"דבר אתה עמנו ונשמעה": 40 שנה למאמר דראש השנה

אלישיב הכהן קפלון

בליובאוויטש אצל רבותינו נשיאינו וכן בליובאוויטש שב-770 אצל הרבי – היו שני דברים עיקריים ש'עשו' את ראש השנה: התקיעות והמאמר.

התקיעות – בעת התפלה, והמאמר – בעת ההתוועדות ביום ב' דראש השנה, החל משנת תשי"ב, עם אמירת המאמר "כבוד מלכותך יאמרו".

היה מונח אצל כל חסיד ותמים, שהעולם היהודי כולו, ואף העולם כולו, מושפע מהתקיעות של הרבי ומהמאמר של הרבי. 

מאז, ובמשך עשרות שנים קדימה, היה ברור ופשוט שכשם שיש תקיעות בראש השנה – כך גם יש מאמר חסידות בראש השנה; ועם המאמר – שהרבי נהג להמשיכו לתוך מוצאי ראש השנה – מתחילים את השנה החדשה. וכידוע שבליובאוויטש לאחר המאמר של אדנ"ע היה הריקוד הגדול המפורסם בזאל הגדול, מתוך שירה נלהבת של ה"יפונסקער מארש".

כך היה עד לפרשת הספרים, ששינתה את פני 770. החלה תקופה חדשה וקשה. פרשה זו והמשפט שבעקבותיה העשירו את תולדות הדור השביעי בכמות ובאיכות למוטב ולטוב.

הפרשה נחשפה ברבים בחודש תמוז תשמ"ה, אך המשפט, שהיה כנראה שיא הסבל שנגרם לרבי בשל הפרשה, החל רק בכסלו תשמ"ו. 

ואכן, המאמר האחרון של ראש השנה שאמר הרבי בניגון של מאמר – היה בשנת תשמ"ו, לפני המשפט. 

בשנת תשמ"ז (לאחר המשפט) היה המאמר של ראש השנה בניגון של שיחה, למרבה התדהמה. 

בשנת תשמ"ח היתה הפעם האחרונה שהיה בכלל מאמר בראש השנה! היה זה, כבתשמ"ז, מאמר כעין שיחה [ראה "בית חיינו" תשמ"ז גליון 17 ביומן]. 

שנת תשמ"ט היתה כבר לאחר המהלומה של כ"ב שבט, ואף גם זאת נחשבה כסיבה לאי-אמירת מאמרים (ואכ"מ).

בשנים הבאות יצאו לאור מאמרים שנאמרו בעבר, והוגהו על ידי הרבי, ואלה פיצו במידת-מה את החיסרון הגדול של אי-אמירת מאמר בראש השנה! 

[באותה שנה היה גם המאמר האחרון, אף הוא בניגון של שיחה, של המשך 'באתי לגני', לאחר עשרות שנים. ניתן לומר שהוא היה "המשך" אחד ארוך, שהחל בתשי"א והסתיים בתשמ"ח, כשהרבי גם עשה סוג של סיום בתוכן שנאמר לקראת סוף המאמר (עיי"ש)].

בהמשך לכהנ"ל – מובאים בזה:

1. מכתב שכתבו התמימים תלמידי הישיבה ב-770 לרבי, בתמוז תשמ"ח (ביוזמת הת' ברוך שי' כהנא, והוא הכותב), ובו בקשה לאמירת מאמר, כאשר היה נראה, שגם אמירת מאמר בניגון של שיחה עומד להיפסק חלילה, כפי שאכן אירע.

[פרטי הדברים על פי סיפורו של הרב ברוך כהנא – ראה "אוצרות ליובאוויטש" גליון 90, שם גם הובאו תצלומי המכתבים שבזה].

1. מכתב שכתבו התמימים לאנ"ש והתמימים "בכל מקום שהם", כדי לנסות להביא את ההתעוררות שב-770 לכל אנ"ש.

המיוחד שבמכתבים האלו הוא – ה'הנחה' הפשוטה שאצל הבחורים ב-770, שאי אפשר בלי שמיעת מאמר חסידות מהרבי!

*

למרות המסופר לעיל, בשנת תשמ"ט, שהיתה השנה שלאחר כ"ב שבט – כאמור – היה גם ענין של אתערותא דלעילא: אמירת מאמר בניגון, ד"ה מצה זו, בליל ערב פסח.

היתה התרגשות עצומה. כולם חשו עד כמה כמהים אנו לשמוע מאמר חסידות מהרבי, ולהתרומם מהחומריות ולוּ במעט ולזמן קצר.

במלאת ארבעים שנה לאמירת המאמר דראש השנה תשמ"ו, דיבור המתחיל "יהיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", ועל רקע המצב הכללי המדכדך במאד – זה הזמן להתרומם ולהתחדש, ולפתוח שנה טובה ומתוקה בלימוד טוב ומתוק של המאמר דראש השנה תשמ"ו, וההתוועדויות הנפלאות של חודש תשרי בכלל, איש כפי יכולתו; ובמקום שמחשבתו של אדם – שם הוא נמצא! ואזי יתמעט החושך שבתוכנו וגם החושך המכסה עתה את ארצנו הק', ונזכה בקרוב ממש לגילוי ואמירת 'חסידות', דברי אלוקים חיים, בגאולה האמיתית והשלימה.

א.

מכתב התמימים לרבי, בשנת תשמ"ח, בקשה לאמירת מאמרים

ב"ה

ז"ך תמוז ה' תשמ"ח

כ"ק אדמו"ר שליט"א

אנו תלמידי הקבוצה דשנת ה' תשמ"ח, ותלמידי ישיבת תות"ל "770", מקבלים בזה על עצמנו בל"נ ללמוד מידי שבוע, לכה"פ המאמר הראשון בלקו"ת (החסידישע פרשה), וכמו"כ התחזקות בלימוד מאמרי כ"ק אדמו"ר שליט"א. (כמדובר בשיחת ח"י ניסן שנה זו).

זאת גם בקשר לזה שלא זכינו בב' התוועדויות דש"ק האחרונות לאמירת מאמר מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א.

ובהמשך לזה, מבקשים אנו שנזכה שוב לשמוע מאמרים מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א מידי שבת בשבתו כמימים ימימה.

ויה"ר שתיכף ומיד נזכה לקיום היעוד "תורה חדשה מאתי תצא" בגאולה האמיתית והשלימה, ומלכנו בראשנו.

כן יהי רצון. אמן.

הרבי ענה על כך: אזכיר על הציון.  

ב.

מכתב התמימים לאנ"ש ברחבי תבל, בהמשך למכתב לרבי

ב"ה. ז"ך תמוז [תשמ"ח]

                                                לכל אנ"ש והתמימים שי' בכל מקום שהם

שלום וברכה!

היות שכבר שתי שבתות לא זכינו לאמירת מאמר ע"י כ"ק אד"ש, והיות וישנה סברא אשר ענין זה קשור עם לימוד החסידישע פרשה בלקו"ת, שכ"ק אד"ש מעורר עליו ביתר שאת בזמן האחרון

• וראה שיחת יום שמח"ת ה' תשל"ב – 

אי לזאת, נתעוררו פה תלמידי התמימים ד'770, לקבל ע"ע התחזקות יתירה בלימוד החסידישע פרשה ומאמרי כ"ק אד"ש (כמבואר בשיחת ח"י ניסן ש.ז.).

מצו"ב הנוסח עליו חתמו התמימים שי' דפה, ובטח יתעוררו התמימים ואנ"ש שי' בכל אתר ואתר לעשות כעין זה ובהקדם האפשרי.

ונזכה להמשיך לשמוע מאמרים ושיחות מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובשנה זו ממש יוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה.

ג.

שיחת ח"י ניסן תשמ"ח, המוזכרת במכתבים דלעיל

" . . וענינו בעבודת האדם (גם קודם הגאולה) – שמחג הפסח, "זמן חרותינו", לוקחים כח על כל השנה כולה להיות במעמד ומצב של חרות וגאולה מכל הענינים המבלבלים ומצירים ללימוד התורה . . ולהעיר ממארז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", כולל ובמיוחד – פנימיות התורה, תורת החסידות, שעל ידה מתקשר עם נשיאי החסידות . . ומה טוב – לכלול כל נשיאי החסידות, מתחילתם עד סופם . . ולכן כדאי ונכון לקבוע בשיעורי החסידות לא רק בתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אלא גם מתורתו של הנשיא הראשון דחסידות חב"ד, רבינו הזקן – דרושי תו"א ולקו"ת, "הפרשה החסידית" וכיו"ב". 

                                                       (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג עמ' 80-81)