שלושים יום קודם החג: לבעור בהתקשרות לרבי מלך המשיח

הרב שימעלה פיזם

דווקא באמצע החורף, כשהקור בחוץ מורגש היטב, מגיעים תאריכים חסידיים בוערים שמלמדים אותנו מהי התקשרות בדור השביעי: ה' ו-י"ט טבת!

אלו תאריכים חסידיים שיכולים ללמד אותנו איך נראית התקשרות אמיתית עם הרבי מלך המשיח. תאריכים שמגלים בכל משפחה חסידית איך ניתן לחיות עם הרבי מה"מ בתוך הבית – בתוך הנשמות של בני המשפחה.

מהו "דידן נצח" של הדור השביעי?

המשפיע ר' מענדל פוטרפס סיפר, שלאחר הגאולה בי"ב-י"ג תמוז התקיימה התוועדות ובה דנו החסידים כדרכם: איזה חג גדול יותר, י"ט כסלו או י"ב-י"ג תמוז? זקני החסידים אמרו בפשיטות שי"ט כסלו הוא "חג החגים". אבל הצעירים טענו שבלי הגאולה של י"ב-י"ג תמוז לא היה יותר את י"ט כסלו כפי שהוא.

בכל דור מתגלה רובד חדש של גאולה. זהו אותו קו, אבל הנקודות הן בעומק חדש ומחודש ועכשווי. כך גם בדור השביעי: מהמאסרים של רבותינו נשיאינו ועד ל"משפט הספרים" – זהו אותו מאבק על מלכות בית דוד, על הבאת הגאולה לעולם.

ה' טבת: היום שבו הרבי דורש מאיתנו להיות "אקטיב"

כשפרצה פרשיית "משפט הספרים", היו כאלה שלא הבינו את גודל וחרדת העניין. בעיני בשר זה נראה כאילו מדובר בכמה ארגזים של ספרים. שאפשר לסדר את זה בדרך דיפלומטית.. אבל הרבי חשף שמדובר בשאלה יסודית: השייכות של הרבי לחסידים, על מהות ענינו של רבי, נשיא הדור. בכל התקופה הקשה והנוראה שלפני פסק הדין, ובלשונו הק' של הרבי "המצב המבהיל" – הכל סבב סביב נקודה אחת, וכפי שהרבנית הצדקנית ע"ה הגדירה: גם הרבי וגם הספרים שייכים לחסידים! כלומר, הרבי וספריו והחסידים כולא חד, מציאות של דבר אחד ממש שאי אפשר להפרידו, הרבי הוא נצחי – דוד מלך ישראל חי וקיים – וזה נמשך לנצח נצחים!

וכשהגיע ה"דידן נצח", הרבי דרש לקחת אפילו את טענות השטות והספקות שעלו במשפט ולהפוך אותן להוראה מעשית: אם מישהו אמר שליובאוויטש לא מספיק פעילה ("ליובאוויטש איז נישט אקטיב") – הרבי הופך זאת לקריאה לפיה הקטרוג הוא שכביכול כל מה שעשינו עד היום נחשב כ"לא פעיל", ולכן נדרש להוסיף כמה וכמה פעמים מרץ ותנופה למה שאנחנו נדרשים לעשות מכאן ואילך בהפצת התורה והמעיינות חוצה!

מאותו רגע הרבי פותח תקופה חדשה: העולם מוכן לגאולה, וצריך לומר זאת בגלוי. לא לעשות חשבון לגבי מה יאמרו, אלא לעמוד זקוף ולהכריז: נשאר עכשיו ענין אחד ויחיד ירידת בית המקדש השלישי, הגאולה כבר מחכה וצריכים לקבל את פני משיח צדקנו ולכן עמדו הכן כולכם. משיחות תשמ"ז ותשמ"ח מתחיל קו חדש לגמרי: לא רק "לצחצח את הכפתורים", אלא הכרזה גלויה שהעולם מוכן לגאולה.

י"ט טבת: היום שמגלה כמה אנחנו קשורים באמת

ואז מגיע י"ט טבת. גם הוא "דידן נצח", אבל מסוג אחר. זה היה פסק דין על ערעור שהוגש בהמשך למשפט הספרים על עניין אישי של הרבי בעצמו. וגם כאן הגיע פסק הדין: גם בעניינים הכי פרטיים של הרבי.

אמנם לא נקבע ב"שטורעם" שי"ט טבת הוא יום חג, אבל גילוי מדהים הוא מה שהרבי הגיה ואישר להכניס לשושלת היחס בתש"נ את הניסוח: "יום ג' שהוכפל בו כי טוב י"ט טבת – נגמר הדידן נצח באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שבספריית ליובאוויטש". לא פחות! ועוד משהו מדהים ששמתי לב: בקובץ כ"ח סיון שהרבי שליט"א חילק בידו הקדושה לכל אחד ואחת אנשים נשים וטף בתנש"א, נכנסה הרשימה של כל פעילותו ועסקנותו הקדושה של הרבי, ומה נכתב בי"ט טבת?—- בדיוק מה שעכשיו אתם מבינים! כלומר זה לא רק שמה שחשבנו שחסידים יודעים שלפעמים דווקא מה שלא כתוב במפורש מגלה עד כמה אנחנו באמת קשורים. זה יום של קשר עצמי, של נקודה שאינה תלויה ב"מבצע" או ב"תקנה". זהו יום שבו מרגישים באופן טבעי את חיזוק ההתקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א. אלא כאן מדובר ממש ממש על אחת כמה וכמה, שיש לחגוג את היום הזה כי הנה נודענו וקלטנו (איפה היינו עד היום…) שהרבי הכניס זאת בעצמו! כלומר שזה חשוב וחיוני לכל חסיד לדעת את זה!

כחסידים, תפקידנו להיות קשורים לכל מה שקשור לרבי, גם בעניינים ה"פרטיים". ולכן בוודאי ובוודאי שאנחנו צריכים לחגוג גם את היום הזה. על דרך שהרבי כתב "חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז"!

בית חסידי בדור השביעי: החלטה טובה בחיזוק ההתקשרות – שלושים יום קודם החג

כדי לחיות את הימים הללו, אפשר לבחור החלטה טובה שתביא את חום ואור ההתקשרות והאהבה לרבי אל תוך הבית החסידי:

א. בית מלא ספרים – במיוחד של הרבי מלך המשיח

כל אחד מבני המשפחה קונה לעצמו ספר של הרבי, עם הקדשה אישית. מייצרים "מדף של הרבי" שבו נמצאים ספרי ה"דבר מלכות", לקוטי שיחות, ספר השיחות, מאמרים מלוקט, ואגרות הקודש, התוועדויות שיחות קודש. ומדי פעם, אפילו לחמש דקות אחרי ארוחת ערב, קוראים יחד קטע קצר.

ופשוט לשמוע את קולו הקדוש של הרבי בתוך הבית, כל יום, בכל דרך אפשרית!

ב. התוועדות משפחתית בי"ט טבת

עורכים התוועדות משפחתית עם ניגון וסיפור חסידי, וכל אחד מקבל החלטה טובה לחיזוק ההתקשרות. מציינים את היום הזה כ"דידן נצח" של הבית החסידי הפרטי. ומכניסים את לימוד גאולה ומשיח לתוך התפריט!!

ג. החלטה שלא כתובה בשום "מבצע"

מנסים יחד להרגיש לבד מהו הרצון של הרבי מהמשפחה שלנו במיוחד. לדוגמה: לקבוע חצי שעה קבועה בשבוע ללימוד שיחה של הרבי, או לומר "יחי אדוננו" בבוקר או לפני השינה בכוונה ולבקש מהרבי להביא את הגאולה, או לספר סיפור חי מהרבי בכל ליל שבת כדי שהרבי יהיה חי אצלנו, או לנגן דווקא ניגונים שהרבי לימד, לצאת למבצעים עם השכנים להחתים על קבלת המלכות, להפיץ את בשורת הגאולה, וכן על זה הדרך משהו שאנחנו יודעים שאצלנו זה דורש חיזוק מיוחד.

כשהאש בוערת – כל חודש טבת נראה אחרת, ומגיעים ליו"ד-י"א שבט ברמה גבוהה!

כשמשפחה החסידית חיה את ה' וי"ט טבת, החגים של דור השביעי – ברור ומובן שמגיעים ליו"ד-י"א שבט ראש השנה להתקשרות בעןצמה אחרת לגמרי, עם הכנה רבה, וכך מקיימים את הוראות הרבי ליום זה באופן דפעולה נמשכת על כל השנה כולה. כך שמתוך הבית שבו בוערת אש ההתקשרות, בוקעת הקריאה הפשוטה והאמיתית: הרבי חי וקיים, אנחנו שלו, ואנחנו מכינים את הבית שלנו ואת העולם כולו להתגלותו תיכף ומיד ממש.