חיים שליחות בספרינגפילד, אילינוי • השליח הרב מנדי טורין

י. מרדכי, חב"ד אינפו

אנו שמחים להגיש לגולשים את המדור החדש במגזין השבועי 'שישי אינפו' – חיים שליחות, בו מידי שבוע נארח את אחד משלוחי הרבי מלך המשיח בארץ ובעולם, על הפעילות העניפה וגם כמה מילים על חיי השליחות בזווית האישית.

השבוע אנו מארחים את השליח הרב מענדי טורין – שליח הרבי מלך המשיח ומנהל בית חב"ד בספרינגפילד, אילינוי.

איך בעצם הגעת לשליחות באילינוי, מה בעצם הביא אותך לצאת לשליחות?

זו שאלה מעניינת. נתחיל מהחלק השני – מה הביא אותי לצאת לשליחות.

בתור בחור תמיד רציתי לצאת לשליחות, אבל שמתי לב שהיו הרבה מבוגרים ממני שבתור בחורים רצו לצאת לשליחות, אבל בפועל זה לא קרה. ולפעמים הייתי חושב לעצמי למה שאצלי זה יהי' אחרת? ובמיוחד שבשנים האחרונות מאוד קשה למצוא מקום לשליחות.

בעקבות זאת החלטתי שאם "אקבע שורשים" ואעשה משהו בפועל בכיוון, זה ייתן דחיפה לכך שבאמת אצא לשליחות בפועל. החלטתי אם כך למצוא מקום לשליחות כבר עכשיו, ולהתחיל לפעול בו מידי פעם כדי להכיר אותו וליצור קשרים עם אנשים וכו', דבר שיגרום לי בסופו של דבר לצאת לשם לשליחות.

כשהתחלתי לחפש מקום, החלטתי שאני רוצה עיר או עיירה קטנה בארצות הברית.

אני מגיע מהעיר שיקאגו, שהיא עיר די גדולה במדינת אילינוי. אנחנו נמצאים כעת בעיר ספרינגפילד שהיא עיר הבירה של מדינת אילינוי, מרחק של כמה שעות נסיעה משיקאגו. תמיד שמעתי על העיר הזו, והייתי בטוח שיש שם כבר שליח.

כשגיליתי שאין שליח עדיין בספרינגפילד, התחלתי לבדוק מהם תנאי הפעילות במקום – כמה יהודים יש שם, היכן נמצא השליח הקרוב ביותר, איפה אפשר למצוא אוכל כשר וכו'.

אחרי חצי שנה של בירורים, בחודש אלול תשע"ג, הגעתי למקום לראשונה בתור בחור. ומאז הכל היסטוריה.

אומרים תמיד ש"כל ההתחלות קשות". תן לנו טעימה קטנה מימי הבראשית שלך בשליחות.

מכיון שפעלתי במקום כמה שנים בתור בחור, הייתי צריך לשמור בסוד יחסית את העובדה שאני מתכוון להגיע למקום באופן קבוע.

בכלל, כל דבר שרוצים שהוא יצליח כדאי שכמה שפחות אנשים ישמעו עליו עד שהוא קורה בפועל. וכאן עוד יותר, בגלל מספר סיבות – כמו למשל הקהילה הרפורמית בעיר, שלא היו שמחים לשמוע על רב חב"די שמגיע למקום.

קושי נוסף שחוויתי בתחילת השליחות, הוא החשש הגדול כיצד אתקבל במקום. כשהגעתי לעיר בתור אורח, זה לא דבר כל כך בולט ואנשים מתייחסים אליך בפחות חשדנות. אך כשבאתי לפעול באופן קבוע, לא ידעתי איך היהודים במקום יגיבו לכך.

ובאמת היו אז כמה – וגם היום יש – כל מיני התנגדויות, כמו מכתבים נזעמים מאנשים או שיחות טלפון וכדומה. אז זה דבר שהי' רצת קשה בהתחלה.

אבל ב"ה רואים שהרבי עוזר והעניינים מסתדרים. כמובן שיש עד היום אנשים שמתנגדים, אבל זה כבר לא מה שהי' פעם.

כמובן שיש גם את הקושי המשותף לכל שליח – גיוס הכספים לפעילות. בהתחלה באמת לא ידעתי איך זה יסתדר, אבל היום ב"ה כבר יש כל מיני יהודים מקומיים שעוזרים קצת לפעילות.

מהם התחומים העיקריים בהם אתה מתעסק היום בשליחות?

השליחות שלנו היא בקהילה. יש כל מיני סוגי שלוחים – למטיילים, לסטודנטים וכו'. אבל אצלנו עיקר השליחות היא עם הקהילה.

הקהילה אצלנו קטנה יחסית, אבל אנחנו יודעים שכל יהודי הוא עולם ומלואו, לכן אני משתדל להשקיע כמה שיותר בכל אחד מהיהודים במקום.

עיקר הדגש הוא, אם כן, בפעילות של "אחד על אחד". זה מתבטא בחברותות ללימוד מידי יום, בהזמנת משפחות מהקהילה לסעודות שבת אצלנו בבית, וכמובן ביקורי בית אצל היהודים במקום. אלו שלושת הדברים העיקריים שאנו עושים כאן.

לאחרונה ב"ה התחלנו גם לתפעל מנין מידי שבוע, שזה גם דבר חשוב שבונה את הקהילה, וכמו"כ אנו מפעילים בית ספר יהודי כל יום ראשון לילדים שלומדים בבתי ספר הממשלתיים. כמובן שיש גם פעילויות בחגים ובתאריכים חסידיים.

בנוסף לכך – מכיון שאנו נמצאים בעיר הבירה של המדינה, יש גם פעילות עם אנשי ממשלה וסנאטורים, סטודנטים ומטיילים יהודיים. אבל כל זה בנוסף לחלק העיקרי של הפעילות עם בני הקהילה.

האם יש לכם תוכניות מיוחדות לעתיד?

לעתיד הקרוב – התוכנית העיקרית היא להביא את המשיח. זו הרי כל מטרת השליחות, לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

יש לנו כל מיני חלומות לגדול ולהתפתח בעזרת ה'. לפני מספר שנים אמרתי בראיון שנערך בבית משיח שיש לנו חלום לבנות מקווה, ואכן היום יש לנו כאן מקווה ב"ה. אז אולי גם מה שאספר לך עכשיו יקרה בפועל…

אנו שואפים כל הזמן להגדיל ולהרחיב את הקהילה, אך ללא ספק החלום הגדול ביותר שלי הוא שנוכל להקים בנין קבוע לפעילות, לשם ולתפארת.

איך אנשים מקבלים אצלכם את המסר של בשורת הגאולה וקבלת פני משיח צדקנו?

אני חושב שאנשים מקבלים את זה הרבה יותר בקלות ממה שאנחנו חושבים.

לפעמים אנחנו מסתכלים על העולם מתוך המבט שלנו וחושבים שאנשים לא מוכנים לקבל כל מיני דברים, אבל אנחנו צריכים לצאת מההסתכלות הזאת ולפעול כפי שהרבי אומר, שהעולם כבר מוכן.

גם אצלנו – כולם מקבלים את המסר. כמובן שכל אחד קיבל את זה לפי הקצב והסגנון שלו. יש כאן אנשים כל כך רחוקים, שבשבילם כל הנושא של משיח זה ענין נוצרי ח"ו. אז צריכים להסביר להם את הענין בשלבים וביסודיות, פרט אחרי פרט.

אבל בסופו של דבר כולם מבינים ומפנימים את המסר, ולפעמים דוקא יהודים פשוטים יכולים להבין בפשטות כל מיני דברים שלנו נשמעים מסובכים יותר.

אז צריכים לדעת שבפועל העולם מוכן, וזה דבר שגם אם אנחנו לא מבינים עלינו לעשות אותו בקבלת עול, ואז באמת רואים שהדברים מתקבלים אצל כולם.

לסיום: מה יש לך למסור לאחיך השלוחים ולאנ"ש בכלל, בעמדנו בפתיחתה של שנת 'הקהל'?

כמובן שכל אחד צריך להתכונן ולהיות "יהודי של הקהל", כמו שהרבי אומר.

אני חושב שכל שליח צריך לצאת מההגבלות שלו, ולארגן לפחות אירוע אחד לא רק גדול אלא ענק, כל אחד לפי ה'ענק' שלו.

אנחנו כאן מתכננים אי"ה לערוך אירוע 'דינר' גדול, כמו שלא עשינו אף פעם.

כמובן שצריכים גם להסביר לאנשים באופן פרטני מה זה הקהל ואיך זה מתבטא בחיים האישיים וכו', אבל לדעתי הכי חשוב זה שכל שליח ידאג לעשות אירוע אחד לפחות שיהי' כמה שיותר גדול, כל אחד לפי ענינו.

העיקר שנזכה כבר ל"הקהל" בבית המקדש, עם הרבי שליט"א מלך המשיח.