-
יוסף מאשים את אחיו בגניבת גביע הכסף והאחים מכחישים מיד "חלילה!" מה לומד רש"י מהמילה חלילה? • הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה
יוסי סולומון|כ״ח בכסלו ה׳תשפ״ו"אדוני, תרצה סופגניה, בבקשה" שואל בחור חבדני"ק במבצעים
"חלילה!" עונה היהודי
"למה?" ממשיך החבדני"ק
"כי סופגניה זה שתי דקות אושר, ושנתיים בחדר כושר"..
בסיום הפרשה, התורה מספרת לנו על הדו שיח הקשה שהתנהל בין יוסף לאחיו, בו הוא מאשים אותם על גניבת גביע הכסף שלו. האחים מתחלחלים מעצם הרעיון שמישהו חושד אותם בגניבה והם עונים במר נפש:"חלילה לעבדיך מעשות כדבר זה" (מקץ מד,ז). על המילה "חלילה" מביא רש"י שני פירושים.
א-"חולין הוא לנו, לשון גנאי", ואילו הפירוש השני, בתרגום אונקלוס, "חס לעבדך, חס מאת הקב"ה יהיה עלינו מעשות זאת..חס ושלום".
זאת לא הפעם הראשונה שהמילה "חלילה" מופיעה בתורה, כבר בפרשת וירא, בטענת אברהם לקב"ה "האף תספה צדיק עם רשע" משתמש אברהם בביטוי "חלילה", "חלילה לך מעשות כדבר הזה", ושם רש"י מביא רק פירוש אחד, את הפירוש הראשון, "חולין הוא לך", ואפילו פירוש זה הוא מקצר (הוא משמיט את המילים "לשון גנאי"), והדבר מפליא ודורש ביאור.
מדוע בפעם הראשונה בה מופיעה המילה "חלילה" בתורה מסתפק רש"י בפירוש אחד מקוצר (ללא המילים "לשון גנאי") ואילו בפעם השניה, רש"י מחליט להאריך, ולהוסיף ביאור ואף עוד פירוש? מה כ"כ קשה לרש"י במילה "חלילה" בפרשתינו? ומה המסר העוצמתי שמסתתר מתחת לפני השטח?
הרבי מלך המשיח, בדרכו הפשטנית והקולעת, מוצא הבדל משמעותי ועקרוני בין שני הסיפורים, בהם משתמשת התורה במילה "חלילה", בפרשת וירא ובפרשתינו. בפרשת וירא המילה "חלילה" מופנית כלפי הקב"ה, "חלילה לך", שלגביו לא שייך כלל וכלל כל ענין של חול וחולין, ולכן כשמדובר על הקב"ה מספיק לומר "חולין הוא לך", וזה עצמו מבהיר לחלוטין שהדבר מופרך לגמרי.
לעומת זאת, בפרשת מקץ, המילה "חלילה" מופנית כלפי אחי יוסף, בני אדם, שמתעסקים לרוב בדברי חולין, ולכן כדי לשלול מעשה מסוים מהם, לא מספיק לומר שמעשה זה הוא "חולין הוא לנו", כי מה הביג דיל אם הם עשו מעשה חולין?! הרי כל בן אדם מתעסק ועושה "מעשה חולין" מדי יום ביומו!
לכן מוכרח רש"י להוסיף את המילים "לשון גנאי", זה לא רק מעשה חולין כי אם מעשה גנאי, מעשה מגונה, ואדם שמכבד את עצמו לא יתעסק במעשים מגונים, ולכן מופרך הדבר שבני יעקב, אחי יוסף, השבטים, יתעסקו במעשה גניבה כי זה מעשה מגונה ומופרך.
אבל פירוש זה לא מספק את רש"י על צורכו, כי מתי "מעשה מגונה" נחשב לדבר מופרך לחלוטין? רק אצל בן אדם רם המעלה, אדם מכובד באמת וחשוב באופן יוצא מן הכלל. אבל, אצל אדם פשוט, ובפרט אצל אדם שנחשד בגניבה, עשיית "מעשה מגונה" אינה נתפסת כבלתי אפשרית ומופרכת לחלוטין. [לצערנו הרב, אנו רואים הרבה מאוד אנשים שהיינו מצפים מהם ליותר, והם חשודים בכל מיני "מעשים מגונים"…]
לכן מביא רש"י את פירוש התרגום:"חס מאת הקב"ה, חס ושלום". הקב"ה מרחם עלינו, ואינו מאפשר שכאלו מעשים נחותים ייקרו לנו אפילו בשוגג, ואפילו באין מתכוון.
עד כאן הביאור ע"ד הפשט, ומביאור פשטני זה שואב הרבי מה"מ חיזוק אדיר לכל יהודי ויהודי. יהודי צריך לדעת שכל עניינו ומהותו הוא קדושה! הוא ו"חולין" לא מתנגשים ולא נפגשים, עד כדי כך ההתעסקות בענייני חולין היא מופרכת אצלו שהוא צועק על כך- "חלילה"! בדיוק כמו שהשבטים הסתכלו על מעשה חולין כ"לשון גנאי", כך גם על יהודי להסתכל על מעשה חולין כ"גנאי", כדבר שלא שייך אליו כלל. כמו שאצל השבטים היה מונח בפשטות, שהטענה "חולין הוא לנו" היא הוכחה מספקת, אפילו עבור גוי מצרי, שדבר כזה אינו שייך אליהם כלל, כך גם צריכה להיות ההסתכלות של כל אחד מאיתנו.
הכח לכך שואב כל יהודי מהקב"ה בעצמו, כמו שאצל הקב"ה האור האלוקי שמתלבש בעולם, אינו "נתפס" ויורד בערכו, כתוצאה מהתלבשותו בעולם, כך גם היהודי אינו אמור לרדת בערכו, לרדת ממדרגתו, כשהוא מתעסק בבירור העולם. כמו שכל אחד מבין שהאור האלוקי אינו נהיה "חולין" ח"ו, כך גם היהודי בהתעסקותו בעולם, אינו נהיה "חולין" ח"ו. ומכיון שיהודי, במהותו, לא נהיה "חולין" כשהוא מתעסק בענייני העולם, לכן יש ביכולתו להפוך את העולם למציאות של קדושה, עד כדי "טהרת הקודש".
זוהי גם ההסתכלות התורנית הנכונה על הגלות והגאולה. הגלות מושללת לחלוטין ממציאותו האמיתית של היהודי. אין לגלות שליטה כלל על היהודי, כי הגלות אינה תופסת מקום אצלו כלל, היא "לשון גנאי", הגלות היא "חולין הוא לנו", ולכן היא מופרכת בעליל וחסרת כל מציאות אמיתית.
ומכיון שכל יהודי נמצא למעלה מהגלות באמת, ולכן יש לו את הכוח והיכולת לשנות את הגלות, להפוך את הגלות, ולהעלות את הגלות למצב (האמיתי) של גאולה!
זהו גם הביאור במרז"ל המפורסם שתיכף לאחר החורבן "נולד מושיען של ישראל", כי מיד בתחילת הגלות התחילה למעשה הגאולה, היות שרק לשם כך עשה הקב"ה את הגלות, לכן זוהי מהותה הפנימית של הגלות עצמה. וכשיהודי מרגיש את האמת, שהוא בעצם למעלה מהגלות לחלוטין, עי"ז יש לו את הכוח לגלות את הפנימיות של כוונת הגלות שהיא -גילוי הגאולה האמיתית והשלימה!
נסיים בסיפור כיצד יהודי מתעלה מעל הגלות וקשיי החיים. אייזיק הקטן היה רק בן עשר אך כבר הוטל עליו עול הפרנסה. אביו, יוסל'ה, נפטר במפתיע ואימו רייזל ביקשה ממנו לעזור בפרנסת הבית. הוא רעה את מספר האווזים שהיו למשפחתו.
בכל בוקר הוא היה קם מוקדם בבוקר וניגש לבית הכנסת להתפלל ולומר קדיש אחר אביו. לאחר-מכן הוא הוביל את האווזים אל השדות מחוץ לעיר. הוא אהב את השקט והשלווה משאון העיר. הוא היה מוציא מן השק את חלילו האהוב ומנגן שירי רועים. אחד מהם היה אהוב עליו במיוחד: היה זה שיר רועים הונגרי עתיק."יער יער, כמה גדול אתה! שושנה שושנה, כמה רחוקה את! לו רק היער היה קטן יותר, השושנה הייתה קרובה יותר, אם היית לוקח אותי אל היער, אז היינו שנינו יחד!
אייזיק הקטן נבהל כשהוא ראה יהודי מזוקן מתקרב אליו. "מה אתה עושה כאן, ילדי?" שאל אותו האדם בעדינות. "אני עוזר לאמי ורועה את האווזים שלנו" השיב אייזיק. "ומה עם לימוד התורה? מדוע אינך הולך ל'חדר' כמו ילדים בגילך?"
אייזיק הביט הצידה. "לפני זמן לא רב באמת למדתי בחדר, ודווקא די הצטיינתי בלימודים. אבל מאז שאבי נפטר אני צריך לעזור לאמי העניה לפרנס את משפחתנו."
רבי ליב שרה'ס ניגש לבקר את רייזל, האלמנה המסכנה. אחרי שהוא הציג את עצמו הוא ביקש ממנה רשות לקחת את אייזיק עמו. "דעי לך שיש לבנך נשמה מאוד מיוחדת" הוא אמר. "הוא יכול להתעלות מעלה מעלה, אבל עליו לקבל חינוך מתאים ולהתמסר ללימוד התורה ולעבודת הבורא." הוא הבטיח לה גם קצבה חודשית שתסייע לה בפרנסת הבית, בהיעדרו של הבן.
לאחר שיחה ארוכה נענתה רייזל להצעה. רבי ליב לקח את אייזיק לניקלשבורג, לישיבה של הרבי המפורסם רבי שמעלקא שלמד יחד עמו אצל המגיד ממעזריטש. "הבאתי עמי נשמה מיוחדת מהיכל הנגינה" הוא אמר לו, הילד נשאר בישיבה במשך שנים רבות והתעלה בתורה ובחסידות.
לימים הוא נהיה רבי יצחק אייזיק מקאליב ע"ה
הוא היה שר את אותו שיר רק במילים אחרות. גלות, גלות, כמה גדולה את! שכינה הקדושה, כמה רחוקה את! לו הגלות הייתה קטנה יותר, השכינה הקדושה הייתה קרובה יותר, אם תוציא אותנו מהגלות, אז נהיה שנינו, יחדיו!
שבת שלום!
__________
מבוסס על לקו"ש חלק ט"ו שיחה ג' לפרשת מקץ
____________________
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
תגיות: משיח בפרשה
כתבות נוספות שיעניינו אותך:












