פרוייקט מיוחד של בית משיח: מתחילים שנת לימודים

הכין לדפוס: מנחם זיגלבוים, בית משיח

אני מלא באמונה גדולה בך וביכולתך

מאת הרב שניאור ביטון, מחנך כתה ב', תלמוד תורה חב"ד טבריה

לך תלמידי היקר!

בעוד ימים מספר נפגש בכיתה החדשה. אמנם עדיין אינני מכיר אותך אישית, אך דע לך שבדיוק כמוך, גם לבי שלי פועם והומה מהתרגשות. כל שנה מחדש לקראת שנת הלימודים אני חש כאילו והייתה זו עבורי השנה הראשונה בשדה החינוך. החושים לא מתכהים למרות השנים המצטברות.

כפי שהמצב בטח אצלך ואצל חבריך לספסל הלימודים, כך הוא גם אצלי המחנך. אינני מנותק. אני לא נמצא בעולם אחר. אני אתכם יחד באותה סירה. אמנם מוביל, אך בצוותא אתכם. כפי שאתם, תלמידיי, מתרגשים, גם אני מתרגש. בימים האחרונים מתרוצצות בלבי תהיות ומחשבות כיצד תראה השנה החדשה? כיצד ייראו תלמידיי? אני כבר סקרן ומצפה.

ובלבי גם חששות. האם כל ההכנות של הימים האחרונים יישאו פרי? האם אצליח בשליחות חיי לגעת בנפשך העדינה כמו גם בנפשם של חבריך לכתה? לרומם אותך ולהבין את קשייך וכוחותיך הייחודיים ולהעצים אותם? האם הצליח לראות בסופו של יום כל תלמיד שמח ומאושר, פורח ומשגשג?

אני בטוח שאת ימי חופשת הקיץ העברת בנעימים. הוי, זו הייתה חופשה ארוכה, ארוכה מדי. אני בטוח שיצאת עם בני משפחתך וחבריך, כמו כל עם ישראל לטיולים, התרעננת וצברת כוח לקראת השנה החדשה. אני בטוח שהערכים על ברכיהם חונכת ב'תלמוד תורה' סייעו לך להתנהג כפי שמצופה מילד חסידי גם מבלי שעומד עליך שוטר ומצווה, והרי בזה טמונה כל השקעתנו: לא לאלף, לחנך!

אני בטוח שאתה כמוני כבר מתגעגע לשגרה, לסדר. בוודאי מלאת את המצברים ברצון מחודש ותשוקה ללמוד ולקצור הצלחות גם בתחום הלימודי וגם בתחום החברתי.

אני יודע שבדיוק כמוני, גם אצלך בראש יש הרבה מחשבות מגוונות, וללבך מתגנבות חששות ותהיות לגבי ההתחלה החדשה: האם תצליח להסתדר עם המחנך החדש? האם מעמדך החברתי ישתפר, או חלילה ייסוג? מי יהיו החברים החדשים שלך? ליד מי אתה תשב? האם תצליח לצבור הישגים לימודיים ולהתקדם? על כל אלה אני רוצה כבר להרגיע אותך ולספר לך שהרגשות והמחשבות שלך אמנם לגיטימיים לגמרי, אך ביודעי ומכריי שאין לך ממה לחשוש. להתרגש – כן. לחשוש – בוודאי שלא.

אני רוצה לספר לך על שני תלמידים מהעבר והעתיד שחקוקים בלבי.

בשנה האחרונה היה לנו תלמיד בכיתה, ילד עם ראש מבריק, חכם, אפילו מחונן, אבל קטנוני. הוא היה בכור בין אחיו, אבל התנהגותו הייתה רחוקה מלבטא זאת. על כל דבר התלונן ומכל אתגר חשש. לא ויתרתי לו ולא ויתרתי עליו. היה קשה? כן, אבל הייתי עקבי. צעדתי איתו יד ביד, לימדתי אותו לקרוא נכון מצבים חברתיים, להגיב אליהם נכון, וראה זה פלא; חלפו חודשים ואותו ילד התבגר עד שאיש לא האמין שבעבר התמודד עם קשיים מהסוג שציינתי.

ויש גם תלמיד מן ההווה, שיהיה לך חבר בכתה בשנה הקרובה, אני מכירו היטב ובטח גם אתה. אין ילד בתלמוד תורה שאינו מכירו. הוא אחד משלושת 'הכוכבים' הבולטים. ההיכרות הקרובה בנינו החלה כבר לפני חצי שנה. מדי יום נסכתי בו עידוד. אותו ילד כפי שהבנת הוא מאלו שמבלים שעות בחדר היועץ. בכל יום פגשתי אותו 'פגישת מסדרון' ובכל אחת כזו הבהרתי לו שאצלי הוא יהיה התלמיד הכי טוב, הכי מצטיין, שאני מאמין בו ובכישוריו, שאנחנו נמחק את העבר ואצלי יפתח דף חדש. דיברתי איתו אפילו בחופש באמצעות הטלפון. יהיה קשה? כן, אני יודע. אבל אני לא מתכוון להתייאש ממנו עד שאדע שהוא במקום בריא וחזק.

ה'תלמוד תורה' שלנו, כידוע לך, הוא מקום שבו אין לו רשות להתייאש. איננו עוד מוסד חינוך, כי כאלה לא חסרים בעיר. הייחודיות שלנו היא בזה שהתנהלותנו היא ברוח תורת חסידות חב"ד ולאור הוראותיו של הרבי. כל ילד הוא בן של מלך, וככזה אין לנו אופציה לוותר או להתייאש. עלינו לעשות הכול כדי לגרום לך ולכל תלמיד להרגיש טוב ולהצליח. מטרתנו היא לגרום לך להגיע בבוקר לבית הספר עם חיוך גדול, מלא ברצון ללמוד ולהתמלא בערכים חסידיים של נתינה ואהבה.

אנחנו נמצאים רגעים ספורים לפני פתיחת השנה החדשה, עוד רגע קט תפסע לתוך הכיתה ותתפוס את מקומך, ויש לי מסר חשוב עבורך בתור המחנך שילווה אותך בשנה הקרובה: אני מלא באמונה גדולה בך וביכולתך, אתה הרי חלק אלוקה ממעל ממש, כל היתר לא חשוב.

אני מאחל לך תלמידי היקר שנת הצלחה, שנה של סיפוק וחדווה. שנה של שמחה. חשוב לי שתדע שאוזני תמיד תהיה כרויה עבורך, אשמח לשמוע תמיד על חששותיך לצד תחושות של הצלחה שבוודאי יהיו לך. אשמח להקשיב לך, זכור אני נמצא כאן עבורך ובשבילך.

מי ייתן ונזכה יחד עוד לפני הצלצול הראשון לגאולה האמתית והשלימה תכף ומיד ממש.

באהבה רבה ובציפייה דרוכה, המורה שניאור

*

בשערי הישיבה

הרב בנימין כהן, 'משיב' בישיבה המרכזית בכפר–חב"ד, ורב שכונה ברמלה

בני היקר,

זהו מכתב המיועד אליך כמו גם לחבריך לכתה, וחבריך במעגלים הרחוקים המסיימים כעת כתות ח' ועוברים להיכלי התורה בישיבות הקדושות ישיבות 'תומכי תמימים' בכל אתר ואתר.

אין זה פשוט לסיים את ה'תלמוד תורה' אחרי שמונה–תשע שנות לימוד, ולעבור למסגרת חדשה שאינה מוכרת, בפרט שהמסגרת היא שונה לגמרי בצלמה ובתבניתה ממה שהורגלת בה במשך כל השנים.

המעבר מתלמוד תורה לישיבה הוא מעבר חד יחסית, שכן מלבד הניתוק מהבית (שינה בפנימיה, שבתות במסגרת הישיבה ולא בבית, וכו'), אתה תיכנס לסדר יום עמוס וגדוש שמתחיל כבר בשעה 7:00 בבוקר ואמור להסתיים לקראת השעה 22:00 בלילה. בסוף היום אינך הולך הביתה, אלא נשאר עם חבריך לעוד שעה קלה, עד זמן המנוחה.

אני מבקש לתת לך, בני, כמה עצות והכוונות לרגל כניסתך לישיבה, בשעה טובה ומוצלחת. לא פחות ממה שהנך מתרגש, גם אני מתרגש ושמח בשמחתך.

כדי לעשות את המעבר בצורה נכונה ולהצליח לעשות זאת בקלות, יש לשים לב למספר כללים חשובים:

א. "שמירת הסדרים". אין זו המלצה גרידא, אלא כלל ראשוני וחשוב בסדר היום ובמשמעת שהישיבה מטילה ושאתה צריך להטיל על עצמך. שמירת הסדרים זוהי המסגרת הבסיסית שמרכיבה סדר יום ראוי ורצוף. כך זה בכל ישיבה. אבל בישיבת תומכי תמימים נוסף על כך היבט עמוק ומיוחד: הרבי אומר, שעל ידי שמירת הסדרים, נהיה הבחור 'מקושר' לרבותינו נשיאינו!

ב. חלק משמירת הסדרים, זה גם שמירה והקפדה על זמני האכילה והשינה, ואם אפשר גם מנוחת צהרים. הקפדה זו תסייע לך בבריאותך בכל המובנים, ותסייע לך (במנוחת צהריים, גם אם לא נרדמים, עצם עצימת העיניים ומנוחת הגוף למשך כשעה, תגרום לכך שתקום רענן ומאושש יותר לאחר מכן).

ג. "לא הביישן למד", השיאו חז"ל כלל ברזל, וזו עצה חשובה ביותר. לא להתבייש לשאול את הר"מ או את המשפיע וכו'. גם אם השיעור שלמדת בעיונא או בגירסא לא היה ברור, אין לך מה להתבייש מלגשת לשאול את מי שצריך. לשם כך קיים "סדר חזרה". כמובן שניתן לשאול גם במהלך השיעור, אך שם זה יהיה יותר בקיצור כדי שלא להפריע למהלך הלימוד. בזמן החזרה ניתן להרחיב יותר בסבלנות, ולר"מ או למשפיע יש את כל הזמן בשבילך כדי שתדע לנכון את הסוגיה שלפניך.

ד. "חברותא". אחת הדרכים שקבעו חז"ל שהתורה נקנית בהם היא "דיבוק חברים". אכן, אני יודע שיש זמנים שבהם אדם רוצה ומעדיף ללמוד עם עצמו, אך ברוב הזמן כדאי שיהיה חברותא, שכן בלימוד בצוותא, הלימוד רציני יותר, ובאמצעות ההסברים הנאמרים בקול רם, יש הבנה נכונה יותר של החומר הנלמד. כמובן שרצוי לגוון חברותא לעיונא, לגירסא, לחסידות, לשו"ע, כי החברים גם מעשירים יותר את הנלמד.

ה. מקוה. מקוה לפני התפילה הוא דבר חשוב ביותר אצל חסידים שהקפידו עליו. כדאי להשתדל ללכת לפני לימוד החסידות, כך שמעלת הטהרה של המקווה תשפיע גם על לימוד החסידות.

ו. חשוב לשמור על קשר עם הבית, להתקשר מדי פעם ולהתייעץ כשצריך, ולא לחשוש לשתף את ההורים בספיקות ובשאלות שצצות על הפרק. ההורים מכירים אותך היטב, ואת יכולותיך, ואתה מוזמן תמיד בחפץ לב להתקשר, לשוחח, לספר ולשתף ממה שעובר עליך בישיבה.

ז. חשוב שתעמוד בקשר עם המדריכים בישיבה, להתייעץ לשאול, לבקש ולא להתבייש. הם נועדו לסייע לך בזמנים שבין הסדרים.

אני בטוח, בני, שאם תשכיל ותיישם את העצות הללו, המעבר בין עולם הילדות לעולם הבחרות; בין עולם התלמוד תורה לעולם הישיבות, יהיה קל ומוצלח בהרבה. אני מברך אותך בכל לב, שתראה ברכה והצלחה בלימודך ובהתפתחותך הרוחנית והחסידית, ותשגשג הלאה והלאה לנחת רוח הרבי, נשיא תומכי תמימים, ולנחת רוח שלנו, הוריך.

באהבה רבה, אבא

*

בישיבה גדולה צריך לגלות יוזמה אישית

הרב חיים הלל שפרינגר, מנהל רוחני שיעור א' בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, צפת

תלמיד ותמים יקר,

ברוכים הבאים לישיבה הגדולה. לכל לראש אני רוצה לאחל לך שנת הצלחה, שתהיה לך קליטה קלה ומהירה, ותמצא את עצמך בין מצוייני הת', שקוע בלימודי הנגלה והחסידות ובעבודת ה' מתוך שמחה, בקי בעניני גאולה ומשיח, ובטח תגרום נח"ר רבה לכ"ק אד"ש מה"מ.

כמו קפיצות שונות שאנחנו עושים במהלך חיינו, כך אתה עובר כעת שלב חשוב ומשמעותי – אתה עובר מישיבה קטנה לישיבה גדולה; ולא דבר של מה בכך הוא.

המעבר מישיבה לצעירים לישיבה גדולה הוא מעבר משמעותי בהחלט. אם עד כה היית רגיל שיש תמיד מי שמכוון אותך ואומר לך מה לעשות – החל משנות ילדותך המוקדמות, ממשיך בלימודיך בתלמוד תורה ולאחר מכן בשלוש השנים בהן למדת בישיבה קטנה, הרי שבישיבה גדולה הכול פועל בשיטה אחרת. מכאן ואילך אתה הופך להיות יותר עצמאי ויותר אחראי לכל מה שנעשה אתך. בישיבה הגדולה כבר לא מעירים לך 'תעשה כך' ו'לא תעשה כך'. כאן אתה צריך לקחת אחריות, ובאחריות יש שני מישורים:

אחריות אישית – עליך להיות אחראי על מה שקורה אתך. בישיבה גדולה תמים צריך להיות יוזם ואחראי ולדאוג ולטפל בכל צרכיך, ובאם אין לך חברותא – למשל – מצופה ממך להתמודד ולדאוג לעצמך, הכול תלוי בך. אתה צריך לדאוג לעצמך בכל עניין.

אחריות נוספת היא בקיום העניין של 'עשה לך רב'. עליך מוטלת האחריות למצוא לעצמך רב מתאים, שעמו תוכל לדבר ולהשיח את אשר לבך. ולאחר מכן עליך גם לדאוג לפתח את הקשר שיהיה רציף, פתוח ומשמעותי, ובמילא משמעות הקשר הזה תהיה רבה, הן לתועלת חייך בישיבה, וגם להמשכם בעז"ה.

בחור שעובר מישיבה קטנה לישיבה גדולה עובר שני שינויים מרכזיים: השינוי הראשון הוא במסגרת הלימוד: פחות שיעורים ויותר לימוד עצמאי עם החברותא. בחור נדרש ללמוד יותר, להכין בעצמו את הסוגיות ואת המאמרים ולהגיע לשיעורים מוכן. היוזמה וההספק הם שלו.

אותו דבר גם במה שנקרא 'דרכי החסידות' ו'התקשרות'. אם בישיבה קטנה בחור יכול לומר 'ביצעתי כל מה שאמרו לי', הרי שבישיבה גדולה זה לא מספיק. בחור לא צריך לחכות שיגידו לו מה לעשות, אלא עליו להיות יוזם, אקטיבי ופעיל. עליו להיות בעל אחריות מספיקה כדי להגיע מרצונו לסדרים, ולנצלם כדבעי, להיות בקי בסוגיות הנלמדות בנגלה ובחסידות, גאולה ומשיח ושולחן ערוך – הלכה למעשה, לדעת את ה'לקוטי שיחות', להתעסק בטובת הזולת, להיות אחראי יותר לצאת ל'מבצעים', ואם הוא לא רשום ברשימות, עליו לחפש בעצמו מקום ולפעול בו מתוך מרץ. כך גם בכל מה שקשור לחיים של לימוד וחיים חסידיים – לדעת להתמודד עם כל מה שצריך.

•

עניין נוסף שעליך, תמים יקר, לדעת והיא עומדת במרכז ההוויה הישיבתית במסגרת הישיבה הגדולה, בפרט אצל 'תמים': עליך לזכור כי הישיבה והלימודים בה הם מרכז חייך, והעולם שבחוץ הוא רק חיצוני וטפל. מניסיוני, יש הרבה ענינים 'בחוץ' שיכולים להטריד את הנפש: חתונות של בני דודים, הצורך לגשת לבנק, להיות בקופת חולים, ללוות אבא שנוסע לחו"ל ולקבל פני אמא שחוזרת מחו"ל, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות שבחורים מבקשים רשות להיפקד מהישיבה. אלו הן שלל סיבות של הסחת הדעת ממה שקורה בישיבה, ועליך לזכור שהכל טפל למה שצריך למלא את חייך: לימודים בהתמדה ובשקידה. החיים המרכזיים של בחור הם חיים יהודיים, חיים של לימוד בהתמדה בנגלה, בחסידות, בעבודת התפילה ו'במבצעים'. זה מרכז ועיקר חייך. זה מה שרבותינו נשיאנו מייסדי 'תומכי תמימים' מצפים ממך.

•

אתה בוודאי תשאל: איך בחור שהגיע זה עתה ממסגרת מאד ברורה שבה קבעו לו כל הזמן מה לעשות ומה לא לעשות, יידע לפתח בעצמו את כוח היוזמה?

אכן, זו עבודה אישית שמגיעה לידי ביטוי בפרט בשנה הראשונה של ישיבה גדולה – למצוא בתוך עצמו את כוח היוזמה והאחריות האישית על חייו, חיי זולתו ועל מה שהוא עושה. את הנקודות הללו אפשר לפתח על ידי קשר פנימי עם איש צוות הישיבה שישמחו לסייע לך, או על ידי ה'עשה לך רב' האישי שלך, שיגלה בך את הכוחות הללו ויציב בפניך את המטרות, תוך תמיכה וליווי לאורך הדרך.

אני מאחל לך שנת הצלחה בלימודים, שנה שבה תגלה את הכוחות הנעלמים שבך לא רק בעזרת אחרים, אלא בראש ובראשונה ברצון העמוק שלך לגדול, להתפתח ולהיות בבחינת 'מהלך' ו'יוזם' – תחזק את ההתקשרות שלך לכ"ק אד"ש מה"מ, ותצליח בכל עניניך.

ואיתך יחד עם כל שאר התלמידים, נזכה לקבל בקרוב ממש את פני הרבי מה"מ בקרוב ממש.

הרב חיים הלל שפרינגר

*

בני, כמה מילים לפני ה'קבוצה'…

מאת: אמא

ב"ה. שנת הקהל

לבני יקירי שי'

בהתרגשות רבה כותבות ידיי את אלו השורות…

מי היה מאמין שכה מהר יעברו להם הימים ונזכה לשלוח אותך ל…

קבוצה – המילה המשמעותית ביותר בחייו של כל תמים, המילה שטומנת בחובה כל כך הרבה – רוחניות, התעלות, והתקשרות לרבי.

קבוצה – שנה שלימה, "שנה תמימה" להיות בד' אמותיו של הרבי – להיות, לחיות, ללמוד, להתוועד, מתוך שמירת הזמנים והנהגות חסידיות, כפי שהרבי רוצה ומצפה מכל תמים שזכה להגיע לקבוצה.

קבוצה – שנה שלימה של לחכות כל רגע באמת להתגלות מלכנו משיחנו שהנה זה בא הרגע ממש.

קבוצה – להיות שנה תמימה מחוץ לבית, מחוץ לעיר, מחוץ לארץ, רחוק מההורים והאחים והאחיות הנפלאים.

קבוצה – מחוץ לכל הבלי העולם. ולנסוק מעלה מעלה לטעום את הטעם המתוק הזה…

קבוצה – שנה שלימה שרק תמימים בחב"ד זוכים לחוות את החוויה הזו, שטעמה מתוק מדבש… וגם מחייב… להתאים את עצמך לנדרש ממך בתור אחד מהקבוצה, להיות ראוי לכך בכל מה שהרבי דורש כאמור – בשמירת זמני הלימוד, בתפילות, בהנהגה, במבצעים, ובלהיות דוגמא חיה לחברים האחרים שאולי לפעמים… קצת מתבלבלים.

קבוצה – צריך לזכור שעם כל המתיקות וההתעלות בוודאי צצים ועולים קשיים בגשמיות – לא תמיד יש מקום, לא תמיד יש אוכל, לא תמיד יש איפה להניח את הראש… ואף על פי כן הכל שווה.

קבוצה – לשוב אחריה (בתוכנית הגלותית) עם כוחות מוחדשים, איתנים, להשפיע ולרומם גם את ההורים ושאר המשפחה, החברים, והאנשים במקום השליחות…

בני יקירי!

אתה זכית וזכינו אנחנו כהורים שאתה נוסע בעז"ה בקרוב ממש לקבוצה. אני מאחלת לך שתעשה רק נחת לרבי במחשבה דיבור ומעשה. ונזכה עוד לפני נסיעתך להתראות עם הרבי מלך המשיח שליט"א כאן בארץ הקודש מיד ממש בגאולה האמתית והשלימה!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

*

התקופה היקרה שבין ה'קבוצה' לחתונה

מאת הרב עמיחי ריבר, ראש מכון 'סמיכה לרבנות' שעל ידי בית חב"ד ונציה

תמים יקר!

הנה מסתיימת לה שנת ה"קבוצה". זוהי שנה ש"כולה לה'" אותה עשית בחצרות קדשינו. בוודאי שזו הייתה שנה גדושה בלימוד, בתפילה בעבודת ה', בלימוד חסידות, ב'מבצעים' וכמובן מתוך רגש התקשרות לרבי.

כעת, עם סוף השנה החשובה הזאת, זה הזמן לעשות חשבון; לתת את הדעת "מאין באת" ובד בבד "לאן אתה הולך".

אני כותב את השורות הללו מתוך המקום בו אני פוגש מדי שנה קבוצה של תלמידי תמימים שסיימו את ה'קבוצה' שלהם, ומגיעים אלינו לונציה כדי להשתלב במכון 'סמיכה' לקראת השלמת לימודי הסמיכה לרבנות, כפי שהרבי ביקש. לימוד זה נעשה בשילוב עם 'מבצעים' במסגרת בית חב"ד בונציה שהוקם על ידי שליח הרבי, הרב רמי בנין.

השלב הזה בחייך הוא פרשת דרכים חשובה. מאחוריך כל הדרך אותה הלכת החל מאז הגעת לחדר, המשכת במתיבתא, ולאחר מכן בישיבות 'תומכי תמימים', כאשר גולת הכותבת היא שנת שהותך ב–770. באופק ניתן כבר לראות את ה"מעקה" של ה"בית חדש" שתקים בעז"ה. מה שנותר כעת הוא, קטע דרך לא ארוך אולם חשוב ביותר. שנה, אולי שנתיים יקרות מכל יקר מהיום שבו סיימת את מסלול הלימודים הרשמי ועד ליום בו תבנה את ביתך.

אשרינו שחסידים אנחנו והולכים אנו בדרך סלולה. אתה צריך לדעת שבידך כבר נמצאים הכלים הטובים ביותר לקבל את ההחלטה הנכונה לאן אתה ממשיך וכיצד לנצל כיאות את הזמן החשוב הזה. הרבי נותן לנו את היסודות, ואיתם כמובן הכוחות לבנות בנין איתן.

אבל אתה תוהה ומתבלט לאן להמשיך מכאן, כיצד לנצל נכון את הזמן שלפניך. כעת אף אחד לא מחייב אותך מה לעשות, כפי שהורגלת כל השנים. כעת אתה בוחר בעצמך את הדרך שלפניך. זה בהחלט לא פשוט.

איך עושים זאת?

ההחלטה שתקבל בנקודה זו צריכה להיות מבוססת על חוט משולש; כלומר על שלש הוראות של הרבי לתמימים, ובכלל.

הראשונה שבהן היא, שתפקידו של תמים הוא בראש ובראשונה בלימוד התורה. לכל מקום שאליו תלך, הקו המנחה צריך להיות שחלק עיקרי מהזמן יוקדש ללימוד בשקידה והתמדה. רצוי מאוד שיהיה במקום שליבו חפץ (כפי שמייעצים חז"ל, והרבי מצטט זאת פעמים רבות). מקום הלימוד שאתה בוחר בו צריך להיות מקום שאין בו מניעות, הפרעות ועיכובים המסיחים את הדעת.

שנית – הרבי קובע שכל עניין חיובי, בוודאי עניין שבקדושה, צריך להיות באופן של "מחיל אל חיל". הצעד הבא שלך אם כן צריך להיות בדגש על עליה והוספה; משהו שיתרום לך, לנפש ולנשמה וכמובן לאישיות שלך. את הזמן יש לנצל באופן ובמקום שיאפשר ויהווה התקדמות והתעלות בכל העניינים השייכים לתמים.

שלישית – לאחר כל הנ"ל ישנה ההוראה של הרבי להתייעץ ב"עשה לך רב" שלך. המשפיע שלך ישמע את כל השיקולים שלך בפרטות, הוא מכיר את הכללים וגם מכיר אישית עם מעלותיך, יכולותיך וכו'. הוא יוכל לעזור להבטיח שקיבלת את ההחלטה הנכונה, זו שתהיה באופן של 'כלי המחזיק את הברכה', ובאופן הראוי.

אין ספק שזו בחירה לא פשוטה, אבל אנו כבר מובטחים "יגעת ומצאת, תאמין". היגיעה והכוחות שתשקיע בזמן חשוב זה בוודאי יביאו לכך שהקב"ה ישלח את ברכתו באופן של "מציאה" הנעלית לאין ערוך מהיגיעה, בהצלחה רבה בכל העניינים, בגשמיות וברוחניות מתוך בריאות איתנה ומנוחת הדעת, עד המציאה העיקרית הנאמרת בפסוק "מצאתי דוד עבדי בשמן קודשי משחתיו" ומלכינו בראשנו תיכף ומיד ממש.