מענה למתרחק • טור דעה

הרב מנחם ששון, שליח ורב ביהכ"נ הגדול – 770 ראשון לציון

מענה למתרחק

נדמיין לעצמנו מצב בו יהודי המקורב לרבי ולחב"ד, התומך תדיר בפעילותו של בית חב"ד מסויים שנים רבות, עוזב ביום מן הימים את הקהילה החמה לאחר תקופה ארוכה בה שהה בחממה החסידית-החב"דית, ועובר לבית כנסת סמוך השוכן באותו הרחוב. 

לאחר בירור קצר עימו, מתבררת הסיבה שהביאה אותו להתרחק מ"בית הכנסת של חב"ד": הוא השלים ועיכל הרבה קוויצ'ים חב"דיים למיניהם, התוועדויות, שיעורים, לקוטי שיחות, חת"ת-רמב"ם, יומא דפגרא ומנהגים סביב מעגל השנה, אך הנושא של 'משיח וגאולה' מעיק עליו מאוד. מאוד. 

מסתבר, שהשוקת התורנית ממנה הוא שותה את מימיו היא רחבה להפליא; מגוון של רבנים, מרצים, הוגי דעות וגדולי ישראל המדברים אליו 'דבר יום ביומו' מתוך המסך בביתו, כאשר מחלקם הוא שמע לא פעם ולא פעמיים אודות 'הזהירות הנדרשת מנושא המשיח'…

הזהירות הנדרשת, האיפוק המתבקש והגבולות המסומנים של נושא המשיח ו"איסור חישוב הקץ", לא הסתדר לו בראשו עם האמירות הברורות בבית חב"ד אודות ביאת משיח "נאו ממש למטה מעשרה טפחים", "בדורנו זה – דור הגאולה" ובנבואה ברורה "הנה זה משיח בא"; 

מהראש טפטף אט אט הבלבול לרגליים שהוליכוהו הרחק כמטחווי קשת מהקשת החב"דית שכל כולה צבועה בצבע הגאולה והמשיח. 

כעת, עומד השליח הצעיר בפני דילמה מורכבת של אופי התגובה: האם ללכת לקראתו, להרכין ראש בפניו ולצייר לו תמונה חב"דית 'מאוזנת' יותר שלא מנכיחה את נושא המשיח במרכז הבמה היהודי, או שמא להציג בפניו שוב בצורה ברורה את האמת הזו – על שלל פרטיה – ולומר לו בפה מלא: זו היהדות, זו האמת, והיא מחכה לך?…

האופציה הראשונה תביא לכאורה לפתרון הבעיה באופן מהיר יותר מאשר האופציה השניה, אך השאלה מה אנחנו מחפשים: את קירוב היהודי כמטרה המקדשת את שלל האמצעים לכך, או את הנגשת האמת ליהודי כמטרת-על ללא דילול מסר האמת?..

נו, אם קשה לנו להחליט, נלך ונתהה על קנקנו על נשיא הדור כלפי מצבים בכגון דא, ומכך נלמד למצבנו אנו בבחינת 'דיו לעבד שיהא נידון כרבו'. [מפאת קוצר היריעה לסקור את הנושא בשלימותו נדלה מן הים דוגמא אחת שתשמש בפנינו עוגן לנושא כולו]:

אליהו בא לקרב המרוחקין 

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מלך המשיח, נשלח המזכיר הרה"ח שלום מענדל סימפסון ע"ה בשליחות הרבי, לבקר את אחד מהגבירים והעסקנים בארצות הברית על מנת לברר את יחסו עם ליובאוויטש, לאחר שבעבר עזר רבות לליובאוויטש – בפרט בביקורו הראשון של הרבי הריי"צ – ובאותה תקופה היה ניכר שהיחסים הדלדלו. 

לאחר ביקור ממושך ושיחה ארוכה סיפר אותו יהודי לרב סימפסון ע"ה שסיבת התרחקותו מליובאוויטש הינה בעקבות התעסקותו הנלהבת של הרבי הריי"צ בנושא הגאולה והתגלות המשיח, באמצעות הקול קורא "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ותחילת כתיבת ספר תורה של משיח. "אני מחזיק שאף אחד אינו יכול לדעת מתי משיח יבוא", אמר, "ומשום כך התרחקתי".

הרב סימפסון כתב דו"ח מפורט לרבי על הפגישה עם אותו עסקן וסיבת התרחקותו מליובאוויטש בעקבות נושא הגאולה; על המילים של הרב סימפסון שאותו יהודי "נתרחק מליובאוויטש" סימן הרבי מלך המשיח כוכבית וכתב מתחת לדו"ח כך: 

עפ"ז צריך הוא להתרחק מן כל אלו שאמרו קץ והם:

ר' סעדי' גאון, רש"י (בפי' לדניאל ז, כה. ח, יד), רמב"ם (אגרת תימן), ראב"ע (דניאל יא, ל), בעלי התוס' עה"ת (הדר זקנים ר"פ וישב) הרמב"ן (בס' הגאולה), דון יוסף אבן יחייא בפי' על המגילות ["בסוף ה' אלפים ת"ש שנה בקירוב"], ר"י אברבנאל (ס' מעיני הישועה ובכ"מ) אוה"ח (ר"פ צו), הגר"א (פי' לספרא דצניעותא) מעשה אורג על המשניות (מע"ש פ"ה מ"ב) בשם האריז"ל. ועוד ועוד. וראה ג"כ סנה' צז, ב. זח"א קלט, ב.

הרבי כותב לו בצורה ברורה: אם אכן התרחקת מחב"ד בעקבות ההתעסקות בנושא עכשוויות ביאת הגאולה בתקופתנו, הרי "על פי זה" – על פי מהלך מחשבתי זה – "צריך הוא להתרחק מן כל אלו שאמרו קץ", שהרי גדולי ישראל בכל הדורות דיברו בשפה זו, כפי שעולה מהרשימה של 13 מראי-המקומות אותם מביא הרבי במכתב בקצרה. 

מהמכתב הזה נפתרת הדילמה שלנו באופן חד, וניתן ללמוד ממנו מספר עקרונות בסיסיים:

א. על עקרונות לא מוותרים. האמת היא האמת. אנחנו לא נקפל את שלטי "לאלתר לגאולה" מכיוון שאצל אי-אלו ישנם יסודות מעורפלים בתחום האמונה במשיח, אדרבה, בואו וראו כי זו האמת – ותחי נפשכם. 

ב. הרבי לא מצפה שהוא אכן יתרחק מליובאוויטש, הרי דרכו של הרבי בקירוב כלל ישראל וזהירותו מפגיעה בהפצת המעיינות ידועה לכל. הרבי רק מיידע אותו – שאם הוא ימשיך להיתפס בשיטה בעייתית זו, הרי שהוא יצטרך להתרחק מכל גדולי ישראל המנויים כאן, ובעצם להתרחק מכל האידישקייט הגדושה בדבר זה; ומכיוון שברור כשמש שאין הוא רוצה בזה – על כן, כלך לך מדרך זו ובא לדרך האמת הגאולתית של ליובאוויטש.

ג. רשימת המקורות שמביא הרבי היא לא 'מכתב התנצלות' לאותו יהודי מדוע ליובאוויטש עוסקת במשיח, אלא היא 'מכתב גאווה' על כך שזכתה ליובאוויטש לעסוק בהתלהבות בנקודה שהעסיקה את גדולי ישראל בכל הדורות! במילים אחרות: אופי הדיבור למקורב – הוא איננו 'התנצלותי' אלא מלא ב'ערך עצמי' על זכותנו הגדולה לעסוק בקודש הקודשים של היהדות. 

ד. הרבי לא מקמץ את עיטו. הרבי מרחיב וכותב שורת מקורות מדהימה בת 13 מראי-מקומות על מנת להיכנס לליבו של אותו יהודי ולהעניק לו את התמונה התורנית המלאה שזו היהדות, וזו כל התורה כולה. כן, לפעמים צריך להשתמש גם בדרך הזו. 

*

כך או כך, אם באמת נרצה – נצליח לאחוז בשני צידי החבל: גם לא לוותר על האמת כלל וכלל ולצעוד בגאווה עם בשורת ונבואת הגאולה ביד רמה, וגם להצליח לשכנע את כל מכרינו (כן, גם את הגבירים…) ללמוד את ענייני הגאולה באופן רציני ולא להגיע למצב של 'התרחקות', כי הם יפנימו היטב שזו כל התורה כולה.

ואם עדיין הם עומדים בריחוק מקום – יש לנו 'מענה' עבורם מהרבי מלובביץ' בכבודו ובעצמו… 

הדו"ח של הרב סימפסון ע"ה אודות הפגישה

מענה הרבי מלך המשיח