בעז"ה, במוצאי שבת קודש הקרובה יחגגו תושבי שכונת המלך את מעמד הקידוש לבנה בסימן מרבים בשמחה… ועוד יותר בשמחה בגלל החיבור של ימי ההולדת של משה רבינו והרבי מלך המשיח כפי שהשתוקק הרבי מלך המשיח בפרשת תצווה, נ"ב ואמר:
התגברות המזל דמשה פעלה את ההצלה
בדבר מלכות "תצווה" מביא הרבי את דברי הגמרא שלידתו של משה רבנו בז' אדר היא שגרמה, להתהפכות גזירתו של המן צורר היהודים על ראשו. יתרה מזו, כל חודש אדר "מזלו בריא", כי משה הוא ישראל, וישראל הם משה. בחודש שבו נולד משה רבנו, גובר לא רק מזלו האישי של משה רבנו, אלא מזלם של כל ישראל בכל הדורות.
ממשיכים את "י"א בניסן" ב"חודש אדר"
בהמשך אומר הרבי יהי רצון שלא נצטרך לחכות לניסן כיוון שבחודש אדר תהיה כבר הגאולה.
כאן שומעים מהרבי ביטוי נוסף – נדיר (!): "ניתוסף עוד יותר בהתשוקה וגעגועים לחודש ניסן… שע"יז ממהרים ומזרזים… הגילוי דענייני חודש ניסן עוד בהתחלת חודש אדר".
ובהמשך הרבי שליט"א מאחל שוב: "וכן תהיה לנו שבאחד עשר באדר (60 יום לפני אחד עשר בניסן) יושלם כבר העניין דאחד עשר בניסן (שעניינו הוא) "ביום עשתי עשר (אחד עשר) יום נשיא לבני אשר" (אשר היה הנשיא שהקריב את קורבנו בחנוכת המשכן באחד עשר יום בניסן), "מאשר שמנה לחמו" ו"טובל בשמן רגלו"… (שעניין השמן הוא) "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", המשיחה של ראש בני ישראל למלך המשיח שיבוא ויגאלנו… תיכף ומיד ממש".
הרמז לחיבור בין משה רבינו והרבי מלך המשיח
ובהערות על קטע זה מחזק הרבי את הקשר בינו ובין משה רבינו ברמז נפלא מתוך המדרש (אסת"ר פ"ז, י"א) המתאר את מפלתו של המן הרשע בגלל יום לידתו של משה רבינו. המדרש מופיע בפרשה ז' פסקה י"א. וכן הפסוק המדבר על הקרבת הנשיאים בניסן (החודש בו נולד הרבי מלך המשיח) מופיע בתורה בדיוק בפרק ז' פסוק י"א.
ולכן, נתאסף כולנו למעמד קידוש לבנה בכוונה מיוחדת לזירוז הגאולה כי יש בו משקל מיוחד לזירוז הגאולה. שהרי בחודש "אדר", מתגבר מזלם של ישראל בזכות לידת משה רבינו, המחובר עם מזלו של הרבי מלך המשיח.