כשעמדתי ליד אריות • הרב אלי' וולף

הרב אלי וולף

"ממש ליד הנציג האישי של הרבי לחגיגה המיוחדת"…. למרות שהייתי אז ילד צעיר, רק כבן 10, אני זוכר את הרגע הזה. ההתרגשות לעמוד בקרבתו, ממש ליד הרב זלמן-שמעון דווארקין ע"ה, רבה של שכונת קראון הייטס והשליח של הרבי לארוע המיוחד של "סיום והכנסת ספר תורה של ילדי ישראל", הסיום הראשון ביום כ"ף מנחם אב תשמ"א.

אבי שיחי' נסע איתנו, אני ואחיי זושא, לוי, ולהבדיל בין חיים לחיים אחינו בני ע"ה, אל בית הכנסת 'צמח צדק' בעיר העתיקה בשעה מוקדמת, הרבה לפני שקהל ההמונים הגיע למקום. הסופר הרב העניג ישב שם וכתב אותיות בספר התורה בו כולנו רכשנו אותיות לפני מספר חודשים, הדוד שלנו הרב שמואל גרייזמאן, האיש שהופקד על המבצע המיוחד הזה, עסק בלהט בניהול ההכנות האחרונות, ומספר אישים מכובדים כבר נכח שם, רבני חב"ד לצד אורחים מחו"ל. לא את כולם הכרתי.

אחד מהם, יהודי מבוגר שלא הכרתי אז, אחז בשני ידיו בכתר תורה מפואר עשוי כולו זהב טהור, ושמר עליו כעל אוצר יקר. לא הניח אותו מידיו לרגע, המתין לרגע בו יונח מעל עצי החיים של ספר התורה. נאמר לי שהחסיד הינו הרב זלמן גוראריה מנכבדי שכונתו של הרבי, והוא שליח מיוחד של הרבי להביא את כתר התורה.

בראש כל הנכבדים רמי המעלה, היה רבה של "כאן ציוה ה' את הברכה", הרב דווארקין, וגם הוא נשא איתו שליחויות ואוצרות מיוחדים מהרבי לחגיגה הזו: השתתפות כספית של הרבי בעלויות הוצאות כתיבת ספר התורה, בנוסף לזה היה אצלו השתתפות אישית של הרבי והרבנית בעלויות פרוכות-המעיל של ספר התורה, ובקבוק משקה שהרבי שלח איתו, בקבוק שהובא אל הרבי הישר ממוסקבה, מעברו השני של מסך הברזל.

ואני, ילד קטן בן 10, מסתובב ליד אותם אריות גדולים.

איני זוכר מי זה היה, אבל מישהו אמר לנו, הילדים, שטוב מאוד שהגענו, כי למעשה אנחנו ה"מחותנים" הראשיים של החגיגה, הספר הוא האותיות של ילדי ישראל, לא של המבוגרים, עם כל המעלות שלהם. אבל גם מילים מיוחדות אלו לא הכהו את ההרגשה המיוחדת להיות לצידם של אישים מכובדים אלו ברגעים גדולים היסטוריים.

בשלב מסויים הדוד שלנו, ר' ברקע וולף ע"ה, העלה את כולם אל גג בית הכנסת, העמיד את כולם באופן מסודר יחד עם ספר התורה, ואותנו, הילדים, הוא העמיד בחזית. הוא הציב אותי ליד הרב דווארקין כשהלב שלי פעם בהתרגשות; "ממש ליד הנציג האישי של הרבי" – וצלם בית חיינו ר' לוי יצחק פריידין, הנציח את הרגע המיוחד.

**

כשאני מתבונן היום בתמונה זו, כשאני רואה את האישים הנוכחים כאן, כשאתה חושב, ולו לרגע, ורואה כמה יקר וקרוב ללבו היה ספר התורה הזה אצל הרבי, איזה יחס מופלא ומיוחד הוא העניק לכתיבה שלו ולחגיגת הסיום שלו – אתה מבין עד כמה אין לנו כל מושג איזו משמעות יש לספרי תורה אלו ולארועי הסיום שלהם אצל הרבי.

אני זוכר שחזרו אז על ביטוי מופלא מאוד של הרבי ביחס לספר התורה הזה לביאת משיח צדקנו.

באחת ההתוועדויות של אותה שנה הרבי אמר שהתורה קובעת שהמלך צריך שיהיו לו שני ספרי תורה.

בקרוב ממש יבוא משיח צדקנו, ואילו שני ספרים יהיו לו, איזה ספרי-תורה?

והרבי ענה: האחד הוא "ספר תורה של משיח", והשני הוא "ספר תורה זה של ילדי ישראל"!

**

בימים אלו מתכוננים לקראת סיום ספר התורה התשיעי שיתקיים בע"ה בקרוב, ביום ההילולא כ"ף מנחם אב.

המלצה אישית לכל חסיד, לכל מי שהנושאים היקרים לרבי יקרים גם לו – תתעניינו, תחפשו, תבררו כמה הסיום הזה היה חשוב ויקר לרבי. אתם לא צריכים להתאמץ יותר מידי בחיפוש, אני בטוח שתמצאו בשפע רב. ביטויים מופלאים מאוד, מרוממים מאוד. הרבי מבקש שכל אחד ישתתף בסיום – להשתתף בגוף, ולהשתתף בממון, וביד רחבה. הרבי מעניק הבטחות מופלאות למי שיקח חלק בגופו או בכספו –

תחפשו, תמצאו, תתפעלו – ותצטרפו.

תצטרפו אתם, תעניקו את הזכות לעצמכם, ותעניקו אותה גם לחברים, למשפחה, נהיה כולנו חלק מהדבר הגדול הזה!