שלושה דורות של 'טראכט גוט': לגעת באור – רגעים עם הרבי

שלושה דורות של 'טראכט גוט'

הסב, הדוד והנכדה, במרחק של שנים זה מזה, זכו להחלים ולשוב לאיתנם, בזכות קיום הוראתו של הרבי – "טראכט גוט"!

מספרת מירי פרידלנדר מתל אביב

אף שמוצא משפחתנו הוא מחסידי גור, מגזע אדמו"רי גור, היו הוריי היקרים קשורים לרבי בקשר נפשי פנימי עמוק. הקשר עם הרבי היה המוטיב המרכזי בחייהם ובאווירה הזאת גדלנו. אמא לימדה עוד לפני נישואיה בבית ספר חב"ד של 'רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' וגם זכתה לקבל מכתב ברכה מהרבי לחתונתה.

אבא – אברהם רוטנברג ז"ל, ואימא – פייגא רוטנברג ז"ל, היו זוג צעיר כשנתיים לאחר נישואיהם כאשר הציעו להם שליחות חינוכית בברזיל. בקיץ תשט"ז נסעו הוריי לברזיל אך לא הסתדרו במקום וכעבור שנה הרגיש אבא שרצונו לחזור לארץ. ברבות השנים סיפר לנו אבא שהחלטתו לשלוח שאלה לרבי ולא לאדמו"ר מגור נבעה מכך שידע שהאדמו"ר מגור לא עונה למכתבים. אבא ציפה לקבל תשובה מהרבי (ציפייה שהתממשה. אבא זכה במשך השנים לקבל מכתבים רבים מהרבי),

ומתשובתו של הרבי הבין שהוא יכול לסיים את תפקידו בברזיל ולחזור לארץ. את דרכם בחזרה לארץ עשו הוריי דרך ארצות הברית כדי לבקר אצל הסבתא גב' שרה גרוסר שהתגוררה בניו יורק.

מיד עם בואם לניו יורק בשנת תשי"ח ביקש אבא להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי – שאליו הרגיש קשור בקשר נשמתי, גם בלי שראה אותו. ה'יחידות' נקבעה למחרת בערב. אבא זכה לשהות זמן ממושך בחדרו הקדוש של הרבי והדברים התגלגלו כך שהוריי נשארו עוד שנתיים בניו יורק, ואבא לימד תורה בישיבת 'אוהל משה'.

דירתנו הייתה בעברו הנגדי של רחוב איסטערן פארקווי, מול 770.

אבא היה כל העת בקשר רצוף עם הרבי. בליל שבת, ז' בכסלו תשי"ח, ילדה אמי בן למזל טוב.. אבא יצא מיד בשבת בבוקר לבשר לרבי בשמחה על הולדת הבן. הרבי הורה לאבא שיערוך 'קידוש' בתוך 770  לאחר התפילה וכך עשה.

אבא ביקש לכבד את הרבי בסנדקאות אבל הבין מדבריו של הרבי שהדבר אינו אפשרי. בשבת שאחריה, י"ד בכסלו, התקיימו בביתנו שמחת 'ברית מילה' וסעודת מצווה (בחו"ל אי אפשר לטלטל את התינוק בשבת). באותה שבת, אחרי סיום תפילת שחרית ותפילת מוסף, ביקש החסיד ר' פיניע אלטהויז ז"ל שהרבי יתוועד לרגל 'יום הנישואין' – י"ד כסלו. הרבי ענה לו: "יש היום ברית". החסידים  ששמעו את דבריו של הרבי, מיהרו לחצות את הכביש המפריד בין 770 לביתנו והגיעו להשתתף בשמחת הברית.

המזכיר של הרבי, הרב חודקוב ז"ל, כובד בסנדקאות. בסיום הברית והברכות, חזר המזכיר אל 770 והודיע לקהל החסידים שההתוועדות עם הרבי תתקיים בשעה אחת וחצי בצהריים. מאז אותה שבת של ברית מילה בביתנו, נהוגה הפסקה קלה בין סיום התפילה ב-770 לבין התחלת ההתוועדות אצל הרבי.

מובן שבסיום הברית והסעודה בא אבא אל 770 להשתתף בהתוועדות. הרבי שאל לשמו של התינוק ואבא ענה: ישעיהו. הרבי אמר: "בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח".

'בדיוק כשהרבי אמר'

בקיץ תשי"ח, ביום חמישי אחד, קיבל אבא מברק (בהתאם לדרכי התקשורת של אותה תקופה)  מאחיו מרדכי שחי בארץ ובו כתוב שאביהם הרב דוד רוטנברג לקה ביום ראשון בהתקף לב חמור ומצבו אנוש. אבא לא ידע את נפשו מרוב בהלה וחרדה. הוא כתב מיד לרבי על ההודעה שקיבל, תיאר את מצבו החמור של אביו והוסיף במרת נפשו: 'איני יודע מה לחשוב…'

אבא זכה וקיבל מהרבי תשובה מהירה: הרבי מתח קו מתחת למילים אלו והוסיף בכתב ידו: "ולפלא!!! שהרי ידוע בכגון דא ציווי רבותינו נשיאינו 'טראכט גוט וועט זיין גוט' ואחכה לבשורות טובות".

אבא קיבל את הדברים של הרבי ושבה אליו נשימתו. הוא הבין בוודאות,  בעקבות תשובתו של הרבי, שאביו בארץ חי ונושם ומתאושש ממחלתו.

ביום ראשון התקשר אבא לבית הוריו בארץ לדרוש בשלום אביו. אמו – סבתי היקרה ינטה רוטנברג ז"ל – ענתה לטלפון ואמרה לו בשמחה שחלה הטבה ואביו יצא מכלל סכנה. אבא שאל: מתי אירעה ההטבה במצב? ואמו ענתה: ביום חמישי בלילה.

אבא הלך בשמחה ל-770 לתפילת מנחה כדי לבשר לרבי את הבשורה הטובה.

הרבי הבחין באבא שעמד בצד  ושאל: "יש לך בשורות טובות בשבילי?"

אבא ענה: "כן. אבי יצא מכלל סכנה".

הרבי המשיך לשאול: "מתי?"

אבא ענה: ביום חמישי בערב.

הרבי שאל: "מתי אתה התחלת 'לחשוב טוב'?"

אבא השיב: כשהרבי אמר לי, ביום חמישי בערב.

הרבי ענה לאבא: "שלא יהיו עוד מקרים כאלה ושתקפיד תמיד לחשוב טוב".

אבא הבין שהרבי בעצם אומר לו שהשיפור במצב הרפואי של אביו חל כאשר הוא – הבן – התחיל לחשוב טוב.

ההוראה הברורה של הרבי, "טראכט גוט", היא אבן דרך במשפחתנו לדורות.

החולה ענה בעצמו לטלפון…

לפני כעשר שנים נפל למשכב אחיו של אבא, המדובר לעיל, הרב מרדכי רוטנברג. הוא שכב מאושפז בבית רפואה, עיניו עצומות, והוא חולה וחלש מאוד. בתו – בת דודתי היקרה יעל רוטנברג מבית שמש – באה לבקרו והצטערה מאוד לראותו במצב חלש כל כך. היא זכרה את המעשה שהיה עם סבא שלה – סבא שלי – דוד רוטנברג, ואת ההוראה הברורה של הרבי "טראכט גוט".

יעל הפצירה באביה: "אבא, תחשוב טוב, המחשבה הטובה תעזור לך להבריא, כך אמר הרבי בעת מחלתו של סבא…" אבל הדוד מרדכי, אביה החולה של יעל, לא נענה לדבריה ולא הגיב. יעל יצאה מהביקור אצל אביה דאוגה ועצובה.

בדרכה לביתה, האירה לפתע התובנה במוחה. היא התנערה ממחשבות העצב ואמרה לעצמה: הרי ההוראה של הרבי "טראכט גוט" נאמרה אז לדוד אברהם, בנו של הסבא החולה. אם כן ההוראה עכשיו אמורה להיות אליי – בתו של החולה, ואל אחיי – בניו של החולה!

יעל הייתה נסערת. כל אותו היום התפללה ונתנה צדקה וכיוונה את עצמה לדייק בהוראה של הרבי ולחשוב טוב על מצב בריאותו של אביה. למחרת בבוקר התקשרה למחלקה לשאול מה שלומו, והנה האבא מרדכי בעצמו ענה לטלפון! הוא התחזק, התאושש והחלים. הוא חזר לעצמו וחזר לחשוב טוב כל הימים, עוד ימים רבים.

מילים שיצרו הרגשה

לפני כשנתיים חלתה בת דודתי האהובה יעל רוטנברג. היא עברה כמה ניתוחים מצבה היה קשה. הרופאים לא ידעו לומר לה אם תוכל בהמשך השיקום לאכול בכוחות עצמה או להתלבש בכוחות עצמה. היא הייתה מאושפזת במצב סיעודי, (ה' ישמור).

באחד הימים ביקר אצל יעל בנה שניאור. יעל, המקושרת לרבי, ביקשה ממנו: אנא, לצורך רפואתי, אני מבקשת ממך שתתחילו לחשוב טוב בעבורי, ולקיים את ההוראה הוותיקה של הרבי אל משפחתנו: 'טראכט גוט'. בנה של יעל שמע את דבריה וקיבל אותם.

בדיוק כאשר פנה הבן שניאור לצאת לדרכו, התקשר אליו אחיו ושאל בטלפון: מה שלום אמא? שניאור, שכבר היה במחשבה של 'טראכט גוט', ענה מיד לאחיו: "מצבה של אמא משתפר. אמא מרגישה הרבה יותר טוב".

יעל במיטת חוליה התרגשה מאוד לשמוע את ה'טראכט גוט' – המחשבות הטובות שנאמרו מפיו של בנה, וכבר התעודדה, והרגשתה אכן השתפרה. היא פתחה 'אגרות קודש' וקראה במכתב שיש לה שליחות במקום שבו היא נמצאת כרגע. היא ביקשה שיביאו לה, והניחה על יד מיטתה קופת צדקה וצלחת מטבעות, כדי לזכות במצוות צדקה כל יהודי שנכנס. ילדיה המשיכו להתאמץ ולדבוק במחשבות טובות.

והנה קרה הנס. יעל החלימה. בחסד ה' היא חזרה לחיים מלאים על אף התחזיות

הקודרות של הרופאים! הדיוק בדבריו של הרבי, ההתקשרות, הביטחון בה' – מביאים עימם את הישועה. טראכט גוט!

לרכישת הספר במרכז הקניות החב"די – חב"ד שופ