עורך: הרב שטיינזלץ, יוזם ומגיה: הנשיא שז"ר • מיוחד

שניאור זלמן ברגר

לפני מספר שנים במהלך ביקור בארכיון המדינה, איתרתי הגהות הנשיא זלמן שזר, על ספר הקן אשר ערך הרב עדין שטיינזלץ (אבן ישראל) ע"ה, הגאון החב"די אשר הנגיש את כל חלקי התורה לכל חלקי עם ישראל. את הספר אשר יצא לרגל 150 שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, יזם הנשיא שזר, ערך הרב שטיינזלץ, ומתוך תיק ההגהות מובן כי הנשיא שזר הגיה, ואף הציע שינויים בסדר המאמרים, וגם החל לכתוב מבוא.

ומהו ספר הקן?

לרגל שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.

שזר הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד. חוגי חן – הוא שיעור בלימוד חסידות בהשתתפות מר שזר ואישים אחרים, ובמשך תקופה המגיד שיעור היה הרב אברהם חן (בנו של הרה"ג הרב דוד צבי חן מחשובי רבני חב"ד), ועל שמו נקרא החוג – חוגי חן, ולאחר פטירת הרב חן, מסר את השיעורים במשך תקופה לא ארוכה הרב זווין והוא העניק את התפקיד למגיד שיעור צעיר בשם הרב עדין שטיינזלץ. באותה תקופה מסר הרב שטיינזלץ מספר שיעורי תניא וחסידות ובהם השתתפו נשיא המדינה מר זלמן שזר, המשוררת זלדה בת דודתו של הרבי, הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית) ובכירי משרד הבריאות.

הרב שטיינזלץ – המגיד שיעור של חוגי חן הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו 170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר, וממשיך במאמר ראשון מאת הרב אברהם חן, שהיה ידען גדול בחסידות. הרב חן נפטר אמנם שנים מספר קודם, ולכן המאמר נשאב מכתביו. במאמרו כותב כי בדברי ימי ישראל, נדיר למצוא מאחרי הרמב"ם, מסכת חיים כה גדולה כמו של אדמו"ר הזקן: "כל חייו היו אהבה בתענוגים לאלוקים, לישראל ולמעשה ידיו של הקב"ה בכלל". הרב חן מאריך בתיאור תולדותיו אישיותו ותורתו של אדמו"ר הזקן.

המאמר הבא – הוא ביאורים לתניא מתוך כתב יד המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק, והוא התפרסם בפרסום ראשון בספר הקן. הרב משה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת פירסם בספר מאמר מיוחד על שיטת אדמו"ר הזקן, והרב דוב אליעזרוב כתב ביאורים נפלאים על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרב עדין שטיינזלץ מסביר בסגנונו הוא – מה הן חכמה בינה דעת על פי שיטת אדמוה"ז. ובהמשך באים עוד מאמרים גדושים ומיוחדים.
אבל מאמר פורץ גדר, ייחודי באופיו, נמצא בעמוד 95, והוא חקר גרפולוגי על כתב יד אדמו"ר הזקן מאת רות צוקר. את החקר תירגם מר שזר שכתב בשולי המחקר כי כאשר ביקש ממנה לערוך את הניתוח הגרפולוגי, גב' צוקר לא ידעה עברית מלבד צורת האותיות, ולא הבינה פירוש המילים. כמו כן בדק שאינה יודעת כלל מי הוא אדמו"ר הזקן. והיא ניתחה באופן אובייקטיבי לפי צילום כתב יד, ששיגר הרבי לשזר. והרבי גם קרא את החקר המיוחד והסכים לפרסמו.

לא נביא פה את המאמר הארוך ונסתפק בציטוט מתחילת החקר: "הרושם הראשון המתקבל מתוך עיון בכתיבת הדי הוא כי לפניך דמות עצומה, נשגבה… מתגלית התפעלות והערצה עזה לאישיות, שהיתה איתנה מאוד ומסוגלה להיות תמיד נתונה תחת השפעת יראת הכבוד בפני השארת כוחות טרנסצנדנטליים. המחבר, כנראה, היה מסוגל להתייצב בפני ההתמודדות של שתי השאיפות המקבילות, ששררו בתוך נפשו, התמודדות שהיתה אולי מביאה אדם קטן הימנו, לידי טירוף הדעת. השאיפה האחת – לפתח את כל חושיו ואת כל חיוניותו האישית והפיסית לכוח רב ושלם… השאיפה השניה – להעלות ללא רחם את כל היסודות הצומחים ונובעים מתוך בסיס זה ולהאצילם לרוחני בלבד…".