על מה הבחירות האלו?

מאת: שלום בער קרומבי, חב"ד אינפו

א.

על מה הבחירות האלו? שואלים הפרשנים, ומנסים להבין מה יגרום בסופו של דבר לאנשים לצאת מהבית אל הקלפי ולהחליט איזה פתק להניח במעטפה. בבחירות הקודמות יצאו 19 מנדטים להצביע נגד יוקר המחייה, לפני מספר מערכות בחירות היו אלו 'הגימלאים' שהוציאו את ההמונים מהבתים וסחפו את הקולות. פעם הבחירות הן על מחירי המילקי ופעם סתם על כך שאין למי להצביע. ועל מה הבחירות האלו?

ככל שמתקרב מועד הבחירות נראה כי הפעם יותר מחוק הגיוס או הפגיעה בלומדי התורה, מונחת כעת על המאזניים מערכה חסרת תקדים על עתידה ואופיה של היהדות בארץ הקודש. בקדנציה קצרה של שנתיים נפרצו חוקים שלא העזו לגעת בהם יותר מ-60 שנה, במה שמכונה "שבירת הסטטוס-קוו". הפגיעה הקשה נקטעה רק בגלל שהממשלה נפלה והלכנו שוב לבחירות. לכן אם המצב הקיים יישאר מבחינת הרכב המפלגות סביר להניח ששוב תקום לאחר הבחירות ממשלה אנטי דתית, שתמשיך בברית האחים נגד הציבור החרדי, ומה שהתרחש בשנתיים האחרונות עלול להפוך לפרומו בלבד.

הבחירות הקודמות היו רק לכאורה על מחירי המילקי, אבל בסוף הסתבר שהם היו על חוק הגיוס, על הסנקציות הפליליות ועל שינוי הססטוס-קוו בנושאי דת ומדינה. יום אחרי הבחירות גילינו שהעם לא איתנו. מליון יהודים יראים לדבר ה' יצאו לרחובה של עיר לצעוק נגד חוק הגיוס, אבל העם לא ממש התרגש.

גם בבחירות הקרובות, חלק גדול מתושבי ארץ הקודש לא ייצאו בעוד פחות מחודש לקלפיות כדי להצביע בעד, הם ייצאו כדי להצביע נגד. נגד יוקר המחייה ולא בעד רווחה כלכלית. נגד מדינה פלסטינית ולא בעד מדינה יהודית. נגד לומדי התורה – ולא בעד אף ערך אחר. כנראה כך המצב בחברה שמכילה כל-כך הרבה קטבים וקיצוניות. אך הבעיה היא שיש מי שמספק את הסחורה למי שמחפש מדוע להצביע "נגד".

כיצד הגענו למצב שחלק מרכזי בציבור הישראלי יוצא להצביע נגד עולם התורה, נגד לומדי התורה ונגד קודשי ישראל? איך קרה שאותם 19 מנדטים שרצו להצביע בעד יוקר המחייה הפכו לכלי קרדום נגד תורת ישראל וציפו מראש מפלגתם שלא רק יעשה סדר במחירי המילקי אלא יקח את קצבאות הילדים למשפחות החרדיות. הסיסמה שהייתה אמורה להיות הכי "בעד" הפכה לכלי ניגוח של "נגד" העולם החרדי. איפה טעינו בדרך? כיצד אפשרנו לקמפיין השנאה לחלחל אל הציבוריות הישראלית ולהכות שורשים?

המציאות שצפה מעל פני השטח בשנתיים האחרונות רקמה עור וגידים הרבה לפני שהברית בין שתי המפלגות הבשיל להדרת החרדים מהקואליציה והכרזת מלחמה על עולם התורה. החוקים שראינו במהלך הקדנציה האחרונה היו רק זרעים שהבשילו כפרי בשל על מצב שהלך והתפתח במשך שנים, בו חלקים גדולים מעם ישראל פשוט לא מרגישים חלק.

של מי התורה? של אברכי הכוללים ותלמידי הישיבות? התורה היא של כל עם ישראל! אז למה יהודי פשוט מגבעתיים לא מרגיש שגם לו חשוב לשמור על תורת ישראל ומסורת ישראל? מדוע המלחמה על המשך קיום התורה הפכה לכלי ניגוח בין מחנות בחברה הישראלית?

סיכום קדנציה הוא זמן טוב לסכם את ההשלכות של כל מה שהתחולל כאן בשנתיים האחרונות. לא היה כאן רק שבר בין מפלגת הציונות-הדתית לחרדים, אלא עוד תחנה ביריבות קשה ומרה בין חלקים שונים בתוך עם ישראל. היריבות הזו מלווה אותנו כמעט 70 שנה והקדנציה האחרונה הייתה רק הסימפטום שלה.

כעת הגיע הזמן לעשות לה סוף.

ב.

הבחירות הקודמות התחלקו לשניים. הציבור הכללי יצא להצביע בעיקר על יוקר המחייה. הציבור החרדי יצא להצביע על סוגיית הגיוס. אנחנו עדיין לא יודעים על מה ייצא הפעם הציבור להצביע. השאלה היא על מה אנחנו יוצאים מהבית ביום פקודה? ולנו, חסידי חב"ד, יש דרך ושליחות. הרבי הציב בידינו מטרה ברורה – להביא את בשורת הגאולה לכל יהודי בדור ולהביא את משיח צדקנו בפועל ממש. כאן למטה מעשרה טפחים. באחדות, באהבה, בחיבור לערכי הנצח של עם ישראל. לא רק כסיסמת בחירות לתקופת חודשי הקמפיין, אלא כמסר אמיתי ומהדהד, כשליחות חיים.

תוכנית הפעולה למיגור השנאה בעם נכתבה בידי מנהיג הדור ומחולקת לעשר פקודות מטכ"ל – עשרת המבצעים. ממש לא משנה מה יקרה בקלפי ביום פקודה, אלא מה יקרה ביום שאחרי. מי שיש לו שליחות להאיר את העולם ולהפיץ את המעיינות לא הופך לשופר של מפלגה כזו או אחרת, אלא מבין שיש שליחות אמיתית להציל את עם ישראל, לחבר ולאחד. הבחירות יסתיימו, הדי הקמפיינים יימוגו, ואנו נמשיך להפיץ ולהאיר בדרכו של הרבי.

לכן חסידי חב"ד הם הציבור היחידי בארץ הקודש שלא מבקשים לעצמם מאומה בכל קלחת הבחירות. כל מי שמתעסק בענין הבחירות בקרב חסידות חב"ד יודע שאותנו לא יקנו בתקציבים, לא בהבטחות ולא בנציגים. להפך – חסידי חב"ד הם הקהל היחיד שדווקא אם יבטיחו להם נציג חב"די בכנסת, יחשבו פעמיים אם להצביע לאותה מפלגה. זאת כיון שלנו יש שליחות אחת שלא יכולה להשתנות באף מציאות פוליטית. השליחות שלנו היא להאיר את הנשמה היהודית בנר מצווה ותורה אור, לאסוף ולאחד את השברים ולפעול למען כל עם ישראל, כדי שלא יהיה יהודי אחד בארץ הקודש שיוצא להצביע נגד עולם התורה. לא בגלל תקציבי עולם התורה שנפגעו, אלא כי ההצבעה נגד עולם התורה אינה הבעיה אלא הסימפטום. אנחנו לא רוצים שיהודי יצביע נגד התורה כי אכפת לנו בראש ובראשונה מהיהודי הזה עצמו, שהוא "חלק אלוקה ממעל ממש".

הפגיעה הקשה בעולם התורה כואבת מאד, אבל יותר מכך כואבת האמירה של עם ישראל כשהוא מצביע נגד לומדי התורה. מה זה אומר עלינו? שהתרשלנו בתפקידנו ויש עדיין יהודים כה רבים שמרגישים שזוהי אינה תורתם חלילה?! כשיהודי מצביע נגד עולם התורה זוהי אחריותנו ואם הגענו למצב בו ניתן לתקוף את תורת ישראל בצורה הגסה ביותר, הרי שכנראה לא התמדנו מספיק בשליחותנו. אם היינו פועלים מספיק לחבר את אותו יהודי לשורשיו האמיתיים הוא לא היה מצביע נגד לומדי התורה ובטח לא בעד מפלגה שחרטה על דגלה שנאה לכל המדיף ריח של קדושת עם ישראל.

ג.

בשנתיים האחרונות עסקנו רק בבעיה, אבל לא נגענו בשורש. היה כאן חוק גיוס דורסני, פגיעה במערך הנישואין, חוק גיור מסוכן, הכרה ברפורמים ועוד. אלו פרצות מסוכנות שיידרשו עוד שנים רבות לתקנן, אבל הן לא הבעיה אלא רק התוצאה. הבעיה האמיתית היא ששנים רבות עם ישראל הוזנח. התורה הייתה שייכת רק לקומץ קטן של לומדי התורה וחלקים רחבים בעם ישראל לא הרגישו חלק. ברוח ימי הקמפיינים והמסרים, הגיע הזמן לקמפיין שהתורה אינה שייכת רק לחרדים. היא של כולם. גם של יוסי מרמת גן ומיכל מקרית גת.

אצלנו חסידי חב"ד מנהלים קמפיין לא פעם בשנתיים אלא יום-יום שעה-שעה. קמפיין של אהבה, קמפיין של חיבור, להפצת המעיינות ולהאיר את הנשמה היהודית. לנו יש משימה להביא את משיח צדקנו בפועל ממש ואת זה עושים עם כל עם ישראל, "כי לא ידח ממנו נידח". לכן כדי להתחיל לתקן את העוולות של השנתיים האחרונות קודם כל צריכים להציב בראש ובראשונה את מבצע אהבת ישראל – חיבור אמיתי של כל חלקי העם סביב התורה. וכשכל יהודי ירגיש חלק מתורת ישראל הוא כבר ממילא לא יפעל נגד לומדי התורה.

על זה בוודאי הבחירות האלו.