אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח

הגה"ח הרב יואל ע"ה כהן נהג לפרסם בביטאוני חב"ד השונים מאמרים מרתקים לאור תורת חב"ד ונשיאיה. המקומות הבולטים בהם פרסם הרב כהן מפרי עטו היה בשפת האידיש ב"די אידשע היים" – ביטאון נשי חב"ד העולמי ומאוחר יותר בשבועון כפר חב"ד.

לאחר שיחת כ"ח ניסן שהובילה להתעוררות גדולה באמונה שכ"ק אדמו"ר שליט"א הוא המלך המשיח ושכעת בא הזמן להכיר בכך ולקבל את מלכותו היה ר' יואל מהראשונים לקחת את ההתעוררות הזו צעד אחד קדימה. לאור עידודי הרבי לשירת "יחי אדוננו . . מלך המשיח" במוצ"ש פרשת תזו"מ תנש"א ובליל ט"ו אייר, כשזה האחרון נעשה אף לעיני המצלמות, ולאור מענות הקודש של אותה תקופה בהם קיבל ועודד הרבי את כתבי קבלת המלכות והפסקי דין אודות היותו מלך המשיח החליט ר' יואל על צעד נועז.

ר' יואל שקד על כתיבת מאמר מיוחד עבור עיתון כפר חב"ד שבו הסביר בטוב טעם ודעת את אמירת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח. דבריו התבססו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא אדם, בשר ודם, ובמאמרו אף טען שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהי' רבו, וכהנה וכהנה.

טרם הדפסת המאמר בעיתון החליטה המערכת שיש לשאול על כך את הרבי עצמו. המאמר הוכנס אל הקודש פנימה לקבלת חוות דעת הרבי ואישור להדפסתו ועל כך קיבל העורך שי', ר' אהרן דוב הלפרין, מענה חריף ביום שלישי ט"ז אייר תנש"א (קיימות כמה גירסאות על לשון קודשו המדוייקת):

"באם רח"ל יכניס מעין דמעין דהנ"ל קדימה שיסגור את המכ"ע [=המכתב עת] לגמרי. המוסג"פ [=המוסגר פה] מופרך כפשוט אזכיר עה"צ". המענה החריף לא הותיר מקום לספיקות והמאמר נגנז בשלב זה.

העתקת אחת מגירסאות המענה בכתב יד הת' פסח צבי שמערלינג – מתלמידי התמימים ב-770 בית משיח באותה התקופה

[במאמר המוסגר יצויין שייתכן שעיתויו של המענה, יום שלישי ט"ז אייר תנש"א, נותן את הרקע המסביר את פשר המענה החריף: באותו היום הגיעו למזכירות הרבי טלפונים מאה"ק שההתעוררות אודות משיח וכו' מזיקה לפעילות ושאם היא תימשך לא ירשו לחב"ד להיכנס לבסיסי הצבא ועוד חששות כיו"ב.

ואכן באותו יום כתב הרבי לעיתונאי מר שמואל שמואלי (בנוגע להדפסת מאמר בעיתונו 'ישראל שלנו' בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח') שהמסקנה מידיעות אלו שמגיעות היא שיש לעשות הפסק זמני בפעולות אלו:  "בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו ע"ע [=עד עתה] הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"].

הרב ישראל שי' גרינברג, מחנך ומשפיע בשכונת המלך קראון הייטס מספר שאחיו הת' פנחס (פינטו) ע"ה שהיה מבאי ביתו של ר' יואל הראה לו את המאמר הנ"ל בשעתו בסודיות כשמספר שהרבי אסר את הדפסתו. עוברת תקופה לא ארוכה והרב גרינברג פותח את עיתון כפר חב"ד השבועי ולתדהמתו הוא רואה את אותו מאמר מתנוסס לתפארה בדפי הגיליון.

בגיליון כ"ה שבט תשנ"ב נדפס מאמרו של ר' יואל ובו מופיעים הדברים הברורים הבאים:

"כדי שהאמונה בגאולה תהיה אמונה בדבר מוחשי, מוכרחים ללמוד גם את אופן וסדר הגאולה. שכן אם לומדים רק את הענינים שיהיו אחרי הגאולה, עלול להיוצר רושם שמדובר במשהו מופשט ותיאורטי שאין לו שייכות לעולם הזה הגשמי . . קיים חשש שהלומד "יפליא" את עניין המשיח עד כדי כך שהמשיח ייראה בעיניו מלאך בשמים שאין לו כל קשר לעולמנו זה.

וכבר הי' מעשה שאחד הדפיס בספר מילים בזו הלשון: "היתכן שיש האומרים על אדם בדורנו שהוא המשיח!"… בשנים כתיקונן היו עושים נידוי על דברי כפירה שכאלו ואילו כעת תלמידי ישיבה ואברכי כולל קוראים זאת מבלי שום תגובה ועוד מדברים בינם לבין עצמם כי המאמינים שמשיח הוא אדם בדורנו "מזלזלים" במשיח (שהרי לשיטתם משיח הוא בשר ודם), בעוד שהדברים הנ"ל שנדפסו בספר "מרוממים" את המשיח. הסיבה לכך היא מפני שהבורות בשטח זה היא מדהימה. פשוט לא לומדים ולא יודעים. הרי בכל כך הרבה ספרים מדובר על כך יש בכל דור ודור יש צדיק שראוי להיות המשיח בבוא העת! ספרי דרוש וחסידות מלאים מזה והדבר מפורש גם בספרי הלכה. ונסתפק בדוגמא אחת: החתם סופר (חו"מ ח"ו בסופו, סצ"ח) כותב כי בכל דור ודור יש "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו…".

ובעצם אין צורך לצטט מקורות על כך. שכן, האמונה בכך שמשיח חי וקיים בתוכנו מחויבת מעצם האמונה בגאולה. מי שמאמין שהגאולה יכולה להיות היום, מאמין בדרך ממילא בעובדה שמשיח ישנו בכל דור ודור. וכי יתכן שיבוא היום אם טרם נולד?!

שורש הבעיה הוא, כאמור, הבורות הגדולה ששוררת בשטח זה, ולכן חשוב כל כך ללמוד לא רק מה יהיה אחרי שיבוא המשיח אלא גם כיצד יבוא ומהו תהליך הגאולה.

זאת ועוד: בנוסף לכך שבספרים רבים שהתקבלו בכל תפוצות ישראל מדובר על כך שישנו משיח בכל דור ודור, מצינו בשדי חמד (פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע) כי "בכל דור ודור היה משוער אצלם מיהו משיח". וכן מצינו בספרים רבים שתלמידים האמינו כי רבם הוא המשיח שראוי לגאול את ישראל בבוא העת.

וגם בנידון זה היה מקום לשאול, לכאורה למאי נפק"מ? כשיבוא נראה במי בחר הקב"ה ונקבל את פניו! ומסתבר לומר שאחת הסיבות לכך קשורה באמור לעיל, שהאמונה מוכרחת להיות מוחשית, כי גם מי שכבר יודע את תהליך הגאולה וכבר למד שמשיח יהיה מלך מבית דוד, נשמה בגוף בעולם הזה ולא מישהו שיפול מן השמים – אמונתו תתחזק ותהיה מוחשית הרבה יותר כשהיא תהיה מכוונת לצדיק פלוני. שכן, זה טבע האדם; ככל שהדבר בו מאמינים ואליו מצפים הוא מופשט וחסר "לבוש" של פרטים מעשיים, האמונה היא כללית ומקיפה ולא מספיק פנימית ועמוקה. כלומר: אין הכוונה שיש חובה הלכתית לדעת את זהותו של מלך המשיח, אבל עם זאת ברור שהמאמין בגאולה ומחכה לה באמת, ראוי לו להתענין בכל פרט וכל שלב בתהליך הגאולה ולא להסתפק באמונה כוללנית מופשטת.

רעיון זה – שהידיעה מיהו משיח מסייעת לכך שהאמונה תהיה מוחשית יותר – עלה ברעיוני מכבר והתחזק אצלי לאחרונה בעקבות שיחה עם אברך בן-תורה. הלה התאונן בפני, לפי תומו, כי חסידים המאמינים שרבם, נשיא וצדיק הדור שליט"א, הוא הראוי להיות מושיען של ישראל לא טוב הם עושים. ונימוקו עימו: ראשית, למאי נפק"מ? עצם האמונה שהגאולה קרובה והנה הנה משיח בא, הוא דבר טוב ומתקבל, שהרי כך שמענו מפי צדיק הדור שליט"א וחזו האי גברא רבא דקא מסהיד עלה, אבל מה איכפת לנו מיהו? ושנית, אם לבסוף לא יהיה כן בפועל, הרי זה יכול להביא יהודים לידי יאוש רח"ל…

שאלתיו: לדבריך, שאתה חושש שמא הגאולה תתעכב ח"ו ועי"ז יבואו לידי יאוש, עליך לטעון כלפי עצם ההכרזה שהגאולה קרובה לבוא ולא על כך שמאמינים מי הגואל. נענה הלה ואמר: באם מאמינים סתם שהגאולה תבוא בקרוב, מבלי להורות באצבע מיהו הגואל, אזי גם אם יארך הזמן אין חשש ליאוש. וכששאלתיו מדוע, ענה בפשטות: כל עוד לא מורים באצבע מיהו הגואל, הרי גם כשאומרים שהגאולה קרובה ממש, אין זה מחייב שום דבר… ובכן – עניתי לו – אתה בעצמך הסברת היטב את התירוץ על שאלתך הראשונה".

דף השער של שבועון כפר חב"ד בו פורסם מאמרו של ר' יואל בנושא זהותו של משיח תחת הכותרת "האמונה במשיח חייבת להיות מוחשית!

בראיון שהתפרסם שני גליונות אח"כ, ט' אדר א' תשנ"ב, מרחיב ר' יואל על כך באריכות רבה בראיון עם ר' משה מרינובסקי ומסביר את הדברים לפרטים ולפרטי פרטים כיד ה' הטובה עליו. הציטוט דלעיל מתפרסם ומגיע לקהלים רחבים כדוגמת קוראי עיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' שבגליון מס' 16 שלו (הנושא את התאריך ז' אדר תשנ"ב, הופץ בכ-120 בתי חב"ד ברחבי הארץ וחולק בכותל המערבי במערת המכפלה, ועוד) צוטטו הקטעים דלעיל

עיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' מס' 16, ז' אדר תשנ"ב

הרב גרינברג שהתפלא על הדפסת הדברים, ממש מה שנשלל ע"י הרבי בעבר, הביע את תמיהתו באוזני אחיו הת' פנחס ע"ה. הלה כמי שהיה מעורה היטב בעניינים פתר את תמיהתו כשחושף באוזניו עוד בשעתו: הדבר הובא שוב להכרעת הרבי שכעת אישר להדפיס את הדברים.

ואכן מני אז ואילך פרסם ר' יואל ע"ה עשרות מאמרים, העניק ראיונות לכלי התקשורת ונאם בכינוסים פומביים – אודות האמונה בכ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח שיבוא לגואלנו תיכף ומי"ד ממ"ש.