6 הערות על סאגת הדלקת המשואה

שרגא קרומבי, חב"ד אינפו

1. כאילו אין מגיפת קורונה המפילה רבבות חללים בעולם כולו, כאילו אין מאות אלפי מובטלים חדשים בישראל, כאילו כל הבעיות נפתרו, הקדישו היום ערוצי התקשורת השונים את מיטב כוחם ומרצם כדי להתעסק במה שחשוב באמת: לדווח על הסערה בעקבות הסירוב של השליחה מנפאל להדליק משואה בטקס יום העצמאות המרכזי. איך ייתכן, שואלים הכתבים, שחסידי חב"ד הנחמדים, פתאום עושים לנו דבר כזה? הייתכן שיש להם עקרונות שהם מוכנים לעמוד עליהם גם במחיר נזק תקשורתי עצום?

אבל כמו שזה בא, כך זה ייעלם. לאנשים כנראה נמאס מלדבר כל הזמן על הקורונה והתקשורת חיפשה משהו מעניין לדבר עליו. לפני כמה ימים אלו היו המורים ועכשיו זה חב"ד. מחר זה כבר יהיה משהו אחר. נכון, זה לא נעים להיות על המוקד, אבל זה גם לא נורא. זאת לא הפעם הראשונה שחסידי חב"ד עומדים במוקד סערה תקשורתית, אבל כשוך הסערה, הפעילות החב"דית בארץ ובעולם נמשכת והסערות שוככות ונשכחות.

2. במכתב משנת תש"כ, כאשר הרב זוין ע"ה רצה להשתתף בענין הקשור עם רב מסויים ששיטתו נקשרה עם הציונות, כותב הרבי כי "שיטתי עד עתה, שכל זמן שאינני מוכרח להצהרות שעלולות להביא למלחמות – אינני עושה זה, וק"ל", אך באותה נשימה מוסיף ש"באם יבוא לפועל ככתבו, אהיה מוכרח להודיע עמדתה ברורה של חב"ד לשיטה הנ"ל . . ובטח יגרום זה לתגובה מכמה חוגים וכו' וכו'."

הרבי מלמד אותנו מצד אחד להשתדל לא להעלות את הנושא על הפרק, ומאידך באם אין ברירה – לעשות את מה שצריך כדי להודיע את דעת חב"ד. הסאגה הנוכחית היא בדיוק התקיימות דברי הרבי. מחד, אף אחד לא היה מעוניין שהדברים יתפרסמו בצורה כזאת, ומאידך – משלא נותרה ברירה – העמדה הברורה של חב"ד פורסמה ברבים, למרות שגרמה לתגובה מכמה חוגים.

3. הרבי לימד אותנו ש"אנן פעלי דיממא אנן", תפקידנו להפיץ אור ולא להילחם בחושך, ולכן כל הנושא של היחס לציונות אינו על הפרק בדרך כלל, וטוב שכך. אולי בגלל זה נוצר מצב שגם בתוך חב"ד לעתים נוצר בלבול בין אור לחושך. כאשר התפרסמה לראשונה הידיעה על הכוונה שחסידת חב"ד, שליחה של הרבי, תדליק משואה ביום העצמאות, היו רבים שראו בכך רעיון מבורך, והגדיל לעשות אתר חדשות חב"די שפרסם את הידיעה בצהלות שמחה.

אז אולי יש גם משהו טוב בכך שמפעם לפעם חב"ד עומדת בעין הסערה בשאלת הציונות, רק כדי לחדד עבורנו פנימה את הנושא ולהדגיש שלמרות שאנחנו אוהבים כל יהודי ולמרות שאנחנו רחוקים מהשקפות סאטמר כלפי המדינה כרחוק מזרח ממערב – חסידות חב"ד מתנגדת לציונות. ככה פשוט.

4. במכתב שפורסם לא הוזכרה מילה וחצי מילה על ציונות, אבל מסתבר שאף אחד לא טיפש וכולם הבינו היטב את הסיבה לביטול ההדלקה. כעת הגיע תור הדוברים מטעם עצמם להתחיל בהצגת מופעי התפתלות מרהיבים, כדי להסביר את הסיבה לביטול. אם היתה מתקיימת תחרות על יצירתיות מחשבתית, יש לנו כמה מועמדים טובים: החל מכך שחב"ד פועלים במדינות ערביות, דרך האבל על המתים במגיפת הקורונה וכלה בכך שהיא פשוט לא ביקשה אישור מהגורמים המוסמכים בתנועה…

חבל. אנשים אמנם כועסים על חב"ד כשהם שומעים שאנחנו לא ציונים, אבל ביחד עם זה אנשים בדרך כלל מעריכים כשמישהו עומד על דעתו בכבוד. ההתקפלויות וההתחכמויות האלו לא מוסיפות כבוד לאף אחד. הן לא משכנעות את השומעים, וזה נראה יותר כמו ניסיון לסובב את כולם בכחש במקום להודות באמת.

5. ואם כבר בציונות עסקינן, אז ייאמר ברורות: הסיבה לביטול הדלקת המשואה איננה בגלל שאנחנו מתאבלים על נפטרי הקורונה אלא בגלל שרבותינו נשיאינו, החל מהרבי הרש"ב, דרך הרבי הריי"צ ועד הרבי, התנגדו לציונות. הרבי אמנם קיבל את ראשי הממשלה בכבוד מיוחד, הרבי פעל ופועל למען ישראל בצורה מעוררת השתאות, הרבי העלה על נס את זכותם של חיילי צה"ל המגנים בגופם על יושבי הארץ, וביחד עם זאת – מתנגד לציונות. נקודה.

6. חסידות חב"ד היא קודם כל תנועה עם ערכים. הערכים הם אלו שבגללם יוצאים השלוחים לכל מקום בעולם ומוכנים לחיות במסירות נפש, והערכים הם אלו שבגללם נאלצה השליחה לבטל את השתתפותה בטקס. אנחנו לא חיל השלום ולא שליחי הסוכנות, אבל לפעמים נראה שהדבר נשכח, ומה שנשאר הוא רק החיוך.

אז אולי בכל זאת ייצא משהו טוב מהפרשיה הזאת, כשכולם יידעו שחסידות חב"ד היא לא תנועה של עזרה לזולת, בתי תמחוי וארגונים לעזרה לילדים מיוחדים שיש לה גם אידיאולוגיה, אלא להיפך – תנועה אידיאולוגית שיש לה גם (מתוך אותה אידיאולוגיה) בתי תמחוי וארגוני עזרה לילדים מיוחדים. ואם אין ברירה, אזי על האידיאולוגיה שלהם, מוכנים חסידי חב"ד לשלם את המחיר.