הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת itt, מפתח מודל גשר להצלחה – לתקשורת בין־אישית בונה להורים וצוותי חינוך
מלחמה – בישרה צפירה של שמונה בבוקר השבת.
ביטולי טיסות. ביטול מסיבות. אכזבה. חוסר וודאות, פחד וחרדה.
בפרשת תצווה, אותה קראנו השבת. התורה מספרת על בגדי כהונה.
בחסידות לבושי הנפש הם שלושה – מחשבה, דיבור ומעשה.
הדגש הוא שהלבוש אינו הנפש עצמה. ויש לנו אפשרות ותפקיד לשמור על הלבושים, להחליף. לחדש ולכבס כשצריך – שיהיו ראויים וטהורים.
יש סיפור על חסיד – כשהיה מגיע לרבו היה מחליף את בגדי הסוחר ללבוש חסידי. עד שהחליט שלא ירמה את הרבי ובפעם הבאה הגיע בבגדי הסוחר. שאל אותו הרבי מה קרה? הוא סיפר שהחליט להיות אמיתי. אמר לו הרבי: ידעתי שבעסקיך אתה לבוש בגדים אחרים, אבל חשבתי שהלבוש החסידי הוא האמיתי, ובגדי הסוחר הם התחפושת…
הבגד אינו האדם עצמו. אבל ללבוש יש השפעה. הרבי הורה להימנע מלהתחפש לדמות של רשע – כי הלבוש פועל על הילד ומשפיע עליו.
כשאנחנו לובשים בגדי שבת, אנחנו נכנסים לאווירה של שבת.
אז מה תכל׳ס? הילדים מאוכזבים? מסיבות התבטלו? מצב הרוח ירד?
זה סך הכל בגד שאפשר להחליף.
אין צורך לוותר על מסיבת פורים שתוכננה בבית הספר. אפשר לחגוג בבית. לקיים מסיבת תחפושות בסלון.
יושבים בממ״ד עם חוסר ודאות וחרדה? אפשר לנסות להפוך את הזמן הזה לחוויה משותפת.
לשמור שם את התחפושות – להתחפש. לשיר. לשחק.
וביחד עם זה – לשים לב. אם יש מי שנמצא בחרדה, בשיתוק, או בתסמין אחר – לא לזלזל. לכבד כל תגובה. לנרמל אותה.
נכון, זה בגד ואפשר להחליף. אבל אל נשכח: לפעמים אנחנו רואים דמות לבושה בבגד של מגיד שיעור או איש צוות מהישיבה.
ולהפך – איש חינוך שפוגש דמות הלבושה בבגד של הורה לאחד מתלמידיו.
מה עולה לנו באותו רגע? אילו תחושות. אילו מחשבות.
הבגד הוא טריגר. הוא מזכיר אירועים מהעבר.
ואם זה לא היה משפיע – לא היה לי מה לכתוב כמעט שנתיים בטור של מוצ"ש. היינו הידידים הכי טובים עם צוות הישיבה, והם שלנו.
אבל כל עוד שהלבוש בא לעולם בעקבות חטא עץ הדעת – יש צורך לגשר. לתווך את האמת הפנימית. שאפשר להודות ולהחמיא בלי להרגיש איום.
והכי נורא אולי בפורים נצטרך להוסיף שטר למעטפה.
רוצים שינוי? תנסו. תפעלו. תצליחו – באחריות.