מוסקבה: הקהילה היהודית עלתה לקברו של ה'בוידער רב'

היום, י"ד סיוון, חל יום היארצייט של 'דער בוידער רב' הרב הגאון החסיד משולם ישעיהו זוסיא שובאוו ע"ה, ששימש כרבה הראשי של ברית המועצות, גם בימי שלטון האימה הקומוניסטי. יהודים מהעיר עלו לתפילה ואמירת קדיש במקום ביוזמת נכד נכד השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד השליח הרב זלמן אבעלסקי הרה"ר למולדובה, שבעקבות סיפורי סביו על אישיותו הגדולה של הבוידער רב זכה אף לאתר את קברו בבית החיים במוסקבה רוסיה.

במקום אמרו קדיש והדליקו נרות לכבוד יום היארצייט.

תולדות חייו:

שימש כרב בבית הכנסת החב"די המיתולוגי 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.

הרב משולם ישעיהו זושא (זוסיא) שובאוו היה רבה הראשי של ברית המועצות, גם בימי שלטון האימה הקומוניסטי, שימש כרב בבית הכנסת החב"די המיתולוגי 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.

נולד בערך בשנת תרל"ו בעיר סרדינה בודע (בודסלאב) שברוסיה הלבנה לאביו ר' טובי', שהיה קודם לכן שו"ב בבאברויסק. ר' טובי' היה חסיד פיקח וטוב לב. חסידים רבים פנו אליו תדיר לבקשת הדרכה בחייהם האישיים ולבקשת עצה טובה. משפחתו של ר' טובי' היתה משפחת חסידים המיוחסת עד לשל"ה הקדוש ולר' זוסיא מאניפולי. החסידות עברה במשפחה החל מהדור הראשון.

בצעירותו למד אצל רבי אליעזר מטעלז, שהעיד על הבחור הצעיר כגאון מתמיד ושקדן. כבר מקטנותו נודע כילד מתמיד השוקד על תלמודו ללא הרף. בשעה בה בני גילו השתובבו בחוץ. היה זוסיא יושב בביתו רכון על הספר הגדול בעל האותיות הקטנות.

זקני החסדים מספרים עליו שהיה בקיא בש"ס עם פירושי התוספות בעל פה.

הרב הראשי לברית המועצות

דמות של גאון חסידי, עם ביטול חסידי – הרב ישעיה משולם זוסיא שובאוו "דער בוידער רב", – הרב הראשי לברית המועצות ובירתה מוסקבה, בנוסף כיהן כרבם של העיירה בוידע ובית הכנסת מרינה רושצ'ה בשנים הקשות של עליית הקומוניזם. העילוי שצמח בטעלז, וגדל להיות גאון אדיר בתורה, לא פסיק פומיה מגירסא והיה נוסע תדיר לליובאוויטש דמות מופת עבור חסידי חב"ד בבירה הרוסית מוסקבה וברחבי ברית המועצות.

נפטר בי"ד סיון בשנת ה'ת"ש ונקבר במוסקבה.

משפחתו:

בנו, הרב בן ציון שובאוו

חתנו, הרב מרדכי דוד לאקשין

חתנו, הרב שמריהו אבעלסקי

חתנו, הרב אברהם פלדמן

בן דודו, הרב ישראל ג'ייקובסון

נכדו שזכה לגדול בביתו השליח והרב הראשי למולדובה הרב זלמן אבעלסקי, סיפר אודותיו סיפורי פלאים ששמע מגדולי החסידים, שהפלו בשבחו אישיותו המיוחדת של סבו הרב הראשי לברית המועצות.

בעקבות סיפורי השליח הרב זלמן אבעלסקי רבה הראשי של מולדובה לנכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב, עלה חיפש ואיתור המצבה וכו'.

זמן מה לפני בר המצווה של נכדו השליח הרה"ח ר' זלמן אבעלסקי הסתלק לבית עולמו ביום חמישי פרשת שלח י"ד סיון בשנת ה'ת"ש – סביו הדגול הרב הראשי לברית המועצות רבי ישעי' משולם זוסיא שוּ"ב (שוחט ובודק) זקנו, הרב שובאוו המכונה "דער בוידער רב" כיהן כרב בבית הכנסת "מרינא רושיצ'א" במוסקבה, סביו נפטר בבית על מטתו, במיטת נשיקה ללא כל יסורים, ונקבר על ידי ה'חברה קדישא' בבית החיים היהודי במוסקבה.

רב גאון ומחולל פלאים

לימים סיפר הגה"ח הרב זלמן אבעלסקי: כי בילדותו, בין תפקידיו לסיוע בבית בהכנות לשבת היה לקנות את הבירה לכבוד שבת במקום מסויים שבו היה מוחזק אצל החסידים ככשר, ונבדק כדין על ידי חסידים בעלי מסירות הנפש. אלא שבתקופה מסוימת החל גוי להציק לו ולהפריע בכל פעם בדרכו. באחד הפעמים הגיע הדבר לידי כך שאותו גוי חסם את דרכו, התנפל עליו וחטף מידין את בקבוקי הבירה שרכש זה עתה עבור בני משפחתו לכבוד שבת קודש.

בערב שבת לאחר מכן, כאשר אימו מרת נחמה רחל בקשה ממנו ללכת שוב לקנות את הבקבוקים עבור שבת, לא חפץ בכך, משום הפחד קרסם בו משום שחשש שמא יפגש שוב בגוי זה, כשהציק לו עד מאוד כששמע סבו הגאון את חששותיו, הרגיעו ואמר לו שהוא מובטחני שמהיום ואילך לא יציק לך יותר גוי זה.

באותו יום מת אותו גוי במיתה משונה, רכבת שעברה בעיר דרסה אותו למוות ויהי לפלא בקרב יהודי מוסקבה כששמעו את השתלשלות הדברים.

מתמיד וגאון

שקידתו והתמדתו לא ידעו גבולות. ר' ישעיה זוסיא לא היה נראה כלל בביתו. במשך כל היום ישב בבית הכנסת ושוקד על התורה והחסידות, כל ימי לוח השנה היהודי, לא הייו אצלו הבדל ממשי בין יום ליום בקשר לשקידתו בלימודו, כך גם היו רואים אותו בבית הכנסת בערב יום כיפור מתמיד בלימודו.

גאונותו כלמדנותו היתה גם שם דבר, היה בקי עצום בש"ב ופוסקים בכל דברי הראשונים, כך גם ידוע שהיה בקי עצום בכל פירוש "המרדכי" (לרבינו מרדכי בר"ה אשכנזי) על הש"ס וידע את כל תורתו "ישר והפוך".

גם בערוב ימיו, כמעט ולא פסק פומיא מגירסא. נכדו הרב זלמן אבעלסקי, סיפר שבילדותו גדלו יחדיו כל המשפחות בדירה קטנה המחולקת לחדרים עבור בני הבית, על אותם ימים מספר על האור והקדושה של סבו הגדול.

"כל אותן השנים" מספר הרב אבעלסקי בהתפעלות בלתי נסתרת, לא זכיתי לראותו ישן לא בלילה וכל שכן שלא ביום. פעמים רבות קרה שהתעוררתי משתני מספר פעמים במשך הלילה ובכל פעם ראייתי את סבי היקר רכון על ספרי הקודש גמרא לצד ספרי מפרשים ושוקד על תלמודו!".

כך מספר גם חתנו של ר' זוסיא הרה"ח ר' אברהם פלדמן ע"ה (יהודי חסידי וירא שמים בתכלית, שחסידים סיפרו כי מדת האמת וליושרו היה דבר נדיר ללא אח ורע) סיפר כי לא זכה לראות את חותנו ישן, תמיד יושב עם ספר ולומד.

מי שהעריצו מאד, היה הגאון החסיד ר' זלמן לייב עסטולין, שכל ימיו הפליא אותו כבקיא בש"ס עם כל פירושי התוספות בעל פה. גם הרב שובאוו החזיר לו אהבה וחיבה, קירבו ומסר לו אמרות וסיפורי חסידים רבים, השנים התוועדו רבות בדברי תורה וחסידות, ושנים רבות לאחר מכן היה חוזר ר' זלמן לייב על הסיפורי חסידים ששמע ממנו.

ר' ישעי'ה זוסיא היה עובד ה' גדול בדרך החסידות. כשם שתבע מעצמו יגיעה בלימוד התורה כך גם תבע מעצמו ללא הרף בעניני עבודה. תפילתו היתה בדבקות ובאריכות.

בזמן הפרעות והפוגרומים, רצו מספר פורעים לפגוע בו. מיד כשהגיעו לחצר ביתו, החלו להקים המולה גדולה, לצעוק ולדרוש את "הרב". כשעלו לביתו, אמרה להם המשרתת הגויה, שהוא עזב את ביתו והראתה להם את הכיוון בו הוא הלך. האיר המזל ואותם חולגנים האמינו למשרתת והלכו לחפש אחריו בדרך שהורתה להם. כשהמשרתת הביעה לאחר מכן את התפעלותה מכך שר' זוסיא עמד כל העת בחדר הסמוך והתפלל, לא ברח או התחבא אלא המשיך לעמוד על מקומו ולהתפלל, הגיב ואמר למשרתת בפשטות כי הוא כלל לא שם לב ש"האורחים" הגיעו לביתו.

ולא רק בלימוד החסידות ועבודת התפילה הצטיין ר' זוסיא. גם בדרכי החסידות, הזכיר המשפיע ר' מענדל פוטרפס לא אחת בהערצה בלתי מוסתרת, 'הבין' הוא היטב. על אף גדולתו הגדול בש"ס ופוסקים ובכלל בלימוד, הנה מעלתו העיקרית "שידע" לקחת "א קאפ משקה"…

כאמור לעיל, במשך כל היום היה יושב בבית הכנסת ולומד בכיס הפנימי של מעילו היה תחוב דרך קבע בקבוק משקה, ובכל פעם שהיה נכנס איזה יהודי ל"מריאנה רושצ'ה" היה ר' זוסיא סוגר את הספרים בהם למד או עיין, מוציא מכיסו את בקבוק המשקה ומזמין את היהודי הנכנס להתוועדות בו היה מעוררו לעבודת ה' בדרכי החסידות וקביעת עיתים לתורה. בהזדמנויות שונות התבטא שבסופו של דבר ה"חסידידשע פארביינגנישן" שבהן הרבה, שמרו אותו בבחינת "עושה טובה לעצמו", חזק ובריא לא רק בנשמתו, אלא גם בגופו. סיפר לא אחת ההתוועדויות המאולתרות הללו, החזירה אותו לבוראו.

ר' זוסיא זכה להיות חסיד ומקושר עד מאוד לרבותינו נשיאנו ואף זכה להערצת חסידים רבים. הרה"ח ר' מרדכי קוזלינר ע"ה סיפר כי אביו (החסיד הנודע חז"ק) לקחו פעם במיוחד לבית הכנסת "מרינה רושצ'ע", על מנת להראות לו את תמונתו של הרב דער בוידער רב.