אור חדש: כרך כ"ט של אגרות קודש

בימים אלו רואה אור הכרך העשרים ותשעה מסדרת אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ, שבו אגרות השנים ה'תשל"ו-ה'תשל"ז.

*      *      *

באגרות דשנים אלו, בנוסף להוראות ועצות כלליות ופרטיות לכלל ישראל ולכל אחד ואחת מישראל, בכל שטחי החיים הגשמיים והרוחניים, ובענייני השעה העומדים על הפרק. הרבה רבינו לזרז אודות הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות בכל אתר ואתר, ובמיוחד אודות ההתעסקות במבצעי המצוות הק', מבצעי שמירה הגנה והצלה: תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים. והמבצעים לנשי ובנות ישראל: נרות שבת קודש (נש"ק), כשרות וטהרת המשפחה.

ובמיוחד לאור הנסים הגדולים בהצלת בני ישראל החטופים באנטבה שבאוגנדה, שרבינו ראה בזה אזהרה גלוי' וגדולה ואתערותא דלעילא על החיזוק בקיום התומ"צ, ועורר בהתוועדויות ובאגרות הקודש, על חיזוק הביטחון הרוחני והגשמי של בני ישראל בארץ הקודש ובכל אתר ואתר, ובמיוחד זירז אודות מבצע מזוזה, וכלשונו הק': ש"היא מצות השעה", שסגולתה שמירת בני ישראל בכל מקום שהם.

בד בבד הדגיש רבינו את גודל החשיבות בהודאה להשי"ת על נס ההצלה, גם כדי לזרז את הגאולה וביאת משיח צדקנו. ולאלו שערערו על הנסים, בטענה שאין הקב"ה עושה נס על-ידי חיילים שאינם שומרים תורה ומצוות – הציג רבינו בהתוועדויות ג' שאלות הלכתיות, ופנה לרבני ישראל די בכל אתר ואתר, שיפסקו האם בעת הצורך מותר וצריך להשתמש באנשי מקצוע (רופאים ואנשי בטחון) כשלוחי ה', אף שאינם שומרי תורה ומצוות. והמענה עליהם מוביל גם למסקנה שמי שניצל ברחמי השי"ת באנטבה – חייב לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה.

בהמשך, מציע רבינו להנהיג בכל הבתי כנסיות שיעורים בלימוד התורה וכן לייסד קופת גמ"ח וקרן לעניים.

באותה שנה מכריז רבינו על "יסוד לכל המבצעים": א) 'מבצע חינוך', וקובע את השנה כ"שנת חינוך". ומבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו את ה"י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל". ב) לקראת סוף השנה מכריז על 'מבצע אהבת ישראל'. ובצעד נדיר בשנים אלו – אף ערך רבינו בעצמו 'קונטרס אהבת ישראל', שיצא לאור ביחד עם ההכרזה על המבצע.

קריאתו של רבינו לעסוק ב'מבצעים' הופנתה לכל יהודי, ובלשונו הק': "אמרתי בפרסום וכמה-וכמה פעמים, שהנני מבקש ומפציר את כאו"א מבני-ישראל שיחיו לעשות בכל אחד-ואחד מהמבצעים ככל יכלתו, ואין-זה שייך ליפוי כח של מישהו, כי-אם מפני שהוא הכרח השעה".

לקראת חג הפורים ה'תשל"ו, הורה רבינו להתחיל בפעולות מיוחדות להפצת יהדות, קיום מצוות החג ומבצעי המצוות גם בקרב האסירים היהודיים בבתי האסורים, בימים טובים ובמשך כל השנה, "שהרי אחינו בני ישראל יהודים הם בכל יום ובכל מקום".

עמידתו התקיפה של רבינו על שלימות העם (תיקון החוק ד"מיהו יהודי") ושלימות ארצנו הק' ובטחון היושבים בה – באה לידי ביטוי גם באגרות דכרך זה, ובעת ההתוועדות דיו"ד שבט ה'תשל"ו, הורה רבינו אשר ע"ב רבנים (כמניין הסנהדרין) יחליטו ויפסקו אודות שייכותה של ארץ ישראל לבני ישראל, וכן יקום. אך בשנים אלו שלח רבינו שתי קבוצות שלוחים לירושלים עיה"ק ולצפת עיה"ק, בכדי לבנות את הארץ בגשמיות וברוחניות ולחזק את בני-ישראל היושבים בה.

רבינו התייחס באגרותיו לעניינים מיוחדים בהן התייחדו שנים אלו, כמו שנת העיבור (ה'תשל"ו), יובל שנה למאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע (י"ב-י"ג תמוז ה'תרפ"ז-ה'תשל"ז), ושמונים שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש (ה'תרנ"ז-ה'תשל"ז).

בהתוועדות חג הגאולה כ"ף כסלו ה'תשל"ז, מכריז ע"ד הדפסת המשך המאמרים הידוע בשם "בשעה שהקדימו – תער"ב", לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, וביקש שכל אחד ואחת ישתתפו באחריות ההדפסה, ע"י השתתפות בסכום סמלי של דולר אחד.

כמו"כ הורה (ע"י המזכירות, בתחילת חודש טבת) להו"ל: א) "ספר הליקוטים – דא"ח צמח צדק", ליקוט מתורת אדמו"ר הצמח צדק בחסידות, עפ"י הסדר דתשר"ק, ע"י תלמידי התמימים דישיבת תו"ת. ב) מפתחות להמשך "בשעה שהקדימו – תער"ב", ע"י חברי הכולל.

כו"כ אגרות נכתבו במענה לשאלות בענייני תורה (נגלה, חסידות, הלכה וענייני משיח וגאולה), והערות למחברי ספרים ומו"ל ששלחו את הספרים לרבינו.

גם לספרי חול ששלחו, האיר רבינו באגרותיו את עיני המחברים באור התורה ועבודת ה'.

*      *      *

בראש הספר באים: א) מפתח האגרות. ב) צילום כתי"ק של כמה מהאגרות.

ובסופו: א) מפתח ענינים. ב) מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל. ג) מפתח מוסדות וארגונים. ד) מפתח אנשים. ה) מפתח מקומות.

כן נוספו, ציונים והערות בשוה"ג.

כל הנ"ל נערך ע"י הרה"ת ר' שלום יעקב שי' חזן.