זוכרים את מיכאיל גורבצ'וב? המנהיג האחרון של ברית המועצות, הוא עדיין בסביבה ונע במעגלים הפוליטיים.
בשנת תשע"ז היה מתח בינלאומי רב, במיוחד בעקבות ההתפתחות הצבאית של סין בים סין הדרומי בטענה כי חלק מהאיים שייכים להם ומאיימים על מדינות אחרות בדרום מזרח אסיה, זה היה נראה כאילו עומדת לפרוץ מלחמה גדולה. באותה תקופה פרסם גורבצ'וב מאמר במגזין "טיים" כי העולם מתכונן למלחמה, ובו ציטט את כל התחזיות הצבאיות.
דיברתי אז עם מדען של משרד ההגנה ושאלתי את דעתו והוא בתגובה אמר "אם תהיה מלחמה, זה כנראה יהיה רק משחק שחמט" – הרבה מהלכים מאיימים להפעלת לחץ אך ללא סכסוך צבאי אמיתי, ואכן לא הייתה מלחמה.
אנו כמובן לא מופתעים מכיוון שאנו יודעים שהרבי מלך המשיח אמר כבר בתשנ"ב כי נבואתו של ישעיהו "וכתתו חרבותם לאתים" החלה להתגשם. אבל מה עם כל הטקטיקות האלה, 'משחק השח', וכן מה בנוגע לעוד כמה מלחמות קטנות שהתרחשו, כמו בין רוסיה לגאורגיה? ("מלחמה קטנה" היא מלחמה שנמשכת רק כמה ימים ובה מעטים האנשים שנהרגים).
ואכן, במעקב אחר אומות העולם כדי לראות כיצד הופכות חרבות למחרשות, אני מאמין שההתמקדות שלנו צריכה להיות במדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם מכיוון שמועצת הביטחון היא שהגישה הצהרה זו בשנת תשנ"ב שעליה דיבר הרבי. יתר על כן, מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, רק 5 הן חברות קבועות ובעלות זכות וטו. אז ההתמקדות העיקרית שלנו צריכה להיות בחמשת מדינות אלו: ארה"ב, צרפת, אנגליה, רוסיה וסין. צרפת ואנגליה לא היו מעורבות במלחמות. ארה"ב הייתה מעורבת במלחמות, אך לא במלחמות בין מדינות אלא מלחמות נגד קבוצות טרור. רוסיה, הייתה מעורבת במלחמה כלשהי וסין מתייצבת לעתים קרובות למלחמה.
כדי להבין היכן אנו עומדים, אני מאמין שיש צורך בניתוח מדוקדק של דברי נבואת ישעיהו. "וככתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"
במבט ראשון, נראה שיש לומר קודם "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", ואז, מכיוון שאין יותר מלחמה, לא צריכים את כלי הנשק ו"ככתו את חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות".
אבל הסדר הוא הפוך. להבנתי הנביא אומר שיהיו בשלבים. ראשית הם יהפכו את חרבותיהם למחרשות עוד לפני שיפסקו כל המלחמות – מכיוון שיש מודעות מוסרית חדשה שלא צריכה להיות עוד מלחמה, והמלחמה כבר לא צריכה לשמש כ'כלי של דיפלומטיה' וזה מה שהרבי מכנה 'ביטול מצב של מלחמות' בשיחה. ההסכמה ליישב את המחלוקות בדרכי שלום ולעבוד יחד לתועלתם ההדדית. וזה מה שהוכרז בשנת תשנ"ב, שהמדינות מרגישות פחות מאוימות זו מזו, ולכן אינן זקוקות למשאבים צבאיים עצומים ומחליטות להפוך אותן לשימושים של שלום – הפיכת החרבות למחרשות.
אך בשלב זה עדיין ייתכנו מלחמות בעולם, במיוחד מלחמות בהן מעורבים מדינות שטרם חתמו על אמנה זו. הם עדיין לא כל כך מתקדמים מבחינה מוסרית. חלקן עשויות להיות אפילו מדינות טרור (כמו איראן) או ארגוני טרור שאינם 'מדינות'.
ואז מגיע השלב שני שבו כל המלחמות פוסקות – "לא ישא גוי אל גוי חרב" – אבל עדיין הם מחפשים אחר שיטות מלחמה חלופיות: מלחמות סייבר, מלחמות סחר וכדו'. אני קורא להם יריבים ולא אויבים כי הם אולי עדיין מתחרים על כוח ושליטה, אבל הם כבר לא נלחמים זה עם זה.
לבסוף, בשלב האחרון, אין יותר יריבויות כלל "לא ילמדו עוד מלחמה". וזה יקרה כאשר מלך המשיח מתגלה לחלוטין ונותן הוראות לאומות כיצד לפעול, והם יבואו אליו כדי לפתור את כל הבעיות שלהם. כמו שאמר הנביא ישעיה.
הרמב"ם מתאר תקופה זו בהלכה האחרונה בספר היד החזקה:
"ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד…"
•
בנושא זה תתמקד השנה ועידת משיח ומדע שלנו.
בתוכנית הועידה:
ראשית, הרב לוי סילמן מקייפטאון שבדרום אפריקה יעביר שיעור קצר ברמב"ם.
הרב אבישי איפרגון ופרופסור שמעון סילמן ידונו בעניין "וכתתו חרבותם לאיתים".
המרצה המרכזי הוא פרופסור יהודה שנאפס. שידבר על המכניקה הקוואנטית על פי "שער היחוד והאמונה".
ועוד מרצים נוספים שיעסקו בענייני הגאולה בשייכות לעולם המדע.