פיליפינים: מאות יהודים חגגו את ראש השנה באי אל נידו

ראש השנה תשפ"ג.

לא מאמינים שכותבים על זה בלשון עבר, ועוד איך עבר.. איזו הצלחה ואלו ניסים גלויים מהרבי, לפי התגובות של האנשים שאינן פוסקות, אנחנו מבינים שהחג באמת לא עבר, אלא ממשיך ופועל פעולתו בלב כל אחד ואחת…

שבועיים לפני ראש השנה התחלנו להרגיש עליית מדרגה בפעילות הבית חב"ד ובמקביל עומס ברישום לראש השנה.

הפעילות העניפה בבית חב"ד שאבה אותנו: שיעורים עם המטיילים, התוועדויות, שבתות, מסעדה, תפילין לאורך כל היום וזרם אנשים בלתי פוסק בבית חב"ד,

ובמקביל, הרישום לראש השנה לא התחשב בכך והמשיך לזרום ולגדול, כשמספר הנרשמים התקרב ל80 יהודים אמרנו אם נבנה שולחנות צרים נוכל להכניס עד 90 איש בבית חב"ד, אבל הרישום המשיך לטפס…

בינתיים מחפשים זוג או בחורים תמימים שיצטרפו אלינו לשליחות, מחירי הכרטיסים בשמיים, הרישום ממשיך וממשיך ואנחנו מנסים בתוך כל העומס היום יומי של הבית חבד להתכונן לראש השנה, משלוחים של מוצרי מזון כשר, עופות ודברי יודאיקה מישראל/ מנילה/ ארצות הברית, באוויר ובים עם חברות שילוח ומטיילים.

ועיקר העיקרים מתחילים לחפש חלל כלשהו לראש השנה, האפשרויות שגם כך מצומצמות מאוד, ונופלות בזו אחר זו, אולם העירייה קטן וללא מיזוג, שני מלונות מרחק דקה מאיתנו מרחו אותנו עם תשובה ולבסוף סירבו,

בינתיים משפחה שרצתה להביא מזוודות עם ציוד לבית חב"ד אך לא יכלה, שלחה תרומה של 1400 ש"ח למשלוח מהיר. החלטנו שקופצים למים ומטיסים אלינו תמים, 1,200$ צד אחד…

יום רביעי הלכנו לאל נידו גרדן ריזורט 7 דקות הליכה מהבית חב"ד, מלון יוקרתי שאנחנו בקשר עם המנהלים שלו, אך הם לא ענו לטלפונים והודעות, מגיעים לפגישה והמנהלים הקבועים לא נמצאים, האישה שהייתה בשטח ואיתה דיברנו שידרה לנו שהיא לא מבינה את האנגלית השבורה שלנו וההרגשה היא שהפגישה כושלת למדי.

למחרת בבוקר הודעה ממנהלת המקום מתנצלת על חוסר הקליטה של הפלאפון בימים האחרונים ושואלת אם נרצה לבוא, להיפגש ולדבר. הגענו חוששים, והם שואלים מה הסיפור מה אתם צריכים בדיוק, ברישום באותו זמן היו 127 יהודים, הסברנו שאנחנו לקראת ראש השנה ואנחנו רוצים מקום לבית כנסת ולסעודת חג.

עשינו סיור במקום ונמצא חדר מתאים במדוייק לבית כנסת, ואולם מדהים לסעודת חג, כעבור שעות ספורות של מתח הם הודיעו שאפשר אך בסכום מופרז. קצת התמקחנו אך לא נותרה ברירה והחלטנו שהולכים על גדול, עשינו רשימה של כל הצרכים שלנו, והמירוץ נגד הזמן התחיל לעבוד.

בית הכנסת צוייד במחיצה מהודרת ועמוד חזן, מנסים לחשב איך מכניסים 150 איש באולם…

בין לבין הספקנו, קניות ירקות עצומות בשוק כפרי קטן ומצומצם, משלוח עופות שנתקע ושוחרר, חתימת חוזה על מחסן לבית חב"ד, גיוס עובדים נוספים לבית חב"ד, פגישה עם ראשת העיר, פגישה עם מפקד המשטרה. ותוך כדי מגלים שהמזוודה עם כל המחזורים ומפות השולחן נעלמה…

שבת עם 70 יהודים והרישום לראש השנה עומד מיום שישי על 150 אנשים.

מצאת השבת עד 2 בלילה עשרות מטיילים מגיעים לבית חב"ד ועוזרים בהכנת האוכל, 3 בלילה סוגרים את הבית חבד, 6 בבוקר פותחים לסליחות, תפילה והמשך עבודה.

יום ראשון שעה וחצי לפני החג אנחנו מגלים שהיתה בעיה באקסל והרישום לא התעדכן 1-7-2 אנשים כבר רשומים!!!

קניית כסאות נוספים, אלתור שולחנות, הדפסת מחזורים,

זהו אנשים מתחילים להגיע, האירוע באבטחת משטרת אל נידו, וצבא פאלאוואן.

התרגשות אמיתית מלווה בחששות גדולים…

אנחנו מקבלים את האורחים, השולחנות ערוכים, אבל האוכל עדיין לא מוכן להגשה ואין מי שינהל את המערכה… מטיילים יקרים תופסים את הפיקוד ומנהלים את העובדים. אנחנו עסוקים בלקבל את האנשים בברכה, בלהניח תפילין בדקות האחרונות של השנה ובהדלקת נרות חג.

חג שמח ושנה טובה ומתוקה לכולם, מתחילים תפילה בבית הכנסת המפואר שלנו. 100 יהודים גברים ונשים בתפילת חג.

ועוברים לאולם לסעודה חגיגית, 182 מקומות נתפסו!!!

רגע לפני הקידוש הקהל הקדיש דקה של הצדעה לרבי מלך המשיח שליט"א ששלח אותנו לאל נידו ולמעצמת השליחות של הרבי להכין את העולם לביאת המשיח.

קידוש, סימני ראש השנה כולם ביחד, אווירה מרוממת וברוך השם שפע של גשמיות מתחיל לזרום לשולחנות, שנהיה לראש קוים בהידור עם 2 דגים שלמים.

אווירת חשמל בקהל, שירים, ניגונים ואחדות אמיתית.

בקשנו מהקהל בקשה אחת שכל מי שלא נרשם לארוחות הבאות יידע שהוא מוזמן לבוא בשמחה ושכולם יבואו לתקיעת שופר ב2 הימים. מחיאות כפיים של הקהל שהבטיח להיעתר לבקשתנו.

תפילת חג עם למעלה מ70 יהודים ביום הראשון ו50 יהודים ביום השני,

במהלך ראש השנה 150 יהודים בקצה העולם שמעו תקיעת שופר.

תשליך היה חזק מאוד, עשינו תהלוכה בשירה וזמרה לים, התשליך הכי יפה בעולם.

ביום השני של החג חווינו הפסקת חשמל ולאחרי התחילו פיצוצים וגיצי אש באוויר, חוטי החשמל הראשיים של העירייה שמתחברים אלינו התחילו להישרף, בנס איש לא נפגע, התפנינו כולם במהירות ובביטחה וחברת החשמל הגיעו לנתק את החשמל הראשי,לאחר שנותקנו מחשמל וחלפה הסכנה חזרנו להמשך סעודה וברוך השם שעד תפילת מנחה חזרו לתקן. הקהל טעם קצת מסגנון החיים ומהקשיים שיש כאן בהתנהלות היום יומית.

התוועדות סיום ותפילת ערבית במניין.

ראש השנה שלא יישכח, הרגשנו בכל שלב איך אנחנו עושים מה שביכולתנו והרבי פועל ועושה ניסים.

הקהל כל כך התחבר, נהנה והתרגש והתגובות לא מפסיקות לזרום, מבקשים מבורא עולם שיכריע את הכף ויכתוב את העולם כולו לגאולה…