הזכות והחובה להיות מי שאנחנו! • צמיחה בפרשה

הרב אסף דפנה

הזכות והחובה להיות מי שאנחנו!

"כל בני האדם נולדו מקוריים, אבל הרוב מתים כחיקויים"

בפרשת לך לך, ה' מצווה את אברהם אבינו, לצאת מארצו, ממולדתו ומבית אביו, וללכת אל הארץ המובטחת.

ונשאלת השאלה, מה הפירוש. "לך לך?"

לכאורה הכוונה היא שאברהם ילך אל עצמו.

כיצד אדם יכול ללכת אל עצמו?

רש"י מפרש לנו שהמילה לך, פירושה הוא, לטובתך ולהנאתך.

אברהם אבינו גם יהנה מהעניין.

בעין רגילה כאשר מסתכלים על הפסוק, אפשר בקלות להבין שהפרוש הוא ללכת לעצמך.

והשאלה חוזרת כיצד אדם יכול ללכת לעצמו?

נדמה שדווקא בדור שלנו הציווי, ללכת לעצמך הוא רלוונטי מאין כמותו!

וזאת מהסיבה שאנו חיים בסביבה מאד תובענית ופרסומית.

שכל מילה ומעשה נמדדים, האם הם מתאימים לכללי המשחק של החברה?

לכן קשה יותר, להיות מקורי ועצמאי כאשר אתה יודע שעל כל מילה או מעשה אתה עלול לחטוף ביקורת.

לעניות דעתי הציווי לאברהם ולכל אחד מאיתנו הוא: "אל תפחד להיות מי שאתה!"

אל תפחד לחשוב מחשבות לדבר דיבורים ולעשות מעשים!

שלא תמיד תואמים את הציפיות או הסטנדרטים של החברה.

אל תפחד להביע את עצמך, זו זכותך.

ויותר מכך זו חובתך, מכיוון שה' בכוונה ברא את בני האדם שונים כדי שכל אחד יוכל להביא את המקוריות והיחודיות, שלו לחברה.

כמובן שיש כללים בסיסים שצריך לשמור עליהם, במסגרת בין אדם למקום ובין אדם לחברו, אך כאשר היחודיות שלי לא עוברת על חוקי התורה.

מוזרה ככל שתהיה ולא מקובלת ככל שתהיה.

זו זכותי לחשוב לדבר ולהיות מי שאני.

גם אם דעותי סותרות ולא מוצאות חן בעיני הסביבה.

וזהו אברהם העברי שעומד מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני.

שואלים מה ההבדל בין גיל 20 ל40 ל60?

אומרים כך:

בגיל 20 אתה בטוח שכולם מסתכלים עליך ואתה משתדל להתנהג בהתאם.

בגיל 40 לא אכפת לך שכולם מסתכלים עליך ואינך מוכן לרקוד לפי החליל של החברה.

בגיל 60 אתה מבין שאף אחד מעולם לא הסתכל עליך.

ולכן לטובתך ולהנאתך ולמען ה' תהיה מי שאתה ואל תתבייש בכך.

כך גם בעבודת ה'

כל יהודי נדרש לעבוד את ה' עם האופי והכלים הייחודים שלו.

אך כדי להגיע לעצמך באמת, נדרשת עבודה של יציאה מהארציות המושכת אותנו למטה, יציאה מהטבעים המולדים ויציאה מהחינוך הפחות חיובי שספגנו.

ברגע שהאדם בתנועה מתמדת של "לך לך" זהו המתכון לגילוי עצמי שבהכרח יביא לצמיחה והצלחה.

___________

לעילוי נשמת יצחק חביב בן אירן