"הגאון החסיד" • לזכרו של הרב זלמן פלדמן ע"ה

הרב שמעון ויצהנדלר, ר"י תומכי תמימים ראשון לציון

עוד יכתבו כותבי קורות הימים כיצד נולד ונוצר לו התואר הנושא הפכים – "הגאון החסיד" הנושא בחובו 'הרכבה מזגית' של העכער'קייט מכל 'תואר'. 'עצמי' שיש בו הכל, אך אין בו כל 'ציור' מסויים. גאונות חסידית וחסידיות גאונית.

אלו המילים שצרבו את החושים בכל מפגש שיגרתי עם האי גברא רחימא 'זלמן פלדמן'.

גם 'יורה יורה' וגם עיונא, גם חסידישער בענדעל ברמ"ח, שס"ה ובדם וגם בטלנות גאונית. גם מרגיש את נפשות הנוער ומכילם וגם מחנך. מסור ונתון בכל גופו, ממונו, נימי נפשו ומוחו בכל שעות היממה בפועל ממש ממש לכל תמים ותמים. והכל בלי כל 'ציור'. כלל.

רק כשמשחזרים את השיחות עם ר' זלמן מ'גיט א ציטער. ר' זלמן הרי היה לו 'חוש' ב ה כ ל. ברגש ובהבנת הזולת, בכל 'שטיקל' עיונא הכי מופשט, בכל דארער חסידותי. בלדעת להתוועד היטב היטב ובלהרגיש מה זה להיות גם גאון וגם חסיד.

ר' זלמן היה והינו 'זן' של 'פליטי בית סופריהם' שם ושארית לסוג חסידים נדירים שלא זו בלבד ש'לא החזיקו טיבותא לנפשיהו' (אשר כדברי הרה"ח ר' חיים שאול ע"ה ע"ה ברוק אף זו נחשבת ל'דרגא' מסויימת של חיפוש אחר הכבוד ע"י 'בורח מן הכבוד'), אלא באמת לאמיתו לא חשבו שיש בכלל 'על מה לדבר'.

*

לצערי ולבושתי הרי את ר' זלמן רק התחלתי 'להרגיש' כאשר… את… חולינו הוא נשא… לפתע קלטו הסובבים כי עומדת ו… נסחבת – – – כאן נשמה גאונית מקושרת בטלה ומאירה בתוך 'שק עצמות ובשר' – – –

זלמן.

אותיות המחשבה – – –

חג הגאולה י"ב תמוז תשפ"ה. בעצמיותם של ימי כאב וייסורים ו'טיפולים' קשים מנשוא, ר' זלמן מגיע בבוקר בסערה לישיבה על כנפי הרוח בכוח על-חושי, כשהוא מזמין פארבייסן יקר באלפי שקלים להתוועדות 'ארוחת בוקר'. הוא נכנס לזאל ומוצא אותנו בכיתה לומדים מסכת כתובות. בקול לא-לו הוא נסחב באיטיות והחל לסגור הגמרות… "מה זה. ס'איז דאך יום טוב, וואס איז דאס, בושה".

אך רגע אחר כך, 'בלי כל ציור', הוא התיישב והחל להקשיב להקשות, ליישב להבריק ולתרץ ותוך כדי כל זה הוא סיפר בביטול אופייני את הסיפור על סבו שלמד אצל ר' לייזר טעלזער [גורדון] ובי"ט כסלו ישב באולם הלימוד בישיבה בטלז ולמד, אולם ראש הישיבה ר' אליעזר ניגש ו'סגר לו את הגמרא' באומרו 'ס'איז דאך יו"ט. בו נאמר לחיים' ולמדו יחדיו לקוטי תורה"…

לחגוג י"ב תמוז עם משקה, להדר בטובת תלמידי התמימים עם פארבייסן, ביחד עם טעלז'ר מעשה וסדר עיונא למדני. אט דאס איז – הגאון החסיד.

*

בביאורי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א על סיום מסכתא דגלותא – סוטה – מתבאר כי העומק של 'משמת רבי… בטלה…' – היינו כי עכשיו ניתן הכוח לכל בני החבורה לעבודה בכוח עצמם. בכאב לב מצמרר אף אנו נאמר אבתרייה – 'משנדמה להם שמת ר' זלמן ע"ה' – בטל התואר 'הגאון החסיד'… והוא ניתן לכל אחד מתלמידי ומוקירי ר' זלמן לשים עצמו כשיריים – להיות גאון חסידותי במידות טובות, באמונה-טהורה-נקיה, בהתעצמות עם דקויות דנגלה וחסידות ועוד והוא עיקר: להכיל ולחיות את הנצחיות של אבינו מלכנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיא התוקף ביחד ומתוך אהבת ישראל גאונית – בתכלית ובשלימות ובאמיתיות חסידותית.

*

לחיים ר' זלמן… ס'איז דאך זיכער אז דו זיצט דאך איצטער מיט אלע גדולי החסידים פון קלימוביץ און נעוועל, תתוועד עמם בגאונותך הביטולית-חסידותית על דבר אחד יחיד ומיוחד – אז דער רבי שליט"א מוז נתגלה ווערן לעין כל – מיד. ממש ממש ממש.

עד מתי.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד