ההחלטה של איתי גבאי לפתוח את הגלריה שלו בתל אביב־יפו, ממש לא מובנית מאליו. גבאי, חסיד חב"ד, מתגורר בעיר כבר 16 שנה. על אף שבעיניו המקום משדר אווירה עממית, הוא משתף שזה לא תמיד פשוט למשפחה חרדית לגור בעיר. "זה האיזור הכי מאתגר לחרדים. אך דרכו אנחנו נחשפים לחיים המשותפים כאן. יש פה חילונים, דתיים, חרדים, ערבים נוצרים ומוסלמים. כולם פה".
גבאי פתח בשנה האחרונה את הגלריה שלו לאומנות ייחודית, המשלבת בין אומנות ליהדות. הגלריה ממוקמת ברחוב שמעון בן שטח שביפו, ומהר מאד היא הפכה למקום של תרבות תל אביבית תוססת ומלאה באנשים מגוונים. הגלריה, המורכבת מיצירות של גבאי ולעיתים אף של אומנים אורחים, מציגה אומנות המתאימה לאוכלוסייה המקומית התל אביבית, עם תוספת של ניחוח יהודי מסורתי.
הביקוש לאומנות שכזו הפתיע גם את גבאי עצמו. "מסתבר שיש ביקוש ליצירות יהודיות בתל אביב. אנשים גם הרימו גבה כשראו בחור חרדי כמוני מנהל גלריה לאומנות, זה לא ממש מסתדר עם הסטיגמה. אך בפועל, המקום הפך ל'מרכז אמונה ואומנות' – השפה האומנותית אולי יוצרת בינינו איזושהי נקודת כביש עוקף קונפליקטים.
"אנשים פה פתוחים יותר ממה שהם נראים לפעמים. השילוב, הדינמיקה והיכולת לקבל שונות הוא רכיב חשוב בזהות כאן. זה מוסיף לעבודת השם ואישית אני מוצא בזה משהו מאוד מפרה". במקום יש סטודיו פעיל עם סדנאות, בשילוב קצת רוחניות, "יש גם אומנים לא דתיים, מכל הסוגים. זה מרגש לראות את ההרמוניה כאן".
דרך סיפור משפחתו, מקווה איתי, הוא מוכיח שאפשר להצליח לחיות בשיתוף ולא חייבים לחיות בקהילה סגורה כדי לקיים אורח חיים דתי.
שאלנו את איתי האם האמונה שלו, העובדה שהוא חב"דניק, מגבילה אותו באומנות. התשובה שלו הצליחה לספר את כל הסיפור התל אביבי: "גבולות אפשר להרחיב גם בלי לפרוץ", כך הוא מספר בכתבה לאתר גלובס.
בשעות היום הגלריה של איתי פעילה מאוד, ולצידו יש אומנים נוספים שמעבירים סדנאות ותכנים משלהם.
יוקר המחיה המתגבר משפיע על צריכת האומנות?
"באופן מפתיע אנשים ממשיכים לצרוך אומנות גם בזמנים כאלה. כולל בתקופת הקורונה, כשהיה נראה שהעולם נחרב. זה הפתיע אותי. אנשים כאן הם חלק מהאומנות, הם חיים אותה ופשוט אוהבים לבוא ולראות אותה".
לדבריו, אופי הלקוחות בגלריה מאוד מגוון. "יש אנשים שקונים ציורים מסוימים מאוד ויש כאלה שאוהבים לקנות את תמונות של הרבי מליובאוויטש, גם אם הם לא ממש נראים חלק מחסידי חב"ד. קבוצות שונות מגיעות לסדנאות, וגם הן מגוונות. האדם החרדי רואה את תל אביב בצורה מסוימת, אך בפועל היא אחרת. חיים פה בהרמוניה טובה, יש מקום לכולם", מסכם איתי בסיפוק.