בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של ר' יעקב אגם (גיבשטיין) ע"ה, אמן ישראלי מוכר ומקורב מאוד לחסידות חב"ד.
נולד בכ"א אייר תרפ"ח (1928 למניינם) בראשון לציון. אביו שימש כרב בית כנסת בעיר, ובילדותו למד ב"חדר". הוא למד אמנות בבתי ספר לאומנות בירושלים, בציריך ובפריז. במהלך השנים הפך אגם לאמן מוכר בעל שם עולמי. רעייתו הייתה מצאצאי אדמו"ר הזקן.
בסוף שנות הלמ"ד החל להתקרב ליהדות ולחסידות חב"ד באמצעות ידידו יוסף צ'חנובר, שהביא אותו להתוועדות של הרבי. במהלך ההתוועדות דיבר איתו הרבי, והתעניין רבות בעבודתו האומנותית. כעבור זמן מה הוציא אגם אלבום המציג את עבודותיו, ושלח אותו לרבי. בתשובה לאלבום שלח לו הרבי מכתב ארוך בו הוא מסביר את משמעותו של הצל בעבודת ה'.
בשנת תשמ"א השתתף בטקס הענקת מפתח העיר רחובות לרבי, שנערך בבית הכנסת חב"ד בעיר.
בשנת תשמ"ז עיצב אגם דגם מנורה על פי שיטת הרמב"ם והוראות הרבי, להדלקה המרכזית בשדרה החמישית במנהטן, והביא דגם מוקטן לרבי בחלוקת הדולרים. מנורה זו היא המנורה הגדולה בעולם.
בחודש טבת ה'תשפ"ו הוכרז על כך שבגיל 97 נבחר כחתן פרס ישראל לשנת תשפ"ו בתחום האמנות הפלסטית, ציור, פיסול וצילום ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי פועלו של יעקב אגם מהדהד תרומה רבת שנים לאמנות הישראלית והבינלאומית זה שבעה עשורים. יצירתו מבטאת תפיסה שלפיה האמנות חייבת להיות תנועתית ומשתנה כשם שהמציאות עצמה נבראת ומתעצבת ללא הרף.
נפטר היום בשיבה טובה והוא בן 98 שנים בפטירתו.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.