"היעד הוא שכל אנשי הדור יחיו לפי הוראותיו של נביא הדור" •

נחשון פרץ, בית משיח

"צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל–בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות וייתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה . . עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"".

המילים הקדושות הללו, שאותן יודע כל חסיד בעל פה, הם לא 'עוד הוראה' של הרבי מלך המשיח; במילים אלו נמצא המנוע של כל חסיד שממריץ ולא נותן מנוח, לפרסם ולפרסם ושוב לפרסם את בשורת ונבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח.

כאשר מעיפים מבט בלוח שנה, ומגלים שמאז אמירת השיחה עברו שלושים שנה (!), שבת פרשת שופטים תנש"א–תשפ"א כל חסיד מתעורר לשאול את עצמו – מה עכשיו? לאן מתקדמים? כיצד אני מקיים את ההוראה הבלתי מתפשרת של מלך המשיח – "לפרסם לכל אנשי הדור"?

•

ישבנו לשוחח ולהתוועד עם אחד השלוחים שמזוהה כאחד הבולטים שבין מפיצי בשורת הגאולה, גם במקום הנחשב ל"תחתון" וקריר יותר ממקומות אחרים. הרב יוסף חיים שיחי' גינזבורג שליח הרבי מלך המשיח לרמת אביב, על הבשורה, הנבואה וההוראה הנצחית לכל יהודי ולכל חסיד – "לפרסם".

שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א, מוכרת לכולנו כשיחה היסטורית שמשנה את החיים של כל חסיד, ובעצם אמורה להשפיע על 'כל אנשי הדור', כלשון הרבי; האם הבינו אז שמדובר בשיחה מיוחדת, יוצאת מן הכלל?

בקיץ תנש"א זכיתי להיות בשליחות באוסטרליה, כחלק ממסגרת 'התלמידים השלוחים', וההרגשה הכללית הייתה שכל שבת יש גילויים חדשים. בכל שבת הרבי מגלה לנו שלב חדש בייעודי הגאולה שחודרים בעולם, והוראות חדשות שנגזרות מכך.

כמובן שהשיחה הזו הציתה עוד יותר את ההבנה שהרבי הולך ומתגלה בעולם; עיקר הרעש היה כשהגיע ה"מוגה" עם האותיות הנפלאות, מהם הבינו כולם שלשיחה הזו יש משמעות אחרת, חדשנית.

איך אתם מגדירים את נקודת החידוש של השיחה? תמיד ידענו שכל מילה של הרבי מלך המשיח מדוייקת ונבואית, מה בכל זאת השיחה הזו חידשה?

בנוסף לנקודה הפשוטה, שהרבי מדבר פה על הוראה "לפרסם לכל אנשי הדור", כחלק מהגשמת הייעוד הגאולתי "השיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"; שזה מצטרף לגישה הכללית של הרבי בשיחות ה'דבר מלכות', שהגאולה כבר חודרת בעולם, ורואים כיצד ייעודי הגאולה חודרים ומשפיעים בעולם.

יש כאן לפחות שתי נקודות עיקריות:

א. לראשונה, יש לנו הוראה שמתייחסת לרבי מלך המשיח בעצמו:

כבר אחרי השיחה של "עשו כל אשר ביכולתכם" – ה"שיחה הידועה" של כ"ח ניסן, התחילו פעולות שהובילו ל"פסק דין" הרבנים שהרבי מלך המשיח, והחתימות על קבלת המלכות, שהגיעו מהבנה פשוטה בשיחה שהרבי מדבר אודות ההתמסרות וההתקשרות למלך המשיח עצמו. הרבי קיבל והסכים לפעילות הזאת עם תשובות מעודדות.

אבל עדיין לא היו לזה ביטויים מפורשים מהרבי. בשיחה הזו, הרבי מתבטא במפורש שצריך ללכת ולדאוג שכל העולם יקבל על עצמו את ההוראות והעצות של ה"שופט היועץ והנביא", זה חידוש עצום שלא היה כמוהו מאז ומעולם. ועוד הוראה עם כזה תוקף "צריכים לפרסם לכל אנשי הדור".

ב. יש כאן שלב חדש בגילוי של מלך המשיח בעולם:

אמנם אין כאן בשיחה מילים מפורשות על פרסום זהותו של משיח, אבל יש כאן את כל האמצעים שמובילים לשם…

זכורני שהייתה בעבר אסיפה של כמה גופים רציניים בחב"ד, לערוך פעילות של פרסום בעניני משיח. לא היה וויכוח לגבי הצורך בפרסום הנבואה של הרבי, שהרבי נביא ושנבואתו העיקרית היא "הנה זה משיח בא", ומהר מאד הגיעו למסקנה, שברגע שמדברים בלהט ועם כל החיות אודות הנביא של הדור, שהכריז "הנה זה משיח בא" – מהר מאד מגיעים להסביר מיהו מלך המשיח…

פעם נסעתי עם כל הישיבה של רמת אביב לשבת בקהילה חב"דית, שהשליח שם 'התקשה' קצת עם פרסום בשורת הגאולה. הקו של הישיבה מאד ברור, והמשפיע בישיבה אז היה ר' ראובן דונין – מאוד עניין אותי איך ר' ראובן יגיב ויתנהג כאשר יכבדו אותו לדבר. כשר' ראובן התחיל לדבר, הוא פתח ואמר: "הרבי מליובאוויטש, שיש חשש גדול מאד שהוא מלך המשיח"… וכמובן שיותר מזה לא היה צריך לומר…

במילים פשוטות, בשיחה הזו הרבי מלך המשיח אומר לנו לפרסם כזה מסר, שאיך שלא תהפוך אותו ואיך שלא תסתכל עליו – זה יביא אותך לפרסום זהותו של משיח.
בכלל, ידוע הכלל בעניני פרסום, שהשיטה 'המינימלית' עובדת יותר מאשר השיטה 'המקסימלית'. זאת אומרת: אל תגיד לבן אדם את כל המידע שאתה רוצה שהוא ישמע, אלא תגלה טפח ותכסה טפחיים, וזה יביא אותו להתעניינות, מה המסר שאתה רוצה להשמיע לו.

גם בענייננו: עצם האמירה שהרבי הוא נביא הדור, שנבואתו היא "הנה זה משיח בא", מביאה את האדם להתעניין – מהי הגאולה, ומיהו מלך המשיח.

הרבי מלך המשיח מדבר בשיחה על שני מישורים "לפרסם אצל עצמו", ו"לפרסם לכל אנשי הדור", מה זה אומר לכל חסיד "לפרסם אצל עצמו", מה השתנה בתודעה של חסיד כלפי עצמו מאז השיחה של שופטים תנש"א?

קודם כל, הרבי מדבר כאן במילים לא שגרתיות "לפרסם אצל עצמו". לעניות דעתי הפירוש בזה הוא, שלפעמים חסיד יודע משהו בנקודה מאד פנימית, וזה יכול להישאר עמוק בתובנת הלב, ולא יצא החוצה באופן של גילוי ופרסום.

כאן הרבי דורש, שהנקודה הזו תאיר בכל הכוחות, הפנימיים והגלויים, לא שייך מצב כזה של "לפרסם אצל עצמו" ואף אחד לא ידע מזה… זה מתחבר לנקודה שהרבי דיבר כבר במאמר הראשון, שאין "ויקריא" בלי "ויקרא", שבכדי להשפיע לאחרים מסר, זה צריך להאיר אצלך.

ובנדון דידן – בחיות בעניינים של משיח – זה הרבה יותר משמעותי. הכי קל בעולם למתג את עצמי כ"משיחיסט" ואת השני כ"לא משיחיסט" והכל בסדר. ברגע שאדם קולט, שיש פה שני צדדים בתוכו, ויש בחירה תמידית שדורשים ממנו חיות אישית בעניין של משיח, אז הוא מבין שמדובר פה על משהו מעבר להגדרות יבשות.

יש כאן בשיחה שני קצוות לכאורה. מצד אחד, ההוראה היא מאד כללית להגיע לכל אנשי הדור ללא יוצא מן הכלל, אם אני מתרגם את זה לעצמי, זה מדבר על שימוש

ב'חיצוניות' כמו פרסום ענק בעיתונות, רדיו, טלוויזיה וכדומה. ומצד שני ההוראה היא מאד כבדה ו'פנימית' – שיקבלו על עצמם את הוראות ועצות השופט והיועץ. כלומר בתרגום לעברית, שכל אחד מאנשי הדור צריך להתנהג לפי הוראות הרבי מלך המשיח בשיחותיו ובאגרות קודש וללמוד לקוטי שיחות… משהו מאוד פנימי ועמוק.

אני לא רואה פה סתירה, מבחינת הפרסום אתה מפרסם את העניין בכללותו, כמו המכתב הידוע לר' שלמה חיים קסלמן, על אברך צעיר שהגיע למדינה נידחת, ופרסם שם לכל תושבי המקום ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' – לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי".

מבחינה פרסומית, המסר הזה – זה משהו מאוד מתקבל ומאוד נתפס, זה שיש כתובת ויש למי לפנות, אנשים מחפשים את זה.

אומר לך יותר מזה: אם היו מתמקדים בפרסום של המסר הזה, שיש רבי בעולם ואפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות והדרכות, כמובן תחת הכותרת של "נביא הדור" – היו חוסכים הרבה מהמחלוקת, ובכלל היינו מעבירים את המסר של זהות משיח באופן הרבה יותר טוב.

מה התגובות שאתם מקבלים מאנשים בשטח?

מצד אחד, יש אנשים שקשה להם לקבל את המסר של משיח באופן פנימי, לא ח"ו שזה מרחיק אותם הם אפילו תומכים בעניין, אבל לא מתחברים, לא מתיישב להם העניין. וידע איניש בנפשי' שלא כל העתים שווים.

מצד שני, רואים בפועל בשטח שלעניין הזה – שיש כתובת ואפשר לשאול את הרבי מלך המשיח דרך האגרות קודש וכו' – כל אחד יכול להתחבר.

ברור שכאשר אתה מביא מישהו לרמה כזו, שבאופן יומיומי הוא קשור עם הרבי בחיים שלו, אחר–כך כל העניין של משיח מתקבל אצלו ויש לו כבר כלים לקבל ולהכיל את זה.

להביא משיח בפועל ממש – להמליך את הרבי על כל העולם

בשנים האחרונות שמתי לב, שבריבוי שיחות החל משיחת כ"ח ניסן, הרבי דורש "להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש בפועל ממש". ולכאורה, מה הרבי מתכוון? הרי 'להביא את המשיח' – זה תפקידו וביכולתו של הקב"ה בלבד. מדוע הרבי דורש זאת מאיתנו? הרבי לא אומר, תעשו את הפעולות שיגרמו להקב"ה להביא את משיח בפועל, אלא אומר לנו כהוראה מעשית אלינו: "תביאו את משיח בפועל ממש", ואם כן מה הפירוש הפשוט בזה?

יש תפיסה שאומרת, שהרבי מתכוון לאיזה שהוא "קלף נעלם" – רעיון שעוד לא חשבנו עליו, שכאשר נעשה אותו – זה יביא מיידית את המשיח. נראה לי שזו תפיסה קצת ילדותית בעניין הזה. בפרט שבי"ט כסלו תשנ"ג – שזכיתי להיות נוכח שם – הרבי נתן לנו להבין בצורה מאד ברורה, שזה לא מה שהוא מתכוון. שש שעות שהרבי זועק "נו"… וכל ההצעות שרק אפשר לדמיין עלו שם, והרבי נתן לנו להבין שהוא רוצה משהו אחר לגמרי.

לעניות דעתי יש כאן עניין הרבה יותר יסודי:

מבואר בחסידות שכל דבר שרוצים להמשיך מלמעלה, צריך לעשות מעשה דוגמתו מלמטה. כך הדבר בענייננו: כאשר אנחנו נביא את משיח מלמטה, אז הקב"ה יביא את משיח מלמעלה. וכמו התיווך הידוע של הרבי על בניית בית המקדש, שאנחנו נבנה את ביהמ"ק מלמטה, והקב"ה יוריד את ביהמ"ק מלמעלה וכך יתחברו שניהם.
איך מביאים את משיח מלמטה, בלי הפעולה השמיימית שיכולה להתבצע רק על ידי הקב"ה? כאן מגיע 'דבר מלכות' שופטים וחידושו הגדול:

הרי מה יקרה כשהרבי יתגלה, מה יהיה ברגע אחרי זה?

הדבר הפשוט ביותר הוא, שכל העולם יתנהג לפי ההוראות של הרבי. ובפשטות יתגלה בכל העולם שהרבי הוא ה"מלך", וכל העולם צריך להתנהג לפי ההדרכות שלו.
את העניין הזה – אפשר לפעול כבר עכשיו!

וזו בדיוק הנקודה שהרבי אומר בשיחה שלנו, שיש לנו ברוך ה' את ההוראות והעצות של נשיא הדור, בכל תחומי החיים, ועכשיו שמונה מליארד בני אדם יכולים וצריכים לחיות לפי ההוראות של הרבי מלך המשיח!

בעצם זהו התרגום האמיתי של "קבלת המלכות". לא בצורה השטחית שלפעמים חושבים, של חתימה חד פעמית על העניין, אלא באמת לקבל על עצמו את ההוראות והעצות של השופט והיועץ.

אני כבר שומע את השאלה של הקורא… האם אני יכול לשכנע שמונה מיליארד בני אדם שיחיו את חייהם כמו שהרבי רוצה? זה משהו שמיימי ולכאורה לא הגיוני, ולא בכלים של מישהו מסויים.

נכון, המציאות הזאת בשלימותה – תהיה רק אחרי ההתגלות של הרבי. כמובן וגם פשוט. מה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות כעת – זה ליצור את המוכנות והאפשריות לכך.

א. כאשר אנחנו לוקחים את התורה של הרבי, ואת ההוראות של הרבי, ומנגישים אותם בצורה כזאת שכל בן אדם בלחיצת כפתור יוכל לדעת על כל פרט בחיים שלו, מה הרבי אומר – זה מעניק את האפשרות לכל אדם, בכל רגע, לחיות על פי הרצון של מלך המשיח.

ב. במקביל לכלים ה'טכניים' – אנחנו מתחילים לפעול באופן 'פנימי' עם המעגל הקרוב אלינו, ובדגש על אנשים משפיעים שעשויים להעביר את המסר הלאה, לעוד עשרות ומאות ועד לאלפי אנשים. מסבירים להם שלטובתם כדאי להם לקיים את הוראותיו ועצותיו של נביא הדור, ועד שפועלים עליהם לממש זאת בכל אורחות חייהם.

זה התרגום הפשוט של – "להביא את משיח בפועל ממש". החידוש האדיר של דבר מלכות שופטים, שהרבי רוצה עכשיו לא רק את קהל החסידים, ולא רק את עם ישראל, אלא את כל אנשי הדור.

לפעמים החסיד הפרטי עומד חסר אונים מול ההוראה הזו "לפרסם לכל אנשי הדור" – מילא עם הסביבה הקרובה שלי, אני יכול להעביר להם את המסר; אבל איך אגיע לכל אנשי הדור? בפרט לאחר מה שהסברת מקודם, שהרבי רוצה להגיע ממש לכל העולם – זה רק מעצים את תחושת הייאוש…

הרצון של הרבי להגיע לכל אנשי הדור – לא גורע במאומה מהמעלה של העיסוק וההשפעה על כל יהודי בודד. כמובן שכאשר חסיד מתעסק בעניין הזה, להנגיש את ההוראות והתורה של הרבי לכל אנשי הדור, הוא מקיים את ההוראה – גם אם כרגע הוא עושה את זה עם הסביבה הקרובה שלו, עם השכן עם המקורב במבצעים וכדומה. יחד עם זאת, עליו לדעת שההוראה הפשוטה, התכלית והמטרה – היא להגיע לכל אחד מאנשי הדור.

דרך אגב: כדאי למהר בקיום ההוראה, כי עם כל רגע שעובר – קהל היעד גדל… בשנת תשנ"א היו בערך 5.3 מליארד בני אדם בכדור הארץ, שהם אלו 'אנשי הדור' שצריך להגיע אליהם עם הבשורה, וכיום אנחנו מדברים על קרוב לשמונה מילארד בני אדם, נחכה עוד קצת ויהיו שש עשרה מיליארד…

באותיות פשוטות בנוגע לעבודה בפועל: קודם כל הגישה החב"דית בדור השביעי תמיד הייתה, שכל יהודי שאנחנו פוגשים, הרבי התכוון גם אליו. יש גם אפשרות אחרת – לחפש אנשים שיותר קרובים לעניין, אנשים שזה יותר ידבר אליהם. אצל הרבי הריי"צ למשל, היו פעולות שמוקדו בתשב"ר דוקא, זה היה קהל היעד. אבל הרבי פונה "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם", הרבי פרץ את הגבולות לכל יהודי באשר הוא, אז כל יהודי הוא הכתובת שלך. כך היה מאז ומתמיד בדור השביעי.
השיחה הזו לוקחת אותנו למקום חדש, הרבי רוצה לא רק כל יהודי, אלא את "כל אנשי הדור"!

כאשר אתה הולך למבצעים ופוגש איזה יצור שעליו אתה מדלג – לא רק שהחמצת כאן איזה פרט קטן בשליחות, אלא אתה חוטא למהות השליחות! השליחות היא לכל אנשי הדור. אתה לא יכול לראות את המשימה מול העיניים – ולהתעלם ממנה!

חידוש נוסף ועיקרי, זה ההיקף של העניין. במבצע תפילין יש משימה פרטית להניח ליהודי הזה תפילין. מעכשיו, אחרי דבר מלכות שופטים, כשאתה פוגש מישהו, אתה צריך לגרום לו להיות קשור לרבי בכל מציאות החיים שלו. שזה על ידי קיום כל התורה והמצוות, עם כל ההוראות והעצות שנאמרו בהתוועדויות של נשיא דורנו.
יש לנו חומר רציני לעניין, יש לנו את מ"ב המסעות שהרבי מלך המשיח הוביל אותנו, שנים של מאמרים ושיחות ומענות ואגרות, שנוגעות לכל פרט ופרט בחיים.

כשעומדים היום 30 שנה(!) אחרי ההוראה הזו של הרבי "לפרסם לכל אנשי הדור", זה לא מתסכל המצב הזה שאנחנו נמצאים בו, לכאורה לא התחלנו 'לגרד' את קיום ההוראה…

להיפך: הרבה מאד מההוראות של הרבי, ממש חדרו לחשיבה הבינלאומית. למשל, כל הגישה של "תחשוב טוב יהיה טוב", ריבוי עצום של הדרכות בתורת בנפש שממש מדברים בשפה של הרבי. אפילו תנועה של "לכתחילה אריבער", וכל מיני מושגים שבעבר יכולת לפגוש רק בשיחות של הרבי – היום הם חדרו בתחתון שאין תחתון למטה ממנו. ללא כל ספק, בשלושים שנה הללו, הרבי מלך המשיח לא מבזבז את הזמן וכובש את העולם.

יצא לי לדבר איתו לאחרונה עם אחד מתושבי רמת אביב, יהודי כזה שהכל אצלו מתמטי ומסודר, על מושג ה"שליחות" שהרבי מלך המשיח יצר, שצריך לוותר על הטובה הרוחנית שלך למען הטובה של יהודי אחר, לא רק הטובה הגשמית אלא אפילו הרוחנית. הוא חשב קצת, ואמר לי: "הרבי בעצם הגדיר את הטוב מחדש".

עד היום, כאשר עשית מעשה טוב, המעשה הטוב היה חלק ממך. מרגע זה, שהרבי בא והגדיר שההקרבה והוויתור צריך להיעשות על חשבון המציאות שלך, בעשיית מעשה טוב, אתה עצמך חלק מהטוב. הרבי מדבר פה על רמה אחרת של טוב.

זו דוגמא פרטית. בהיבט כולל יותר, הרבי מכין תשתית להגדרות חדשות של המציאות בכל תחומי החיים. מציאות אחרת, מציאות של גאולה, שמשחררת את העולם מכל המושגים הכבולים והגלותיים שהיו בו עד עתה.

התפקיד שלנו הוא, שהמסר הזה, יעבור לכל יהודי ולכל בן אדם בעולם.

כשאתה פוגש מישהו – מה אתה אומר לו?

כמו כל דבר, יש בזה כלל ופרט. המסר הכללי הוא, שיש משנת חיים שלימה שהיא הדבר העתידי והעכשווי. בן אדם צריך להבין ממני וממך שכל כיוון אחר שהוא לוקח עכשיו בחיים, הוא חי עדיין באיזה עולם שמגשש באפלה, שאין לו דרך ברורה. אתה תציג לפניו אפשרות לחיים אחרים, אפשרות להתחיל לחיות גאולה.
שוב, אנחנו חוזרים למסר של "לפרסם אצל עצמו", מה שלא יושב אצלך, לא תוכל לעולם להעביר את זה הלאה כמו שצריך. לא תוכל לשכנע מישהו חיצוני בכזו תובנה עמוקה, אם אתה לא מונח בזה.

אלו נקודות שלפעמים אנחנו לא חושבים עליהן, לפעמים לא מספיק ברור לנו שיש התייחסות של הרבי והדרכה לכל עניין בחיים. ברור שאם מישהו ישאל אותנו על זה, התשובה תהיה – כן. אבל צריך שיהיה לנו את הידיעה הברורה הזאת, בכל שלב ורגע בחיים, שהרבי ותורתו התגלה בכל מקום ומקום, בכל רובדי החיים.

עכשיו אנחנו מגיעים למילים המרכזיות בשיחה: "עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"". אם אני מנסה להמשיך בקו שלך, אחרי שאיש–שיחי השתכנע שכל חייו צריכים להתנהג בהתאם להוראות הרבי מלך המשיח, כעת אנחנו צריכים להביא אותו לאמונה וידיעה ברורה בקיום נבואתו של הרבי, שהנה זה משיח בא. איך עושים את זה?

אני רוצה קודם כל להסתייג מהנחת–יסוד בשאלה שלך. ברגע שהפכת את זה לשלב נבדל מכל השאר – החמצת כאן נקודה עיקרית. הבידול הזה של המסר של משיח – גורם לנו לפעמים להשקיע את כל האנרגיה בלהעביר את המסר הספציפי הזה של "הנה זה משיח בא", במנותק מהמסר הכללי שהרבי מלך המשיח נותן לנו אפשרות לחיות חיים אחרים לגמרי, עם הוראות ברורות ומאירות בכל שלב בחיים.

קודם כל, זה גורם לך לחיות באיזה סוג של פחד שהשני לא יקבל את זה. וגם אם באמת הוא כן קולט את מה שאתה רוצה להגיד, ובאמת מאמין לך שאתה צודק – עדיין לא נתת לו כלים איך להתמודד עם העניין. הוא לא יכול לקום עם זה מחר בבוקר, זה לא נוגע לו לשום פרט בחיים עצמם.

בכלל בטבע בני אדם, כל מסר חדש שמגיע לבן אדם, מתפרש אצלו מיד או כ"איום" או כ"הזדמנות". או שיש פה איום, על מה שהוא חשב עד עכשיו, על צורת החיים שלו וכד'. או שיש פה "הזדמנות" חדשה, שיכולה להרים את רמת החיים שלו, להיטיב איתו בגשמיות וברוחניות וכן הלאה.

התפקיד שלנו, הוא לקחת את המסר הזה של משיח, ולהנגיש אותו לכל אחד כ"הזדמנות", שיבין עד כמה הנקודה הזאת שהרבי מלך המשיח, התגלה פה בעולם בכל רובדי החיים שלנו, ונותן לנו אפשרות לחיות חיים מאירים יותר, זה "הזדמנות חייו" שהוא לא רוצה לפספס!

בנקודה הזאת אנחנו מפספסים הרבה אנרגיה, כי אנחנו לא תופסים את זה כ"תוצאה ישירה". אם היינו מבינים עד כמה הדבר הזה – שבן אדם יזהה את הרבי כמלך המשיח, שוודאי שזוהי המטרה שהרבי הציב לנו, הוא "בדרך ממילא", היינו יכולים לפעול הרבה יותר בעניין הזה.

בדידי הווא עובדא: יש יהודי שכבר חמש עשרה שנה נמצא בתוך הקהילה, וברור לו שאני מאמין שהרבי מלך המשיח, אבל אף פעם לא היה לנו שיחה פנימית על העניין הזה. לאחרונה הוא הגיע לרבי מלך המשיח לשבת, ואז הוא אמר לי שהוא מרגיש פעם ראשונה שהוא בשל לדבר על זה.

התובנה שלו הייתה, במילים שלו: "ברגע שאתה עומד מול 'צדיק יסוד עולם', אז כל מה שנותר לך, זה המבחן של מי אתה, מה אתה עושה". כלומר, האיר לו הנקודה של "קבלת המלכות", והוא רק ביטא את זה במילים שלו. אתה רואה שלעיתים אין לנו מושג, עד כמה בעבודה פנימית האדם מתחבר לעומק העניין, עד שהוא נותן לנו הצצה לעולם הפנימי שלו…

שוב חוזרים כאן למה שהתחלנו: כדי לפעול את עצם ביאת משיח – צריך לחשוב על הרגע שאחרי זה, מה בעצם אנחנו רוצים להתחיל לפעול בעולם, ולהתחיל כבר עכשיו לפעול שזה יקרה.

עוד דבר שלא שמים לב אליו, לאחרונה נפטר ר' יואל כהן ע"ה, אחד הדברים שהוא נהג לומר, שהרבי הוא הדוגמא בשבילנו ל"התקשרות". אותו דבר בעניין של משיח, צריך לקחת הוראה מהרבי כיצד צריך להיות העיסוק והדיבור בעניין של משיח:

הדיבור של הרבי בשיחות ובדולרים בשנים אלו של תנש"א–תשנ"ב בנושא זה של משיח הוא רק אחוז מסויים, ומה שנותן את הרקע וההבנה בכל הגילויים החדשים האלו של משיח, זה כל התשתית שהרבי בונה מסביב, הפרשה, נגלה, חסידות וכו'. וזה בעצם ה"כלים דתיקון", שלוקח את העניין של משיח שיהיה לו איפה לחדור ולהעיר ולהתקבל, אחרת זה נשאר משהו מנותק.

ולפועל ממש…

כדי לפעול כדבעי את העניין של לפרסם לכל אנשי הדור, צריך "לפרסם אצל עצמו", כמו שאמרנו לחיות את העניין, פשוט עצם החשיבה הזו שהרבי מלך המשיח בעצות וההדרכות שלו מאיר לנו את החיים, ביחד עם ההכרה הפשוטה שהרבי חי וקיים, ובאופן של "אבן שתיה" כפי שהרבי מזכיר בדבר מלכות שלנו, ללא שום שינויים.

כאשר הכלי מלא, זה פורץ ומאיר החוצה. אחד מייעודי הגאולה זה "ומעיין יצא מבית ה' והשקה את נחל השיטים" – ברגע שאצלך באמת מאיר באופן של "בית ה'", אזי יוצא 'מעיין' ומשקה את כל הסביבה שלך!

טיפת מים שיוצאת מבית קודש הקדשים, היא לא יודעת לאן היא תגיע, אבל מה שברור לה – זה שהיא לא עוצרת בשום מקום, אלא ממשיכה וממשיכה עד ההתגלות בפועל ממש!