הרב משה דוב ברוד, משלוחי הרבי מה"מ בחדרה
זהו, הסתיים השלב ראשון של הסכם הכניעה המסוכן מול החמאס, בו שיחררנו מאות מרצחים מבתי הכלא שמצהירים בקול רם שימשיכו בדרך הטרור להרוג יהודים ר"ל היל"ת.
כעת ברגע זה ממש כולם תמימי דעים שהחטופים שנותרו בעזה הם במצב של פיקוח נפש חמור ביותר.
זה נמצא בקונצנזוס מלא. גם הימין וגם השמאל שותפים לדעה הזאת, כולם מסכימים על כך שמוכרחים להוציא אותם מיידית, כי כל יום שעובר מסכן את חייהם ברמה הכי גבוהה של סיכון.
*
המחלוקת היא לא על עצם הצורך להוציא אותם, אלא איך לעשות את זה ?
האם סוף סוף לאמץ את הגישה של נשיא המעצמה הגדולה בעולם, שקורא להציב אולטימטום לחמאס – או שישיבו את כלל החטופים החיים והמתים כולם בלי יוצא מן הכלל בתוך 72 שעות, או ששערי הגיהינום ייפתחו עליהם ולהתכוון לזה!
גם הרטוריקה משמעותית. להשתמש במילה "גיהינום" בדווקא, לא משפטים ארוכים ומסורבלים על "חידוש הלחימה" שלא משפיעים ולא מרתיעים אף טרוריסט.
זאת דרך של חוזקה, של תוקף, של מנצחים, של מי שבטוח בעצמו. הדרך הנכונה על פי התורה! והדרך שתבטיח שלעולם יותר אף אחד לא יעיז להתעסק איתנו בעז"ה.
*
או חלילה להמשיך בדרך חלשה וגלותית של המשך הגדלת הסיכון ובאין ערוך, באמצעות משא ומתן חלש ופחדני מול ארגון הטרור הנאצי.
משא ומתן שאפילו אם לא יוביל להסכמה שלנו על עצירת המלחמה (שאצל ממשלה כל כך חלשה, גם זה מה שהצהירו עליו הרבה פעמים נמצא בסימן שאלה) בוודאות יביא לשחרור עוד מחבלים רוצחים שיחזרו מיידית לדרך הטרור, ימשוך זמן רב ויקר מאוד של פעימות להרבה חטופים ויחזק את החמאס ואת כל ארגוני הטרור, ואת כל אויבינו מסביב להמשיך עם התעתועים שכבר הספקנו להכיר בעסקת הכניעה המסוכנת בשבועות האחרונים.
אם למשל מצרים תחליט לתקוף אותנו, זה יהיה אך ורק אם הממשלה תחליט ללכת בדרך של המשא ומתן הכנוע והחלש. כי רק עם חלשים מעיזים להתעסק.
*
בידי הממשלה ההחלטה אם להמשיך בדרך המסוכנת הקטסטרופלית, נגד התורה, ונגד ההיגיון הביטחוני
או לשנות כיוון, לצאת מהגלות הפנימית, וללכת בתוקף התורה ובסייעתא דשמיא להשיב את החטופים כאן ועכשיו את כולם
תבחרו נכון. עכשיו!