הרבנית חנה כותבת: מז"ט בעד הולדת בנם "לוי יצחק"

קטע מתוך מכתב הרי"י רסקין ע"ה אל הרבנית חנה:

"ביום ג', כ"ה אייר שנה זו, היה ברית מילה אצל אחד מידידינו התמימים הגר פה בראשון לציון. ושמו התמים מנחם מענדל ברוק שי'. והוא בנו של ידידינו הרה"ח ר' חיים שאול ברוק שיחי', שהוא אצלנו פה הרב החב"די, וראש הישיבה שיסדנו עכשיו פה בראשל"צ.

"והנה כשקיבלתי מבני התמים ר' דוד שי' ע"ד שכבודה בקשה בענין השם של כבוד הרה"ח אישהּ זצ"ל, זי"ע, סיפרתי זאת בסוד לידידי הרה"ח ר' חיים שאול ברוק שי' הנ"ל, ועכשיו כשנולד אצלם הילד הזה החליטו לקרוא אותו בשם "לוי יצחק" שיחי' לאורך ימים, בשם כבוד אישהּ הרה"ח זצ"ל, ואני הייתי המוהל אצלו.

"השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים, וזכותו יגן עלינו שיהיה חסיד ולמדן ויר"ש, ברוב נחת להוריו שיחיו.

"האברך התמים ר' מנחם מענדל ברוק שי', יש לו עכשיו ברוך ה' חמישה ילדים, וביתו מתנהג בדרכי החסידים. גם זוגתו תחי' אשה כשרה מילידי ירושלים, והוא עובד עכשיו פה בבית חרושת של עשיית בירה".

הדבר גרם קורת רוח מרובה לרבי, אשר מיהר לכתוב לר' מ"מ ברוק את המכתב הבא:

"זה עתה נתקבל מכתבו, בו מודיע אשר נולד לו בן למזל טוב ונקרא שמו בישראל ע"ש אאמו"ר ז"ל, לאורך ימים ושנים טובות . . ויהי רצון מהשי"ת, אשר כשם שגרם לי קורת רוח ביותר במה שקרא שם בנו בשם אאמו"ר ז"ל, הרי יזכהו השי"ת להיות בקורת רוח ונחת רוח מכל בני ביתו וגם מעצמו שיחיו, הן ממצבם בגשמיות והן ממצבם ברוחניות, ויזכה לבשר תמיד אך טוב וחסד" (אג"ק ח"ו עמ' קח).

גם הרבנית חנה הראתה לו הכרת הטוב והערכה, ואף שלחה מתנה לילד. כפי שניתן לראות ממכתבה אל הרה"ת הרב יעקב יוסף רסקין:

והנה תשובת הרבנית חנה:

"ב"ה יום ג' ח' תמוז תשי"ב ברוקלין נ.י.

כבוד הרה"ח וכו' מו"ה יעקב יוסף יחי' ע"ש [=עם שלום] רעיתו הכבודה תחי' עם בניהם היקרים יחיו

שלום וברכה!

מכתבו מיום א' ט"ו סיון קבלתי במועדו ולעֹנג הי' לי לקרוא ששלום אתכם ושביעי רצון אתם מתוצאות המכתב אודות בנם יחי' יתן ה' שיהי' בהצלחה.

מז"ט משמי להרה"ח מו"ה ר' מענדל ברוק וזוגתו תחי' בעד הולדת בנם "לוי יצחק" יחי' לאורך ימים טובים ויקבלו ממנו רוב נחת בגשמיות ורוחניות זאל וואקסען מיט [=שיגדל עם]הצלחה כחפצם.

שולחת אני מתנה [ל]הבן הנולד זאל ער נוצען געזונטערהייט [=שישתמש בה לבריאות] בהנאה.

אתנו ת"ל [=תודה לא-ל] שלום. כתבו.

בברכת כל טוב סלה לכל משפחתכם אסיים.

דו"ש [=דורשת שלומכם]

חנה שניאורסאהן".

היחס המיוחד שהרבנית העניקה לבנם לוי"צ אפשר לראות במכתבה מערב חג הסוכות תשי"ג לרבנית חנה ברוק (אשת המשפיע הרב חיים-שאול): ".. מכתבך עם ברכת השנה נתקבל. יתן השי"ת שהשנה תהי' שנת חיים ושלום. שיהי' לכם נחת מהילדים שלכם, ובתוכם מבנכם לוי-יצחק יחי' כפי שאתם מאחלים לעצמכם בכל הפרטים בגשמיות וברוחניות."

* * *

גם הרב לוי יצחק גרליק נקרא ע"ש אביו של הרבי, וכמובן שזה גרם קורת רוח מרובה לרבי, כפי שמספר ר' לוי גרליק בעצמו:

ביחידות בי"ג שבט תשכ"ח שאל אותי הרבי: וואָס איז דיין נאָמען [= מה שמך]? עניתי: לוי יצחק. לאחר מספר שאלות שאל: און נאָך וועמען ביסטו אַ נאָמען [= ועל שם מי אתה נקרא]?

ידעתי היטב שאני נקרא על שם אביו של הרבי, שכן זקני הקהילה באיטליה היו אוהבים לקרוא לי 'בארדיטשובער רב' בחושבם שאני נקרא על שם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ותמיד הייתי מבהיר להם שאינני נקרא על שמו, אלא על שם אביו של הרבי.

כעת, כשהרבי הפנה אלי את השאלה על-שם מי אני נקרא, באתי במבוכה. ידעתי שעלי לענות שאני נקרא על שם אביו של הרבי, אולם עלי לבטא זאת בדרך כבוד. ידעתי איך אומרים באיטלקית "אבא שלכם" באופן של כבוד, אך לא ידעתי כיצד אומרים זאת באידיש. בסופו של דבר אמרתי "דער רבי'ס טאַטע" [= האבא של הרבי].

הרבי חייך חיוך רחב, אחר-כך קרא לי להתקרב לשולחן היחידות, הוציא מהמגירה שלו סידור קטן עם תהלים והעניק לי אותו במתנה.

* * *

את היחס המיוחד שהרבנית חנה העניקה לאלה שנקראו "לוי יצחק" ע"ש בעלה אפשר לראות מסיפורו של גברת רחל פוגלמן, שלוחה לעיר ווסטר, מסצ'וסטס:

"בי"ג מנחם-אב תשי"ח נולד לנו בננו השלישי, והיות שהברית שלו הי' ביום כ' מנחם-אב, קראנו לו "לוי יצחק" ע"ש אביו של הרבי, הרה"ג המקובל ר' לוי"צ, שיום היארצייט שלו חל ביום זה.

"בהזדמנות הבא שבעלי, הרב הערשל, נכנס להרבנית חנה, הוא הודיע לה שנולד לנו בן וקראנו לו ע"ש בעלה. הרבנית הגיבה בחיוך ואמרה "איך ווייס, מיין זון האט מיר דערציילט".

"אותה השנה כשהגעתי לכינוס של נשי חב"ד הרבנית חנה ראתה אותי, ולאחר שאיחלה לי מזל טוב היא שאלה על התינוק שלי: "וואס מאכט לייו-איטשיקל?". חשבתי לעצמי איזה חמוד הרבנית קיצרה את השם "לוי יצחק" ל"לייו-איטשיקל". עבר שנה והגעתי שוב לכינוס, וגם הפעם הרבנית שאלה אותי על בני: "נו! וואס מאכט לוי יצחק?". הפעם במקום "לייו-איטשיקל" הרבנית אמרה "לוי יצחק". שנה לאחר מכן, הי' זה זמן קצר לפני ה'אופשערניש' של בני, וכמו בפעם הקודמות הרבנית ניגשה אלי בעת הכינוס ובחיוך גדול היא שאלה אותי "וואס מאכט רבי לוי יצחק?". הפעם הרבנית הוסיפה את התואר "רבי" לפני "לוי יצחק".

"הרבנית לימדה אותי מסר בחינוך" – מוסיפה גברת פוגלמן – "הילדים גודלים וגודלים ו"לייו-איטשיקל" יכול לגדול ל"לוי יצחק", ו"לוי יצחק" יכול לגדול ל"רבי לוי יצחק"!"

* * *

פעם א׳ שאל את הרבי כי ברצונו לקרוא את בנו בשם אבי הרבי. אך באפשרותו לקרוא רק בשם הראשון – ״לוי״ – כי בשם השני קרוי כבר אחד מבני המשפחה הקרובים. הרבי ענהו שיפנה לאמו, הרבנית חנה. כשהציע את שאלתו לפני הרבנית ענתה לו בבת-שחוק: "יע יע, ער איז געווען א פיינער איד״. (יש לברר מה אכן הייתה הוראת הרבנית).

כמו"כ שאל א' מאנ"ש פעם את הרבי ביחידות האם מותר לו לצרף שם של סבא לשם "לוי יצחק" (שכידוע אין מצרפים שמות של "חול" לשמות של "קודש"). הרבי ענה שהיות והוא נוגע בדבר מצד כיבוד אב, הוא מאשר את צירוף השמות.