מי הפריע לריקודים ב-770? ומה ענה הרבי? המסמכים נחשפים

לאחר הכינוס התעוררות לקבלת המלכות של הרבי מלך המשיח שנערך ב-770 במוצאי שבת פר' יתרו כ' שבט, התיישבו חברי מטה משיח לכתוב דו"ח לרבי על הנעשה בכינוס הדוברים וההחלטות למעש בפועל, על הדו"ח הואיל הרבי לענות: "הזמן גרמא להרבות בשמחה ובכפליים "שישים יום" אזכיר על הציון".

בעקבות המענה פרסמו מטה משיח כי מעתה יתקיימו מידי ערב ריקודים החל מהשעה 10:00 ועד השעה 12:00 מידי ערב. בהתחלה היה דבר קצת לפלא וכפי שמתאר אחד מהתמימים במכתב ששיגר ארצה: "כשנכנסתי בבוקר יום רביעי לתפילה ראיתי על כל הקירות את השלט המצורף בזה [בדבר הריקודים], חשבתי לעצמי "מישהו שם למעלה נפל על הראש".. אבל לאט לאט תפסתי את הראש של עצמי והתחלתי להבין שכשהרבי דורש שמחה – זה מה שצריך להיות!".

לאחר שהתקיימו הריקודים פעם אחת, היו כמה שטענו שהנוהג החדש מפריע לניהולו התקין של בית הכנסת ולסדרי הלימוד, ואי-לכך פנו לברי אגודת חסידי חב"ד במכתב בו למטה משיח בו הם אוסרים את המשך קיום הריקודים. אך על ריקודי השמחה לא היה ניתן לוותר, אם כן, התקיימו הריקודים אך במתכונת מצומצמת ללא תזמורת רק בעזרת טייפ קטן והרב חשד"ב ליפסקער חילק 'לרוקדים'. יחד עם זאת כתבו חברי מטה משיח מכתב ובו הצעה כיצד יהיה ניתן להחזיר את הריקודים מיד ערב.

במכתב מציינים מטה משיח שבי"ד אד"ר התקיימו ריקודים והיתה שמחה גדולה לצד אמירת חזרת שיחות של הרבי. ומוסיפים: "גם שמענו שהיה לזה הד בהרבה מקומות שקבלו דרך הפלאקאטים דרך הפקס, ויש דעת קהל חזק להמשיך בזה לאור המענה המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א בהנוגע לשמחה".

להלן מציעים את הפשרה, לקצר קמעא את זה הריקודים ובכך לאפשר את המשכם. מידי ערב יתקיימו ריקודים במשך שעה (9:45-10:45) ובליל שישי ובמוצאי שבת שעה וחצי. על המכתב חתומים בשם מטה משיח הרב איצ'ע ע"ה שפרינגער ויבלח"ט הרב שלמה מאייעסקי והרב שמואל בוטמן. בצד המכתב הוסיפו שמחכים לתשובה מהם ורוצים להתחיל את הסדר החדש ביום כ"ב אד"ר. בתחתית המכתב הוסיפו: העתק: כ"ק אדמו"ר שליט"א.

יום קודם לכן, בט"ז אד"ר, כתבו המארגנים מכתב ל"כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א" בו הם מפרטים דו"ח נרחב מהריקודים, פרטו מי ניגן מי היו הדוברים, שהזמר ר' יוסף שי' כהן ניגן בכלי שיר, ואף מה היה הכיבוד, את מכתבם חתמו באיחול: "מען האט זיך געוואונטשן שכשם שזכינו הערב, כן נזכה מחר (היום) טאנצן מיט משיח'ן. מבקשים ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א שנוכל להמשיך בזה ובהצלחה".

ובכ"א אד"ר יצא הנענה מהרבי מלך המשיח שליט"א: "ותהא פעולה נמשכת ובהוספה, אזכיר על הציון". כאשר יצאה התשובה, נתנו גם הגבאים את האישור המיוחל והריקודים חזרו וביתר שאת.

ביום כ"ג אד"ר חזרו הריקודים, חברי מטה משיח כתבו דו"ח נוסף לרבי, בו הם מבשרים לרבי על הסדר החדש ועל חידוש הריקודים.

בצהרי כ"ז אד"ר, עם הישמע ב-770 מה שהתרחש באוהל הק' החלו לקונן חששות בליבותיהם של חברי מטה משיח האם כדאי ונכון להמשיך את הנהגת הריקודים מידי ערב כאשר מצב הבריאות של הרבי שליט"א לא נראה כדבעי… עלו חברי מטה משיח לשאול את פיו של המרא דאתרא הרב מארלאוו, הרב מאלאוו ענה ששאלה זו הינה כבידת משקל עבורו ועליו להיוועץ במזכיר הרב גרונר. הרב גרונר מצידו ענה בוודאי, אין שום ספק שהשמחה רק מוסיפה בבריאותו של הרבי.

באותו ערב נערכו ב-770 ריקודים בהשתתפות מאות-מאות מאנ"ש והתמימים כשבפיות כולם התנגן השיר: "דער איז געזונט"… במהלך הריקודים חילק הרשד"ב ליפסקער 'לחיים' לרוקדים ואיחלו רפואה שלימה לרבי שליט"א מלך המשיח. להוספה בתורה אמרו חיילי צ"ה פסוקים במהלך הריקודים. בשיא השירה, עצר הרב בוטמן את הריקודים והאריך בדברים אשר מחודש חשוון מדבר הרבי שחודש אדר הוא זמן בריא ולכל לראש בנוגע לנשיא הדור עצמו, ומאחל שהריקודים יביאו שמחה ובריאות לרבי וחותם בהכרזת 'יחי' מעומק הלב.

למחרת כתבו חברי מטה משיח מכתב לרבי מלך המשיח שליט"א בו הם מדווחים על הבשו"ט מהריקודים ותוכן קצר מהדיבורים, והעיקר איחולים רבים שהרבי יהיה בריא "ובקרוב ממש יוליכנו, כל בית ישראל, בהתגלותו, לארץ הקודש בגאולה האמיתית והשלימה, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".