סוף האמת לנצח! • הרב מענדי ליפש בטור על הפרק

הרב מענדי ליפש, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד לב העיר בית שמש

יום ה' בטבת, בו ניצח הרבי מלך המשיח ב"משפט הספרים" בשנת תשמ"ז, נקבע כיום סגולה לדורות. אך מה עמד באמת במוקד המחלוקת?

על פניו, טענות הצד שכנגד היו הגיוניות: הרבי הריי"צ הסתלק, ולוקח הספרים, כבן משפחה, מגיע לו חלק בירושה. מנגד, הרבי מלך המשיח הציג עמדה מפתיעה. בסדרת התוועדויות הוא זעק כנגד הגנב: "הוא טוען שהרבי נפטר, אבל האמת היא שהרבי חי וקיים! ובמשך 35 השנים שעברו מאז, הרבי נעשה מיום ליום יותר רענן, יותר חי, ויותר פעיל!". כשעורך הדין ישב עם הרבי ביחידות ושאל את הרבי לכוונתו, הרבי הצביע על עצמו – כאומר: "זה אני".

במפגש עם חברי אגודת חסידי חב"ד, הבהיר הרבי שהמאבק אינו על ספרים, אלא על "הכיסא" – על עצם הנשיאות שלו כנשיא הדור.

כאן מתברר שורש הוויכוח: הצד שכנגד ראה ברבי הריי"צ צדיק פרטי שהלך לעולמו ורכושו עובר ליורשיו. הרבי, לעומת זאת, רואה את נשיא הדור לא כאיש פרטי אלא כ"נשמה כללית", שכל מציאותה היא חיבור עם ישראל לקב"ה. ממילא, כל ענייניו וחפציו הם עניינים כלליים של כלל ישראל, ולא שייכת בהם ירושה פרטית.

נשמת נשיא הדור היא נשמתו של משה רבינו, שנמצאת תמיד בעולם ועוברת מגופו של נשיא הדור אחד לנשיא שאחריו. לכן, כל ענייני הרבי הריי"צ עוברים ישירות לממלא מקומו – הרבי מלך המשיח.

האמירה שהמאבק הוא על "הכיסא" פירושה שלקיחת הספרים היא אמירה ש(חס ושלום) הרבי מלך המשיח איננו הממשיך. אם מקבלים את נשיאותו, מובן שכל רכושו וכל ענייניו של הנשיא הקודם, שייך אך ורק אליו.

אלו טענות רוחניות שקשה להסביר אותם בשכל גשמי של העולם, ועוד לשופט גוי בבית המשפט… איך יוצאים למאבק כזה עם טיעונים ש(לכאורה) אינם רציונליים?

השיטה הלא הגיונית שמנצחת

בשיחת ה"דבר מלכות" לפרשת ויגש, מסביר הרבי את סוד הניצחון דרך דמויותיהם של יוסף ויהודה.

יוסף, כשליט מצרים, פעל בתוך חוקי הטבע והיה מוגבל לכללי המלוכה. יהודה, לעומתו, ניגש אליו בתוקף, בלי לבקש רשות, ואיים במלחמה על המעצמה החזקה בעולם. יהודה פעל מתוך ביטול מוחלט לקב"ה, כוח שאינו מוגבל לטבע אלא מכופף אותו. בסוף, יוסף נאלץ "לסיים את ההצגה" ולהיחשף בפני אחיו.

זהו כוחו של יהודי: ללכת עם האמת שלו עד הסוף, עד שהעולם נאלץ להסכים איתו. זוהי גם דרכו של מלך המשיח – ללכת בתוקף עם האמת האלוקית מבלי להתפעל מהפרעות, עד שטבע העולם מתכופף ומשתנה. בדרך זו הגיע הרבי לניצחון העל-טבעי בה' בטבת.

גם אתה יכול!

הרבי נתן את הכוח הזה לכל חסיד. אבי מורי, הרב אורי ליפש, ארגן פעם תהלוכת ל"ג בעומר ללא אישור משטרתי. כשניידת משטרה עצרה לידו בתחילת התהלוכה, הוא פשוט אמר לשוטרים בטבעיות: "יש לנו כאן תהלוכת ל"ג בעומר, בבקשה תצטרפו אלינו כדי לשמור על הביטחון". השוטרים, שבמצב רגיל היו אמורים לעצור את האירוע, קיבלו את הבקשה וליוו את התהלוכה…

ככה זה כשהולכים בביטול בכוח של הרבי – העולם מתיישר לפי האמת האלוקית, ומסייע לכל ענייני קדושה.

בשורת הגאולה תנצח!

ההוראה של הרבי היא, שכבר כיום, בסוף זמן הגלות, עלינו לעמוד בתוקף על ענייני יהדות ולהתנהג באופן של גאולה, כאילו אין שום הגבלות לענייני קדושה. ועצם העמידה בתוקף כזה, היא שמביאה להצלחה ולניצחון – לכך שהעולם יקבל את זה.

על אותו מסר בדיוק, חוזר הרבי פעם נוספת בשיחות ה'דבר מלכות' – בשיחה לפרשת קורח, ג' תמוז תנש"א.

דווקא ביום ג' תמוז, היום שבו נוצר הקושי (לכאורה) להעביר את בשורת הגאולה ואת הידיעה על חייו הנצחיים של הרבי מלך המשיח לכל העם, ביום הזה אומר לנו הרבי את המסר שלא להתקפל מול העולם. לדעת שכשתלך עם האמת האלוקית בלי להתפעל, ויחד עם זה תחפש איך לומר את זה לעולם בכלים שלו – תראה איך שהעולם מקבל את זה!

ובלשונו הקדושה של הרבי: "העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו".

נלך עם האמת בלי להתפעל. בסופו של דבר, בשורת הגאולה תנצח. וכל העולם יכריז: יחי המלך!