מתחברים ליהדות דרך האבנים • חיים שליחות בין החומות

אבריימקה אייזנשטיין, חב”ד אינפו

אנו שמחים להגיש לגולשים את המדור השבועי חיים שליחות במסגרת המגזין השבועי שישי אינפו, בו מידי שבוע אנו מארחים את אחד משלוחי הרבי מלך המשיח בארץ ובעולם, על הפעילות. השבוע ראיינו את השליח הרב הרב מנחם מענדל אזדאבא שליח הרבי מלך המשיח ומנהל בית חב"ד בעיר העתיקה בירושלים.

הרב אזדאבא, איך הגעתם לשליחות בעיר העתיקה? מה הביא אתכם לצאת לשליחות בכלל ולמה דווקא לשם?

מאז ומעולם השאיפה שלי ושל כל הבחורים היא לצאת לשליחות.

בשנת ה'תנש"א לאחר שהתחתנתי למדתי שנה בכולל 'צמח צדק' בעיר העתיקה בירושלים, כפי הוראת הרבי לאברכים צעירים. כשגמרתי את הכולל פנה אליי הרב יהושע יוזביץ – יו"ר מוסדות 'תורת אמת', בחיפוש אחר מישהו שדובר אנגלית לשליחות בעיר העתיקה.

כיוון שאני גדלתי בקראון הייטס, ממילא הוא פשוט לקח אותי ומאז הכל היסטוריה.

אומרים תמיד ש"כל ההתחלות קשות", תן לנו טעימה קטנה מימי התחלת השליחות.

התחלתי בשנה תנש"א, בתחילה היה קשה עד שהתחלתי להכיר את המקום ואת האנשים ואת הישיבות פה. בכלל צורת הפעילות פה אפשרית בצורה מוגבלת, כיוון שאני אישית לא גר בעיר העתיקה, אלא במרכז העיר ובעצם מגיע לשם בכל יום (חוץ משבת).

לאו דווקא ש'קושי' בשליחות זה מחסור גשמי כלשהו, גם קושי בפעילות זה קושי. לדוגמא, בהתחלה לא היה לנו אישורים אז ערכנו את שמחת בית השואבה בתוך בית הכנסת 'צמח צדק', מקום שהיה צפוף וחם וממילא גרם להשתתפות מצומצמת של אנשים, רק אחרי כמה שנים קיבלנו אישורים והתחלנו לעשות את זה בחוץ – ברחובה של עיר, ברחבת הרובע היהודי לאלפי אנשים.

מהם התחומים העיקריים בהם אתה מתעסק היום בעבודת השליחות?

עיקר הפעילות שלי היא בעיקר עם התיירים, דבר שהוא מרענן כל פעם מחדש כיוון שמדובר בקהל שמתחלף בקביעות וכל הזמן אתה פוגש אנשים חדשים ממקומות שונים בעולם, חלקם בקשר אישי קבוע עם הבית חב"ד בסביבה שלהם.

אם כבר הזכרנו מקודם את נושא התיירות, אז יש גם כאלה שמבקרים שוב ושוב בירושלים ונוצר קשר רק בזכות התקופה בה הם מטיילים בירושלים, דבר שיש לו השפעה על התייר שלא יקבל את זה במקום אחר. קרה לי כבר פעם אחת שניגשתי לשאול תייר אם הוא רוצה להניח תפילין והוא ענה לי שמאז הפעם הקודמת שהוא ביקר בארץ והניח אצלי תפילין, הוא התחיל להניח תפילין כל יום…

כמובן במשך כל מעגל השנה אנחנו מארגנים התוועדויות ביומא דפגרא, הדלקות חנוכיה ציבורית בחנוכה, קריאות מגילה בפורים, מאפיית מצות לילדים מבתי ספר וגנים מהרובע, שיעורי תורה וחסידות, מבצע תפילין לתיירים וכו'.

בל"ג בעומר אנחנו עושים את התהלוכה מתחילת רחבת הרבוע היהודי עד ממש לכותל המערבי ל"ג בעומר, ואז את הכנס בבית הכנסת חב"ד 'צמח צדק' וזה עושה כל שנה קידוש ה' גדול, כשאלפי מבקרים שעומדים מסביב, גויים ולהבדיל יהודים, מצלמים את התהלוכה ומפרסמים ברשתות החברתיות – דבר שעושה קידוש ה' עצום.

כמו כן אנחנו עושים לתיירים הרצאות על תפילין וסת"ם, בר מצוות בכותל המערבי, כמובן גם מכינים ילדים לבר מצוה לקרוא בתורה ועוד. באחת ההזדמנויות, בדקתי עם הנער שלמדתי איתו לבר מצווה האם יש לו אות בספר התורה. כשהתברר שלא, דאגנו לקנות לו אות בספר התורה – יום לפני הבר מצווה…

יש גם פעילות נרחבת עם כוחות הביטחון הרבים שנמצאים בעיר העתיקה והסביבה שלה.

אמרת שההתעסקות שלך בעיקר זה עם תיירים, כיצד באמת פועלים עימם?

ראשית, המזל הוא שאצלי באופן כללי אני לא שואל "are you jewish" (האם  אתה יהודי) כמו שעושים במבצעים בארה"ב.

זה יכול לפגוע בהם, אני שואל בדרך כלל "מאיפה אתה?" פעם מישהו הגיע, לא הי' נראה ממש כמו יהודי, כמעט שאלתי אותו אם הוא יהודי, למזלי שאלתי " מאיפה אתה?" וענה שהוא מעיר פלוני בארץ.

שנית, היתרון בעבודה עם תיירים הוא שהם אוהבים להגיע למקומות שהם מתחברים דרך הרגש למקום. למשל בעיר העתיקה יש כמה בתי כנסת עתיקים מאוד, אז כשיש קבוצה גדולה של תיירים שמגיעים לראות את המקום ואני מסביר להם את הייחודיות של הבית כנסת אז על הדרך אני גם רושם אותם לאות בספר תורה.

אני גם מסביר להם על הייחודיות של בנין בית כנסת חב"ד 'הצמח צדק', שזה המקום היחיד מתוך שישים (!) בתי כנסת, ששרד את מלחמת השחרור בעיר העתיקה משנת 48 עד 67 (למניינם), אז הרסו את כל הבתי כנסת בניסיון למחוק את הזכר של היהדות וזה הבית הכנסת היחיד ששרד.

בעיר העתיקה רבים מעוברי האורח הם לא רק יהודים. יש לך פעילות איתם? 

כמובן, בעיר העתיקה אכן עוברים גם הרבה גויים מידי יום ואני מחלק הרבה שבע מצוות בני נח  (יש לי הרבה כרטיסים…)

נקודה מעניינת. אפשר לומר בצורה עדינה, שלפעמים אתה כשליח, מעניין את הגויים על היהדות יותר מיהודים… למשל לפני כמה שבועות הגיע אלי גוי והתחיל להתעניין אצלי על נושא הכשרות, חלב ובשר וכו'. שאלתי אותו כמובן מאיפה הוא מכיר את הנושא והתברר שאשתו היא שפית, והיא שמעה פעם שיהודים שומרים הבדל בין חלב ובשר, לכן הוא רוצה יותר ללמוד על הנושא.

איך אנשים מקבלים אצלכם את המסר של בשורת הגאולה וקבלת פני משיח צדקנו?

ברוך השם היום כולם מקבלים את זה, כמובן שככל שהאדם יותר מאמין וקרוב ליהדות קל לו יותר לקבל את זה.

מעבר לכך, באופן כללי בפעילות שלנו יוצא לנו לכתוב פעמים רבות עם אנשים לרבי באגרות קודש, ככה שכולם נחשפים לדמות של הרבי והרבה יותר קל להעביר להם את המסר על כך שהרבי הוא הוא המלך המשיח.

פעם בחור מישיבה לא חב"דית הי' נוהג להיכנס לבית הכנסת לכתוב ב'אגרות קודש', ופעם הוא נכנס לבית חב"ד, ואמר לי "הפעם החלטתי להיכנס לפה כדי לפתוח באגרות, וקיבל 3 תשובות בקשר למה ששאל באותו מקום שפתח".

לסיום: מה יש לך למסור לאחיך השלוחים ולאנ"ש בכלל, בעמדנו בשנת 'הקהל'?

זכינו בשנת הקהל לקיים את הוראת הרבי מלך המשיח לערוך כינוסי הקהל; אנשים נשים וטף, אבל ידוע גם מה שהרבי מסביר שהקהל זה לאו דוקא לעשר או מאה איש, אלא כל יהודי שאתה פוגש אתה אומר לו דבר תורה משהו קצר פה, תפילין וכו' – זה גם הקהל, אמנם 'מיני הקהל' אבל זה גם הקהל!

מערכת מרכז החדשות החב”די – חב”ד אינפו, מאחלת לרב אזדאבא ומשפחתו הצלחה רבה בשליחות היחידה – קבלת פני משיח צדקנו!