיוון הרבי, היה מרוקו. מספרם הגדול של היהודים שם הצית את דמיונו, ואכן ביקש הרבי מכמה חסידים, לנסוע לארץ הרחוקה, ולפעול ככל יכולתם לשיפור חייהם הרוחניים והגשמיים של המקומיים. פנייה מפתיעה שהגיעה לרב שניאור זלמן ברגר (41), היסטוריון חב"די שפרסם כמה וכמה מאמרים וספרי ביוגרפיה והיסטוריה, בהם ספר מחקרי-ביוגרפי אודות הרב חיים נאה 'בעל השיעורים', שהגיעה מצאצאי הרב שלמה מטוסוב ז"ל, מנהל מוסדות חב"ד במרוקו לשעבר, הביאה אותו לצלול לעומקם של דברים, ולהוציא ספר המאגד בתוכו את עיקרי העניינים של קשר ייחודי זה.

"הציעו לי לערוך ספר שיתעד את הפעילות של הרבי מליובאוויטש במרוקו מאז שנת ה'תש"י ואילך" מספר הרב ברגר, "ולאחר ששרטטנו מתווה לתיעוד אמין ומבוסס מסמכים ועדויות בשפה קולחת – יצאתי לדרך. תוך זמן קצר הועבר אלי ארכיון מוסדות חב"ד במרוקו, המכיל עשרות רבות של תיקים ובהם התכתבויות שונות עם הרבי, רבני מרוקו, שלוחי הרבי ועוד. בסופו של התהליך, שארך שלוש שנים, יצא ספר בפורמט אלבומי, צבעוני מלא, 430 עמודים, ובו תיעוד מפורט של ממלכת חב"ד במרוקו".

אילו דברים מפתיעים ומעניינים גילית תוך כדי העבודה על הספר?

"האמת היא שמקריאה קודמת, ומסיפורים שונים, ידעתי לא מעט על חב"ד במרוקו, ולמרות זאת נדהמתי עד מאוד לראות את היקף הפעילות הבלתי יאמן והבלתי נתפס בהיגיון אנושי. שלוחי הרבי הקימו בהכוונתו מגוון מוסדות בשבעים ערים, עיירות, וכפרים ברחבי מרוקו. וכל זאת תוך שנים בודדות מאז הגיעו. כתוצאה מכך אלפי ילדים יהודיים למדו תורה ברמה גבוהה, כאשר השלוחים דואגים לארגון וייסוד המוסדות, אך ברוב המקומות המנהלים והמורים הם יהודי המקום, שמקבלים תקציב, פיקוח והכוונה משלוחי הרבי".

האם וכמה פעלו חב"ד גם בארצות אחרות באפריקה?

"הרב ניסן פינסון ז"ל, שהיה מראשוני השלוחים במרוקו, פעל במדינה מספר שנים, ובהוראת הרבי עבר לתוניס, שם פעל במשך עשרות שנים. בדרום אפריקה, ובמדינות אחרות באפריקה, הייתה ועודנה פעילות ענפה של חב"ד, אך היא שונה באופייה מהשליחות בצפון אפריקה".

מהיכרותך עם הנעשה בפועל, איך רבני מרוקו התייחסו לשליחי ורבני חב"ד?

"ההתייחסות הייתה מדהימה ממש. בערים הגדולות, כמו גם בכפרים הנידחים, הרבנים קיבלו את שלוחי הרבי בזרועות פתוחות. ויש הרבה דוגמאות ברוך ה'. למשל הרב רפאל ברוך טולידנו, רבה של מקנס, אשר תמך בכל עוז בשליח חב"ד הרב מיכאל ליפסקר. או הרב שלום משאש, רבה של קזבלנקה, שהיה ראש וראשון לכל דבר שקשור למוסדות חב"ד במרוקו, ופעל יד ביד עם השלוחים הרב שלמה מטוסוב, הרב ניסן פינסון, הרב לייב רסקין והרב שלום איידלמן. כאשר הגיע לארפוד הרב מטוסוב, מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ופנה לרב העיר – הלא הוא רבי ישראל אבוחצירא, "הבבא סאלי" זצ"ל, בבקשה לשיתוף פעולה ושילוב כוחות, נענה הוא מיד בחיוב, וכבר באותו ביקור בן ימים ספורים, כבר החלו הם בהקמת תלמוד תורה".

"מה שעוד יותר מדהים לראות" ממשיך הרב ברגר, "הוא שאנשי הקהילות קבלו את חסידי חב"ד בלא פחות חום ושמחה מאשר רבותיהם. למרות כל ההבדלים ביניהם, והיו הבדלים, זה עבר מאוד חלק. אני מניח שזה גם קשור לעובדה שיד ההשגחה דאגה להכניס את השלוחים לעולם הספרדי, טרם הגיעו למרוקו. כל שלוחי הרבי במרוקו, עלו אמנם מרוסיה, אך בימי מלחמת העולם השנייה נמלטו מהחזית ושהו בערי בוכרה – טשקנט וסמרקנד, ושם הכירו מעט מנהגים ותרבות ספרדית.

"לאחר שהרב שלמה מטוסוב יצא מרוסיה והגיע לצרפת, הוא פעל בהוראת אדמו"רי חב"ד, עם יהודים שהגיעו ממדינות צפון אפריקה, ושהו במחנות מעבר בדרכם לארץ ישראל. עם כל זאת, ברור שיש פה תרבויות ומנהגים שונים, אך הרבי הוא שהפציר בשלוחים בכל לשון, להתחשב במנהגים ובתרבות. כך, למשל, בחגיגות של חב"ד, הדליקו נרות לזכות הצדיקים, והיו כפרים בהם התלמידים למדו בעודם ישובים על שטיחים ולבושים בגאלביות, מה שכמובן לא היה מקובל כלל בחסידות חב"ד.

"עם זאת, ניתן לציין שלימוד החסידות היה כמובן עולם חדש עבור יהודי מרוקו, אך הרבי הבהיר שוב ושוב לשלוחים ולרבני מרוקו, כי זה לא לגמרי חדש, מכיוון שבמרוקו תמיד עסקו בלימוד הקבלה. והחסידות, בעיקרה, היא ביאור ופירוט של תורת הקבלה ופנימיות התורה. ואכן, עם הזמן, לימוד החסידות השתלב היטב במוסדות חב"ד במרוקו, והתוועדויות מפוארות נערכו לקראת כל חג חסידי בהשתתפות רבנים אישי ציבור וקהל רב".

מלבד הבבא סאלי, תוכל לספר על דמויות רבניות נוספות שהיו חלק מהקשר הייחודי הזה?

"רבי ברוך אבוחצירא, רבי דוד אבוחצירא, רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל שנרצח בבאר שבע, אחותם הרבנית זוהרי רעיית הרב חיים פינטו רב הערים אשדוד וקריית מלאכי, הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר, הרב אליהו אברג'יל ראש אבות בתי הדין ורב שכונת בקעה בירושלים, הרב משה בן אבו – רבה של שכונת גילה, ועוד רבים.

קבלת מאחד הרבנים הנ"ל תגובות או ביקורות על הספר?

"הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים הרב שלמה משה עמאר, למד בנערותו בישיבת חב"ד בקזבלנקה, והוא אף כתב מבוא מיוחד לספר, ואף קיבל עלים מהספר טרם הדפסתו. כאשר הספר יצא לאור, יחד עם צאצאי השלוחים הענקנו לו את הספר, בפגישה ממושכת שנערכה במשרדי הרבנות הראשית לירושלים. הרב התפעל מאוד מכך שארכיון גדוש מסמכים היסטוריים 'תורגם' לספר קריא ונגיש לכל אחד, שמתעד בפרוטרוט את אימפריית חב"ד במרוקו".

 מה זה אומר לדעתך על הקשר שצריך להיות בין העדות השונות בישראל? הרי התגלה כאן שילוב מדהים בין מזרח ומערב!

שהוא אכן צריך להיות קיים וממומש באופן מיטבי. הרבי מליובאוויטש דגל באחדות ישראל ואהבת ישראל בין כל החוגים והעדות, וידוע לכולם כי כל העדות השתלבו בקרב חסידי חב"ד. מלבד זאת, התלהבות לכל דבר שבקדושה היא תכונה משותפת לחסידי חב"ד ולרבים מיהודי מרוקו, ואני חושב שבמקרה הזה – זה גם מאוד עזר לחיבור הזה לקרות".

אומרים שיצירת ספר, יש מאין, זה קצת כמו לידה. יחד עם זאת, כידוע, כל כתיבת ספר מביאה עמה אירועים מסקרנים, אך לצד הסיפורים המעניינים והחשובים על המתרחש במרוקו באותן שנים לא פשוטות, סביב יצירת הספר קרו מספר דברים מעניינים, ועליהם נרצה לשמוע כעת מפי הרב ברגר. "הרבה אנשים שואלים אותי אם נסעתי למרוקו לטובת כתיבת הספר, אך האמת היא שלא נסעתי. עם זאת, אחד מצאצאי הבבא סאלי שעיין בספר, אמר בהתלהבות כי הוא בטוח שמי שכתב את הספר נולד במרוקו, וחי במרוקו עד היום. עוד אוסיף, שאמן הגרפיקה בועז שרון, ביקר בשנים האחרונות במרוקו, והוא אשר הוסיף לספר סגנון מרוקאי, או כפי שציין זאת הראשון לציון הרב עמאר: "הספר בצבעים מרוקאיים וזה חשוב מאוד".

מי היה שותף איתך בכתיבת הספר ובעבודה על השלמתו?

"לכל לראש שלוחי הרבי למרוקו החיים היום, הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, ועמם הרבנית רייזל רסקין, הנמצאים כיום בשליחות בקזבלנקה, וגם הרב עזריאל חייקין שהיה בשליחות באגדיר, וכן חמיו הרב מיכאל ליפסקר אשר כיהן בשליחות במקנס. גם צאצאי השלוחים ובוגרי המוסדות סייעו לי לכל אורך הדרך במידע ועצות מחכימות, ומי שהוביל את הוצאת הספר היה הרב ראובן מטוסוב, שליח הרבי בלשכת ליובאוויטש בצרפת. האנשים שעומדים מאחורי הספר הם בני משפחת מטוסוב, אשר אביהם ניהל את מוסדות חב"ד במרוקו בשליחות הרבי. מטרתם היא לפרסם את השליחות המוצלחת שהניבה פירות טובים המפוזרים ברחבי תבל".

תוכל לספר על דברים מיוחדים שקרו לכם בעבודה על הספר?

"מאבק של ממש ניטש בין חב"ד ובין ארגון הג'וינט בשנים הראשונות להקמת מוסדות חב"ד במרוקו. בעוד הרבי טען בתוקף כי יש להגיע לכל ילד יהודי בכל כפר נידח, גם אם הלימודים יהיו בתנאים לא מודרניים, וגם אם במקומות מסוימים תלמידים בגילאים שונים ילמדו בכיתה אחת, ללא מחברת ועיפרון. לעומת זאת, הג'וינט חשב אחרת, והם איימו שאם חב"ד ימשיכו להרחיב את המוסדות לכל כפר, ובמיוחד אם המוסדות לא ייראו כמו בתי ספר מערביים, הם יפסיקו לחלוטין את התקציב. בסופו של דבר, נשלחה למרוקו משלחת מיוחדת מטעם הנהלת הג'וינט בארצות הברית, ובין חברי המשלחת נמנה הרב אליהו יונג, רב חרדי שסייע רבות מתוקף תפקידו למוסדות החרדים והתורניים ברחבי תבל.

"כאשר הגיע הרב יונג למרוקו, הוא הבין את הבעיות המורכבות, ולכן החליט למנות לנציג הג'וינט במרוקו יהודי חרדי שימצא שפה משותפת עם השלוחים. כעבור זמן קצר הגיע למקום הרב ישראל שיף, וההדורים יושרו, ומאז במשך עשרות שנים, התקציב בסך שבעים אחוז מהוצאות המוסדות – הגיע מידי חודש, ואלפי התלמידים מקזבלנקה ועד כפרים נידחים המשיכו ללמוד תורה ולטעום מתורת החסידות.

לקראת סיום שיחתנו, מתפנה הרב ברגר לעסוק במסקנות אותן יקח עמו מכל העבודה המאומצת שהשקיע בנושא. "התהליך של הפצת יהדות וחסידות במרוקו, היה כרוך במסעות בדרכים נפתלות, לעיתים אף על גבי חמורים, וכל זאת על מנת להגיע לכפרים נידחים במדבר סהרה. כאשר פוגשים היום את התלמידים מארפוד הרחוקה 600 ק"מ מקזבלנקה, מבינים את רוח קודשו של הרבי, שדבק במטרה, והורה בכל מחיר להגיע לכל ילד ברחבי מרוקו, ולסייע לו להיכנס תחת כנפי השכינה – ללמוד תורה ולקיים מצוות".

ומה התוכניות שלכם לגבי הספר שהוצאתם תחת ידכם?

"אנו רוצים לקיים בו "יפוצו מעיינותיך חוצה". להפיצו בתפוצה רחבה בארץ הקודש וברחבי תבל. הספר הושק לרגל כינוס שלוחי חב"ד בסוף חודש חשון, מפני שמרוקו הייתה המדינה הראשונה אליה הרבי שלח שלוחים, וכבר בכינוס נמכרו בניו יורק מאות עותקים".