למה הפסקתי לומר "אין לי זמן"?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

הלב עדיין כואב על נפילת רס"ן חן פוגל ז"ל תושב עירנו שנהרג יחד עם סא"ל ארז שחייני ז"ל בנפילת המסוק ליד חוף הים.

הייתי בשיעור תורה כאשר שמענו פתאום מסוקים רבים, כוחות הצלה ואחד הנוכחים סיפר כי קיבל הודעה ש"נפל מסוק ליד בת גלים". לא חשבנו פעמיים וירדנו תוך זמן קצר עם מיחם גדול, שתיה קרה כיבוד ומרקים לכוחות החירום וההצלה.

שעה ארוכה היינו שם, שוחחנו עם המפקדים והעיתונאים. תוך כדי ראינו את החלקים שנמצאו בים ושמענו על הנופלים (אז עדיין לא היה לפרסום). מזגנו שתיה חמה להשיב את הנפש אצל כוחות ההצלה, ותוך כדי ראינו קבוצה גדולה של חיילים שיורדת אל החוף בכדי לחפש עוד חלקים של המסוק.

אז היו כמה שאמרו "לא, תודה". חלקם היו בכירים שסירבו לקבל שירות, וחלקם היו אלו החיילים שעסקו בעבודתם ובמשימה העצובה שהוטלה עליהם. דווקא העיתונאים נהנו מהפינוקים, שמחו על הדרך לשמוע על הפעילות שלנו בעיר והודו על הנכונות לצאת בשעת לילה מאוחרת לדאוג לכוחות.

הבנתי אז שלפעמים "אין לי זמן" זו לא הגדרה מדוייקת. ההגדרה הנכונה היא "אני עסוק במשהו חשוב יותר".

*

בפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" מתחיל רש"י "אמר רבי יצחק – לא היה צריך להתחיל את התורה אלא בפסוק החודש הזה לכם, ומה טעם פתח בבראשית"…

בפרשתנו – פרשת בוא – מופיע הציווי אותו מסר ה' למשה ולאהרן בראש חודש בניסן "החודש הזה לכם ראש חודשים", מצוות קידוש החודשים והזמנים.

המצווה הזו אכן חשובה, היא תקבע האם חודש אלול יהיה מלא או חסר, וממילא האם יום כיפור יצא ביום שלישי או רביעי. על פיה נדע מתי ראש חודש ובאיזה יום נבדוק חמץ. אבל למה נחשבת "מצוה ראשונה".

האם שבת לא חשובה יותר? ברית מילה? כבד את אביך ואת אמך?

מסתבר, שיש משמעות חשובה מאוד לקידוש הזמן.

העולם מורכב קודם כל ממקום וזמן. אלו שני הדברים שהיו כאן לפני הכל, ומצד שני לא היו כאן לפני שלא היה כלום.

אבל מה קודם? המקום או הזמן? למרות המחשבה הראשונית ששניהם נבראו יחד, מסתבר שהזמן קדם למקום. עצם הבריאה יצרה מציאות של זמן "לפני שנברא" ו"אחרי שנברא", ורק לאחר מכן נברא המקום.

כשיהודי עושה מצוה, הוא מקדש את המקום, את החומר.

את העור הוא הופך לתפילין, עם הדיו הוא כותב מזוזות וספרי תורה, והקרשים הופכים לסוכה.

אבל איך מקדשים את הזמן? הזמן לא עוצר מלכת. הוא כאן לפנינו והוא אצל כולם בשווה. מה אפשר לשנות בזמן?

באה מצוות קידוש החודש ונותנת לנו את האפשרות לשנות לא רק את המקום, את החומר, אלא גם את הזמן. הזמן הופך להיות קדוש יותר.

החגים שתלויים בקידוש החודש והופכים להיות ימים קדושים מראים שהזמן עצמו הוא קדוש, נעלה יותר.

כשיהודי מקיים את מצוות קידוש החודש הוא הופך גם את מימד הזמן לקדוש, או אז גם המעשים היום-יומיים הפשוטים נעלים יותר – הרי הוא עושה אותם מתוך זמן נעלה יותר.

הוי אומר –

יש את אלו ש"אין להם זמן" כי הזמן שלהם מנוצל לדברים פשוטים ויום-יומיים, ויש את האפשרות לקדש את הזמן – וממילא "אין לי זמן" לדברים שלא מתאימים לזמן קדוש, לזמן של יהודי. "יש לי זמן" לכל דבר שבקדושה.

*

השבוע יחול י' בשבט, יום הסתלקותו של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק, והתחלת נשיאותו של הרבי מלך המשיח כמנהיג חסידות חב"ד ונשיא הדור של העולם כולו.

אצל הרבי לא קיים המושג "אין לי זמן". מצד אחד כל שניה מחושבת מאוד, הרבי בקושי ישן ואפילו כתיבת המכתבים היא בקיצור גדול.

ומהצד השני – לכל יהודי יש לו את כל הזמן שבעולם. שעות ארוכות הוא מחלק דולר לברכה לכל עובר ושב, גברים ונשים, יהודים ושאינם – ואת כולם הוא מקבל במאור פנים.

בדיוק את הזמן שחלק עם נשיאי מעצמות, חלק עם יהודיה פשוטה שביכתה על מר גורלה, מקדיש לענות לשאלות יום-יומיות של אנשים מרחבי העולם, אבל הכל מתוך "יש לי זמן לדברים טובים".

ומה איתך, יש לך זמן?