-
את הלכות ומנהגי חג החנוכה, כולנו כבר מכירים משנים עברו, אבל הפעם זה אחרת. הרב שלום דובער הלוי וולפא מפרסם את הלכות חג החנוכה בסגנון מיוחד במינו. כל הלכות החג מוגשים בחרוזים לפי סדר הא'-ב', העוזרים לנו לזכור ולהבין טוב יותר את ההלכות • לקריאה
מנחם|כ״ד בכסלו ה׳תשפ״גהלכות ומנהגי חנוכה
מגיש: הרב שלום דובער הלוי וולפא
איש יהודי ובני ביתו – כולם חייבים במצות הדלקה
אפילו עני ימכור כסותו – או יתפרנס מן הצדקה
אורח שבביתו לא הדליקו – ידליק או ישתתף עם בעל הבית
אור זך ונקי כמנורת המקדש – שהיה בה הנס בשמן זית
אין מתענים בימי חנוכה – ואסור בו גם לספוד
אך קבעום להלל והודאה – לשמוח וגם לרקוד
בכ"ה לחודש כסלו – היתה במדבר חנוכת המזבח
באותו יום בבית שני – נחו מאויביהם מצר המנבח
בחג החנוכה מותר לעבוד – שום מלאכה לא נאסרה
בזמן שהנרות דולקים – רק לנשים העבודה נעצרה
בשלוש ברכות נתחיל – להדליק, שעשה נסים, שהחיינו
בשאר הימים לא נברך – שלזמן הזה הגיענו
גזרו עלינו היונים גזירות – וזממו לבטל את דתנו
גברו עליהם חשמונאים – נצחום והחזירו מלכותנו
גדעה יהודית ראש האויב – כאשר אוהביו למשתה כינס
גבינה נוהגים אז לאכול – שבמאכלי חלב נעשה הנס
גומרים לכן בברכה את ההלל – בכל יום בתפלת שחרית
גם קצת "לחיים" שותים – ומברכים את ה' שאויבינו מכרית
דיבק הנרות סמוכים זה לזה – הרי זה פסול כמדורה
דומיא דמנורת המקדש – יהיו הנרות שוים בשורה
דרים בגלות בין האומות – במפתן החנוכיה נכין
דין הוא להדליק בשמאל – כנגד המזוזה שבימין
דרום, בו היתה המנורה במשכן – שם מדליקים בבית התפלה
דרך נאה לפרסומי ניסא – להדליק בחוצות מנורה גדולה
הדלקה עושה מצוה ולא הנחה – לכן יהיו הנרות כדין מתחלה
השמן יספיק לחמישים דקות – ולא תהיה רוח מצויה
הנר לשם מצות חנוכה – צריך להיות מראשיתו
הדליקו לצורך עצמו – לא יצא בו ידי חובתו
השמש משעוה יהיה וגבוה – שרפים עומדים ממעל ל"ו
הוא דולק כבר בידינו לפני הברכה – ואחר כך נשתמש רק לאורו
וכן המנהג פשוט בכל ערינו – כמהדרין מן המהדרין
וגם האשה חייבת בנר – אך ידי חובתה יוציאוה הגברים
ויהי ביום כלות משה – קוראים אנו בספר התורה
והטעם כי בימים אלו – מלאכת המשכן במדבר נגמרה
ובמהרה בימינו יבנה המקדש – כך בישר הרבי הנביא
ומשה הוא גואל אחרון – פזורינו ממרחק יקבץ ויביא
זמן הדלקת הנרות לכתחלה – מיד אחרי שקיעת החמה
זריזים המקדימים למצוות – לא ידחוה במאומה
זכור נזכור בערב – לא להתחיל בלימוד ומלאכה
זכות היא לשבת ליד הנרות – וללמוד חסידות או הלכה
זמירות ותשבחות בשלחן החג – יש לזמר ברוב חדוה
זאת בכדי לצאת מכל ספק – אם אכן זוהי סעודת מצוה
חצר שיש לה שני פתחים – הפונים לשתי רוחות העיר
חשד יש על בעל הבית – לכן בשניהם הנרות יבעיר
חנוכה: ראשי תיבות – ח' נרות והלכה כבית הלל
חובתנו להעלות בקודש – ולא ח"ו להוריד ולחלל
טבוח טבח והכ"ן, רמז – להרבות בחנוכה סעודות
טוב לומר בהן דברי תורה – וגם פיוטים כמנהג העדות
טי"ת יו"ד י"ט בכסלו – חגגנו חסידי חב"ד
טהרה וקדושה ספגנו – מזקנים ומשפיעים כל אחד למד
טוענים עם ישראל וזועקים – עד מתי השם, עד מתי!
טעמנו כבר מאכלי שבת – איך נסבול בגלות עד בלי די
ימין המנורה הוא הצד – שבו יתחיל נר ראשון להאיר
יוסיף בשאר הלילות – משמאל לימין אור בהיר
יען כי בכל פניותינו – ימין הוא הכיוון הנכון
יש להדליק בסדר הזה – מהנר החדש, ימינה לראשון
ימינו יחשוף ה' מהרה – ויקבץ ישראל כולם
ימשיכו נרות חנוכה להאיר – הם לא יבטלו לעולם
כל סוג של שמן – מותר להדליק ממנו
כי אסור להשתמש לאורו – ואין חוששים "שמא יטנו"
כבו חלילה נרות המצוה – אין צורך להבעירם בשנית
כי כבר יצאנו ידי חובה – בעת ההדלקה הראשונית
כל יום ויום מותר – להשתמש באותן הפתילות
כך נהג הרבי הריי"צ – ויש המחליפים בכל הלילות
למטה מעשרה טפחים – ומעל שלושה, יניח המנורה
למעלה מעשרים אמה פסולה – העין לא רואה, זה גבוה נורא
לברך "של חנוכה" – יש פוסקים שהורו להלכה
לנו חסידי חב"ד המנהג – "להדליק נר חנוכה"
להקשיב לסיפור הנרות – וללמוד מהם גם לזמננו:
לא להכנע למתיוונים – למסירות נפש, נאמר: "הננו"
מדליקים מנר לנר? – בזה חולקים רב ושמואל
מנהגנו להחמיר, כי – ביד רמ"א יוצאים בני ישראל
מעות לספור לאור הנר – זאת אסרו לנו חכמינו
מפני שאין להנות מהאור – רק לראותו בלבד בעינינו
מקץ, זאת פרשת השבוע – ומקום הנרות בה רמוזה:
מראשי תיבות "שנתים" – שמאל נר תדליק ימין מזוזה
נר או מנורה של חרס – אם הדליק בה פעם אחת
נעשתה ישנה ומלוכלכת – למחרת צריך חדשה לקחת
נר שבת דוחה נר חנוכה – שלא ישבו בני הבית באפילה
נס לפרסם על ידי הנר – קודם ליין של קידוש והבדלה
נדליק המנורה לפני נר שבת – כי בנש"ק השבת קבלנו
נבדיל בבית לפני ההדלקה – ובבית הכנסת הסדר הפכנו
סגי נהור שאינו רואה – ואין לו אשה היכולה לזכותו
סיוע ועזרה יתנו לידו – ויעזרוהו לצאת ידי חובתו
סופגניות מטוגנות בשמן – נאכל כולנו במקום לחם
סביבון, הוא מנהג ישראל – נגה"פ, בגימטריא בדיוק: מנח"ם
סבינו וסבתותינו בחו"ל – כשצפייתם לגאולה ביקשו להשיח
סובבו גם הם ה"דריידל" – חרטו בו נגה"ש, כחשבון: משי"ח
עבדים שאינם משוחררים – מנר חנוכה הם פטורים
עדיין לא נכנסו לעמנו – ואינם קוראים מגילה בפורים
על הנסים אומרים בחג – בתפלה ובברכת המזון
עלינו לשבח לאדון הכל – שנתן לנו שובע ולא רזון
עיני כל משברים לישועתו – הרב את ריבנו והדן את דיננו
עד הנה עזרונו רחמיו – לא יעזוב חסדיו גם מבנינו
פתילות האסורות לשבת – מותר לנר חנוכה לקחתם
פסולות אינם לצורך החג – כי גם אם כבו נעשתה מצותם
פרצו היונים חומות מגדלנו – טמאו כל השמנים שבהיכל
פינו חשמונאים בית מקדשנו – את שמחתם לתאר מי יוכל
פך קטן של שמן מצאו – חתום בחותמו של כהן גדול
פתאום דלק שמנה ימים – וכשהכינו חדש, הסכים לחדול
צידוק הדין לכן אין לומר – אסור להפיל בחג תחינתנו
צדקתך צדק גם מדלגים – בשבת חנוכה בתפלת מנחתנו
צהלה ורינה ילוו את החג – שמחה של מצוה על כל פנים
צדקה לעניים נרבה בו – לתקן הנפש מכל הפגמים
צדיק הדור הרבי מלכנו – ביקשנו לפרסם לאנשים ונשים
צו "שמנה" לכל יהודי – חזור למקור! אל כהניך הקדושים
קדושה מיוחדת ל"שבת חנוכה" – ביום זה שני ספרים מוציאים
קריאה בשלושה ספרי תורה – בשבת וראש חודש שבחג מגיעים
קודם יקראו את פרשת השבוע – ואחר כך בקרבנות הנשיאים
קורא המפטיר "רני ושמחי" – ובשבת שניה, נרות שלמה מאירים
קדוש הוא מאד "זאת חנוכה" – בשמנה נרות הוא גמר החתימה
קדימה נצעד אל הגאולה – לא "אתחלתא", רק אמיתית ושלימה
רגל מן השוק עד שתכלה – הוא זמן הדלקת הנרות
רבים סובבים עד אז בעיר – ו"פרסומי ניסא" בחצרות
ריגלא דתרמודאי אם כלו – והוא לא הדליק עדיין
רץ להעיר את בני ביתו – כי בלעדיהם, ברכה אין
רבינו מלך המשיח – מביתו שבבבל קורא לנו
רוצו היכונו לאור הגנוז – כי עבודת הבירורים כבר סיימנו
שעשה נסים לאבותינו – כך יברכו אפילו הגרים
שהחיינו לא יאמר אבל בצבור – בבית הכנסת ידליקו אחרים
שמן הנותר ביום השמיני – ממה שהכין למנורה כשיעורה
שורפים אותו אחרי החג – ועושים לו ולפתילות מדורה
שמחה וששון צריך להביא – לאלמנות ליתומים ולחיילים
שלא נחוג רק אנו ובנינו – ונשכח חלילה מאומללים ודלים
תורתנו אמרה "לא תסור" – וגם "שאל אביך" ציותה אותנו
תקנו לכן לומר בברכה – "אשר קדשנו במצוותיו וציונו"
תורה אור של אדמו"ר הזקן – בו נתפרשה חנוכה בפנימיות
תשובות ושיחות של נשיא דורנו – הן הנותנות לחגנו חיות
תבענה שפתנו תהילה לה' – כי חוקיו ומשפטיו הוא מלמדנו
תבנה ותכונן עיר ציון – על ידי הרבי משיח צדקנו.
תגיות: הרב שלום דובער הלוי וולפא, חנוכה