חיים יהודיים מפכים במוזיאון הבלגי

תרגום מאנגלית: פ' זרחי, בית משיח

הכירו את דניאל פון וויינברגר, חסיד ליובאוויטש, שמשחק תפקיד פעיל בעולם האומנות האירופאית. דניאל הוא אומן מולטי-מדיה המפורסם בזכות עיצוביו מלאי החיות המיוצרים מחומרים בלתי שגרתיים. דניאל גם מלמד צורפות תכשיטים ועיצוב אופנה, ויצירותיו מוצגות באופן קבוע ברחבי תבל. הוא רואה את עצמו כשליח הרבי מלך המשיח לא רק בין אומנים יהודיים, אלא במיוחד (להבדיל) בין אינם יהודים. התפקיד אינו קל, ויש באמתחתו מספיק סיפורים של עגמת נפש.

שמענו על התערוכה שיצרת בנושא חיים יהודיים, עבור מוזיאון באנטוורפן. כיצד זה התחיל?

אני גם מורה לאומנות וגם אומן. היות ואני אוהב להתעדכן בהתפתחויות הכי חדישות בעולם, אני נוהג לבקר במוזיאונים ובתערוכות שונות. לפני ארבע שנים נפתח מוזיאון חדש באנטוורפן בשם "המוזיאון על הנהר". המוזיאון הזה מתמקד בעיר אנטוורפן ובהיסטוריה שלה. מטרת המוזיאון להיות מקום חי שגם תושבי העיר ומבקרים יכולים לפתח קשר ייחודי עם העיר ואנשיה. ישנם תצוגות בנושאי פולקלור בלגי, היסטוריה בלגית, ועוד.

אחת ממטרות המוזיאון היא להביא תרבויות שונות לנקודה אחת, ולכן הם הקדישו קומה שלמה לדתות שונות במטרה ולהראות כיצד מתייחסים לחיים בעולם הזה ועולם הבא. כל הדתות אמרנו, כולל יהדות. מה רבה היתה אכזבתי כאשר ביקרתי בתצוגה היהודית שכללה פריטים בודדים: מנורה, קערת ליל הסדר, כסא אבלים, וטלית וקיטל מקופלים. זאת יהדות? היהדות הוצגה כריקה מחיות ומתוכן! נזכרתי בשיחה של הרבי מלך המשיח על צרפת, בה הוא אמר שכל אחד יודע כיצד לפעול בדרך הטובה ביותר בעירו, והנקודה הזו מנחה אותי במשך כל השנים.

אני האמנתי בנחישות ששליחותי היא לייצור תערוכה מלאת שמחה וחיות – יהדות חיה. אולם הייתה לי בעיה לחולל את השינוי, שכן לא הייתי דמות מוכרת לאוצר המוזיאון ולא יכולתי לגשת ולהציע לשנות את התצוגה מבלי שפנו אלי בבקשה כזו. כיצד יגיבו? ואם הם מרוצים מהתצוגה הנוכחית, האם ירשו לחולל שינויים ככל שעולים על רוחי?

כחסיד חב"ד שנתקל בדילמה, פניתי ל"עשה לך רב" שלי. תשובתו היתה חדה וברורה: כיהודי שומר תורה ומצוות ואומן, אתה חייב לקחת על עצמך את המשימה!

כעת השאלה היתה כיצד משיגים את המטרה? אחד מחבריי מיודד עם סגן ראש העיר האחראי על מחלקת הדתות והתרבות. הידיד כבר נתן לסגן ראש העיר כמה מספרי האומנות שלי, ובעבר ניסה לקשר בינינו. שיתפתי אותו ברעיוני, והוא ארגן מפגש עם סגן ראש העיר בביתי כדי לתת לו טעימה קטנה מחזיוני. קיום מפגש כזה נשמע אמנם קל, אולם במציאות זה היה אתגר. סגן ראש העיר מחזיק בתיקים רבים בהנהגת העיר, כולם בעלי חשיבות קריטית; מחלקות האוצר, התברואה וניהול נכסים. המפגש תוכנן, נדחה ותוכנן שוב מספר פעמים.

בסופו של דבר נפגשתי עמו במשרדו בעירייה, והיתה לי הרגשה חזקה שעלי לפעול כל הזמן באופן של "לכתחילה אריבער". כשסגן ראש העירייה ראה את מודל התצוגה העתידית שבניתי, ושמע את התכניות הנלהבות לפרויקט, הוא נדבק בהתלהבות ומיד נתן אור ירוק להתחיל.

איך בחרת את מה שתציג בתצוגה?

החלטתי לגשת לנושא מכמה זוויות. כותרת התצוגה היא חיים ומוות, אך למרות זאת בחרתי להתמקד על החיים.

מכיוון שהעם היהודי מכונה "עם הספר", רציתי שהתצוגה תכיל הרבה ספרים, כולל ספר תורה. מסיבות מובנות זה לא היה מעשי. במקום ספר תורה שמנו תמונה ענקית של ספרים כרקע מאחורי מעיל של ספר תורה. התמונה תולה בגובה 2.700 מטר, גבוהה יותר מכל שאר התצוגה. בתצוגה ישנם גם ספרים אמיתיים (בחוזה מופיע סעיף שבמידה והתצוגה נסגרת, הספרים יוחזרו לקהילה).

במרכז התצוגה שמתי שולחן, שהרי שולחננו הינו מזבח, וכל החגיגות נחוגות סביב השולחן: שבת, פסח, ראש השנה, סוכות, ובכלל. כדי להוסיף לדינאמיקה, השתמשתי בסרטי וידיאו במקום תמונות. לסרטים יש תנועה, ותמונות הן סטאטיות. דבר נוסף מכריע הוא שיכולתי להציג ספר של אומנות יהודית כתוספת לתצוגה. רציתי להראות את הסתכלותי האישית על חיים יהודיים. בנוסף, הספר הזה יצטרך לעמוד בקריטריונים מחמירים ולהיות בעל רמה הגבוהה ביותר. הרי המוזיאון יהיה הספונסר, והספר יימכר לקשת רחבה של בני אדם. הבנתי שכשמגישים יהדות בעטיפה מרהיבה, מעוצבת במקצועיות, זו הדרך הטובה ביותר להפיץ את ה'מבצעים' של הרבי ולגרום לקידוש ה' עצום. בעוד התצוגה משפיעה על המבקרים רק לאורך הזמן שהיא קיימת, הרי שספר ממשיך להשפיע ללא הגבלה.

כיצד מגישים את כל זה לקהל שהיהדות זרה לו?

זו אכן היתה דאגה רצינית, ולצורך הפתרון ביקשתי מעיתונאית לא יהודיה שכותבת בסגנון שירה, לכתוב את הטקסטים שמלווים את העצמים בתצוגה. היא בילתה שעות רבות עם רעייתי ועימי, לומדת בעיון את כל פרטי התצוגה. היא מתארת במילותיה את דרך עבודת ה' שלנו; את החגים, את תפקיד הנשים, ועוד נושאים יהודיים על פי הבנתה. הטקסטים התיאוריים שלה נמצאים לצד המוצגים כמו גם מופיעים בחוברת נפרדת. כל הכיתובים מופיעים בפלמית – שפת מדינת בלגיה, בצרפתית ובאנגלית. כך נוצרה רמה נוספת בעשיית דירה לו יתברך בתחתונים – העברת הקדושה על ידי חכמת אינו יהודי, בשפה הפלמית, ומתורגמת בהמשך לשפות נוספות.

הכותבת התרשמה כל כך ממה שהיא למדה, עד שבקשה רשות להוסיף את רשמיה האישיות לחוברת. האם שיתוף הכוחות הצליח? כדאי לקרוא על כך מה שכתב אחד המבקרים: "החומר נכתב מתוך כבוד עמוק. כשמסיימים לקרוא, מתחשק להתגייר ולהיות יהודי"…

המוזיאון שילם עבור כל הקשור לתצוגת הקבע. כל רעיונותיי אושרו וקיבלו תמיכה גורפת מהמנהל. צוות המוזיאון הגיש את כל הסיוע הדרוש, מעבודות חשמל ועד לרכישת רעשני פורים בחנות היהודית המקומית.

כשהרבי מלך המשיח מעונין שמשהו יתבצע, אז הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר.

חיים יהודיים על המדף

תאר בבקשה איך נראה התצוגה?

התצוגה היא מבחר של אור, צבע, תנועה וחום. כל חג מוצג כפורטרט דומם, כפי שצייר היה מתעד, מוצג על שולחן ענק בצורת חצי עיגול. לתצוגת חנוכה השתמשתי בשמונה סוגי מנורות. בראשון, עם שמונה סירים מחמר, הודלק נר אחד. מאחוריו דגם מעוצב, עם שני נרות דולקים. בכל מנורה נוספת נוסף נר דולק; האחרון הוא מנורת הרמב"ם המוצגת מאחור, ובה כל שמונת הנרות דולקים. רציתי שהמנורות ידלקו באמת.

צוות המוזיאון העלה פתרון חכם מאוד: הם רוקנו את הנרות מתוכנם והעבירו חוטי חשמל דרך החלל של קני המנורה. עבור הלהבות השתמשו במנורות קטנות בצורת להבה. למנורות חנוכה עם שמן השתמשו בשרף, והשחילו חוט חשמל מאמצע כוס ה"שמן" כנ"ל. המראה היה כה מושלם, עד ששמענו מבקרים התוהים איך המוזיאון יתמודד עם שריפה אפשרית.

ליד המנורות מוצגים סביבונים וקופת צדקה. בחלקו האחורי של השולחן מוקרנים סרטי ווידאו, כולל סרט שהוסרט מהדלקת נר חנוכה מסביב לעולם, וגם סרט מהדלקה המנורה בחזית המוזיאון מאותה שנה.

בתצוגת פורים נמצאים העתק של מגילת אסתר, רעשנים ססגוניים, קופת צדקה עם כסף משחק, מסכות, תמונת אוזני המן, בקבוקי יין ומשקה עם כוסות שכובים לידם. ישנה תמונה של הרבי מלך המשיח מחזיק מגילה. ברקע מוקרנת מצגת של ילדיי מחופשים בבגדי זהב בנוסח פרס שתפרתי להם.

בתצוגת חג הסוכות מופיע אתרוג שנראה אמיתי (נמכר כנר הבדלה אומנתי), לצד שאר ד' המינים שיצרתי, עלה אחר עלה, מחמר פולימר. שלושה נרות דולקים לצד תמונת הרבי המחזיק את לולבו ואתרוגו. הוידאו המצורף מראה את הושענא רבה ב-770.

התצוגה הבאה באה לסמל "עבודת ה'." בתצוגה נמצאים טלית, תפילין, גרטל, ביחד עם חומש, תהילים ותניא, סידור פתוח לדף האל"ף בי"ת, קופת צדקה עם כסף משחק, והעתק של ספר תורה קטן. ברקע מופיעות תמונות שלי עטוף בטלית ועטור בתפילין, מציג בצורה יפה כיצד החפצים הבלתי מוכרים לרב בני האדם, מקבלים שימוש יום יומי.

תצוגת ראש השנה כוללת שופר ארוך במיוחד, ותמונות של ראש של דג ורימון פתוח. לידם תמונת הרבי מלך המשיח מחזיק בספר תורה.

תצוגת חג הפסח משלימה את התערוכה. קערת ליל הסדר רב הקומות, עם מצות (צילום על ניר עבה), סימני הסדר עשויים חמר פולימר, קנקן יין יפהפה, ד' הכוסות, וגביע ענק לאליהו הנביא, לצד שלושה נרות דולקים, שלוש מצות שמורה (מצופות לקה) והגדות שונות פתוחות במקומות שונים. צוות המוזיאון שם בכל כוס בד בצבע יין, שנותן מראה של יין אמיתי בתוך הכוסות.

כל תצוגת "סטיל לייף" תופסת את מקומו הייחודי, אולם אחד זורם לתוך השני בעדינות. שבת נמצאת קדימה ובמרכז. השולחן מכוסה במפה לבנה, עליה הנחתי מגש לחלות עם חלות מעיסת נייר, וכיסוי אוטנטי לחלות. מסביב דולקים שלושה נרות, בתווך מונח גביע לקידוש עם קנקן יין ישן. מחזיק מלח ייחודי מיוצר על ידי תלמידי ועשוי מצדפים ומטיטניום עם המילים "יחי אדוננו" חקוקות. בסיום השבת –יש סט הבדלה לצד וידאו על הדלקת נש"ק לנשים ובנות במשך הדורות.

בשולי השולחן מוצבים טקסטים המסבירים את התצוגות השונות, בתוך מסגרות מזכוכית. הזכוכית מעניקה אותנטיות לרעיונות התורניים בתצוגה, כבכל מוזיאון שמשתמש בזכוכית לשימור. המצגים עצמם, לעומת הטקסטים, פתוחים לגמרי, והם חושפים חיים אמיתיים.

משני צדדי השולחן החגיגי, שופע אור וחיים, נמצאים מה שנראה שתי מצבות שחורות. נרות נשמה רבים הועמדו לרגלי כל מצבה, מעוצבים כנרות הדולקים זמן רב. על כל מצבה חקוק סיפור:  על אחד חקוק הסיפור "הפרפר וההשגחה העליונה" ועל השניה סיפור חסידי מהרבי מרוז'ין. המסר בשני הסיפורים זהה: אני מגיעים לעולם הזה עם מטרה, והחיים ממשיכים לאחר המוות.

ספר אמנות שמציג יהדות אוטנטית בפלמית

הבה נשוחח על ספרך. מדוע הספר כל כך חשוב? הרי התצוגה מלאה וגדושה במידע.

היו לי שני נימוקים. תצוגה מוגבלת בכמות הדברים שאפשר להמחיש או ספר הפותח אפשרויות לגלות רבדים עמוקים יותר של החיים היהודיים.

בנוסף, מעצם טבעה, התצוגה נדרשה לקחת בחשבון מנהגי יהדות שונים. רציתי, ביחד עם זה, לייצר את תמונה של יהדות הכוללת פריחה, הישרדות, חיים ומוות, משיח ועולם הבא. מלכתחילה לא התכוונתי לנסות להציג את היהדות כולה; התכוונתי לעצב בועה חיה ותוססת שמבטאת את הרעיונות המרכזיים של יהדות. בהקדמה לספר כתוב: "מטרת היהדות (עבור הבריאה כולה) היא כדי לעשות לה' משכן עלי אדמות, כדי שיהי' שלום בעולם וביקום כולו. זה מה שהניע אותי לערוך את הספר".

מלבד החשיבות הברורה של תוכן הספר, רציתי להעניק לו מראה איכותי ומקצועי. לעטיפה גימור שחור קטיפתי משובצת באותיות נחושת. כל עמוד כולל ציור או תמונה. הספר הינו אלבום תמונות יהודי מיועד למבוגרים;  מושגים עמוקים לצד עבודות אומנות עכשוויות ואטרקטיביות.

גורם חיוני נוסף הוא שפת הספר. היות ולא קיים ספר דומה בשפה הפלמית, רציתי שהספר יופיע בפלמית, תוך שימוש בשפה לסייע ביצירת "דירה לו יתברך בתחתונים". אולם, כדי להגיע לקהל רחב יותר, היה צורך להשתמש גם בשפה האנגלית. לכן, שתי השפות מופיעות בספר.

בדפים הפנימיים מופיע "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" גם בעברית, מה שמייצר תבנית עיצוב מעניינת.

בספר עשרה פרקים:

אלוקים: הפרק פותח באיגרת קודש מהרבי מלך המשיח, מענה לסטודנטים בקולג' שבמבקשים מהרבי הוכחה מדעית ברורה במאת האחוזים שיש אלוקים. כוונתי היא לעשות את המושג 'אלוקים' לדבר מציאותי עבור הקוראים.

תניא: בפרק על התניא מוגשים שלושת הפרקים הראשונים של שער הייחוד והאמונה באנגלית ובפלמית. כל אחד חייב לדעת שה' ברא את העולם, ולא רק מותר לאינם יהודים ללמוד את החלק הזה בתניא, אלא חובה להם ללמוד אותו.

סיפור: הפרק הזה נכלל בספר, בגלל שמעשה ניסים ומלל מעורר השראה הינם חלק חשוב במסר היהודי.

מזון: פרק קליל על היסטוריית ה"געפילטע פיש" (דג ממולא), מנהגי ראש השנה, מתכונים ומנהגים של מאכלים כגון חלה, חריין (חזרת), אוזני המן ועוד מאכלים יהודיים. התמונות הנלוות הן אופנתיות ומתאימות לז'אנר של האומנות.

שמחה: בפרק על השמחה כלולים בדיחות יהודיות ותמונות רבות של אנשים שמחים בכל הגילאים, צעירים וקשישים.

תלמוד: בחזרה לנושאים רציניים יותר, הפרק הבא מפתיע בתוכנו. חפצתי להציג את חשיבות האישה בחיים היהודיים, ולכן בחרתי בפרק במסכת מגילה על הנביאות: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר. עבדתי קשה כדי לייצר עיצוב בדמות עמוד גמרא אותנטי. פרק זה מתורגם לאנגלית ופלמית.

רבי: נושא הפרק הוא הרבי כמלך המשיח. הפרק כולל הלכות מלכים לרמב"ם, לצד מעשה המרכבה של יחזקאל הנביא. בנוסף יש מאמר המבאר כיצד על פי הוראותיו של הרבי, אנו מחויבים להפיץ את ענייני משיח באופן המתקבל.

חידושים: נקודת הפרק היא להציג את חלק מהחידושים שהרבי חולל. בפרק מופיעים לוחות הברית מרובעות, שיר המעלות, צורת קני המנורה על פי הרמב"ם, והדלקת נרות שבת ויום טוב גם לבנות צעירות.

מצה: את הפרק הזה כתבתי בהוראת המשפיע שלי. הוא העיר שעל הספר לכלול פרק על יציאת מצרים, בהדגשה שאנו חייבים לצאת מהמצרים וגבולות בכל יום. אני נוהג ללמוד איגרת ק' אחת בכל יום, ובהשגחה פרטית, במכתב שלמדתי באותו יום, ההוראה היתה בנושא הזה עצמו! האיגרת מודפסת בעמוד האחרון של הספר.

כל אחד בכשרונו

כשמסתכלים על כל זה בפרספקטיבה, מטרת המוזיאון היא להפגיש ביחד כל סוגי בני האדם. אין לזלזל בעובדה שיהודי שומר תורה ומצוות הוזמן ואף ניתנה לו יד חופשית לפעול. המוזיאון, ברצון ובשמחה, הסכים להציג תוכן יהודי אותנטי, דבר שלא היה לו בעבר אח ורע במוזיאון בלגי רשמי.

אני מרגיש שבתרומה הצנועה שלי אני משפיע על הכנת העולם לקראת בואו של משיח צדקנו והגאולה של כלל האנושות. איננו יכולים לשבת ולהמתין להתגלות הרבי מלך המשיח, אלא לעשות הכול, כל אחד בתחומו, כדי להחיש ולזרז את ההתגלות, איש איש בדרכו ובכשרונו.