שליח, רב, אבא וחבר
שליח – אבא ע"ה היה חסיד בכל נפשו של הרבי, מגיל צעיר זכה לקירוב מיוחד ולאורך השנים היה הרבי מעורב בלימודו. בגיל 14 הורה לו הרבי לנסוע ללמוד בישיבת תומכי תמימים במונטריאול קנדה. התמדתו ושקידתו בלימוד התורה הייתה לשם דבר, ימים ולילות שקד על תלמודו ביגיעה רבה, ושם בין כותלי הישיבה זכה לעבור על הש"ס כולו ולקבל סמיכת "יורה יורה ידין ידין" מרבני הישיבה, ובראשם הגר"פ הירשפרונג זצ"ל.
לאחר חתונתו הורה הרבי לאשר לו ללמוד בכולל האברכים שנתיים תמימות, דבר חריג בכולל שע"י מזכירות הרבי, באומרו שצריך הוא להיות רב מורה הוראה בישראל. ובמכתב אשר כתב לו הרבי לחתונתו בנוסף לתארים המקובלים הנדפסים במכתבים מעין אלו, הוסיף לו הרבי בכתב יד קודש "הרב".
בשנת תשל"ו נשלח יחד עם קבוצת שלוחים לעיה"ק צפת, ולאחר שנתיים הורה הרבי למנותו לרב קהילת חב"ד, ושנים מאוחר יותר נתמנה אף לרב העיר.
רב – אבא ע"ה היה מחובר ומסור לקהילה ולתושבי העיר, השתתף בשמחות ולהבדיל באזכרות ולוויות, עסק רבות בהשכנת שלום בין בני זוג ובסכסוכים שונים, דאג לתושבי העיר רוחנית וגשמית, היה נוגע לו מאוד חינוך בני ובנות ישראל.
אבא – היה אבא למופת, למרות עיסוקיו הרבים תמיד מצא זמן להיות עם הילדים, להתעניין בנעשה אתנו, מצא זמן לנסוע אתנו לטייל ותוך כדי גם לנצל את הזמן ללימוד תורה, השקיע והיה מסור מאוד לחינוך הילדים, אבא הראה לנו דוגמא אישית של לימוד תורה, ביטול והתמסרות למילוי הוראותיו של הרבי.
חבר – אבא ע"ה שילב תכונה של תקיפות יחד עם רגישות לזולת, ובכך מצא את הדרך להשפיע על ציבור רחב הכולל חרדים, דתיים, ושאינם. וכל אדם הרגיש שהוא החבר הכי קרוב שלו.
בי"ט מנחם-אב תשס"ב נתבקש לישיבה של מעלה, אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה. החותם העמוק וההשפעה שהשאיר בתושבי העיר ניכרים עד היום. יהי זכרו ברוך.