בית חיינו: יומנו של תמים בצל ימי הקורונה

ליוסי אחי היקר!

הרגשת הקירבה לרבי בימים אלו חזקה יותר מתמיד.

מאז ההחלטה העיקשת להישאר בד' אמותיו של מלכנו שליט"א – עברו מאורעות רבים. אך הרגשת הקירבה לרבי רק גוברת ומתעצמת.

היחסיות בין החסידים לרבי יכולה להתבטא ברובדים רבים ומשונים. כמלך ועם, כרועה וצאן, כאדון ועבדים, כמורה ומודרכים, כרב ותלמידים, ועוד. אך במשך החודש האחרון מורגש – בין התמימים לרבי שליט"א – רובד של התקשרות פנימי ואמיתי יותר, קשר של 'אבא ובנים'..

ההרגשה היא, שבימים אלו, בחר הרבי להיות עמנו  – התמימים – לבד. כאל אומר 'בואו נגלגל אני ואתם', בבחינת 'אנא ומלכא בלחודוהי'. בימים אלו, התמימים הם היחידים בעולם שקרובים בגשמיות לרבי מלך המשיח שליט"א.

עובדה מיוחדת הוסיפה נופך להרגשה, אשר סטענדר התפילות של מלכנו בימים אלו, אינו הסטענדר הרגיל המשמש לאורך השנה, כי אם הסטענדר של 'ברכת הבנים'…

כן. אותו מעמד מרגש מלווה אותנו כבר חודש וחצי. המעמד בו מפנה אבינו רוענו מזמנו היקר, ומפנה את מלוא תשומת הלב לבניו, עליהם התבטא "דעם רבינ'ס קינדער".. אתם הילדים שלי, ואותכם אני מברך כאבא בברכות הללו, ומתחיל להישמע קולו הטהור "יברכך ה' וישמרך"…

לצד ההרגשה המיוחדת והקירבה האבהית – חג הפסח תש"פ פרס את כנפיו. ומיד עולה הסימפטום האבהי בין הרבי לבניו-התמימים בחג זה, אשר בו (בשנת תשכ"ט) העניק לתלמידי התמימים ששהו בליל הסדר מהאפיקומן הפרטי שלו, ולשאלת הרש"ג מדוע נותן מהאפיקומן לתמימים, הרי הנתינה היא רק 'לבני הבית'? ענה אבינו-מלכנו, "הם אלו בני הבית שלי", וחילק את האפיקומן לתמימים…

ליל הסדר התחיל, והתמימים פנו לעריכתו כהלכה. ביאורי הרבי על ההגדה נשלפו במהירות ובדייקנות על ידי כלל התמימים, אך קטע אחד בהגדה עצר את המחשבות, וסימן פס אדום לכולן.. 'כאן הבן שואל מה נשתנה'… "טאַטע, איך װיל דיך פרעגן פיר קשיות"… מהקטע מובן שיש כאן יחסיות של אב ובן.. כעת – בשנת הקבוצה – כאשר כולנו סמוכים על שולחנו של אבינו-רוענו שליט"א, ברור לכולם שהשאלה של בניו-התמימים צריכה להיות מופנית לכיוונו של האבא, הרבי שליט"א…

וכאן נשאלת השאלה: רבי, אין באמתחתנו ארבעה קושיות, יש לנו רק קושיא אחת ויחידה שמטרידה אותנו, לילה ויום, בוקר ערב וצהריים, עשרים וארבע שעות ביום, ושבעה ימים בשבוע… רבי, מה עם התגלותך?… מדוע אינך גואל את עם ישראל?… מתי תיגמר הגלות הקשה?… רבי, עד מתי?…

דווקא מצד קירבתנו הגדולה כבניך-נאמניך, פוקעת סבלנותנו במצב הנוכחי בו אנו לא חוזים באור פניך הק'… רבי, זו שאלתנו התמימה כבנים אוהבים לאבא רחום וחנון.

אנא רבי, עננו ביום קוראנו!

יום ראשון ד' ניסן  

בימים אלו, מציינים התמימים שבועיים למצב הקשה והבלתי נתפס – בו בית חיינו-770 סגור ומסוגר. הימים החולפים, אינם גורמים לשכחה מעובדה קשה זו, אלא – אדרבה – מגבירים את הרצון העז לפתיחת 770 בהקדם האפשרי.

עם פתיחת השבוע, עוסקים התמימים ב'סדר חסידות בוקר' בלימוד שיחת ש"פ צו תנש"א, המבארת בטוב טעם את מהותו של נשיא הדור – "איש האלוקים", המהווה כ'ממוצע המחבר' בין הקב"ה לבנ"י. תוכן השיחה מקבל משנה תוקף בימים אלו, כאשר בין סבך הקלחות המעלימות והמסתירות, ברור ומובן שישנו את נשיא הדור – המלך המשיח – הנמצא כאן ב – 770 וממשיך להשפיע לכל העולם כולו.

מיד לאחר תפילת שחרית, התקיימה הלווייתו של הרה"ח מוטל גוראריה ע"ה,  וכן של הרה"ח צבי דוב שיינר ע"ה, שנפטרו בעקבות הנגיף. המראה הקשה מגביר את הזעקה החוזרת ונשנית –  עד מתי?.. "והקיצו ורננו שוכני עפר" והם בתוכם בהתגלות כ"ק אד"ש מה"מ נאו ממש!

בשל המצב הקשה השורר במדינת ניו יורק כולה, הודיע מושל המדינה בצהרי היום, אודות החמרת ההנחיות בכל המישורים האפשריים, לצורך מניעת התפשטות הנגיף. בשכונת המלך, מורגשת הצייתנות המוחלטת לכלל ההנחיות, הן בקרב אנ"ש וזקני החסידים, והן בקרב תלמידי התמימים.

לקראת שקיעה, התקיים מעמד 'שאיבת מים שלנו' בחזית בניין 770, עבור המצות ששולח כ"ק אד"ש מה"מ לכלל השלוחים ברחבי תבל. באמונה ובתשוקה, עמדו תלמידי התמימים בקירוב מקום – לצד שמירת ההנחיות – בציפייה עזה לזכות לראות את מלכנו משיחנו שליט"א בעת מעמד מיוחד זה. הדקות עוברות 'ועדיין לא בא'.. דקות ארוכות לאחר שקיעת החמה, המשיכו התמימים לעמוד בעקשנות מול חזית בית חיינו בציפייה לראותו, מתוך שירת "יחי אדוננו"…

על אף המצב הבלתי-שגרתי, ממשיכים תלמידי התמימים ללמוד לאורך כל שעות היום – כרצונו הק', תוך שמירה מתמדת על שעות ה'סדרים' של הנהלת הישיבה. הלימוד כולל, חסידות בוקר, סדר עיונא, סדר הלכה, סדר גירסא וחסידות ערב – כאשר בנוסף מתקיימים שיעורי גאולה ומשיח לאורך היום.

טרם תפילת מעריב, עוררו התמימים אודות המאורע שאירע בתאריך זה בשנת תשמ"ח, בו נשמעה לראשונה הכרזת 'יחי המלך' מול הרבי שליט"א, כאשר מיד לאחריה נופף מלכנו לאות עידודו בידו הק'. מיותר לציין – אשר לאור הנ"ל – שירת ה'יחי' לפני תפילת מעריב הנוכחית התעצמה והתגברה בצורה מיוחדת ביותר.

יום שני ה' ניסן

מיד לאחר התפילה נשמעת ההכרזה 'לא לשכוח על הנשיא', ובמצב הנוכחי היא מקבלת משמעות כפולה, כאשר ההיאחזות של התמימים ברבי שליט"א מוכיחה עד כמה 'אינם שוכחים מהנשיא', ולו לרגע קט.

לצד המראות הקשים של שתי ההלוויות הנוספות שעברו היום בבוקר בחזית בית חיינו, התפרסמה – בצהרי היום – ההודעה המרגיעה של 'ארגון הרופאים' של שכונת קראון הייטס בראשות ד"ר רוזן, המבהירה כי רוב המגיפה כבר מאחורינו ב"ה. לצד ההודעה המרגיעה, מודיע הארגון שיש להמשיך לנקוט בשמירה מוקפדת על כלל הנחיות לצורך מניעת התפשטות ההדבקה.

כהכנה ליום הבהיר י"א ניסן שיחול בשבוע הבא, מארגנים כמה מתלמידי ה'קבוצה' הקרנה של מראות קודש מכ"ק אד"ש מה"מ בכל יום לאחר הסדרים, בטנק החונה ליד בית חיינו.

יום שלישי ו' ניסן  

לאחר דין ודברים עם ההנהלה הגשמית של ישיבתנו הק', הוחלט למסור את הנהלת 'מטבח פסח' לידי תלמידי התמימים כמידי שנה בשנה. לניהול המטבח בשנה זו נחלצו התמימים מענדי אלגזי, איציק שארף ושלומי וילהלם.

מיד לאחר תפילת מנחה, התקיים הרישום למטבח פסח, בו נדרש מכל תמים להפקיד 40$ כפיקדון על הגעה למשמרת המיועדת לאורך השבוע הקרוב.

לאור המצב הנוכחי, בו לא התקיימו שיעורים מפי רבנים לאורך זמן רב, נטלו כמה תמימים אחריות לארגן שיעורים מקוונים ע"י רבנים ומשפיעים. בשעה 17:30 התקיים שיעור מיוחד מפי משפיע הישיבה הרה"ח מיכאל חנוך שי' גאלאמב,  במאמר ד"ה 'החודש הזה לכם" תשמ"ז (בקשר למבואר ב'המשך תרס"ו הנלמד בכל בוקר).

לאחר שעה ארוכה, עמוסה בביאורים נרחבים בחסידות, התוועד הרב גאלאמב אודות המצב הנוכחי. בין הדברים סיפר, אשר לפני עשרות שנים, היה תמים שלמד בישיבת 'תורה ודעת' ועבר ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים'. חודשים קצרים לאחר מעברו, נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' במקומו, אך הוא אינו חזר לישיבת 'תורה ודעת', בטענה שהוא הפך כבר ל'תמים' בתומכי תמימים וממילא אינו שייך למסגרות אחרות. לאחר מאמצים, הוא השיג אישור מגבאי 'בית כנסת' חב"ד במקום לשהות לאורך היום בבית הכנסת וללמוד במקום חב"די.

הדברים נאמרו והמסר היה ברור, אשר למרות שבית חיינו נסגר, וזאל הישיבה נסגר, ומבנה הפנימיה ב 1414 נסגר, מכל מקום לא עולה על דעתנו לחזור חזרה לארה"ק, מאחר ואנו שייכים בשנה זו – שנת ה'קבוצה' – לרבי שליט"א בכל מצב, וממילא רצוננו להימצא תדיר בד' אמותיו הק'.

בשעה 22:00 התקיים 'סדר לימוד' מיוחד לכלל תלמידי ה'קבוצה', בקונטרס 'בית רבינו שבבבל'. הלימוד של הקונטרס המיוחד, חיזק ועורר את התמימים אודות מעלתו של בית חיינו-בית משיח, בו נמצא המלך המשיח, וממנו תחל הגאולה השלימה לכל העולם כולו.

יום רביעי ז' ניסן

הנגיף הקטלני המשיך היום להשתולל ולזרוע הרס בשני דמויות גדולות שהלכו לעולמם בשכונת קראון הייטס; הרה"ח מוטל חן ע"ה – מחשובי משפיעי אנ"ש בשכונת המלך, והרה"ח ישראל פרידמן ע"ה – ראש ישיבת תות"ל 'אוהלי תורה'.

הלווייתו של הרב חן התקיימה בשעות הבוקר, והלוויתיו של הרב פרידמן  התקיימה מאוחר יותר, כאשר עברה בכל רחובות השכונה, על מנת שכל אלפי בוגרי הישיבה יוכלו להיפרד מראש הישיבה שהלך לעולמו.

במסגרת השיעורים המקוונים שמתקיימים מידי יום לתלמידי ה'קבוצה', התקיים היום שיעור עם הרה"ח יצחק אייזיק שי' לנדא – רב העיק בני ברק, אודות הזהירויות הנדרשות כהכנה לחג הפסח. השיעור המיוחד החזיר את תלמידי התמימים לימים בהם מסר את שיעורו הקבוע מידי שנה בנושא זה, בהיכל הישיבה הגדולה בצפת.

בשעה 23:00 החלה התוועדות מיוחדת לרגל יום הולדתם של כמה מתלמידי ה'קבוצה'. התוועדות נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה, בה התוועדו התמימים אודות חובת אמירת ה'תודה' לרבי, על כך שבחר בנו להיות קרובים אליו  – בקירוב גשמי – בימים מיוחדים אלו, ולא לעוזבו על אף התחזיות השונות. א דאנק רבי!

יום חמישי ח' ניסן  

עם בוקר ציינו התמימים את העובדה, שבעוד שלושה ימים ייכנס היום הבהיר י"א ניסן, וכעת נמצאים אנו בזמן בו זועקת ההוראה "היו נכונים שלושת ימים". אכן לאורך היום, הוסיפו התמימים בלימוד התורה, נוסף על השיעורים הקבועים – לימוד בתורתו של בעל יום ההולדת, מתוך החוברות המיוחדות שהוציאה הנהלת ישיבתנו הק'.

לצד ההכנות הרוחניות לי"א ניסן, נדרשות אף ההכנות הגשמיות לחג הפסח הבעל"ט, ואכן לאורך היום התקיימו משמרות של בחורים במטבח הישיבה, בהם עמלו התמימים על ניקיון המקום והכנת האוכל לחג הממשמש ובא.

לקראת ערב, התקיים שיעור מקוון לתלמידי ה'קבוצה', עם הרה"ח משה שי' קורנוויץ, בו הוא העביר את הלכות ליל הסדר ומנהגי הרבי שליט"א בטוב טעם, לצד ההלכות הנוגעות לשנה זו במיוחד, עקב המצב.

לאחר תפילת מעריב, ציפו התמימים בקוצר רוח לידיעה אודות ה'ניגון הנבחר' לפרק קי"ט. בפועל, לא הגיעה אף ידיעה מחברי הוועדה ומהממונים לפרסום הניגון. מה שכן נודע, שבמערכת ישנם קרוב ל- 40 ניגונים ומלאכת הבחירה קשה במיוחד.

בשעה 1:30 בלילה התקבלה השמועה המשמחת אודות בחירת הניגון של הת' מאיר ששונקין. עד מהרה התברר, שהניגון נבחר לפני מספר שעות, ופרסומו התעכב עד כה, עקב ההקלטה החדשה הנצרכת לניגון, בתוספת שירת הקודש "יחי אדוננו".

על אף השעה המאוחרת, אף תמים לא העלה על דעתו להניח את ראשו במיטתו. עם התפשטות הידיעה על הניגון הנבחר, רקדו התמימים במקומות רבים בצורה יוצאת מן הכלל את הניגון המיוחד.

בכל מקום אשר ניגון המלך והקלטתו הגיעה שמחה ומשתה לחסידים.. ההתוועדויות נמשכו עד השעה 7:00 בבוקר, בהם שפכו התמימים את ליבם באהבתם העצומה לבעל יום ההולדת, והתעכבו על ביאורי הפסוקים של הניגון הנבחר.

יום שישי ט' ניסן

על אף המצב בו לא ניתן לצאת בימי שישי אלו ל'מבצעים', ריגשם של כמה תמימים לא נתן להם מנוחה, וחייבם 'לצאת' לכל הפחות ל'מעין מבצעים'. ואכן, בראשות הטנקיסט הנודע יהודה שי' פבזנר, יצאו מספר תמימים לסיבוב בשכונת המלך באמצעות הטנק, תוך כדי השמעת הניגון החדש שנבחר, ושאר שירי גאולה ומשיח, שעודדו וחיזקו את ליבם של תושבי שכונת המלך בימים קשים אלו.

לאורך היום, התקיימו דיונים רבים בקשר להחלפת הפסוקים של הניגון הנבחר. הדיאלוג בין התמימים היה כבד וארוך, ושיאו הגיע בעת סעודת השבת, שם גם הוכרעה ההחלטה הסופית.

הניגון הנבחר נבנה משלושה פסוקים: א. "כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי". ב. "כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני". ג. "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב".

תמימים רבים טענו, אשר מילות ניגון פרקו של מלך המשיח צריכות להיות חדורות בביאת הגאולה עצמה, ולא רק בציפייה המתבטאת בפסוק הראשון, ובעיקר בפזמון של "מתי תנחמני". ומצידו השני של המתרס טענו התמימים, כי פסוקים אלו מבטאים את רצונו ותשוקתו של חסיד בזמן הזה בו לא רואים את מלכנו, ולכן הם נצרכים ואף מוכרחים.

לאחר השקטת הרוחות, ופריסת שיטתו של הרבי שליט"א מלך המשיח בנושא הגאולה, אשר צריכה להיות מורכת הן מציפייה ותושקה והן משמחה על בא הגאולה עצמה (כלל שיחות הדבר מלכות, ובפרט בדבר מלכות ש"פ בשלח תשנ"ב סעיף ט'), הוחלט לחבר את ב' התנועות בניגון, כאשר הפסוק הראשון יישאר במתכונתו ויבטא את הציפייה לגאולה, והפסוק השני (הפזמון) יוחלף לפסוק "ויבואני חסדך ה' תשועתך כאמרתך", המבטא את התשועה והגאולה של בנ"י.

[הפסוק השלישי הוחלף ל"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" – עקב היותו הפסוק המרכזי והעיקרי עליו מדברים רבותינו נשיאנו בכלל וכ"ק אד"ש מה"מ בפרט, בכל המאמרי דא"ח והשיחות).

יום שבת קודש י' ניסן

בשעה 13:30 נעמדו התמימים – לצד ההקפדה על ההנחיות – בציפייה דרוכה לראות את מלכנו בהתוועדות קודש פרשת צו תש"פ. הניגון הנבחר התנגן במהלך ההתוועדות ע"י תלמידי התמימים לאורך זמן, כאשר קצב השירה גבר והתעצם מרגע לרגע.

ברגעים אלו גוברת תחושת הביטחון הגמור בהתגלותו המושלמת של אבינו מלכנו. או אז נזכה לחגוג את יום הולדתו ה – 118 יחד על כל בנ"י, בבית המקדש השלישי.. האופציה לחגוג את י"א ניסן במצב הנוכחי של הגלות – בו לא רואים את הרבי ובו בית חיינו סגור – לא מתקבלת בליבם של התמימים.. רק גאולה, רק בית המקדש, רק רבי!!

בעת סעודת השבת, התוועדו התמימים אודות חובת נתינת מתנה לרבי לכבוד יום הולדתו. וכפי שהרבי ביקש שיהיה זה 'מנחת עשיר', ולא ח"ו 'עשיר שהביא מנחת עני'… לאחר ש'המשקה' חלחל,  הובהר שכל אחד צריך לתת לרבי את 'מה שקשה לו'. בין הדברים עלה המשל, על אותו איכר שאמר למלך שהוא מוכן לתת למלך הכל. אך עד מהרה הבין המלך שהוא מוכן לתת רק את מה ש'אין לו', אך את מה 'שיש לו' – הוא לא מוכן לתת..  ההתוועדות הפעילה הניבה החלטות טובות בידי התמימים לקראת החג המעריב עלינו.

מוצאי שבת קודש – ליל התקדש החג

19:35 – שעת השקיעה, היום בו נולד גואלן של ישראל. היום בו יצא לאוויר העולם – לפני 118 שנה – האדם שיממש את כוונת ותכלית בריאת העולם כולו. הלב מתמלא ברגש חם לרבי, ושירת ה"יחי" שלפני תפילת מעריב מתפרצת בשאגות ענק.

עם סיום התפילה, מברך הרה"ח עמוס שי' כהן את כ"ק אד"ש מה"מ בברכת כהנים – כפי שנהוג בכל השנים ביום מיוחד זה – ומבקש בהתרגשות גדולה את התגלותו המושלמת של מלכנו משיחנו, בשם כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, ובשם כלל בני ישראל בכל מקום שהם. ברגעים אלו, הרצון בוער לזכות לשמוע אף את ברכתו של מלכנו באוזנינו הגשמיות.. אך הרצון נשאר כרצון, ובפועל לא זכינו לשמוע את קולו הק'.

על פארבריינגען חסידי בלילה זה  – אף תמים לא פוסח, ולאורך הלילה נפתחים כמה מוקדי התוועדויות ברחבי אזור 770. שרי המשקה דאגו למלא את חובתם, והתמימים ישוב להתוועד עד אור בוקר. במהלך ההתוועדות מעוררים התמימים, על הקירוב המיוחד לרבי שמבטא יום גדול זה, שאינו 'יום קבלת הנשיאות' ולא 'יום חזרת הספרים' ואף לא 'יום חתונתו' וכו'.. היום הזה הוא 'יום הולדת הרבי', ובו מודגשת האבהות והקריבה הפנימית יותר בינינו לרבי.. לא כמלך ועם, ולא כרועה וצאן, אלא כאבא ובנים…

השמחה בשעות אלו גברה ועלתה, עד למצב בו 'נשפך' אחד מריקודי התמימים אל עבר שדרת איסטערן פארקווי, מול חדרו הק' בשעת לילה מאוחרת…

יום הבהיר י"א ניסן – 118 שנה!

בסיום תפילת שחרית, נאמר לראשונה פרקו החדש של הרבי – פרק קי"ט. הפרק נאמר כולו מילה במילה, לא כ'מחטף' ח"ו מפני אריכותו הרבה, כי אם באיטיות ובכוונה מתוך אהבה עצומה לבעל הפרק החדש – אבינו מלכנו שליט"א, אשר כל פסוק ופסוק מתוך הפרק משתייך בגלוי ובעקיפין אליו.

למרות התחזיות השונות עקב המצב הנוכחי, שבישרו כי לא תתקיים 'שיירת הטנקים' השנה ביום זה – אף לא במסגרת מצומצמת  – נחלצו חושים כמה מתלמידי התמימים, וארגנו שיירה של למעלה מ – 20 טנקים (!) מיד לאחר תפילת שחרית.

את חלל הטנקים מילאו תלמידי התמימים בחשק ובשמחה רבה – תוך שמירה על ההנחיות – ושופרות הטנקים נשמעו היטב למרחקים בשעה 11:30 בבוקר. מצד הדין של 'עניי עירך קודמין' – החלה השיירה בשכונת קראון הייטס וזכתה לתהודה חיובית רבה מכלל אנ"ש, ומיד לאחר מכן המשיכה לשכונת פלאטבוש.

כלל יהודי פלאטבוש, מסורתיים, דתיים, חרדים, ליטאיים, ספרדים וחסידים – יצאו מהסגר בתיהם, ומחאו כפיים בעוצמה רבה אל עבר הטנקיסטים, כאשר החיוך הרחב הנסוך על פניהם – שהעיד על הכרחיות השיירה – לא ירד במהרה..

לאחר 5 שעות של שיירה אדירה, חלק מהטנקים חזרו לשכונת המלך וחלקם המשיכו לשאר השכונות היהודיות אשר ברובע ברוקלין. בדרך חזרה, התוועדו התמימים-הטנקיסטים על מעלת היום, ואודות הנחת רוח הרבה שגורמת השיירה לרבי מלך המשיח שליט"א.

בשעות הצהריים, הגיע – בשעה טובה – קובץ ההערות של תלמידי קבוצה תש"פ, עליו עמלו למעלה מחודשיים ביגיעה רבה, על מנת שיוגש כ'מנחת עשיר' לכ"ק אד"ש מה"מ ביום מיוחד זה. הקובץ המיוחד יוצא לאור בהמשך לספר פלפולים שיצא לאור בי' שבט האחרון, שכלל בתוכו למעלה מ –  400 עמודים, ובהמשך לכך יוצא הקובץ הנוכחי, עם קרוב ל – 300 עמודים, עמוסים בכלל מקצועות התורה, שנכתבו ע"י תלמידי התמימים ורבני הישיבה.

חברי מערכת 'הערות-פלפולים', התמימים מ"מ דונין, מ"מ בלוך, ושנ"ז ויספיש, דאגו לשמירת עותק עבור כ"ק אד"ש מה"מ, וכן עבור ספריית אגו"ח העולמית, ופרסמו את הקבצים במקומות השונים ברחבי השכונה.

בשעות הערב מתקיימת התוועדות טלפונית ע"י גבאי בית חיינו-770 עבור כלל אנ"ש של שכונת המלך. בהתוועדות המיוחדת משתתף חבר הבד"צ הרה"ח יוסף ישעי' שי' ברוין, ומשפיעים נוספים מרחבי השכונה.

שעת שקיעה והמחשבות רצות; בשעות אלו בימים כתיקונן, 770 כולו לובש חג, ההכנות להתוועדות המרכזית בעיצומן.. וכעת אנחנו מנסים להתחמם בקור הניו יורקי מחוץ לבית חיינו עם איזה כוסית לחיים.. אך ההחלטה הגיעה, ותוך דקות ספורות הוחלט על קיומה של התוועדות גדולה לתלמידי התמימים – תוך שמירה על ההנחיות.

בהתוועדות הסוערת, שהייתה מליאה בכל טוב גשמי, רקדו התמימים בשיא השטורעם את הניגון החדש של הרבי שליט"א, והמילים 'תשועתך כאמרתך' בקעו מקירות ליבם של התמימים בצורה מיוחדת, והעידו על הביטחון הגמור בביאתו ובהתגלותו של מלך המשיח ברגעים אלו..

עד שעות הבוקר המוקדמות, שפכו התמימים את ליבם, על הרבי, על ההתגלות, על ההתמסרות, על האחריות, על הכל.. בין הדברים צוטטו מילות המדרש הידוע – 'הדיר בנוי והצאן כנוס והרועה אינו נזכר', אשר הבהירו לכולם, אשר אף פתיחת 770 לא תהווה את שלימות שאיפתנו, הואיל וגם כאשר ה'דיר יהיה בנוי' (770) ו'הצאן יהי כנוס' (התמימים), מכל מקום, כל עוד 'הרועה לא נזכר' – זה לא שווה כלום!! כל עוד לא נראה את הרבי מלך המשיח שליט"א, מלך ביופיו, בגאולה השלימה – זה לא שווה כלום!!!  רצוננו ותשוקתנו ממוקדים לדבר אחד ברור: לראות את הרבי שליט"א בגאולה השלימה!! עד מתי?….

יום שני י"ב ניסן

שרידי ההתוועדות הגשמיים (העייפות והתשישות) והרוחניים (הלהט והבעירה) לא עזבו עדיין את התמימים, ומיד כבר החלו המשמרות היומיות למטבח הפסח. לצד המשמרות, מתכוננים התמימים בניקיון החדרים, וברכישת ציוד חדש לחג הקרב ובא.

בשעות הצהריים מודפסת חוברת מיוחדת 'אשרי תמים שלא יעזבך' – ע"י איגוד תלמידי ה'קבוצה', הכוללת בתוכה את הלכות החג בעריכת 'מכון הלכה חב"ד' בארה"ק, וכן צרור סיפורים על הרבי שליט"א לרגל החג.

בשעה 22:00 החלה חלוקת הביגוד המסורתית של ארגון 'קופת בחורים' לכלל תלמידי ה'קבוצה' והבוגרים. במהלך החלוקה, חולקו החליפות, ושאר הביגוד הנצרך לחג (עקב המצב – הכובעים נשארו באיטליה ויגיעו אי"ה בהמשך). על מערך החלוקה והדאגה לתמימים, ניצחו ביד רמה מנהלי הקופה – הת' מוישי גרינוולד והת' דוידי חכימיאן, וכן התמימים שניאור ברוצקי, שמוליק רייניץ ושניאור ניסלביץ.

יום שלישי י"ג ניסן

לרגל יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצ"צ, ובקשר עם י"א ניסן וחג הפסח, נערך 'ראלי' מיוחד לחיילי צבאות השם של שכונת קראון הייטס, באמצעות טנק מיוחד שעבר בכל רחובות השכונה, בו נאמרו 12 הפסוקים והושמעו ניגוני חב"ד משמחים.

התכונה הרבה לקראת חג הפסח  – מורגשת היטב ברחובות שכונת המלך. לצד שמירת הכללים וההנחיות, עם חבישת המסיכות והכפפות, נצפים עשרות מאנ"ש בסחיבת ארגזי יינות, סירים ומצות, ושאר הציוד הנצרך לחג המאתגר העומד לפנינו.

קרוב לשעת השקיעה, נערך מעמד שאיבת 'מים שלנו' עבור אפיית המצות של כ"ק אד"ש מה"מ עצמו. הקנקנים הועמדו על השולחן בחזית בית חיינו, ברז המים החל לזרום במהירות, וקרני השמש ברחו אט אט, כאשר החושך (חושך הגלות) מילא את מקומם, לאחר שאף במעמד זה לא זכינו לראות את מלכנו שליט"א…

מיד לאחר בדיקת חמץ שהתקיימה בחדרי התמימים, הגיעה ההודעה המצמררת שבישרה על פטירתו של מזכיר הרבי, הרה"ח יהודה לייב גרונר ע"ה… ההודעה המצערת הייתה קשה מנשוא.. מי היה מאמין?… בתוך כל קלחת הקורונה ההרסנית – הסתמן פס אדום! עד מתי?.. האיש שהיה הכי קרוב למלכנו שליט"א נלקח לעולמו.. לא היה צריך לעורר את הזעזוע בלבבות התמימים, זה היה ברור מאליו, המבטים הביעו את האבל הכבד..

עד מתי רבי, עד מתי?…

בשעות המאוחרות יותר, נראו כמה מנכדיו של הרב גרונר ע"ה, יוצאים ממשרדו עם עשרות ארגזים שהועמסו אל רכבם, על מנת שאף יד 'זרה' לא תיגע בחפצים הנדירים..

יום רביעי י"ד ניסן – ערב חג הפסח

תפילת שחרית הוקדמה לשעה 9:15 על מנת להספיק את סוף זמן אכילת חמץ. בשעה זו עוברת הלווייתו של הרב גרונר ע"ה מול חזית בית חיינו. עשרות ניידות משטרה גידרו את כל שדרת איסטערן פארקווי, וכן הגיעו קציני המשטרה האחראיים על האזור כולו, לצורך שמירת המרחקים בעת ההלוויה, וכן לכבד את ההלוויה בנציגות משטרתית מכובדת.

בסך המצטבר, ליוו מאות חסידי חב"ד של שכונת קראון הייטס את הרב גרונר ע"ה למנוחות, הן בחזית בית חיינו, והן בעת סבב ההלוויה ברחובות השכונה המרכזיים. בשעה 11:00 חזרה ההלוויה שוב – לאחר הסבב בשכונה – לאזור בית חיינו, ומשם יצאה בליווי משטרתי כבד ועשרות רכבים אל עבר בית הקברות במונטפיורי, ונטמן בחלקת מזכירי כ"ק אד"ש מה"מ, בין הרב בנימין קליין ע"ה לרב שלום מענדל סיפמסאן ע"ה.

קרוב לשעה 11:50 התקיימו שריפות חמץ פרטיות ברחבי השכונה – כפי הוראת הרבנים. אף לתלמידי התמימים התקיימו כמה מוקדי שריפת חמץ, כאשר מיד לאחר מכן מתפנים התמימים מעיסוקיהם למען ההכנות הרבות הנדרשות במטבח הפסח.

השעות נוקפות, ואט אט החנויות נסגרות, לטובת  כניסת חג הפסח תש"פ בליובאוויטש שבליובאוויטש. אנ"ש נראים בסידורים אחרונים לקראת החג, והתמימים אף הם מסדרים את מקומם לליל הסדר הקרוב. עקב המצב, לא התאפשר לארגן ליל הסדר מאוחד לכלל תלמידי התמימים, ומצד זה ש"הפסח אינו נאכל אלא למנוייו", התגבשו חבורות קטנות של תמימים לב' לילות הסדר הבאים עלינו.

השמש שקעה ושירת ה"יחי" פרצה בזעקה. "יתגדל ויתקדש" – מתחילה תפילת מעריב של חג הפסח תש"פ, 'ועדיין לא נושענו'… תוך ד' אמותיו של מלכנו, מתפרצת הבקשה והדרישה לגאולה שלימה בפועל ממש, על מנת שבאמת נרגיש את 'חג חירותנו', ולא רק נחגוג 'זכר' להיסטוריה זוהרת…

עם תום התפילה החגיגית, ושירת ה'הלל' המיוחדת, פנו התמימים למקומות עריכת הסדר, כל קבוצה למקומה היא. ליל הסדר נערך בצורה חסידית-חווייתית, כאשר ביאורי ההגדה הנרחבים נשמרו למחר (עקב המהירות להספיק את זמן אפיקומן היום), אך על הביאורים הנוגעים למצבנו אנו – לא פסחו התמימים, ונקודת שיחת מלכנו מ"ויזעקו ותעל שוועתם", נאמרה בתוקף בשייכות לזעקה העולה עקב מצבינו הנוכחי, וכעת לא נותר אלא קיום המשך הפסוק "ותעל שוועתם".

בשעה 23:30 עזבו התמימים את עריכת הסדר, ומיהרו להיות נוכחים במעמד 'שפוך חמתך' של כ"ק אד"ש מה"מ, בחזית בנין בית חיינו. מכל ארבע רוחות השכונה הגיעו התמימים, ועמדו – תוך שמירה מוקפדת על ההנחיות – בציפייה ובתשוקה לראות את מלכנו במעמד מיוחד זה. שירת ה"יחי" בוקעת מלבבות התמימים, ועיני כולם נשואות אל עבר דלת הכניסה, עליה מאיר אור צהבהב, כאל מחכה לצאתו של מלכנו… השירה גוברת ומתעצמת, והדרישה מזדעקת: רבי, בזמן הזה עלינו לבקש להיות 'מענטש', אך אילו בני-אדם אנו בשעה בה אנו לא חוזים בזיו פניך.. 'מה אנו מה חיינו, כי הכל הבל.. לבד הנשמה הטהורה שמבקשת את התגלותך'!!… רבי, הגלה נא!!!

לאחר מעמד זה, המשיכו הסדרים הבלתי-מסודרים, כל אחד במקומו. מיד לאחר אכילת האפיקומן בשעה 12:50, המשיכו התמימים בקריאת ושירת ההגדה עד השעה 2-3 לפנות בוקר.

יום חמישי ט"ו ניסן

לאחר תפילת שחרית ושירת ההלל, החלה התפילה המרגשת – תפילת טל במנגינה הידועה.  הורגש כאילו מילות התפילה המיוחדות נכתבו למצבנו וזמננו אנו ממש.. "תהומות הדום לרסיסו כסופים, וכל נאות דשא לו נכספים"… "חנוניך חלץ מ-מ-ס-ג-ר-י-ם"… אחח רבי – "אנא תפק לה רצון"!…

חדר האוכל מספק ביד רחבה, מנת חג חגיגית לכלל התמימים, כאשר הארוחה עצמה מתקיימת בקבוצות-קבוצות כבלילות הסדר.

לאחר תפילת מעריב חגיגית, בה ספרו לראשונה את 'ספירת העומר', לצד הבקשה "הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש", פנו התמימים לעריכת ליל הסדר השני במקומות עריכת הסדר. לאור העובדה כי אין שעה מוקצבת לאכילת האפיקומן, ולאור מנהג רבותינו נשיאנו להאריך בביאורי ההגדה בלילה זה, נערך ליל הסדר במתכונת מיוחדת, בה 'נשפכו' ביד רחבה – ביאורי הרבי שליט"א על כל קטע וקטע שבהגדה.

בעיצומו של ליל הסדר, העיר א' התמימים על מה שנאמר בהגדה – "לא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים אלא לגור שם", שאף לנו אסור 'להשתקע' במצרים של המצב הנוכחי, ובכך להוות 'הסכמה' למצב זה, אלא עלינו להחדיר לליבנו שאין זה אלא עניין טכני וזמני ('לגור שם')  שעומד להסתיים ברגע זה ממש. בתוך כל להט ביאורי ההגדה, מיהרו התמימים – שוב – למעמד 'שפוך חמתך' בחזית בית חיינו, מתוך רצון עז לזכות לראות את מלכנו…

בשעות המאוחרות יותר של הלילה, התאספו תמימים רבים באזור 770, על מנת לאכול את האפיקומן בד' אמותיו של נשיא דורנו, מלך המשיח שליט"א. מאכל האמונה שנאכל במקום בו נקבעה האמונה ע"י מלכנו – מעורר ומחזק את האמונה בהתגלותו המושלמת בצורה החזקה ביותר.

יום שישי ט"ז ניסן

תפילת שחרית התקיימה במתכונת החגיגית, כאשר ניידות המשטרה (הקבועות) עמדו במקום ופיקחו על שמירת המרחקים ושאר ההנחיות, שקיומו בצייתנות מוחלטת ע"י כלל התמימים.

לאחר סעודת החג, מקדישים התמימים את זמנם הפנוי, ללימוד מסכת סוטה, וללימוד שיחות ה'דבר מלכות' אודות אחש"פ, ולימוד שיחות נוספות מלקו"ש אודות מעלת החג ועניינו בעבודת ה'.

בעת סעודת השבת, עוררו מספר בנים של שלוחים – שהיו מרגע לידתם ועד עתה בבתי חב"ד ברחבי העולם וכעת זו הייתה השנה הראשונה שלהם שחוו ליל סדר אישי – אודות הזכות העצומה לחגוג את חג הפסח במחיצת המשלח, לאחר כל השנים בהם עסקו בשליחותו, עם הפנים לעתיד להמשיך בשליחות עדי התגלותו המושלמת.

בשעה 22:00 לערך, יצאו התמימים לתהלוכה המסורתית – הנהוגה מזה שנים – ברחבי שכונת המלך, מתוך שירת ניגונו החדש של הרבי מלך המשיח שליט"א לפרק קי"ט. התהלוכה קיבלה תגובות נלהבות מתושבי השכונה, ועוררה את הבעירה הנצרכת אודות הביטחון בהתגלותו של מלכנו שליט"א.

יום שבת קודש י"ז ניסן

אמנם בשבת חול-המועד לא נוהג כ"ק אד"ש מה"מ להתוועד, אך התמימים הופכים את סעודת השבת להתוועדות חסידית-סוערת, לרגל יום הברית של הרבי שליט"א ויום הולדת אביו רלוי"צ ע"ה, שיחולו היום בלילה, ושותים רביעית יין בעת הסעודה כמנהג כ"ק אדמו"ר הריי"צ בימים אלו.

בעת ההתוועדות עוררו התמימים,  אודות ביאורי הרבי על ההפטרה של היום בדבר חזון "העצמות היבשות", הרומזת על תחיית המתים שתתקיים בחודש ניסן, כאשר בימים אלו – בהם נלקחו מעדת חסידי חב"ד ומכלל ישראל קורבנות רבים – מתחזקת האמונה בדבר התגשמות הייעוד תיכף ומי"ד ממ"ש.

לאחר תפילת מנחה, מתקיים 'סדר ניגונים' בשדרת איסטערן פארקווי – תוך שמירה על ההנחיות. הרגשה מיוחדת ליוותה את ה'סדר ניגונים' הייחודי, כאשר הפנים ממוקדות אל עבר חזית בנין בית רבינו שבבבל, עליו יירד ברגעים הקרובים בית המקדש השלישי…

יום ראשון ח"י ניסן

לרגל יום הברית של הרבי מלך המשיח שליט"א לפני 118 שנה, ולרגל יום הולדת אביו הרה"ג וכו' רלוי"צ ע"ה לפני 142 שנה, נערך ראלי מיוחד לחיילי צ"ה של שכונת קראון הייטס, במתכונת ה'ראלי' בתקופה זו, הנערך באמצעות טנק שעובר ברחובות השכונה וניתן לצפות בו אף בצורה מקוונת כל אחד מביתו.

בשעה 22:00 נערכה התוועדות מיוחדת לתלמידי ה'קבוצה' לרגל היום המיוחד. התוועדות נערכה במתכונת התוועדות-פסח עם פירות ויין, ונמשכה למספר שעות טובות. בהתוועדות עוררו התמימים אודות המצב הלא-שגרתי בו אנו שרויים כעת מצד אחד, ומאידך אשר דווקא בו נמדדת התקשרותו האמיתית של כל תמים לרבי שליט"א, שאינה נבחנת רק במצב התקין והנורמטיבי, כי אם דווקא במצבים מיוחדים אלו.

יום שני י"ט ניסן

ע"פ בקשת חז"ל "לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה", ודרישת מלכנו הברורה בעניין זה, עוסקים התמימים – חיילי בית דוד – לאורך היום בלימוד התורה בכלל, ולימוד תורתו של משיח בפרט. 'איגוד תלמידי הקבוצה' הדפיס לתועלת התמימים את מסכת סוטה בקובץ לימוד מסודר ונאה.

הנהלת הישיבה פתחה ב'מבצע תורה' לחג הפסח – כמנהגה בכל שנה – הכולל לימוד ושינון שיחות מ'לקוטי שיחות' אודות מעלת החג ע"פ נגלה דתורה ובעבודת ה'. החוברת הראשונה כוללת שמונה שיחות מרכזיות אודות חלקו הראשון של חג הפסח, ואכן במהלך היום נצפים תמימים רבים המשננים את השיחות לצורך הבחינה אצל הממונים.

בשעות הערב – עקב מהומה מסוימת שהתפרצה באזור בית חיינו – הגיעו נכדיו של הרב גרונר ע"ה, והוציאו ממשרדו ארגזים נוספים הנושאים בתוכם חפצים וספרים בעלי חשיבות ערך רב.

יום שלישי כ' ניסן

על אף שפורסם ברחבי השכונה, שהמצב משתפר ב"ה, טיולי חול המועד של המשפחות בשכונה, מצטמצמים לשדרת איסטערן פארקווי והרחובות הסמוכים של 'גינת ביתן המלך'.

חג 'שביעי של פסח' פרס את כנפיו, ועמו צפים ועולים בלבבות כולם הסימפטומים הגאולתיים. קריעת ים סוף, שירת הים, בקיעת הנהר לע"ל וכו'. טרם סעודת החג, עוסקים התמימים בלימוד שיחת ה'דבר מלכות' לאחש"פ בחיות רבה.

בעת סעודת החג, מתוועדים התמימים על פתגם הצ"צ הידוע, ש'שביעי של פסח הוא ראש השנה למסירות נפש', ומעוררים אודות הכרח המסירות נפש בזממנו אנו – על הבאת הגאולה השלימה, באמצעות העיסוק הבלתי פוסק בענייני הגאולה ומלך המשיח.

מיד לאחר סעודת החג, פנו התמימים ללימוד מעמיק לאורך הלילה במקומות שונים באזור בית חיינו. ע"פ הוראת הרבי הרש"ב על יום זה – "מען דארף מייקר זיין מיט יעדער רגע", עסקו התמימים עד עלות השחר בלימוד תורתו של משיח, וכן הקדישו – ע"פ עצת א' התמימים – לימוד מיוחד בענייני גאולה ומשיח, השייך במיוחד ליום זה, אשר בו מאיר 'גילוי הארת המשיח'.

יום רביעי כ"א ניסן – שביעי של פסח

על אף העייפות הרבה מהלילה הארוך, ניצבו התמימים לתפילת שחרית בשעה 10:00. לאחר התפילה נודע שמתארגנת תהלוכה מיוחדת אל עבר שכונת בארא פארק, מיד לאחר מנחה בשעה 17:30. התמימים התוועדו על כך, שלא שייכת מנוחה עדי התגלות והמשולמת, וכך עוברים התמימים מהלילה הארוך, אל תפילות שחרית ומנחה וסעודת החג, ומיד יציאה לתהלוכה המרכזית.

בשעה 18:00 הסתדרה התהלוכה ע"פ כללי המשטרה וההנחיות הידועות. למעלה ממאה תמימים ניצבו בשתי שורות ישרות, כאשר קיים מרחק של '6 פיט' מכל בחור ובחור. התהלוכה החלה לצעוד בסדר מופתי ברחובות שכונת המלך המרכזיים, כאשר המראה היה כמסדר צבאי המאומן היטב. לאחר התגובות הנלהבות של תושבי השכונה, המשיכה התהלוכה לצעוד לכיוון שכונת בארא פארק.

לאורך הדרך (כחצי שעה לערך) לוותה התהלוכה בליווי משטרתי כבד, שדאג לסדר המופתי של התהלוכה. עם ההגעה לשכונת בארא פארק, יצאו כלל החסידים, סאטמר, באיאן, ויז'ניץ, בעלזא ועוד, והביעו את התפעלותם החיובית מהשמחה שהביאו עמם חסידי הליובאוויטשער-רבי, המלך המשיח.

בשעה 21:30 חזרו התמימים אל ה'מפקדה הראשית' – 770 איסטערן פארקווי, וציפו דקות ארוכות מול חזית בית חיינו, לצאתו המיוחל של הרבי מלך המשיח שליט"א, ולשיחה ל'אלו שחזרו מהתהלוכה'…

לאחר סעודת החג ישבו התמימים להתוועדות חסידית, בה עוררו אודות שיחותיו של מלכנו על יום זה, אשר עיקר נקודת 'גילוי הארת המשיח' צריכה להיות מורגשת בלב, והדרך לפעול זאת באמצעות התבוננות בענייני הגאולה השלישית (כמבואר בד"מ ש"פ ואתחנן תנש"א).

תוך כדי ההתוועדות השעון הצביע על השעה 2 בלילה, והזעקה פרצה מאליה… כעת ממש מציינים חודש שלם לסגירת בית חיינו-בית משיח, בית רבינו שבבבל. לא יום, ולא שבוע.. ח-ו-ד-ש הכולל בתוכו ש-ל-ו-ש-ים יום בהם 770 סגור על מנעול ובריח… עד מתי רבי?…. עד מתי?… כ"ב אדר תש"פ – כ"ב ניסן תש"פ… מי היה מאמין שנגיע ליום הזה ועדיין המצב יישאר כך…

יום חמישי כ"ב ניסן – אחרון של פסח

בתפילת שחרית שירת ההלל – בפעם האחרונה לחג זה – נשמעת בחוזקה, לצד ניגון כל ניגוני הרבי על פרקים אלו, ומיד לאחר מכן ישבו התמימים להתוועד על מעלת היום.

קרוב לשעת השקיעה הגיעו רגעי השיא של החג… מקומו הק' של מלכנו הוכן ב'שביל המגודר' בחזית בית חיינו, כאשר המצות והיין  מונחים על המפה הצחורה לצד גביע הכסף הטהור. כסא הקטיפה הוצמד לשולחן העץ, ושירת ה"יחי" – עם דמדומי חמה – החלה לפרוץ מקירות ליבם של תלמידי התמימים…

כלל התמימים עמדו בקרבת מקום, תוך שמירה מוקפדת על ההנחיות והכללים, עם מרחק '6 פיט' מכל בחור. ניידות משטרה נכחו במקום ודאגו לסדר המופתי, כאשר קצין המשטרה 'ויני' ניצח על המערך כולו.

כוסות היין החלו לחלחל, וניגוני רבותינו נשיאנו החלו להתנגן… זעקת 'כלתה לתשועתך נפשי' פרצה מלבבות התמימים המייחלים לראות בעיני בשר את אותו 'המשיח' שמאיר עלינו את הארתו ברגעים אלו.. איננו מסתפקים ב'הארות' ובשאר דוכסין, איפרכין ואיסטרולוטין, רצוננו לראות את מלכנו בפועל ממש!!!

חושך אפף את השדרה, ואור אחד מפציע ומאיר על מקומו הק'… ניגון ד' בבות ברגעים אלו חיבר את כלל החסידים במחשבה על הרבי שליט"א, וברצון עז ולוהט להתגלותו המושלמת…

לאחר תפילת מעריב והבדלה, הציפייה עולה שוב ושוב, לראות את מלכנו מחלק לכל אחד ואחד מבני ישראל 'כוס של ברכה', מתוך 'כוסו המליאה הפתוחה הקדושה הגדושה והרחבה'.. אך המאורעות הסתכמו – ללא התגלותו הגשמית של מלכנו.. ההרגשה הקשה אינה מפילה את רוחם של אי אלו מהתמימים, אלא מוסיפה כוח ומרץ לפעול בכל דרכי התעמולה להבאת ההתגלות המשולמת בפועל ממש.

בקבוקי ה'משקה' הוזנקו מבתי אנ"ש ומתאי התמימים שנמכרו לגויים, ופעלו את פעולתם להמשך התוועדות אקטיבית.

יום שישי כ"ג ניסן

חיי השגרה חוזרים לקדמותם (עד כמה שניתן להגדירם בהגדרה זו). לראשונה לאחר שבעה ימים רצופים – חוזרים להנחת התפילין, וכעת נמדדת ונבחנת ההשפעה של ימי התוהו כיצד הם נפרטים לעבודת ה' ולהתקשרות לרבי בעולם התיקון (כמבואר בארוכה בכל סדרת ה'דבר מלכותי'ם' האחרונים).

בתפילת 'קבלת שבת' נשמעת שירת 'לכה דודי' במנגינת 'והוא גואלנו' בצורה מיוחדת ביותר. שירת 'ימין ושמאל תפרוצי . . על יד איש בן פרצי', מגבירה את הביטחון הגמור שכאשר נמצאים על יד 'איש בן פרצי' יתגשם המצב בו 'ימין ושמאל תפרוצי' כאשר 'יעלה הפורץ לפניהם', בהתגלותו המושלמת של מלכנו נאו ממש! שירת ה"יחי" באה בהמשך לשירה האדירה, ועם נקיפות השעון רק גברה והתעצמה..

בעת סעודת השבת, התוועדו התמימים על מעלת בית חיינו – 770, כאשר בין הדברים, סיפרו תמימים רבים על חלומות מיוחדים אודות 770 שחלמו בימים האחרונים…

יום שבת קודש כ"ד ניסן

'אמירת כל התהלים בהשכמה' – כהוראת מלכנו שליט"א, קוימה במלואה, על אף הגשמים והרוחות ששררו בשעות אלו בחוץ.

בעת סעודת השבת התוועדו התמימים על ההפטרה המיוחדת של פרשתנו, בה מסופר על ריקודו המיוחד של דוד המלך – 'ודוד מפזז ומכרכר בכל עוז', לצד שיחותיו הק' של מלכנו בנושא זה, המביעות את הצורך בשמחה זו הקשורה לשמחת הגאולה, ואי שימת לב ל'הנחות העולם' הטוענות את טענת מיכל בת שאול, אשר "ותבז לו בליבה"…

בשעה 1:30 נעמדו התמימים – תוך שמירה על ההנחיות – בציפייה דרוכה להתוועדות קודש פרשת שמיני תש"פ. מילות הקודש מהתוועדות זו בשנת תנש"א, מהדהדות בחלל האוויר – "כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים ואפילו טף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש!  ומזה מובן, שאין מקום כלל שבמקום לפעול בעצמם יסמכו על אחרים או יטילו את העבודה על אחרים – אלא זוהי העבודה דכל אחד ואחת".

לאחר תפילת מנחה, החלו לומר – ע"פ המנהג הידוע – את פרק א' בפרקי אבות, כאשר ב'סדר ניגונים וחזרת דא"ח' נאמרו כמה מביאורי מלכנו על משניות בפרק זה.

בעת סעודת ה'מלוה מלכה' התוועדו התמימים, אודות חיי השגרה שיחלו מחר. ועוררו על כך, שאינם חיי שגרה כלל – כל עוד שקועים אנו במצב הנוכחי.. לאחר זמן הודגש, שחיי השגרה ניטלו מאיתנו כבר לפני 25 שנה, או ליתר דיוק משנת ג'תתכ"ח..  עד מתי?..

*

יוסי,

זהו סיכומו של חודש ניסן בד' אמותיו הקדושות!  

המהפכות הבין-לאומיות שמתחוללות בימים אלו, אינם מנת חלקו של תמים הנמצא במחיצת מלכנו. אך מתוך שיח עם אנ"ש וידידים אחרים, מובן שלא ניתן לעצום עיניים לנוכח המצב ההזוי השורר בעולם. קצב ההדבקה, החולים והנפטרים, ביטול המשק והעבודות השונות, וכן הלאה.

אך כמו תמיד – יש מישהו שמפקח על המערכה ודואג לשלומם של בני ישראל. מי שנמצא כאן – במחיצתו הק' – מרגיש זאת בצורה החזקה ביותר, הלא הוא הרבי מלך המשיח שליט"א.

בימים אלו, האור בחדרו הק' של הרבי מלך המשיח שליט"א לא נסגר – אף לא לרגע קט. כל מי שנכח בבית חיינו בשנים האחרונות, ובשנה זו גופא, יכול העיד על כך, שהאור בחדרו של הרבי פעמים דולק ופעמים כבה. אך לא כן בימים אלו, אשר האור המאיר ללא הפוגה, נוסך בלב מעין הרגשה פנימית, שיש רבי, שדואג כל הזמן לבני עמו. שישנו רועה שבודק באופן תדיר את צאנו, מי נחסר ומי מתווסף, מי צריך רפואה ומי צריך תקומה בעבודת ה'.

אמנם בית-חיינו סגור ומסוגר על מנעול ובריח, והזאל הגדול ריק מאדם, אך 'בשם קודשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד', ומהנר שלא נכבה בחדר הקטן בימין הכניסה למקום השראת השכינה, עולה ומיתמרת מאכולת אש גדולה המאירה ברוחניות ובגשמיות לכל יהודי ויהודי באשר הוא, בפרט בימים אלו.

יוסי, עלינו להחדיר לליבנו שיש רבי חי וקיים – הפועל בכל רגע נתון למעננו.. צריך לפרסם לכל מי שאפשר, שיש רבי שניתן לכתוב אליו מכתבים גם בימים אלו… שיש רבי שניתן לבקש ממנו הכל, וברשותו לרפאות ולהחיות, לעזור ולתמוך, לברך ולהשפיע, בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות..

לפני ארבעים שנה, בימים בלתי-שגרתיים מעין ימינו אנו, היו מחכים למלכנו מחוץ ל – 770, כעשרה שקים מלאים במכתבים מכל רחבי העולם ומכל הקשתות.. אין סיבה ששקים אלו לא יגיעו כעת, צריך רק להפיץ את הידיעה המתבקשת 'שיש כתובת'.. [ולא השתנה דבר, מלבד זה ששליחת המכתב נפעלת בצורה קלה יותר, דרך ה'אגרות קודש'].

"יש רבי בעולם שאינו נכנס בהגבלות הטבע – והרוצה ללכת לבטח דרכו לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי".

רבי, תודה!!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!  

עומד מול חדרו הק', בביטחון גמור להתגלותו המושלמת

אחיך, מני. 770 – בית משיח, בכל מצב ובכל מחיר!