חתן עם חותנו • משיח בפרשה

את מי הביא יתרו למדבר? ואיך יתרו קשור ללבן?

בחורה צעירה מביאה הביתה את החתן שלה, ולאחר ארוחת הערב אביה יושב לדבר עם הבחור. הוא שואל אותו לעיסוקו והצעיר עונה כי הוא לומד תורה. אבי הבחורה שואל אותו האם יוכל לספק לבתו בית יפה כפי שהיא מורגלת, והוא השיב, "בעזרת ה'". כאשר אבי הבחורה שואל לגבי טבעת יהלום ראויה, השיב הבחור "אני אלמד, וה' יעזור לנו." כך מתקדמת לה הלאה השיחה, ובכל נושא "ה' יעזור". לאחר שהבחור הצעיר הלך לביתו, נגשה הבת לאביה בכדי לברר על התרשמותו מהבחור.

"אין לו עבודה ואין לו תכניות", אמר לה האב, "אבל הבשורה הטובה היא – שהוא חושב שאני אלוקים"…

בתחילת פרשת השבוע, פרשת יתרו, אנו קוראים על ביקורו של יתרו, חותן משה, במדבר סיני. ידוע שיתרו הביא יחד איתו גם את ציפורה ושני בניה, במטרה לאחד בחזרה את משפחת משה לאחר הפירוד הארוך בעת השהיה במצרים.

לאור הדברים, מקובל להסביר שהפסוק החמישי בפרשה: "וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה" מתייחס לביאתו של יתרו יחד עם ציפורה ("אשתו" של משה) גרשום ואליעזר ("בניו" של משה). אבל לזוהר הקדוש יש ביאור אחר לגמרי, מפתיע ומעניין גם יחד.

לדברי הזוהר המילים "אשתו ובניו" בפסוק מתייחסות לאשתו ובניו של יתרו, דהיינו: חמותו וגיסיו של משה רבינו. אלא שפירוש זה דורש ביאור: מדוע שיתרו יסחוב את אשתו ובניו אל המדבר?! אחרי הכל, מדבר סיני לפני 3300 שנה זה לא כמו ביקור בדובאי של היום…לא היה שם כלום!

הזוהר עצמו נחלץ לעזרה ומסביר שהביקור המשפחתי במדבר נועד על מנת להכניס את אשת יתרו ובניו תחת כנפי השכינה. יתרו ידע שבלתי אפשרי להפוך לחסיד מבלי להגיע לרבי, אי אפשר להיות "חסיד בשלט רחוק", אז אם הוא רוצה להשפיע על המשפחה שלו ולהפוך אותם ליהודים מן המנין, כל אחד ואחת מהם מוכרחים להגיע יחד איתו למשה רבינו המדברה.

[וכמו שאומרים בחב"ד: לא מספיק שאתה מגיע לרבי בשנת הקהל, אלא צריך להביא את כל המשפחה, האישה והילדים גם כן!!]

נשמע הגיוני ומשכנע, יחד עם מסר חסידי המתפרץ מכל כיוון, אבל כל מי שיעמיק לרגע, יתמה על הביאור הזה. איפה מצינו בתורה שליתרו היו בנים?! אמנם, גם לא קראנו או שמענו עד עכשיו על אשת יתרו, עדיין אין לנו מושג איך קראו לה ובת כמה היא היתה, אבל הדבר ברור, פשוט והגיוני שאם היו לו בנות (ועוד שבע בנות!) אז בודאי שהיתה לו גם אישה…

אבל, איפה כתוב שהיו לו בנים?! אולי היו לו רק בנות?!

פה, נעצר הזוהר ועובר אחורה בציר הזמן ומלמד אותנו שלעולם ההיסטוריה חוזרת. לעיל, בחומש בראשית למדנו שגם ללבן, חותן יעקב, לא היו בנים. זאת היתה הסיבה שהוא שלח את רחל יחד עם הצאן לשאוב מים. אחרי הכל, גם נוכל מושחת כמו לבן הארמי לא היה שולח ילדה בת שלוש לשאוב מים אם היו לו ילדים אחרים, בנים זכרים, שהיו יכולים לעשות את זה. אלא, שפשוט לא היתה לו ברירה, בנים לא היו לו… רק בנות! לעומת זאת, 20 שנה אחר כך, בעת המרדף של לבן אחר יעקב בדרך חזרה לארץ כנען, מספרת לנו התורה שללבן היו בנים! בנים אותם הוא לקח לעזור במרדף!

אז מה קורה פה, בדיוק?

"ויברכני ה' בגללך" אומר לבן ליעקב. ואכן, לפני ביאתו של יעקב, לא היו ללבן בנים, אבל אחר שהייתו הממושכת של יעקב בבית חותנו, נולדו ללבן בנים זכרים. אותו דבר בדיוק קרה גם ליתרו, יחד עם חתנו, משה רבינו. בהתחלה לא היו ליתרו בנים רק בנות, ולכן הוא היה מוכרח לשלוח אותן לרעות את צאנו, מכיון שלא היתה לו ברירה, לא היה מישהו אחר. אבל לאחר שמשה רבינו קבע את מושבו בבית חותנו, אז הגיעה הברכה לבית יתרו, ונולדו לו בנים זכרים. ואת אותם בנים הוא הביא עכשיו, יחד איתו, לפגוש את משה רבינו.

לכאורה, שני סיפורים דומים על הקשר המיוחד וההשפעה הברוכה בין חתן לחותנו, בין יעקב ללבן ובין משה ליתרו.

אלא, שעל אף הדמיון בין שני הסיפורים – ישנו הבדל אחד, גדול ומשמעותי: יתרו הגיע למדבר יחד עם משפחתו על מנת שמשה יגייר אותם ויכניס אותם תחת כנפי השכינה, בעוד שלבן, לא רק שלא הגיע להתגייר… אלא הוא טען, בחוצפה ובגסות: "הבנות בנותי והבנים בניי" ומובן מאליו שהוא לא הניח לאף אחד מהם להתגייר.

מהי ההוראה שניתן ללמוד מההבדל הזה בין השניים?

יעקב אבינו חי לפני מתן תורה, ולכן לא היה לו את הכח להשפיע על חמיו להתגייר, אבל משה רבינו שעל ידו ניתנה התורה (בפרשתינו) היה בכוחו לפעול בירור מושלם במשפחת חותנו ולגייר את כולם.

מסביר הרבי מלך המשיח, שבעומדנו ערב הגאולה, רגעים ספורים לפני קיום היעוד: "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעובדו שכם אחד" (צפניה ג,ט) אנו צריכים להשתדל להתעסק בבירור אומות העולם. קודם כל, על ידי השפעה ושכנוע לקיים את שבע מצוות בני נח.

הרבי הוסיף והדגיש, שבימינו אלה, כאשר לרבים מבני ישראל יש יחסים ומגעים עם אומות העולם בענייני פרנסה, מסחר וכדומה – הרבה יותר קל להשפיע עליהם, בדרכי נועם ובדרכי שלום, מתוך קירוב הדעת, על החשיבות לקיים את המצוות האלו. כיום, ניתן להסביר ל'אינו יהודי', שהקב"ה רוצה את טובתו האישית, ולכן הוא שולח אליו יהודי שיסביר וישכנע אותו על החשיבות והתועלת שבדבר. כיום, לא כבשנים עברו, הגוי יעריך ויכבד את היהודי על כך שהוא דואג לטובתו האמיתית, ודבר זה יגרום לקיום היעוד: "והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו" (ישעיה מט, כג)

נסיים בסיפור על דבר ההשפעה המיוחדת של חתן חבד"י על חותנו, כפי שסיפר הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשי"ט:

"הרב הצדיק, רבי יוסף יצחק מאוורוטש נ"ע, סבו של האדמו"ר הקודם שעל שמו הוא נקרא, היה חתנו של כ"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשערקאַס. כאשר שאל ר' יעקב ישראל את חתנו כיצד הוא נוהג בתפילה, השיב, שמשתדל להתפלל בציבור.

ור' יעקב ישראל הי' מרוצה מהמענה.

פעם שלח ר' יעקב ישראל לקרוא לריי"צ, ומצאו השליח שהוא עומד עדיין ומתפלל. התפלא ר' יעקב ישראל על כך, שהרי המנין סיים כבר את התפלה.

לאחרי משך זמן שלח את המשרת עוד הפעם, והריי"צ עדיין מתפלל. הדבר חזר על עצמו מספר פעמים ונמשך זמן ארוך ביותר. כשסיים הריי"צ את תפלתו שאל אותו ר' יעקב ישראל: הרי אמרת לי שהנך משתדל להתפלל בציבור?

השיב הריי"צ, ששמע מאביו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע, בשם רבינו הזקן, שהענין דתפלה בציבור הוא – "לצבור", ללקט ולאסוף את כל כחות הנפש וכל הניצוצות, וענין זה לוקח לו ריבוי זמן.

שבת שלום!

________________________

מבוסס על שיחת ש"פ יתרו תשד"מ

• • •

להורדת הדרשה בשפה העברית

להורדת הדרשה בשפה האנגלית

להורדת הדרשה בשפה הצרפתית

להורדת הדרשה בשפה הרוסית