תזכורות ומנהגים מיוחדים ליום כיפור • הרב אבישי אפרגון

הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים" ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

תזכורת לגבי מנהגים מיוחדים בערב יום הכיפורים, וביום הכיפורים עצמו:

א. נהוג שהיום, בערב הצום, מבקשים "לעקאח" [חתיכה של עוגת דבש], ולקבל, ולאכול אותו.

יש מקומות רבים שבהם הגבאים של בתי הכנסת מכינים מראש עוגות דבש, ומחלקים אותם למתפללים. יש לזכור לעשות "פדיון כפרות" (על פי פסק הרבנים – 30 ש"ח לכל עוף).

ב. לא אומרים תחנון בתפילה (עד סוף חודש תשרי), היום בשחרית גם לא אומרים "מזמור לתודה".

ג. לאחר שחרית אוכלים סעודה, שבה מצוה לאכול דגים [אפשר גם שימורי דגים – טונה וכיו"ב].

ד. טובלים את המוציא בדבש בסעודות ערב יום הכיפורים.

ה. אוכלים 'קרעפלאך' [כיסני קמח ממולאים בבשר – הקמח שהוא לבן רומז לחסדים, עוטף את הבשר שרומז לגבורות (דם) – וכל זה רמז למיתוק הדינים, מיתוק הגבורות בחסדים].

ו. לא אוכלים במשך כל היום – גם בסעודת הבוקר – שום וביצים [גם לא בחביתה / סלט ביצים וכיו"ב], וגם לא שומשום. וכן לא אוכלים במשך כל היום בשר בקר [שו"ע אדה"ז סי' תר"ח].

ז. לפני תפילת מנחה טובלים (שוב) במקווה, וגם מקבלים 'מלקות' על פי המנהג הידוע.

כמו כן לובשים את בגדי החג כבר לקראת מנחה, וגם מפזרים צדקה בריבוי לקופות צדקה רבות. בתפילת מנחה עצמה מוסיפים את הוידוי הארוך של יום הכיפורים בסוף תפילת י"ח.

ח. לזכור להדליק בבית נר שידלוק עד ההבדלה בצאת הצום, ועליו מברכים "בורא מאורי האש בצאת הצום (בהבדלה של צאת הצום נוהגים להדליק נר נוסף – מהאש של הנר שדלק כל הצום – ולברך על שני הנרות).

ט. נר נוסף – שנקרא "נר החיים" – נוהגים להדליק לפני תחילת הצום, בבית הכנסת, ושישאר שם דולק עד צאת הצום.

י. בסעודה המפסקת לא אוכלים מאכלי חלב, ונהוג גם לא לאכול דגים.

לאחר הסעודה המפסקת, לובשים את הקיטל, מתעטפים בטלית, ומברכים עליה [רק אם זה לפני השקיעה], ומברכים את הילדים ב"ברכת הבנים".

י"א. הנשים מדליקות את הנרות כרגיל, לפי הזמן שרשום בלוחות השנה, ומברכות שתי ברכות: 1. ברוך… להדליק נר של יום הכיפורים. 2. ברכת שהחיינו.

י"ב. ראוי לומר וידוי לפני תפילת 'כל נדרי' [כמפורש בשו"ע אדה"ז סימן תר"ז], וכל אחד אומרו לבד, ולא עם כל הציבור [וכן נהגו רבותינו נשיאינו]. כמו כן, לפני כל נדרי אומרים את 9 מזמורי התהלים – קט"ו-קכ"ג – כמנהג הבעל שם טוב.

י"ג. לאחר תפילת ערבית של יום הכיפורים, הורה הרבי שכולם יאמרו את כל ספר התהלים [הרבי חיזק בכך מנהג קדום שהיה נהוג בעבר בקהילות קודש רבות].
אחרי ק"ש שעל המטה – פרקי תהלים קכ"ד-קל"ב.

י"ד. בברכות השחר ביום הכיפורים לא אומרים את ברכת "שעשה לי כל צורכי" – וגם במוצאי הצום אין אומרים אותה, אלא רק ביום שאחרי יום הכיפורים.

ט"ו. מנהג כ"ק אדמו"ר מה"מ לעמוד באמירת הפיוטים "האדרת והאמונה", "לאל עורך דין" – בשחרית. ובפיוט "ונתנה תוקף" – בתפילת מוסף.

ט"ז. אחרי מוסף: אומרים את פרקי התהלים – קל"ג – קמ"א.

י"ז. אין צורך לברך על הטלית כאשר מתעטפים בה שוב למנחה [אלא אם כן עברו 4 שעות מאז שפשטנו אותה אחרי מוסף – ראה ציצית הלכה למעשה עמוד קע"ז].

י"ח. אחרי נעילה – תהלים קמ"ב – ק"נ.

י"ט. אחרי תפילת מעריב של צאת הצום – מכריזים "גוט יום טוב"!, נוטלים ידיים שלוש פעמים לסירוגין (ללא ברכה), שוטפים את הפה, ורוחצים את הפנים [כל זה – לפני ההבדלה / קידוש לבנה].

כ. קידוש לבנה במוצאי הצום.

כ"א. סעודת מוצאי הצום יש בה סגולה וברכה להמשיך שפע ברכה בגשמיות לכל השנה – וכדברי כ"ק אדמו"ר הרש"ב, שמההרחבה שבסעודה זו ממשיכים גשמיות על כל השנה. ועל כן, יש להיערך לסעודה זו כראוי מראש, ולעשותה בהרחבה, עם אכילת פת ושאר מאכלים מכובדים וכו'. טובלים בה את המוציא בדבש.

כ"ב. מצווה לעסוק במוצאי הצום בבניין הסוכה, או עכ"פ לדבר על כך [ראה שיחת הרבי, ספר השיחות תש"נ, ח"א עמ' 41].

הערה חשובה: כל המנהגים שהובאו לעיל אינם באים בשום פנים ואופן כתחליף ללימוד ההלכות. ישנן הלכות רבות הנוגעות לקיומו של הצום הקדוש כראוי, וחובה ללמוד אותן היטב. הרשימה שהובאה לעיל הינה רק תזכורת לחלק מהמנהגים הבולטים של היום הקדוש ביותר במשך השנה.

גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!