"הוה מאי דהוה" – טור מיוחד לקראת הימים הבהירים

א. אברהם

בספר "דבר יום ביומו" – המובא ע"י רבינו בכמה מקומות – בתאריך ט"ו אלול, מביא מהקדמת הזהר (חלק א' ח, ב) "בחמיסר באלול הוה מה דהוה מבת שבע וביומא דכפורא אתבשר גם ד' העביר חטאתך". היינו שבט"ו אלול היה המעשה דדוד עם בת שבע (שמואל-ב יא, ב ואילך), וביום הכפורים נתבשר ע"י נתן הנביא שה' העביר חטאתו (שם יב, יג).

והנה, על מעשה זה איתא בגמ' (שבת נו, א) אשר כל האומר דוד כו' אינו אלא טועה, שכן הייתה מגורשת למפרע שהרי "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"! והמעיין בהמשך הכתובים רואה איך אדרבה, כל מעשה זה היה סיבה מאת ה' שיוולד לו מבת שבע בנו שלמה, שהוא דווקא ימשיך מלכות בית דוד ויבנה המקדש ומזרעו יבוא משיח.

והקשר לאירוע החסידי של יום זה מובן מאליו – שבו התייסדה ישיבת תומכי תמימים, שתלמידיה הם "חיילי בית דוד" שתפקידם להביא הגאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו מזרע דוד ושלמה; כשיחתו הידועה של כ"ק אדמו"ר הרש"ב לתלמידי התמימים. [וע"ד הביאור בעניין האושפיזין החסידיים, שעל ידה מתגלה פנימיות עניינם של האושפיזין הכלליים – כן בנדו"ד, בייסוד ישיבת תו"ת התגלה פנימיות הכוונה והתכלית של המעשה עליו נאמר כל היוצא למלחמת ב"ד כו', ובאופן שמלכתחילה רואים הטוב שבזה ולא שייך אפילו קס"ד באופן הפכי].

יתר על כן פלאי פלאות: כאמור בזהר שם ביוה"כ נתבשר שה' העביר חטאתו. ודנו מפרשי הזהר ליישבו עם פשטות הכתובים שנתן הנביא בא רק לאחר שבת שבע ילדה וכו', ואיך יכול להיות כל זה עד יוה"כ? ובמקדש מלך העמיד דברי הזהר כפשוטם, שנמחל לדוד ביום הכפורים הסמוך, ופירש הכתובים שלא כסדרן (היינו שנתן התנבא על העתיד להיות שהבן שיוולד מעיבור זה כו').

אמנם, רבינו ברשימותיו חוברת קכא, חוקר "מתי נולד שלמה" ומביא מזהר הנ"ל שביום הכפורים נמחל לדוד "ומשמע קצת בקראי דסמוך לזה נתעברה משלמה" (ולפי זה עושה החשבון שנולד באייר או בתמוז). היינו שרבינו מפרש הזהר לפי הכתובים כפשוטם – שקודם נולד לבת שבע הבן הראשון וביום הכפורים בשנה השניה בא נתן הנביא ובישר שנמחל לדוד ומה יעלה בגורל הבן הראשון, ו"סמוך לזה" נתעברה שנית ונולד שלמה. – נמצא, אשר מאי דהוה בט"ו אלול נמחל לו ביוה"כ לאחר שנה, ובסמוך לזה נתגלה הכוונה העליונה בעניין, לידת שלמה המלך וכו' שמזרעו בא משיח.

ומעין זה היה גם סדר התייסדות תומכי תמימים (אבל בתור שלבים בעניין שמלכתחילה נראה בגלוי הטוב שבו): יסוד הישיבה היה בט"ו אלול תרנ"ז, אמנם השנה הראשונה (בה למדו בזעמבין) היתה מעין "בחינה" לראות אם יצליח העניין, ורק בשנה לאחר מכן, בשמח"ת תרנ"ט – כמובא בקיצור בהיום-יום ט"ו אלול – נחלט הדבר, ונקבע שם הישיבה "תומכי תמימים" ושהתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה שמם "תמימים", ונבחרה לשכון בליובאוויטש (ראה מכ' כ"ק אדמו"ר הריי"צ שבסוף קונטרס החלצו וסה"מ תרנ"ט).

[– ולהעיר גם מהידוע שבשמח"ת הוא הקליטה בפנימיות מהענינים שנמשכים במקיף ביוה"כ (וסוכות). כן להעיר מהקשר של נוסח ההקפה השביעית שבה הוכרז אודות ההתייסדות, לתוכן המבואר בהקדמת הזהר שם, וכמדומה שנזכר בא' השיחות].

נ.ב.

1) לע"ע לא מצאתי שיעירו אודות הנ"ל. באם כבר צויין כמסתבר לגודל פשיטותו, אודה מאוד אם יציינו לי המ"מ.

2) היודע אי מי מה רב חילי' של בעמח"ס 'דבר יום ביומו' – הר' חיים קנאללער מפרעמישלא – שהרבי סומך על דבריו כ"כ הרבה?