מכתבי התקשרות: "להחזיק את שרשרת הזהב שלא תנתק"

בתקופה שקדמה לקבלת הנשיאות בגלוי, אזרו חסידים ברחבי תבל אומץ רב במאמצים ופעולות אדירות, על מנת שיואיל הרבי מלך המשיח שליט"א ליטול על עצמו את עול הנהגת החסידים בגלוי, ולהנהיג את דור השביעי בשלשלת הקודש של נשיאות חב"ד, לא פעם ולא פעמיים הם נענו בשלילה ופעמים שאף בשלילה חריפה.

במסגרת מאמצים אלו נשלחו מכתבים רבים מקהילות אנ"ש אל הרבי בהם הם מקשרים ומוסרים את אשר להם אליו, ומתקשרים אליו בנפש רוח ונשמה חיה ויחידה.

מכתבים אלו ניחנים בחן מיוחד ורווי השתוקקות ואהבה להתקשרות לנשיא הדור. בעומדנו בתוך ימי ההכנה לימי קבלת הנשיאות, שמחים אנו להגיש מקבץ מתוך מכתבים אלו.

כמו כן, מכתבי חסידים שעודדו האחד את רעהו להתעורר בעניין זה, ולקבל עליהם את הרבי כנשיא הדור השביעי. מתוך תקווה שיתעוררו לבבות הקוראים ונקבל על עצמנו בחיות מחודשת את נשיאנו הניצחי והפעם כמלך המשיח, שיתגלה לעין כל.

בחלק הראשון נביא מכתב שנכתב כבר בימי השלושים להסתלקות של הרבי הקודם על ידי אנ"ש בירושלים עיה"ק:

"בשלושים להסתלקותו של האדמו"ר לגנזי מרומים הכ"מ, נתוודענו יחד חבורה שלימה מהמקושרים אליו ביותר, ואשר ביניהם לא מעטים אשר יצקו מים על ידו, נתוודענו להתייחד עם נשמתו הגדולה הוא ועם חשבון נפשנו אנו הנורא. – עם מה שהיה לנו ואין לנו עוד. וכי האתמול המזהיר על כל גילוי אורותיו הזדקר והשתטח לפנינו וגם כל האור הנעלם על כל בעיותיו ושאלותיו פירכס לנגד עינינו.

בכולל חב"ד התוודענו [התוועדנו?], בירושלים הקדושה, תובב"א, ובאותו מעמד הוטל עלינו השלושה להביא לפניכם מערכי לב העם החב"די השוכן בציון, ובשיעור ידוע גם של הישוב חרד עם אל ועם קדושיו נאמן בכלל".

לאחר שמאריך כותב המכתב לתאר בשפתו הציורית את מעלתו הגדולה של הרבי הריי"צ, ממשיך לבאר שהפתרון למצוקה אליה נקלעו חסידי חב"ד לאחר ההסתלקות הוא – להמשיך ביתר חוזק את כל הדברים שהקים הרבי הריי"צ:

. . ואם יש תנחומין להסתלקותו מאתנו הנה האחת והיחידה היא, שהוא עומד ומשמש שם, כמו ששמש כאן. ואולם דווקא תעלה ההתבוננות באי תמורתו של רבנו הגדול הכ"מ, שעזב אותנו פתאום, היא שמחייבת אותנו תלמידיו ומעריציו ואת כל מי שקדוש לו שמו וזכרו לדור דור, להמשיך את פתיל חייו – את עבודתו האדירה והמסועפה שנתן נפשו עליה:

לקיים לבצר ולשגשג את כל מצודות התורה והעבודה והחסידות, שהקים בכל מדינה ומדינה ובארץ ישראל בפרט. לקיים ולחזק את אחוות ישראל בכלל ואת אחוות החסידים בפרט, שנטע בלבבות כל המסורים אליו באמת. ובעיקר וביחוד ומשם כל האמור להמשיך את שרשרת הזהב ולהחזיק אותה שלא תנתק חלילה. ולא יעדי שלטון מבית רבי, ולא יתערער חלילה וחלילה המרכז החב"די היחידי בכל העולם כולו".

לאחר מכן מגיע כותב המכתב למסקנא המתבקשת לפיה צריך הרבי לשבת על כסא הנשיאות (אם כי ענין זה נכתב ברמז בלבד):

וכל אלה הוא שמחייבים להושיב את האחד על כסא קדשו של האדמו"ר הכ"מ ובשם כולם את אשר היה בישיבה [בירושלים, במלאת שלושים] ואת אשר לא היה, אנו פונים לועד המסדר ולבית רבי בעצמו, במגילה זו הכתובה בדמעה ובתקוה כאחד.

ואנו תקוה ותפילה כי גדול יהיה גם כבוד הבית הזה, אשר יקום, והאחד אשר ישב בבית המקודש ועל כסא הקדוש ירום וישכיל למעלה, למעלה וגם הוא יהיה לאב מסור ולרועה נאמן ולכל ישראל ולכל אחד מישראל, כקודמיו, אבותיו הקדושים ורבותינו הנצחיים והשני ינהל את כל עניני הישיבות ומוסדות התורה כמקדם.

המכתב הזה נשלח גם אל ‘ועד המסדר של אנ"ש בארה"ב’, ולמכתבם צירפו מכתב קצר אל ועד המסדר בו כתבו מפורשות את דעתם בשם אנ"ש בירושלים שהרמ"ש צריך לעלות על כס הנשיאות:

המכתב הרצוף בזה יגלה לפניכם את הלך הרוח והמחשבה של אנ"ש בעה"ק, עם הסתלקות כבוד קודש אדמו"ר נ"ע זיע"א, והיות ואנו חושבים שסכנה גדולה היא לכללות אנ"ש מצד הרבה בחינות שיפסק החבל המרתק של שושילתא דבי נשיאה ואנ"ש יהיו כולם כצאן בלי רועה… הרמ"ש שליט"א, הוא גם מגזע של בית רבי, בן אחר בן על כן מהראוי ומהרצוי להפציר בו שהוא יהיה ממלא מקומו של כ"ק נ"ע… בחרו בשלושתנו הח"מ שאנחנו נפנה אל ועד המסדר בארה"ב.

והיה אם תמצאו לנכון, ולמתאים שמכתבנו הרצוף יפורסם ולא יוגרם עי"ז איזו אי נעימות וכדומה – תעשו כן, ואם תראו שעדיין מוקדם הדבר מטעמים שונים – תעשו כתבונתכם.

ובזה אנו ממלאים את השליחות שהוטלה עלינו ומבקשים אתכם להשיבנו דבר.

ש.י. זווין, נחום ש. ססנקין, א. חן.