הלב החזק והבריא של ר' זושא • טור אישי

ר' שניאור גורפינקל, מנהל מכון הלכה חב"ד

ר' זושא סיפר שכאשר הגיע ליחידות אצל הרבי הריי"ץ עם אימו לקבל ברכה לטיפול ביד, הרבי הריי"ץ קרא לזושא, הניח את ידו על ידו ובירך אותו "שיהיה לך לב חזק, לב בריא".

כאשר שמעתי את הסיפור מזושא תמהתי איפה הלב החזק שלו?

זכיתי ב12 השנים האחרונות, להיות בקשר קרוב לר' זושא, במשך שנים אף זכיתי להתוועדות יומית במשרדי ועדת החינוך ובהמשך מכון הלכה חב"ד. ר' זושא היה נוחת כל פעם בשעה אחרת וידענו שלמשך שעה שעתיים אין עבודה אלא התוועדות עם זושא, שיותר טובה מכל הדרכה או סדנא שנקבל אי פעם.

כל יום ר' זושא היה מגיע עם מצב רוח שונה, רק כאשר היה מדבר הייתי מבין את הסיבה.

כאשר באותו יום שמע על שמחה במשפחת אנ"ש היה עבורו יום חג, רווק או רווקה מבוגרים שהשתדכו, שליח שנחלץ מחובות, סיפורים "קטנים" על שלום בית או תמים חבד"י שחזר לדרך היו גורמים לו אושר אמיתי, בימים ששמע הפוך היה מגיע עד לכדי בכי, והצעקות שלו במשרד, כלפי שמיא, היו בוקעות הרחק מחוץ למשרד….

התשובה לתמיהתי בתחילת הדברים היא בכך שלב חזק הוא לא "לב קשה", ר' זושא לא נתן לדברים לעבור לידו, היחס שלו לדברים תמיד היה אישי, נוגע, עד הסוף, כך בהתקשרות שלו לרבי מלך המשיח שהיתה אמיתית וטהורה בלי עיגולי פינות, וכך ביחס האישי שלו לצרות או שמחות באנ"ש ובעם ישראל.

זכרוני, כאשר מספר חברים הפתיעו אותי בהתוועדות יום הולדת לרגל גיל 30, הופיע לפתע ר' זושא לאחר ששמע על ההתארגנות, כאשר ניסיתי להבין ממנו למה הוא שגילו נושק מתקרב לגיל 80 טורח לנסוע מלוד לנחלה להתוועדות הפתעה קטנטנה ולא חשובה, הוא לא הבין את שאלתי…

הברכה ללב חזק התקיימה בפועל כאשר למרות הלב הרגיש כל כך שהועמס עליו כל כך הרבה ליבו היה חזק ובריא ולא התכהה גם אחרי כל השנים.

באופן אישי ר' זושא היה לי לחונך אישי. כאשר ר' מענדי בליניצקי הכניס אותי לענייני העסקנות, הייתי זקוק למורה דרך שייתן לי את ההנחיות והכוונה לפעול בצורה נכונה שתתאים לקו של הרבי, ולא היה מתאים יותר מר' זושא שמלווה את הקמת חב"ד באה"ק מתחילת הדרך בכל הצמתים המשמעותיים שזכה לאמונו המלא של הרבי במקומות הרגישים ביותר

היכולת של ר' זושא לתת ביקורת נוקבת כאשר פעולות לא נעשו כדבעי ומאידך לתת גב מוצק ומלא היתה נפלאה ויחידה במינה.

כאשר רצינו להרים פרויקט מסוים במכון הלכה חב"ד שהיה נועז וחדשני במידת מה נפגשתי איתו והבעתי את חששי שיהיו מי שיאמרו שזה לא לרצון הרבי, ר' זושא ענה לי – אני לוקח את האחריות המלאה עליי, אני מורה עליך להתקדם ומי שיפנה אליך תגיד לו שיתקשר אליי!

ואכן רבות מפעולות מכון הלכה חב"ד לא היו מתבצעות בברייקייט הרחב שהם מתבצעות כיום ללא הדחיפה היומיומית שלו.

לב חזק – גם בענייני הכלל

אחד הדברים שר' זושא הכי שנא שמנסים לייפות את ההיסטוריה, כאיש אמת תמיד הקפיד על כך, וגם כשהיה לא נעים לשמוע את זה לפעמים.

ר' זושא היה כמדובר לוקח ללב ולא נותן לדברים לעבור לידו, וכאשר היו סוגיות ציבוריות ר' זושא לא היה נמנע לומר את דעתו בצורה ברורה, ואכן הוא סבל רבות בשל תכונתו לכוון בכל הכח לדעת הרבי בענייני השעה ואף לומר אותה בצורה ישירה כמו שרק הוא יודע.

אחרי ג' תמוז, סבל זושא הצקות מצד גורמים שניסו לכופף דעתו, היו שהפסיקו להזמין אותו להתוועד והדבר הציק לו מאוד. הוא ידע היטב שרק אם ימתן את דעותיו ל"קונבנציונליות", וינגן לפי החליל של מאן דהוא, ממילא יזכה ל"בשמאלה עושר וכבוד"…

אך זושא היה האחרון שישנה את דעותיו לפי צורך הקהל, ואכן זכה ר' זושא להצטיין בהפיכת השטות דלעו"ז לשטות דקדושה, הדברים אותם זכה לשמוע בעצמו מהרבי מה"מ במאמר באתי לגני תשי"א.

יחד עם זאת, הדברים כאבו לו מאוד עד יומו האחרון. לפני כמה שנים שוחח איתי על רב קהילה מסויים, זושא אמר לי בכאב ובבכי: תראה את עולם השקר, מאחורי הקלעים הוא לוחם בי ובפעולותיי, אך מול הציבור התמים החסידי הוא מדבר גבוהה גבוהה בענייני משיח ואגרות קודש וכו', כך הוא (כביכול) מרוויח את אהדת כל הצדדים בחב"ד ואילו אני ר' זושא רק מעצבן את כולם….

בהלוויה, נזכרתי בדבריו וכאשר החזקתי את הארון ליד ראשו של ר' זושא, חשבתי בקול: תראה זושא, החלטת ללכת רגע לפני שבת, ביום אולי הכי גשום בשנה, והנה אלפי אנ"ש עזבו הכל מיד כדי ללוות אותך וחוזרים רגע לפני הדלקת נרות. יש לך ספק באהבתנו אליך? לאמת שלך? ללב שלך?

והחי ייתן אל ליבו!