המבצע הגדול: ילדי צרפת עוברים לחינוך יהודי

פטריק סלם (שם בדוי) הוא נער יהודי שחי באחד מפרברי פריז. כמו מרבית יהודי צרפת, להוריו רקע מסורתי כלשהו, הם מבקרים בבית הכנסת ביום כיפור, מקפידים על אכילת המאכלים המסורתיים בחגים ותומכים באופן כללי בארץ ישראל. בזה פחות או יותר מסתכם הקשר שלהם ליהדות.

כמו עוד עשרות אלפי ילדים יהודיים מרקע זהה, פסע פטריק מידי בוקר לבית הספר העממי שבקצה הרחוב שמול ביתו. חבריו לספסל הלימודים הורכבו מבליל של דתות, לאומים וגזעים. מצרפתים קטולים, ערבים מוסלמים, ועד אפריקנים, אסייתים ועוד.

פטריק ילד חכם, חברותי וספורטאי מצטיין, הוא השיג ציונים נאים והיה אחד התלמידים הטובים והמקובלים בבית הספר. עובדת היותו יהודי מעולם לא העסיקה אותו, הוא לא ידע הרבה על יהדותו. הוא כמובן ידע שהוא יהודי, ואפילו קיים אי אלו טקסים ומצוות, אבל לא הייתה לכך משמעות עבורו.

המצב היה יכול להימשך כך, פטריק היה עובר מבית הספר היסודי לקולג' ומשם לאוניברסיטה, וספק אם היה מקים משפחה יהודית כשרה. אלא שצלצול טלפון ערב אחד, היטה בחדות את מסלול חייו של פטריק.

על הקו הייתה אחת השלוחות באוברביליה, נציגת מוסדות חינוך חב"ד 'שניאור' בעיר. היא ביקשה לקבוע פגישה לא מחייבת בקשר לחינוך יהודי לילד. סוגיית החינוך היהודי עלתה מידי פעם לדיון במשפחתו של פטריק, אולם בדרך כלל ירדה מהפרק באותה מהירות בה עלתה. הסיבות העיקריות שגרמו לכך היו בעיקר המצב הכלכלי שהיקשה על ההורים של פטריק לעמוד בתשלומים הגבוהים הנהוגים בבתי הספר היהודיים והמרחק מבית הספר. מעבר לכך, פטריק היה תלמיד מצטיין והם פחדו שהרמה הלימודית בבית ספר יהודי ובמיוחד דתי, תהיה נמוכה במקצועות הכלליים.

הפגישה עם השליחה הייתה לבבית, ובסיומה נרשם פטריק ללימודים בבית הספר חב"ד 'שניאור' באוברוויליה. שכר הלימוד הושווה כמעט לתשלומי ההורים בבית הספר העממי, הסעה בטוחה ונוחה תסיע את פטריק מידי בוקר לבית הספר 'שניאור' ואפילו בתחום הלימודי, סיפר השליחה להורים החוששים על ההישגים המרשימים של בית הספר במבחנים כלליים ועל האחוזים הגבוהים של זכאים לבגרות.

פטריק עבר למסגרת החדשה, מהר מאוד הוא הסתגל לחברים החדשים ולאווירה היהודית העדינה והחינוכית של בית הספר. השינוי היה קיצוני ובולט לטובה אבל מסתבר שזו הייתה רק ההתחלה. הכיפה שהחל פטריק לחבוש בין כתלי בית הספר נותרה על ראשו ועבדה שעות נוספות.

אט אט המשפחה כולה נכנסה לתלם החדש אותו התווה פטריק שעתה כבר נקרא בשמו היהודי 'פנחס'. ההורים שביקשו לצמצם את הפער החדש שהחל להיווצר בינם לבין בנם, פנו להנהלה והוזמנו לסדרה של שיעורים ופגישות ליווי ויעוץ להורי התלמידים כדי להבין ולהכיר קצת יותר את ההוואי החדש של בנם חובש הכיפה שעד לא מזמן חלק את שולחנו בכיתה עם ילד מוסלמי שחור.

אחוזי התבוללות מבהילים

סיפורו של פטריק הוא סיפורם של עשרות ומאות ילדים שעברו מהחינוך הכללי לחינוך היהודי בצרפת בעקבות מבצע הרישום לחינוך הכשר שהחל לפני כשלש שנים ביוזמת מוסדות 'שניאור' באוברביליה שליד פריז.

"הסטטיסטיקות הרשמיות של הקהילה היהודית בצרפת מדברות על מאה אלף יהודים בגילאי בית ספר", אומר הרב אליעזר ניסלביץ חבר הנהלת 'שניאור' ויוזם המבצע. " מתוכם רק כ–25,000 לומדים במוסדות יהודיים. כלומר, 75,000 ילדים יהודיים נמצאים במוסדות לא יהודים. ולצערנו אחוז גדול מתוכם לומד במוסדות נוצריים.

הבעיה הגדולה של החינוך הכללי, מעבר לבעיה החינוכית היא הבעיה של ההתבוללות שנוצרת בעקבות הלימוד במוסדות החינוך הכלליים. הסטטיסטיקה כיום מדברת על למעלה מ80%! נישואי תערובת בעקבות לימוד בבתי ספר גויים, זה אסון!".

שכר לימוד והסעות

כאמור, שני המכשולים העיקריים העומדים בדרך כלל בפני ההורים שיש להם זיקה כלשהי ליהדות היא סוגיית תשלום שכר הלימוד והתחבורה. כיון שבתי הספר היהודיים הם פרטיים ואינם מתוקצבים על ידי משרד החינוך, מרבית תקציב המוסד נשען על תשלומי ההורים. מה שגורם לשכר הלימוד להיות גבוה מאוד בעיקר בהשוואה לחינוך החינם בבתי הספר העממיים. "שכר לימוד חודשי יכול להגיע ל–400 ו–500 אירו לחודש. משפחה שיש להם מספר ילדים, יכולה למצוא את עצמה משקיעה משכורת ואף יותר רק בתשלומי שכר לימוד" אומר הרב ניסלביץ.

כאמור, לפני שלש שנים פתחו מוסדות 'שניאור' במבצע רחב היקף שמטרתו להעביר ילדים יהודיים מהחינוך הכללי למוסדות יהודיים. "זה מבצע מיוחד במינו, ואני בטוח שהמבצע הזה מביא הרבה נחת רוח לרבי", אומר הרב ניסלביץ.

"התחלנו עם המבצע הזה לפני כשלוש שנים, יצאנו בקמפיין נרחב בתקשורת הצרפתית. פרסמנו בתחנות טלוויזיה המשודרות בכל צרפת, בעיתונות ובמדיות שונות. הקמנו מטה מיוחד שמקבל את הפניות ומפנה אותן לפעילים שלנו. הפניות מגיעות לפעמים מהמשפחות עצמן שרואות את הפרסום ולפעמים מגורם שלישי, כמו משפחה, חברים או מכרים שפונים אלינו ומעבירים לנו פרטים של אותה משפחה שילדיה לומדים בחינוך הכללי. הפעילים שלנו, שכבר מומחים לדבר, יוצרים קשר עם המשפחה, יושבים איתה ומנסים לפרק בעדינות ובמקצועיות את כל המכשולים שעומדים בפני רישום לבית הספר היהודי". אומר הרב ניסלביץ.

הבשורה הגדולה של המבצע, מעבר לקמפיין והפרסום הוא סבסוד שכר הלימוד והקמת מערך הסעות, מה שנותן מענה אמיתי ופתרון לשני המכשולים העיקריים שעמדו כל העת בין בית הספר היהודי לעממי.

"פרסמנו שאנחנו מקבלים ילדים ומתחשבים לפי המצב של כל הורה. זה לא בחינם, אבל אנחנו מסבסדים עד כמה שידינו מגעת. אנחנו בודקים את נתוני ההכנסות של ההורים ולפי זה קובעים את המחירים לדמי לימוד נמוכים מאוד, ולפעמים אפילו מחירים אפסיים ממש.

18 קווים של הסעות

"בעיה נוספת שגרמה להורים לא לשלוח ילדים לבתי ספר יהודיים, זה בגלל המרחק מבית ספר, ישנם יהודים רבים שגרים במקומות מרוחקים שקשה להם לשלוח אותם מהבית מכיון שהם צריכים ללכת לעבודה מוקדם. ובשביל זה הקמנו מערך הסעות שיביא את הילדים ממקומותיהם. כיום יש לנו 18 קוים של הסעות שיוצאים כל יום מהבית ספר לוקחים את הילדים ומחזירים אותם הבייתה בנוחות ובבטחה".

מסתבר שהמבצע שהחל במוסדות שניאור, הדביק גם מוסדות יהודיים אחרים. "האווירה האנטישמית העכורה והטרור האיסלמי השוטף את אירופה ובמיוחד את צרפת גרם לגל עליה גדול מאוד מצרפת לארץ ישראל. בעקבות העליה הגדולה, בתי ספר יהודיים החלו להתרוקן", אומר הרב ניסלביץ.

"בדרך כלל, ילדים שלמדו בבית ספר יהודי — הם הראשונים שעולים לארץ ישראל. כיוון שהשייכות והקשר שלהם ליהדות גדולים יותר. בדרך כלל גם מדובר במשפחות מבוססות יותר שיש להם את האפשרות לעלות לארץ ישראל, והמצב הזה השפיע מאוד על המוסדות הקיימים בצרפת. מוסדות רבים נאלצו לסגור כיתות עקב העלייה לארץ ישראל. ברגע שמוסדות אלו שמעו שאנחנו עושים זאת, הם גם הבינו את הצורך בהוזלת המחיר כדי להעביר ילדים ממערכת החינוך הכללית. אולם זה לא בהיקפים כפי שזה נעשה במוסדות שלנו.

שילוב נכון 

דבר כזה עולה הון תועפות, מאיפה הכסף?

המבצע עולה המון כסף, רק ההסעות עולות לנו כ–25,000 אירו לחודש! אנחנו משתדלים להשיג תורמים, אבל אין הקומץ משביע את הארי, ואנחנו רחוקים מלייצב את המצב של בית הספר, וכל חודש אנחנו צריכים לכסות גרעון עצום. ברוך ה', יש יהודים טובים שעוזרים אבל אנחנו עוד רחוקים מלנוח ואכן, המצב לא פשוט.

הילדים שמגיעים בעקבות המבצע, באים בדרך כלל מרקע אחר לגמרי, איך עובד המעבר הזה מבית ספר כללי לבית ספר חב"ד? איך הילדים משתלבים במערכת?

"יש לנו כיתה מיוחדת, כיתת 'מכינה', שבה מכינים את הילדים, מלמדים אותם אלף–בית, ומספרים להם על קדושת שבת וחג, על החגים הקרובים, והם מיד טועמים את זה בשטח, למשל חנוכה — מחלקים להם חנוכיות ומלמדים אותם את הברכות ומלמדים את חשיבות החג, ולא רק לבד, אלא מדברים איתם שהם יהיו גם פעילים במבצעים, יש לנו גם הדלקה פומבית באמצע העיר שכל הבית הספר יוצא לשם.

"הם מתחילים אלף–בית בכיתות מיוחדות, ואחרי כמה חדשים, ב"ה מתחילים לראות פירות. יש כאלה שאפילו מעודדים את התלמידים הוותיקים עם החיות והפשיטות שלהם, והרבה פעמים קשה לראות בכלל שהילדים האלו היו פעם במסגרת של גויים". אומר הרב ניסלביץ.

חשוב לציין, שאנחנו משקיעים המון גם במשפחות. הרי כאשר ילד מגיע ממסגרת כללית, ברור שזה גם הרמה בבית. וכשפתאום הוא מוצא את עצמו בבית ספר של חב"ד, נוצר באופן טבעי פער בין ההורים לילדים. את הפער הזה אנחנו עובדים כדי לצמצם ולסתום כמה שיותר מהר.

בשביל זה יש לנו שיעורים מיוחדים להורים בכל בוקר להורים שלא ממהרים לעבודה, הורים שמלווים את הילדים לבית הספר, זוכים כל בוקר ל–45 דקות של שיעור שנערך במתחם בית הספר. אנחנו הופכים להיות כתובת כללית עבורם. מטפלים גם בשלום בית שלהם ובכלל בכל הקירוב שלהם ליהדות. יש גם כמה משפחות שהתחזקו ועלו לארץ ישראל בעקבות המבצע הזה והשתלבו במוסדות דתיים בארץ ישראל.

כל יום שלישי, יש לנו יום שלם של שיעורים להורים בכל מיני נושאים. עברית, הלכה, תניא ועוד. כל הורה מוצא את הזמן שנוח לו מגיע ללמוד, בזמנים מסוימים יש אפילו 15–20 הורים שיושבים ולומדים.

המבצע הזה מספק סיפורים מרגשים אין ספור. לעיתים קרובות אנחנו מגלים עד כמה הילדים סבלו קודם בבית הספר הגוי, והם בכלל לא חשבו שיש אפשרות אחרת לצאת מהגלות הזאת. הם לא שיתפו איש במה שעובר עליהם, ורק אחרי שהם עברו למוסד שלנו הם התחילו לספר את מה שהם עברו.

חתך בגרון והתחזות לערבי

אחד הילדים סיפר, שבבית הספר הוא היה מחביא מתחת לחולצה את התליון מגן דוד שענד דרך קבע. יום אחד זה התגלה בשיעור ספורט. ניגשו אליו כמה נערים ואמרו לו אנחנו רואים שאתה יהודי. הוא אמר כן, אני יהודי! הם לקחו את המגן דוד שהיה תלוי עליו, ועשו לו חתך בגרון.

מהפציעה הוא החל לדמם וההנהלה מיד שלחו אותו הביתה. ההורים הגיעו אחר–כך לבית הספר כדי להתלונן, אולם המנהל אמר שזו אשמתו של היהודי, "הוא לא היה צריך לבוא לבית הספר עם סימנים יהודיים מובהקים" סיפורים כאלו מתגלגלים. בהמוניהם. הורים רבים מספרים שהילדים שלהם היו מתחזים בבית הספר לערבים כי פחדו להזדהות כיהודים. עבור ילדים רבים המעבר הוא פשוט מעבר מגהינום לגן עדן.

לפעמים יש הסעות שהמסלול שלהן ארוך מאוד, יש כאלו שגרים כ–30 ק"מ מבית הספר ויותר, והם צריכים לקום מוקדם כדי להצליח להגיע בזמן, אנחנו מתחילים ב–8:30, והם צריכים לצאת מהבית ב–6:45 הם קמים שעתיים מוקדם יותר ממה שהם היו רגילים בבית הספר הקודם ובכל זאת הילדים מגיעים בשמחה""

"לאחרונה זה עובר מפה לאוזן, אנשים מתקשרים אלינו, חשוב לזכור שגם הרמה של הלימודי חול שלנו מאוד טובה. בסוף השנה האחרונה, הכיתה שהיו צריכים לעבור בגרות — כולם עברו מעל 100%, ולהורים זה מאוד חשוב לראות דברים כאלו. יש לנו צוות מאוד מסור, זה בית ספר שקיים מעל חמישים שנה, וברוך ה' משקיעים מאוד.

הרבה פעמים, ילדים באים רק לבקר בבית הספר פעם אחת, ואחרי ביקור אחד הם אומרים להורים שהם נשארים כאן ולא חוזרים לבית הספר הקודם.

מעבר לכך, המנהלת הגב' ניסלביץ בודקת את הרמה של הילד ולאיזה כיתה הוא מתאים, והאם יש ילדים שצריכים עזרה נוספת ואם כן, אנחנו מעניקים כל סיוע שנדרש.

למה לא עשינו את זה עד עכשיו

מה קרה פתאום לפני שלוש שנים שהחלטתם לצאת במבצע הזה?

צריך לשאול למה לא עשינו את זה קודם. ראינו שכל ילד שפונה אלינו אנחנו לעולם לא מסרבים, ועושים הכל שייכנס לבית הספר ויצליח שם, אמרנו לעצמינו אם כן, למה שלא ייהנו מאותו דבר עוד מאות ילדים? הרי גם לפני המבצע ילד שההורים לא יכלו לשלם עליו היינו מסבסדים לו את העלויות.

אבל אינו דומה מספר תלמידים בודדים לכמויות גדולות שלשם כך דרוש הון עתק!

אכן כך, המבצע הזה פשוט שייך לנו כחסידי ליובאוויטש, שהרבי עושה הכל שאף יהודי לא ישאר מחוץ למחנה, והרבי התחנן שיעשו את הפרסום הכי גדול ושיכניסו את המקסימום של הילדים שלא מקבלים חינוך יהודי.

אולי זה גם קשור למצב האנטישמיות בצרפת בשנים האחרונות?

לאו דווקא. המבצע התחיל לא בגלל אנטישמיות, אלא בגלל מצב היהדות וההתבוללות, והחלטנו שלכל הפחות נסייע לילדים האלו שתהיה להם יציבות רוחנית. אמרנו שאם אנחנו נעזור לילדים של הקב"ה ברוחניות, הקב"ה יעזור לנו בגשמיות.

הצלה ברוחניות ובגשמיות

יש לכם גם ילדי אנ"ש בבית הספר? כיצד הם משתלבים?

יש לנו 'חדר' במסגרת בית הספר, שבו לומדים רק לימודי קודש, ושם בעיקר ילדי אנ"ש לומדים. הילדים שמצטרפים במסגרת המבצע הם נכנסים למסגרת של בית הספר הרגיל שבו יש גם לימודי חול.

לסיום ניתן לומר שכל ילד הוא סיפור שלם, עולם ומלואו! על כל ילד אפשר לכתוב ספר. יש ילדים שבאים ממצבים כאלה, שאין לנו אפשרות לתאר עד כמה שההורים רחוקים מכל פירור של יהדות, וזה פשוט הצלה ברוחניות וגם בגשמיות ממש.