אוהד בר סלע
מה אני יגיד לך ר' יעקב.
עבר כבר כמה שנים מאז כתבתי אודותיך ועל הטלטלות שאפפו אותך בנסיעה לחצרות קדשנו, והמסע עוד לא הסתיים… ובינתיים אני יותר התגשמתי ואתה יותר התעלית. עוד ילדים ב"ה, עוד עבודה ב"ה, עוד דאגות ב"ה, עוד שמחות ב"ה והזמן ממשיך לרוץ תופס אותנו בפרטים הקטנים.
והנה מגיעה נקודת הציון של שבעים שנה – ומציבה לנו מראה על מה שעשינו ועל מה שעוד לא – אך לכל הדעות במראה ובמציאות נראה לכל ובכל הדרו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.
ואנחנו. קצת יותר עייפים. קצת יותר מרוטים. עם כמה מכות קלות בכנף ואניצי לובן בזקן ולאן ממשיכים מכאן.
בעוד כמה שנים מה יזכרו ילדינו? ואנחנו? אם לא טסנו ונסענו למקום המקדש גופי' אז מה עשינו ליוד שבט ההוא, המיוחד, הגדול.
הרי הניסיון הזה היה תמיד ובכל מועד הוא מתחדש. את המאמר כבר למדת?! הרי גם לחיות טוב בגשמיות זה רצון של הרבי מכריז רבה של…?! ומה עם המשפחה ומה זה הראווה, הרי חב"ד מאנט פנימיות.
אבל כמו בכל נקודת ציון, גם הפעם יש את אלה שאורזים את הפקלאות, את האישה והילדים, משתדלים לא לרגוז בדרך ומגיעים לכינוס של הרב זמרוני. ויחד כאיש אחד בלב אחד עומדים על רגליהם ומריעים ומקבלים את נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשמחה ופנימיות!
קול רבתי עם בהמליכו
ויש עוד כאלה שזוכרים את ר' איציק גינזבורג שהיה מבקש להגיע עם בגדי שבת בשמחה מרובה. בשביל הילדים. בשבילך. בשביל לחיות עם הרבי. תבוא.
כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.
להתראות בהתגלות.
• • •
כולנו מגיעים מחר, יום שני אודיטוריום סמורלש אוניברסיטת תל אביב 19:00
להזמנת כרטיסים מוקדמת און ליין